1

רקע

1.     הנאשם הורשע, בהכרעת דין שניתנה לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג בהתאם לסעיפים 382(ב)+ 379 לחוק העונשין.

2.     במסגרת הכרעת הדין, זוכה הנאשם מאישומו בביצוע עבירה של כליאת שווא.

3.     הנאשם והגב' פדה אבו רביע (להלן: "המתלוננת") הנם בני זוג נשואים ולהם ילד משותף בן 4 שנים שהתגורר עמם בדירתם שברחוב טשרניחובסקי בפתח תקווה (להלן: "המקום").

4.     במועד התרחשות האירועים, הייתה המתלוננת בחודש השביעי להריונה. בתאריך 19.11.18 בסמוך לשעה 21:00, על רקע וויכוח קודם בין הנאשם למתלוננת, במהלכו אמרה המתלוננת לנאשם כי ברצונה להיפרד ממנו, החלה הנאשם לצעוק על המתלוננת וזו נכנסה עם בנם לחדר השינה וביקשה מהנאשם לצאת מהחדר.

5.     הנאשם בתגובה החל לגדף את המתלוננת, אחז בדלת חדר השינה, עקר אותה ממקומה והשליכה על גבה של המתלוננת.

6.     מיד לאחר מכן, אחז הנאשם בשערות ראשה של המתלוננת, הכה אותה בבטנה ובגבה ומשך אותה באמצעות שערות ראשה אל חדר שינה אחר בדירה.

2

7.     בעודה על הרצפה, חבט בה הנאשם בבעיטות ובאגרופים. המתלוננת בתגובה נשכה את הנאשם בידו בניסיון להימלט מפניו. אז הכניס הנאשם את המתלוננת לחדר שינה סמוך וסגר את הדלת. המתלוננת דפקה על הדלת וצעקה כי יש לה כאבים בבטן ובתגובה פתח הנאשם את הדלת, נטל ממנה את הטלפון הנייד והשליכו מחוץ לדירה.

טיעוני הצדדים

8.     ב"כ המאשימה, עו"ד אוס נאסר, הצביע על כך שהנאשם פגע בערך מוגן של זכות המתלוננת על גופה, על בטחונה האישי. פגיעה זו נעשתה בנסיבות מחמירות מאחר ומדובר בעבירות שבתוך המשפחה אשר בוצעו לעיני ילדם הקטין תוך פגיעה באישה המצויה בהריון מתקדם. הפנה למדיניות הענישה המחמירה בעבירות מעין אלו. בהתאם כך ביקש לקבוע כי המתחם ינוע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. כמו כן ביקש כי לחובתו של הנאשם תיזקף העובדה שלא נטל אחריות על מעשיו, היותו נעדר אפיק שיקומי מאחר ורמת הסיכון מן הנאשם לא פחתה. על כן עתר לכך שעונשו של הנאשם ייגזר בשליש האמצעי של המתחם, בנוסף לענישה נלווית.

9.     מנגד טען ב"כ הנאשם, עו"ד זאב לקט, כי הנאשם נעדר עבר פלילי, בן 67, בהליכי גירושין מהמתלוננת ואב ל-2 ילדים, אשר אחד מהם בעל צרכים מיוחדים. הוא ציין כי הנאשם עובד ושולח כספים למתלוננת לטובת הטיפול בילדיהם. עוד ציין כי מאז יום האירוע לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים וכי הנאשם זוכה מעבירה של כליאת שווא. הוא הדגיש כי למתלוננת לא נגרמו חבלות. כמו כן טען כי אין כל ביסוס לטענת ב"כ המשימה ולפיה רמת הסיכון מן הנאשם לא פחתה. הוא הפנה לפסיקה וטען כי יש להותיר שליחת נאשם לעונש של מאסר בפועל כמפלט אחרון ולכן עתר לכך כי יתאפשר לנאשם לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות, זאת למרות היותו תושב האזור ללא תעודת זהות ישראלית. בהתאם לכך עתר לקביעת מתחם ענישה אשר ינוע בין מאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות.

10.  הנאשם בחר שלא להוסיף דברים במעמד הטיעונים לעונש.

3

דיון והכרעה

מתחם העונש

11.  הערך החברתי המוגן אשר נפגע כתוצאה מהעבירה אותה ביצע הנאשם הינו שמירה על שלימות גופה ושלוות נפשה של המתלוננת.

12.  בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, שקלתי את הנזק שנגרם למתלוננת, אשר בעקבות האירוע אושפזה למשך 3 ימים. כך גם את העובדה כי מעשה האלימות בוצע לעיניי ילדם הקטין. ככלל, יש ליחס חומרה לעבירות מעין אלו אשר נעשות כלפי בת זוג בתוך תחומי ביתם המשותף של בני הזוג ופוגעות במתלוננת במרחבה הפרטי בו היא אמורה לחוש מוגנת יותר מאשר בכל מקום אחר. חומרה יתרה לנוכח העובדה שהמתלוננת הייתה מצויה בחודשי הריון מתקדמים.

13.  יפים לעניינו דבריו של כבוד השופט ס' ג'ובראן, בדבר החומרה היתרה אשר גלומה בעבירות של אלימות במשפחה:

"עבירות אלו, מתרחשות על דרך הכלל בבית פנימה, באין רואה ובאין שומע, ומוסתרות היטב מהסביבה. פעמים רבות, שרוי התוקף בקונספציה שגויה לפיה אין בכוחו של החוק לפרוץ את מפתן ביתו, בו רשאי הוא, לשיטתו, לנהוג במשפחתו כרצונו, כמו הייתה קניינו. אלמנטים אלו, המשולבים דרך כלל בעבירות האלימות במשפחה, מעצימים את הסכנה הנשקפת מן התוקף כמו גם את חשיבותם של שיקולי ההרתעה האישית והציבורית." (ע"פ 792/10 מדינת ישראל נ' פלוני [פורסם בנבו] (14.2.2011))

4

14.  כמו כן את דבריו של כבוד השופט י' אלרון:

"בית משפט זה חזר ועמד לא אחת על הצורך לנקוט בענישה מחמירה ומרתיעה בגין מעשי אלימות קשים כמעשיו של המערער בפנינו, בפרט במקרים בהם האלימות מופנית נגד נשים מצד בן זוגם (ראו, למשל, ע"פ 7701/14 אל טייב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.5.2016)). המדובר בתופעה חמורה ורחבת היקף, המחייבת הטלת ענישה מרתיעה, אשר בנוסף יהא בה כדי לשקף את הפגיעה הקשה שחוות נשים ממעשי אלימות המופעלים עליהם מצד בן-זוגם, בסביבה שאמורה להיות סביבתן הבטוחה והמוגנת" (ע"פ 5307/17 חלאג' נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.7.2018), בפסקה 15)".

15.  בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת ניתן להצביע על מקרים דומים העוסקים בביצוע עבירה של תקיפת בן זוג, כמפורט להלן:

5

                     א.      ע"פ (מחוזי מרכז) 644-09-16 פלוני נ' מדינת ישראל (13.06.2017)‏‏, הנאשם הורשע בבית המשפט השלום, בביצוע עבירות של איומים ואלימות כלפי אשתו. כתב האישום המקורי כלל שבעה אישומים, ולאחר שמיעת הראיות הורשע המערער בשניים מהאישומים (הראשון והשביעי), בכל אחד מהם בעבירות של תקיפת בן זוג לפי סעיפים 379 + 382 (ב) לחוק העונשין, ואיומים לפי סעיף 192 לחוק. משאר האישומים זוכה המערער מחמת הספק. המערער נידון ל- 10 חודשי מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי, 5,000 ₪ קנס; ו- 10,000 ₪ פיצוי למתלוננת. על פי האישומים בהם הורשע המערער, תקף את המתלוננת אשר הייתה בחודש התשיעי להריונה, משך אותה ממיטתה כדי שתבצע עבודות הבית, קלל אותה ואיים עליה, משך אותה אוזנה והסיר ממנה את כיסוי ראשה. באישום השביעי סופר כי דחף המערער את המתלוננת ואיים עליה. נעדר עבר פלילי, נקבע מתחם עונש הנע בין מספר חודשי מאסר ל-18 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי אישר את מתחמי הענישה ודחה את הערעור.

                            ב.        רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.16), הנאשם הורשע באירוע יחיד של תקיפת בת זוג לפי סעיפים 379 ו- 382(ב) לחוק העונשין. כתב האישום מתאר כי דחף את המתלוננת לעבר המיטה, משך בשערה, סובב את גופה, וכופף את גופה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה. בית המשפט השלום קבע מתחם ענישה בין מאסר לתקופה קצרה שניתן לרצות בדרך של עבודות שירות לבין 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל. כנסיבה לחומרה נשקלה היעדר הבעת חרטה ולקולה היעדר הרשעות מהעת האחרונה ונתק בין המתלוננת והמבקש. נגזר על המבקש עונש מאסר בפועל בן 6 חודשים לריצוי מאחורי סורג ובריח. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות ערעור. בית המשפט העליון עמד על כך שמעשיו של המבקש ראויים לגינוי חריף ולענישה שתהלום את חומרתם.

                     ג.      בת"פ (רמלה) 12048-12-08 מדינת ישראל נ' אלולו (04.08.20), הורשע הנאשם בעקבות הודאתו בעבירה של תקיפת בת זוג לפי ס' 382(ב) לחוק העונשין. הנאשם תקף את ארוסתו ליד קניון בלוד בכך שסטר על פניה, תפס בידה, משך אותה, הפיל אותה ארצה והכה אותה בכל חלקי גופה בידיו כאשר המתלוננת שרועה על הקרקע. לאחר שהמתלוננת קמה, אחז בראשה ומשך אותה לכיוונו. נקבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ל-18 חודשי מאסר בפועל. בעל עבר פלילי, תסקירים שלילים ביותר. בגיר צעיר. בהתאם לכך גזר בית המשפט עליו 14 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

6

                     ד.      ת"פ (כפ"ס)43924-10-14 מדינת ישראל נ' יגאל רחמים(02.05.16), הנאשם הורשע על פי הודאתו, בביצוע עבירות של תקיפת סתם-בן זוג בהתאם לסעיף 382(ב) לחוק העונשין, איומים, בהתאם לסעיף192 לחוק העונשין, והיזק לרכוש במזיד בהתאם לסעיף 452 לחוק העונשין. הנאשם והמתלוננת היו בני זוג נשואים, עשרה ימים עובר למועד האירוע עזבה המתלוננת את ביתם ועברה לבית הוריה, הנאשם תקף את המתלוננת במקום עבודתה, בכך שסטר לפניה, משך בשערות ראשה, הפיל אותה ארצה, הכה אותה במכות אגרוף בבטנה ובגבה, כל זאת תוך כדי שהוא מאיים להרוג אותה. כאשר המתלוננת ניסתה להתקשר מהטלפון הנייד שלה, שבר אותו והמשיך להכות אותה. לחובתו עבר מכביד הכולל 10 הרשעות קודמות. נקבע מתחם הנע בין 12 ל30 חודשי מאסר בפועל. הנאשם במהלך ההליך החל הליך טיפולי אך הפר את תנאי המסגרת ובעקבות כך נעצר עד תום ההליכים. על הנאשם נגזר עונש של21 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מע"ת בן 7 חודשים בחופף ובמצטבר כך שירצה 24 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.

                     ה.      רע"פ 303/16 מלוין טלקר נ' מדינת ישראל (13.1.16), הנאשם הורשע בבית המשפט שלום על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר, בעבירה של תקיפה סתם של בת זוג בהתאם לסעיף 382(ב)(1)+379 לחוק העונשין. בכתב האישום תואר כי דחף את אשתו, אשר כתוצאה מכך מעדה ונפלה, לאחר מכן בעט בה הנאשם. בין היתר ברקע לתקיפה מצויה התמכרותו של הנאשם לאלכוהול. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי לשנת מאסר בפועל. תסקיר שלילי, לפיכך נגזרו עליו 5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ומע"ת. בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחה ערעורו.

7

                     ו.      ת"פ (רמלה) 948-09-19 מדינת ישראל נ' אבו סלימאן עלי (1.12.19), הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של תקיפת בן זוג בהתאם לסעיף 382(ב) לחוק העונשין. הנאשם תקף את בת זוגו ברחובה של עיר, בכך שהכה בה במכות אגרוף לראשה לעיני עוברי אורח וילדיהם. נקבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר ל-18 חודשי מאסר בפועל. בעל עבר פלילי מכביד ביותר, לא נשלח לתסקיר. נידון ל-11 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, נדחה.

16.  לנוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה ההולם בנסיבות המקרה שבפניי נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

גזירת העונש

17.  בכל הנוגע לנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה, שקלתי מן הצד האחד את העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי וללא תיקים נוספים, וכן את גילו המתקדם של הנאשם. מן הצד השני לחובתו של הנאשם שקלתי את העובדה שבשום שלב של ההליך ואף לא בדברו האחרון, עליו ויתר טרם נגזר דינו, לא נטל הנאשם אחריות על מעשיו ולא הביע כל חרטה או צער על שנגרם למתלוננת.

18.  לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    12 חודשי מאסר בפועל.

ב.     4 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו.

ג.      קנס בסך 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו, אשר ישולם בתוך 60 יום מהיום.

ד.     פיצוי למתלוננת בסך 2,500 ₪, אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד

8

ניתן היום, א' ניסן תשפ"א, 14 מרץ 2021, בנוכחות הצדדים- ב"כ המאשימה עו"ד דנית שושן ועו"ד בר נמרי, הנאשם וב"כ עו"ד זאב לקט.