1

2

ב"כ המאשימה: עוה"ד זוהר שקורי שוורץ והילה הראל כחולי

ב"כ הנאשם: עו"ד אדי אבינועם

רקע

1.                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירת גניבת בידי עובד ממעבידו, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.                 על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, עבד הנאשם במחלקת הפיקוח במועצה המקומית באר יעקב. במסגרת תפקידו השתמש הנאשם ברכב השייך למועצה אשר לו דלקן הממומן על ידי המועצה. במהלך החודשים ספטמבר עד דצמבר 2014, ב- 14 מועדים שונים, הגיע הנאשם עם הרכב לתחנת דלק, הכניס את צינור הדלק למיכל הרכב כדי שהדלקן יקרא את הקוד, ובהמשך הכניס את פיית הצינור למכלים שהביא עימו, מילא אותם בדלק ועזב. סה"כ גנב הנאשם דלק בסכום כולל של 1,430 ₪.

3.                 הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הצהירה כי תגביל את עתירתה ל - 6 חודשי עבודות שירות, קנס ופיצוי ואילו ההגנה תטען באופן חופשי.

תסקיר שירות המבחן

3

4.                 על פי תסקיר שירות המבחן מיום 7.6.16, הנאשם כבן 51, נשוי, אב ל- 3 ילדים וסב ל- 5 נכדים. מזה 25 שנים עובד במועצה המקומית בבאר יעקב. עלה ארצה עם משפחתו בגיל 25. בהתייחסו לעבירות תאר כי בוצעו על רקע תקלות חוזרות ונשנות ברכב המועצה הקבוע. לדבריו ברכב החלופי שהמועצה שכרה לא היה דלקן. לדבריו, חברו הציע למלא דלק במיכלים כעתודה לרכב חלופי. תאר כי שגה בשיקול הדעת ופעל מתוך דחף שאינו מובן לו. שירות המבחן התרשם כי התייחסותו מאופיינת בצמצום פרטי המעשה וכן בכוונה שעמדה ברקע לביצועו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתאר באופן חלקי את מניעיו לביצוע העבירות, באופן שלא ניתן להבין את התמונה הכוללת. כמו כן התרשם שירות המבחן כי הנאשם אינו ער במידה מספקת לחומרת מעשיו, לחזרתיות של ביצוע העבירות והיקפן, כמו גם לפגיעה במקום בו עבד. להערכת שירות המבחן ביצוע העבירות מעיד על הפנמה של דפוסי התנהלות לקויים וקושי בהתנהלות תקינה מול גורמי סמכות. למרות שהוזהר בעבר והועבר מתפקידיו, הדבר לא יצר הרתעה ולא מנע את ביצוע העבירה. הנאשם הביע חרטה על מעשיו וניכר כי הוא מוכן לשאת בתוצאות המעשה, נראה כי בדיעבד מבטא מודעות לבעייתיות, לרבות המחירים שמשלם על התנהלותו. בבחינת הסיכון להישנות העבירות שקל שירות המבחן בין היתר את הקושי של הנאשם להציב לעצמו גבול עד שנתפס, להזהרות הקודמות אשר לא יצרו הרתעה ולקשייו לבחון לעומק את התנהלותו ומניעיו. בבחינת גורמי סיכויי השיקום התייחס שירות המבחן למחויבות ואחריות בתפקידים שמילא הנאשם, הבעת החרטה וכן מוטיבציה ראשונית לשינוי. נוכח האמור לעיל המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן. בנוסף, ככל שבית המשפט שוקל הטלת מאסר המליץ שירות המבחן על עבודות שירות.

ראיות לעונש

5.                 נ/1 - הודעה על מועד שימוע.

6.                 נ/2 - פרוטוקול שימוע מיום 4.4.16, והחלטה ממנה עולה כי נוכח הרשעת הנאשם בביצוע העבירה תוגש בקשה לבית הדין למשמעת להשעות את הנאשם וכן תוגש קובלנה משמעתית. כמו כן מפורטות במסמך השתלשלות העסקתו של הנאשם במועצה.

7.                 נ/3 - מכתבי הערכה ממעסיקיו של הנאשם.

8.                 נ/4 - אוסף של תעודות הערכה על פעילות התנדבותית שעשה הנאשם, לרבות במשטרת ישראל.

9.                 נ/5 - תדפיס חשבון בנק של הנאשם.

טיעוני הצדדים

4

10.             לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד יעקב שטרנברג והילה הראל כחולי, הנאשם יליד 1965, נעדר הרשעות קודמות. הנאשם ניצל את מעמדו ותפקידו ואת האמון שניתן בו וגנב דלק בשוויי כולל של 1,430 ₪. הערכים המוגנים הינם פגיעה ברכוש הציבור ופגיעה באמון של המעסיק. על פי מסמכים שהוצגו לשירות המבחן עולה כי לאורך השנים התנהלות הנאשם במקום עבודתו היתה בעייתית והוא הועבר בין תפקידים. שירות המבחן התרשם כי לא היה בכך כדי להרתיעו וכי הוא אינו ער מספיק לחומרת מעשיו. אין מקום להימנע מהרשעת הנאשם נוכח מבחני הלכת כתב והעדר אינדיקציה לפגיעה קונקרטית. נוכח הודיה וחסכון בזמן שיפוטי כמו גם חלוף הזמן, עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

11.             לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד אדי אבינועם, שירות המבחן לא נתן דעתו להשלכה של הפגיעה החמורה שצפויה לנאשם אם יורשע. הנאשם עובד במשך 25 שנה במועצה המקומית. בעברו עבירת התנהגות משמעתית מינורית מלפני 20 שנה. בתיק דנן מדובר בעבירה שאינה מתוחכמת שבסופה נגנבו 1,430 ₪. יש לבחון את הפרופורציה שבין העבירה לבין הנזק שיגרם לנאשם שהינו בן 51, נעדר עבר פלילי שהרשעה בדין תגרום לפיטוריו ותמוטט אותו כלכלית. כעת עומדת נגדו קובלנה בבית דין משמעתי, הדיון נדחה לצורך החלטה בתיק זה. ניתן להבין מפרוטוקול הדיון המשמעתי (נ/1 ונ/2) כי הגם שהדבר לא נאמר מפורשות, היה והנאשם יורשע בהליך זה הוא יפוטר מעבודתו. עניין ההרשעה בתיק דנן הוא העניין המהותי שיכריע האם ימשיך לעבוד במועצה המקומית אם לאו. במהלך השנים שימש הנאשם כמתנדב במשטרת ישראל במשך 17 שנים וכן התנדב למען אוכלוסיות נזקקות והדבר צריך להיזקף לטובתו. הנאשם הודה הזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי והביע חרטה. באשר למצבו הכלכלי של הנאשם (נ/5) ניתן לראות כי בקיזוז כל חובותיו נותר לו סך של 5,000 ₪. היה ויורשע יפוטר ויהיה לו קשה מאוד למצוא מקום עבודה חלופי תוך כדי ביצוע עבודות שירות. לפיכך, עתר ב"כ הנאשם לבטל את הרשעתו ולהשית עליו צו מבחן וצו של"צ לצד פיצוי והתחייבות.

ביטול הרשעה - דיון

5

12.             הימנעות מהרשעה, מהווה חריג לכלל לפיו מקום שהוכחה אשמתו של אדם, יש להרשיעו בדין. הרשעתו של מי שעבר עבירה פלילית מהווה תוצאה מתבקשת של הוכחת האשמה הפלילית ונועדה להעביר מסר של הרתעת היחיד והרבים, ולשוות למעשה העבירה תווית של מעשה פסול בעיני החברה, שגמול עונשי בצדו. חרף הכלל האמור, המשפט מניח, כי במורכבות החיים האנושיים, עשויים להיווצר מצבים קיצוניים אשר אינם מתאימים להחלת הכלל המחייב הרשעה פלילית בעקבות הוכחת אשמה. במצבים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן, כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי, קיימת אפשרות כי חרף אשמתו של הנאשם, הוא לא יורשע בדין (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.07)).

13.             בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997) נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

14.             יישום המבחנים האמורים בדבר אי הרשעת הנאשם למקרה דנן, מעלה כי לא ניתן להסתפק באי הרשעת הנאשם בדין. בכל הנוגע לסוג העבירה ונסיבותיה יש לתת את הדעת לכך שאין המדובר על מקרה של מעידה רגעית או חוסר בשיקול דעת חד פעמי אלא בתקופה של מספר חודשים, במהלכה ניצל הנאשם שוב ושוב את האמון שניתן בו ואת העובדה כי הועמד לרשותו רכב הנמצא בבעלות המועצה כדי לגנוב דלק ב- 14 הזדמנויות שונות. אמנם שווי הנזק הכולל שנגרם אינו רב ואולם העובדה שהנאשם ביצע את העבירות, באופן גלוי, שעה שהוא עובד בתפקיד מפקח מטעם המועצה, תפקיד בו מצופה למידה מוגברת של ניקיון כפיים, מוסיפה נופך של חומרה למעשיו.

15.             באשר לדרישה בדבר הוכחת פגיעה קונקרטית בשיקומו של הנאשם סבורני כי לא עלה בידי הנאשם להוכיח פגיעה כאמור. הנאשם הציג את פרוטוקול השימוע שנערך לו (נ/2), ואולם מסמך זה אינו מהווה תשתית ראייתית מספקת להוכחת פגיעה תעסוקתית קונקרטית לנאשם. ההפך הוא הנכון, מתוך המסמך עולה כי המועצה החליטה שאין מקום להמתין לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו של הנאשם לאחר שהודה במיוחס לו, ונקבע כי אין בחומרת העונש שיושת עליו כדי להשפיע על מהות הדברים ומשכך הוחלט כי תוגש בקשה להשעותו מהעבודה וכן תוגש קובלנה בעניינו וזאת עוד בטרם הסתיימו ההליכים בבית המשפט. מהאמור בפרוטוקול עוד עולה כי ההחלטה בדבר המשך העסקתו של הנאשם במועצה מתבססת על אופי המעשים שבוצעו וכן עברו התעסוקתי במועצה. לפיכך לא ניתן ללמוד כי הרשעתו בדין של הנאשם היא זו אשר תביא להפסקת העסקתו. בהקשר זה סבורני כי אכן מן הראוי ששאלת המשך העסקתו של הנאשם במועצה תוכרע על בסיס מעשיו של הנאשם והתנהגותו, ולא על בסיס תוצאות ההליך הפלילי.

16.             לפיכך, באיזון בין השיקולים השונים, האינטרס הציבורי מחד גיסא, והעדר הוכחה בדבר פגיעה תעסוקתית קונקרטית מאידך גיסא, לא נמצאה עילה ראויה להימנע מהרשעה.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

17.             כתב האישום מתאר סדרה של מעשים אשר התרחשו באותו אופן ובסמיכות זמנים ועל כן יש לראותם כאירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

6

18.             במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הגנה על רכושו של אדם וכן הגנה על אמון מעביד בעובדו.

19.             בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף בינוני, הנאשם ניצל את האמון שניתן בו ועשה שימוש ברכב שהיה ברשותו במסגרת תפקידו כדי לגנוב על פני תקופה של מספר חודשים, בכ- 14 הזדמנויות שונות, דלק בשווי כולל של 1,430 ₪. כפי שנקבע בהחלטת השימוע בעניינו של הנאשם, ממפקח עירוני יש לצפות למידה מוגברת של ניקיון כפיים וטוהר מידות וזאת הואיל ותפקידו לפעול בשם הרשות המקומית לאכיפת חוקיה.

20.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב החל ממאסר על תנאי ושל"צ ועד למספר חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח (ראו למשל רע"פ 3153/10 שבתשוילי נ' מדינת ישראל (29.4.10); עפ"ג (מח' י-ם) 6567-03-15 קריקוריאן נ' מדינת ישראל (24.8.15); ע"פ (מח' י-ם) 4384-09-12 שולם נ' מדינת ישראל (2.1.13); ת"פ (חי') 31410-06-11 מדינת ישראל נגד דויד (4.1.14); ת"פ (ק"ג) 57719-11-12 מדינת ישראל נ' דויטאשוילי (3.9.13); ת"פ (רמ') 20266-09-13 מדינת ישראל נ' לוי (3.11.14); ת"פ (ת"א) 31945-01-10 מדינת ישראל נ' גבר (8.9.2011); ת"פ (עכו) 26218-09-12 מדינת ישראל נ' אבקסיס (8.10.13)ולעניין זה ראו גם ת"פ (ת"א) 2805-04-11 מדינת ישראל נ' דוידוב (28.11.11)).

21.             במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שהנאשם הגיע אל תחנת הדלק 14 פעמים, כשבכל פעם הוא הכניס את צינור הדלק למיכל הרכב כדי שהדלקן יקרא את הקוד, ובהמשך הכניס את פיית הצינור למכלים שהביא עימו, מילא אותם בדלק ועזב. התנהלותו מעידה על תכנון מוקדם. סה"כ גנב הנאשם דלק בשוויי 1,430 ₪. לדברי הנאשם פעל כמתואר מאחר שברכב חלופי שניתן לו מידי פעם לא היה דלקן ועל כן ביקש לשמור דלק לרכב החלופי.

22.             בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מצו של"צ ועד לשנת מאסר בפועל.

23.             במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

7

24.             בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם יליד 1965, נעדר עבר פלילי. נשוי ואב ל- 3 ילדים וכן סב ל- 5 נכדים. הטלת עונש מאסר, גם אם ירוצה בעבודות שירות, תפגע ללא ספק בנאשם ובמשפחתו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם עומדת כעת קובלנה כנגדו ויתכן כי יושעה ממקום עבודתו ואולי אף יפוטר. הנאשם הודה במיוחס לו, הביע חרטה ונטל אחריות על מעשיו. במשך שנים תרם הנאשם לחברה, התנדב במשטרת ישראל ובעמותות המטפלות בנזקקים ואף הציג תעודות הערכה על פועלו. עוד יש לתת את הדעת לחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה.

25.             עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב להתרשמות שירות המבחן לפיה ביצוע העבירה מעיד על הפנמה של דפוסי התנהלות לקויים.

26.             באיזון בין השיקולים השונים ובהתחשב בהסדר הטיעון, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות ברף הנמוך לצד עונשים נלווים. כמו כן נוכח העובדה כי העבירה בוצע למטרה כלכלית ראוי להשית קנס כספי תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם. כמו כן יש לפצות את המועצה המקומית בגין הנזק שנגרם לה.

סוף דבר

27.             אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          חודש מאסר בפועל אשר ירוצה בעבודות שירות. עבודות השירות תבוצענה בהתאם להמלצת הממונה. תחילת עבודות השירות ביום 2.10.16.

ב.           4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום על עבירה בה הורשע.

ג.             קנס כספי בסך של 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.1.17. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

ד.           פיצוי בסך 1,430 ₪ למועצה המקומית באר יעקב. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.11.16 ויועבר על פי פרטים שתמסור המאשימה.

ה.          צו מבחן למשך שנה.

מובהר בזאת לנאשם כי אם לא ימלא אחר תנאי המבחן, ניתן יהיה להפקיעו ולגזור את דינו מחדש.

8

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ג' אלול תשע"ו, 06 ספטמבר 2016, בנוכחות הצדדים.