1

 

 

כתב האישום

 

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס העסקת תושב הרשות הפלשתינאית אשר אין בידו אישור כניסה או שהיה כדין בישראל בניגוד לסעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

 

על פי עובדות כתב האישום ביום 5.7.15 העסיק הנאשם במשק במושב אמונים תושב הרשות הפלסטינאית, מבלי שהיה בידו אישור כניסה או שהייה כדין בישראל.

2

 

הסדר הטיעון

2.     ביום 22.5.17 הציגו הצדדים הסדר טיעון על פיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן, יורשע וישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר. עמדת המאשימה למאסר בעבודות שירות. עוד סוכם כי הצדדים ישובו לדבר לאחר קבלת התסקיר.

 

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה

3.     שירות המבחן סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 62, גרוש, אב לחמישה, אינו עובד ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי. עבד מרבית שנותיו במשק החקלאי של משפחתו ומזה עשור אינו עובד עקב מצבו הבריאותי. באשר לביצוע העבירה - שירות המבחן ציין כי הנאשם לוקח אחריות אך נוטה לצמצם מעורבותו ומעשיו. שירות המבחן התרשם כי לנאשם קושי בויסות דחפים וקיים סיכון להישנות התנהגות פורצת חוק ועם זאת הנאשם שמר על יציבות תעסוקתית ובשנים האחרונות לא נרשמו לחובתו רישומים פליליים ומנהל אורח חיים נורמטיבי. שירות המבחן התרשם כי לנאשם קושי בשיתוף רגשותיו והוא נעדר פניות רגשית, לפיך נמנע שירות המבחן מהמלצה על העמדתו במבחן. שירות המבחן המליץ על ענישה בדמות של"צ, עונש חינוכי שיהיה בו להערכת שירות המבחן כדי להקטין הסיכון להישנות עבירות, זאת לצד מאסר מותנה.

 

4.     ביום 11.12.18 התקבלה חוות דעת של הממונה על עבודות השירות לפיה הנאשם אינו כשיר לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות לאור מצבו הבריאותי.

 

טיעוני הצדדים

5.     ב"כ המאשימה הגישה את הרשעותיו הקודמות של הנאשם, הפנתה לנסיבות ביצוע העבירה, לחומרתה, לערכים המוגנים שנפגעו. טענה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית. טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 1-6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, הפנתה לאמור בתסקיר ועתרה להטיל על הנאשם מאסר ברף הגבוה של המתחם, שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס של 5,000 ₪ וחתימה על התחייבות.

 

3

6.     ב"כ הנאשם הפנתה לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שנלמדות מתסקיר שירות המבחן, לרבות למצבו הרפואי, וביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן.

 

7.     הנאשם ציין כי אינו עובד כבר 10 שנים, עבר התקף לב, הוא מטופל, חולה במחלת הסרטן. לדבריו השב"ח הציג לו אישור לחפש עבודה. הוא לקח אותו כדי שיסייע בצביעת ביתו. לדברי לפני עשור ישב בבית סוהר בשל עבירה זו ולא היתה לו כוונה להעסיק שב"חים.

 

דיון

8.     במקרה דנן, הערך החברתי המוגן שנפגע כתוצאה מהעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי הוא שלום הציבור ובטחונו וזכותה של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה.

 

על חומרת מעשיהם של המסיעים, המלינים והמעסיקים שוהים בישראל שלא כדין ועל הסיכון הטמון בכך, עמד בית המשפט העליון, לא אחת, תוך שקבע, כי יש לנקוט כלפיהם במדיניות של ענישה מחמירה, הכוללת לרוב מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל, רע"פ 8191/06 קריספי נ. מדינת ישראל , רע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מדינת ישראל)

 

ברע"פ 5861/11 דניאל נ' מדינת ישראל, נקבע:

"העבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי יש בה חומרה מניה וביה, בראש ובראשונה בהקשר בטחוני ואחריותם של המעסיקים אינה פחותה מזו של השוהים הבלתי חוקיים.. המעסיק ולו יהא זה אדם מן היישוב נותן יד לחשיפה לסיכונים .."

 

9.     בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן בנסיבות תיק זה אינה ברף הגבוה. בפועל לא נגרמה פגיעה קונקרטית בביטחון הציבור.

 

10.באשר לנסיבות ביצוע העבירה לקחתי בחשבון כי אין אינדיקציה לכך שהיה תכנון מוקדם לביצוע העבירה, העבירה לא נעשתה בתחכום. לקחתי בחשבון כי משך ההעסקה קצר (לכאורה לא מעבר ליום אחד), לקחתי בחשבון כי השב"ח הועסק בביתו של הנאשם, בעבודות צביעה.

 

11.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר על תנאי (ובמקרים חריגים אף הימנעות מהרשעה) וכלה במאסר בפועל לתקופות קצרות, ראו למשל במקרים הבאים:

4

·        רע"פ 5861/11 דניאל יצחק נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.8.11), בית המשפט קמא, לאחר ניהול הוכחות, קבע כי המבקש העסיק שוהה בלתי חוקי משך חודשיים, אך נמנע מלהרשיעו והטיל עליו 150 שעות של"צ. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, הרשיע המבקש, אך לא התערב בעונשו. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        רע"פ 9301/09 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 19.11.09), המבקש הורשע בביצוע עבירה של העסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של המבקש ממאסר על תנאי ל- 4 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.

·        רע"פ 756/10 מרעי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.1.10), נדחתה בקשת רשות ערעור של מבקש שהורשע בעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי, ונדון ל- 5 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 10,000 ₪.

·        רע"פ 3140/07 מוסא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.07.07), העסקה והלנת שב"ח. נגזרו על המבקש 95 ימי מאסר בפועל, ערעור בבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        ע"פ(מח' מרכז) 45248-07-16 פלוס לוי נ' מדינת ישראל (2.4.17). העסקת שוהה בלתי חוקי. בית משפט קמא הרשיע המערער וגזר עליו מאסר למשך חודש בעבודות שירות וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המערער ביטל הרשעתו והטיל עליו 150 שעות של"צ.

·        עפ"ג (מח' נצרת) 31465-05-16 מדינת ישראל נ' יוסף (פורסם בנבו, 13.12.16), בית המשפט קמא קבע כי המערער העסיק והסיע 5 שוהים בלתי חוקיים, אך נמנע מלהרשיעו והטיל עליו 200 שעות של"צ. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, הרשיע המערער, אך לא התערב בעונשו.

·        ע"פ (ב"ש) 35070-10-12 ביטון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.1.13), הלנת שב"ח. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וביטל הרשעת המערערת.

·        עפ"ג (מח' מרכז- לוד) 6162-02-10 גרוסמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.4.10), המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בהעסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים. בית משפט קמא גזר על המערער 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. ערעורו נדחה.

·        עפ"ג (מח' ת"א) 40153-03-11 מלכה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.6.11), המערער הורשע בביצוע עבירת העסקת תושב זר שלא כדין, ונדון ל- 3 חודשי עבודות שירות. ערעורו נדחה.

5

ראו גם ת"פ (פ"ת) 29602-08-10 מדינת ישראל נ' ליפר, ת"פ (פ"ת) 23831-08-09 מדינת ישראל נ' נחום, ת"פ (כ"ס) 41179-05-10 מדינת ישראל נ' סולטאני, ת"פ (פ"ת) 27853-08-10 מדינתישראלנ'בדווי, ת"פ(פ"ת) 22206-03-11 מדינתישראלנ'ארזי, ת"פ (אשדוד) 58288-09-11 מדינתישראלנ'פרנקל, ת"פ (רחובות) 24051-08-12 מדינתישראלנ' יואלעדי,. ת"פ(טבקיה) 6730-04-16 מדינת ישראל נ' משהור ג'ראדאת ת"פ (כ"ס) 14556-12-14 מדינת ישראל נ' אמר.

ת"פ (כ"ס) 32436-01-11 מדינתישראלנ' יוסף עטאללה (אי הרשעה),ת"פ (קג"ת) 38175-10-13 מדינת ישראל נ' דרביצ'ר(אי הרשעה), ת"פ (אשדוד) 15059-08-14 מדינת ישראל נ' אל רום (אי הרשעה). ת"פ (רחובות) 15571-06-13 מדינת ישראל נ' מיארה (אי הרשעה); ת"פ (אשדוד) 62664-07-14 מדינת ישראל נ' אסולין (אי הרשעה);

12.                                                לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבות שלפני נע ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר.

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

 

13.בעניינו של הנאשם אין הצדקה לסטות לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם.

 

14.בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות בהזדמנות ראשונה.

·        זקפתי לחובתו של הנאשם את הרשעותיו הקודמות. הנאשם יליד 1957, צבר לחובתו 9 הרשעות קודמות , לרבות בעבירה דומה של הלנת והעסקת שב"ח, עבירה בגינה נדון לחודש מאסר. עם זאת עסקינן בעבירה שנעברה לפני 16 שנה. בשנים האחרונות לא נרשמו לחובת הנאשם הרשעות נוספות. הרשעה אחרונה משנת 2012.

·        לקחתי בחשבון את חלוף הזמן מביצוע העבירה. כמעט שלוש וחצי שנים.

·        לקחתי בחשבון את האמור בתסקיר שירות המבחן. את הערכת שירות המבחן כי קיים סיכון להישנות התנהגות פורצת חוק ומאידך את העובדה שבשנים האחרונות הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי.

·        לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי הנאשם אינו מתאים להליך טיפולי, אך כן מתאים לענישה בדמות צו של"צ, ענישה שתפחית הסיכון להישנות עבירות.

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד והרביםבגדרו של המתחם.

 

15.   בשים לב לחומרת העבירה ועל רקע עברו של הנאשם שקלתי לגזור על הנאשם רכיב של מאסר לריצוי בעבודות שירות, ולשם כך הופנה הנאשם אל הממונה על עבודות השירות. אלא שכאמור לאור מצבו הרפואי הנאשם אינו כשיר לריצוי מאסר בעבודות שירות.

 

איני סבורה כי מצבו הרפואי של הנאשם מצדיק ענישה חמורה יותר מזו אשר שקלתי מלכתחילה להטיל עליו. נראה לי לא ראוי ולא הולם להחמיר בעונשו של הנאשם, כל נאשם, אך בשל מצבו הרפואי, מצב שאינו בשליטתו ולא נובע מהתנהגות פסולה מצידו.

6

 

ראו בעניין זה רע"פ 1/09 ג'וג'ו אסרף נ. מ"י:

"נציין כי במובן הערכי אין מצבו של אדם עם מוגבלויות צריך לדעתנו להיות שונה לרעה מזה של כל אדם, לא רק בשל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות... אלא בשל חובת הגינות שאינה טעונה חוק, והיא מעוגנת בערכים אנושיים בסיסיים. הרי לא יתכן, כי אדם עם מוגבלות ייאסר במקום שאחר לא ייאסר.

 

ראו גם ת"פ (מחוזי באר שבע) 8178-05, מ"י נ. פלוני:

"משהתברר עתה כי בשל מחלתו של הנאשם, ולא בשל סיבות שיש לנאשם שליטה עליהם, לא המליץ הממונה על עבודות השירות על ריצוי העונש בעבודות שירות, נראה לי שלא יהיה זה נכון להורות כי עונש המאסר שהוטל על הנאשם ירוצה במאסר של ממש, כבקשת המדינה". (שם הורה בית המשפט על ביטול עונש המאסר שהוטל).

 

16.   לאור כל האמור, ובשים לב שלא ניתן להטיל על הנאשם רכיב של מאסר שירוצה בעבודות שירות בשל מצבו הרפואי, מצאתי בזו הפעם לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם בכל הנוגע לרכיב המאסר. תמהיל הענישה יאוזן ברכיבים כלכליים, ובענישה חינוכית בדמות של"צ בהיקף נרחב יותר מזה אשר עליו המליץ שירות המבחן.

 

 

 

17.   אשר על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.     3חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירה על חוק הכניסה לישראל התשי"ב -1952.

 

ב.     קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.2.19.

 

ג.       הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות על חוק הכניסה לישראל והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

 

ד.      הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 250 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע בהתאם לתכנית שתוגש על ידי שירות המבחן תוך 60 יום. אאשר את התכנית ללא צורך בדיון נוסף.

תשומת לב שירות המבחן כי הנאשם מתגורר במושב אמונים ומבקש ככל הניתן שהשל"צ יבוצע בסמוך לאיזור מגוריו.

7

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירה בה הורשע, במקום צו השל"צ.

העתק לשירות המבחן.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי

 

ניתן היום, י"א טבת תשע"ט, 19 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.