1

 

נוכחים:

בא כוח מאשימה עו"ד מרלן אלוהאב ומתמחה מטעם מס הכנסה מר מתן דלויה

הנאשמת 2 בעצמה

 

 

בא כוח הנאשמים עו"ד אלברט הראל בכור

 

 

מבוא

1.           נאשמת 2, אסתר לביא (להלן - "נאשמת 2"), שימשה כמנהלת פעילה של נאשמת 1, אתיקה אופנה בע"מ (להלן - "נאשמת 1"), במועדים הרלוונטים.

2.           נגד הנאשמות הוגשו שלושה כתבי אישום שעניינם בעבירות מס ערך מוסף ומס הכנסה, כפי שיפורט להלן.

2

3.           בהכרעות דין מיום 29.1.19 ומיום 19.5.20 הורשעו הנאשמות, לפי הודאתן בעובדות כתבי האישום, בעבירות שיפורטו להלן.

4.           בת"פ 59839-03-17 (להלן - "כתב האישום הראשון") -

-    באישום הראשון - הורשעו נאשמות 1 ו-2 בעבירה של אי הגשה במועד של דו"ח מס הכנסה להכנסות נאשמת 1 לשנת 2014, לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 יחד עם סעיפים 117 ו-224א לפקודת מס הכנסה. המחזור העסקי של נאשמת 1 לשנת 2014 עמד על סכום של 1,737,061 ₪.

-    באישום השני - הורשעו נאשמות 1 ו-2 בעבירה של אי הגשה במועד של דו"ח מס הכנסה להכנסות נאשמת 1 לשנת 2015, לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיפים 117 ו-224א לפקודת מס הכנסה. מחזור העסקאות של נאשמת 1 לשנת 2015 עמד על סכום של 2,265,930 ₪.

-    באישום השלישי והרביעי - הורשעה נאשמת 2 ב-2 עבירות של אי הגשה במועד של דו"חות על הכנסותיה לשנים 2014 - 2015, לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה.

-    באישום החמישי - הורשעה נאשמת 2 בעבירה של אי קיום דרישה, לפי סעיף 216(1) לפקודת מס הכנסה. לפי האישום החמישי, נאשמת 2 לא קיימה את דרישת פקיד השומה, להמציא דו"ח על רכושה והתחייבויותיה ולא הגישה את הדו"חות במועד.

5.           בת"פ 12378-08-18 (להלן - "כתב האישום השני")- הורשעו הנאשמות ב-32 עבירות של אי הגשת דו"חות מס ערך מוסף במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975. לפי כתב האישום השני, הנאשמות לא הגישו במועד 32 דו"חות תקופתיים לחודשים הבאים: 6/14, 10/14, 12/14, 4/15, 6-12/15, 1-3/16, 7-8/16, 10-12/16, 2-12/17, 1-2/18. המס המגיע מהדו"חות עמד על סכום של 226,863 ₪.

6.           בהכרעת דין מיום 19.5.20 הורשעו הנאשמות, לפי הודאתן בעובדות כתב אישום נוסף.

7.           בת"פ 52650-09-19 (להלן - "כתב האישום השלישי") - הורשעו הנאשמות ב-13 עבירות של אי הגשת דו"חות מס ערך מוסף במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף. לפי כתב האישום השלישי, הנאשמות לא הגישו במועד 13 דו"חות תקופתיים לחודשים הבאים: 4-12/18 ו- 1-4/19. המס המגיע מהדו"חות עמד על סכום של 49,811 ₪, לכל הפחות.

8.           הסדר טיעון לא כלל הסכמה עונשית.

 

טענות הצדדים לעונש

3

9.             בא כוח התביעה מטעם מס הכנסה טען, כי בקביעת מתחם העונש ההולם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות בביצוע העבירות: הנאשמות לא הגישו 2 דו"חות של נאשמת 1 לשנים 2014 - 2015. בנוסף, נאשמת 2 לא הגישה דו"חות אישיים והצהרת הון מטעמה. עוד טען, כי מחזורי נאשמת 1 היו גבוהים. בשנת 2014 עמד המחזור על סכום של 1.7 מיליון ₪ ואילו בשנת 2015 עמד על סכום של 2.2 מיליון ₪.

10.         מכאן טען, כי מתחם העונש ההולם את כל אחד מהאישומים הראשון עד הרביעי בכתב האישום הראשון, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים; מתחם העונש ההולם את האישום החמישי נע בין מאסר לתקופה של 4 חודשים ובין מאסר לתקופה של 8 חודשים, מאסר על תנאי, קנס בין 8,500 ₪ ובין 29,200 ₪ והתחייבות. המתחם שעניינו בנאשמת 1, חברה שאינה פעילה, כולל קנס סמלי.

11.         עוד הוסיף וטען בא כוח התביעה, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: המחדלים הוסרו באופן חלקי בלבד. דו"ח הכנסות נאשמת 1 לשנת 2015 ודו"ח אישי של נאשמת 2 לשנת 2015 הוגשו בסופו של דבר, אולם הדו"חות לשנת 2014 הוגשו באופן לא מקוון וטרם התקבלו. הצהרת הון של נאשמת 2 לא הוגשה כלל.

12.         לטענת בא כוח התביעה, אין להתחשב בבעיות כלכליות או בריאותיות של נאשמת 2, אלא יש ליתן את הדגש על האינטרס הציבורי ולהעדיף את שיקול ההרתעה.

13.         מכאן, עתר בא כוח התביעה מטעם מס הכנסה, להטיל על נאשמת 2 עונש ברף התחתון ביחס לעבירות שבהן הוסרו המחדלים, ועונש בין הרף האמצעי והרף העליון ביחס לעבירות שבהן המחדלים לא הוסרו.

14.         באת כוח התביעה מטעם מס ערך מוסף טענה, שכתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמות נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על בטחונו הכלכלי של הציבור וקופת המדינה לצד הגנה על ערך השוויון בנטל המס והאפקטיביות של מערכת המס.

15.         עוד טענה, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות בקביעת מתחם העונש ההולם: לפי כתב האישום השני, הנאשמות לא הגישו 32 דו"חות במועד מחודש יוני 2014 עד לחודש פברואר 2018; לפי כתב האישום השלישי, הנאשמות לא הגישו 13 דו"חות במועד מחודש אפריל 2018 עד לחודש אפריל 2019. סכום המחדל עומד על לפחות 276,674 ₪, אולם לאורך תקופה של 5 שנים אין מידע לגבי 7 דו"חות תקופתיים; מכאן, שאין מדובר במעידה חד פעמית אלא בהתנהלות שיטתית.

16.         מכאן טענה, כי מתחם העונש ההולם את העבירות שביצעה נאשמת 2 נע בין מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים ובין מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים, מאסר על תנאי, קנס בגובה 5% - 10% מסך המחדל והתחייבות, ואילו מתחם הקנס בעניינה של הנאשמת 1, הנמצאת בפירוק, כולל קנס סמלי.

4

17.         עוד הוסיפה וטענה באת כוח התביעה, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון, כי הנאשמות אמנם נעדרות עבר פלילי, אולם המחדל לא הוסר במלואו והוא עומד כיום על סכום של 234,254 ₪.

18.         לאור האמור, עתרה באת כוח התביעה להטיל על נאשמת 2 בגין שני כתבי האישום עונש ברף העליון של המתחם, ואילו על נאשמת 1 קנס סמלי.

19.         בא כוח הנאשמות טען, לעומת זאת, כי יש לראות בכל עבירות מס ערך מוסף אירוע אחד ובכל עבירות מס הכנסה אירוע אחד.

20.         עוד טען, כי בקביעת מתחם העונש ההולם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות בביצוע העבירות: העסק של נאשמת 1 כלל חנות בגדים שהופעלה תחילה על ידי אחיה של נאשמת 2. לאחר שהוטל על האח עונש של מאסר, נאלצה נאשמת 2 להפעיל את החנות ללא כל הבנה בניהול עסקים וכישורים נדרשים. בנוסף, לנאשמת 1 היו חובות לשוק האפור, לבנקים ולנושים. מכאן, שנאשמת 2 נאלצה לשלם חובות שכלל לא יצרה.

21.         עוד הוסיף, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשמות לקחו אחריות והסבירו את הנסיבות לביצוע העבירות, שכרו עורך דין ורואה חשבון, שיתפו פעולה עם גורמי החקירה וחסכו בזמן שיפוטי; נאשמת 2 בת 37, אם לשלושה, סובלת מבעיות רפואיות. הריונה האחרון משנת 2019 לווה בסיכון גבוה וכמעט כל שנת 2019 שהתה בביתה. התינוקת נולדה סובלת מבעיות רפואיות. נאשמת 2 הפילה לפני מספר חודשים היריון נוסף (ענ/3); לנאשמת חובות עתק והיא לא עובדת משנת 2019; נאשמת 2 שילמה 50,000 ₪ מתוך מחדל מס ערך מוסף (ענ/2); נאשמת 2 שכרה רואה חשבון, אשר הגיש את כל דו"חות מס ההכנסה למעט הצהרת הון; בשל חובותיה של נאשמת 2 לבנקים, היא אינה מקבלת מהם את מצב החשבון ולא עלה בידיה להגיש את הצהרת ההון (ענ/5).

22.         לטענת בא כוח הנאשמות, לאור מכלול הנסיבות האישיות העונש הראוי כולל מאסר בדרך של עבודות שירות, אולם בשל מצבה הנפשי והרפואי של נאשמת 2 ובתה, יש להסתפק בעונש הצופה פני עתיד, התחייבות וקנס בסכום של 2,000 ₪.

23.         בדברה האחרון מסרה נאשמת 2, כי היא מצטערת על המעשים שנבעו מנסיבות שלא היו באחריותה, עונש המאסר שהוטל על אחיה וחובות העסק. כן הדגישה את מצבה הנפשי הקשה ואת הנסיבות האישיות המצערות שחוותה בשל הבעיות הרפואיות של בתה וההפלה שעברה. עוד מסרה, כי היא ובן זוגה עדיין מנסים להחזיר את החובות שנצברו.

 

דיון והכרעה

5

קביעת מתחם עונש הולם ההולם

24.         אין מחלוקת בין הצדדים, כי בקביעת מתחמי הענישה יש להפריד בין עבירות מס ההכנסה ובין עבירות מס ערך מוסף. ביחס לכתב האישום הראשון, יש לקבוע כי כל האישומים הן בגדר אירוע אחד, וזאת במבחן הקשר ההדוק (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14); ע"פ 5643/14 עיסא נואח' נ' מדינת ישראל (23.6.15)). לפי פסיקת בית המשפט העליון, מספר עבירות של אי הגשת דו"חות מס הכנסה עשויות להוות אירוע אחד (ראו למשל: ע"פ 5668/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (17.3.16); ע"פ 4527/14 פרינץ נ' מדינת ישראל (4.2.16); ע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל (29.12.15) בפסקאות 103 - 104 לפסק דינו של כבוד השופט עוזי פוגלמן)).

25.         במקרה הנדון, 5 העבירות בכתב האישום הראשון בוצעו בתקופה רציפה ובנסיבות דומות. אמנם, שתי עבירות נוגעו לאי דיווח על אודות הכנסותיה של נאשמת 1 ואילו 2 עבירות נוגעות לאי דיווח הכנסותיה האישיות של נאשמת 2 ואי הגשת הצהרת הון. עם זאת, כל העבירות מושא כתב האישום הראשון קשורות בטבורן למצב העסק באותה העת והקשיים הכלכליים. מכאן, שיש לקבוע מתחם ענישה אחד בגין כל עבירות לפי פקודת מס הכנסה שבכתב האישום הראשון.

כך גם באשר לכתב האישום השני והשלישי. גם כאן, מדובר ברצף של עבירות, על פני תקופה בלתי מבוטלת, אולם כל העבירות הן חלק מתכנית עבריינית אחת, הקשורה בניהול כושל של נאשמת 1 על ידי הנאשמת 2. מכאן, שיש לקבוע מתחם ענישה אחד גם בגין העבירות מושא כתבי האישום השני והשלישי.

26.         בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצעו הנאשמות יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

27.         כתוצאה מביצוע עבירות המס בהן הורשעו הנאשמות, נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על בטחונו הכלכלי של הציבור, קופת המדינה והשוויון בנטל המס.

28.         הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע עבירות מס ההכנסה, בהן הורשעו הנאשמות, היא בינונית. הנאשמות לא הגישו דו"חות מס הכנסה לשנים 2014 - 2015. מחזור ההכנסות של נאשמת 1 באותן שנים היה בלתי מבוטל. בשנת 2014 עמד המחזור על סכום של 1,737,061, ואילו בשנת 2015 עמד המחזור על סכום של 2,265,930 ₪. נאשמת 2 גם לא הגישה דו"חות תקופתיים במועד ולא הגישה דו"ח הצהרת הון.

6

29.         גם הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע עבירות מס ערך מוסף, בהן הורשעו הנאשמות, היא בינונית, וזאת משום היקף העבירות, מספרן, והנזק שנגרם לקופת המדינה בסכום של 276,674 ₪.

30.         בקביעת מתחמי הענישה, יש לקחת גם בחשבון, את המצב האישי והכלכלי שאליו נקלעה נאשמת 1 עת נדרשה להפעיל את העסק לאחר שהוטל על אחיה עונש של מאסר בפועל, וכן את מצבה הכלכלי של נאשמת 2 המצויה בפירוק. אין מחלוקת, כי העבירות בוצעו בשל מצוקה כלכלית וחובות של הנאשמות.

31.         על מדיניות הענישה הרלוונטית לעבירות של אי הגשת דו"חות מס הכנסה במועד בחברות, שמחזור העסקאות שלהן עומד על כמה מיליוני שקלים, ניתן ללמוד מפסיקה שלהן:

-         רע"פ 2933/15 קלה נ' מדינת ישראל (5.5.15) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם בעבירה של אי הגשת דו"ח במועד, לפי פקודת מס הכנסה ובעבירה של אחריות מנהלים. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 25,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם להרשות ערעור;

-         רע"פ 737/11 מלכיאלי, משרד עורכי דין נ' מדינת ישראל (9.5.11) - בית משפט השלום הרשיע את נאשם, לאחר ניהול הוכחות, ב-2 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד ו- 2 עבירות של אחריות מנהלים. בית המשפט ביטל את הרשעתו של הנאשם והטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של התביעה, הרשיע את הנאשם, הטיל עליו מאסר על תנאי וקנס בסכום של 10,000 ₪. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם להרשות ערעור;

-         עפ"ג (מרכז) 12018-10-14 אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - חקירות מרכז מדור תביעות נ' איזנברג (17.11.15) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, ב-2 עבירות של אי הגשת דו"חות על הכנסותיה של החברה במועד. מחזורי העסקאות עמדו על 4,826,860 ו- 3,476,065 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר על תנאי, קנס בסכום של 6,000 ₪ והתחייבות בסכום של 10,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של התביעה והטיל על הנאשם מאסר לתקופה של חודשיים בדרך של עבודות שירות וקנס בסכום של 10,000;

-         עפ"ג (מרכז) 42790-01-14 פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נ' דהן (25.2.14) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשמים, לפי הודאתם, בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דו"חות על הכנסות החברות במועד ואי הגשת דו"ח על הכנסות הנאשם במועד. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 4 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 6,500 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור התביעה והטיל על הנאשם קנס ב סכום של 12,000 ₪;

7

-         עפ"ג (מרכז) 11693-01-14 מדינת ישראל נ' לבי (18.2.14) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד. בית המשפט ביטל את הרשעת הנאשם והטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של התביעה, הרשיע את הנאשם, והטיל עליו מאסר על תנאי והתחייבות בסכום של 10,000 ₪;

-         ת"פ (ת"א) 64280-3-17 מדינת ישראל נ' יעל אגם 2012 בע"מ (23.12.19) - בית המשפט הרשיע את הנאשמות בביצוע 3 עבירות של אי הגשת דו"חות. מחזורי העסקאות של נאשמת 1 עמדו על סכומים של 321,385, 325,560 ו- 336,855 ₪. כן הורשעה נאשמת 1 בביצוע 2 עבירות של אי הגשת דו"חות אישיים במועד. בית המשפט הטיל על נאשמת 1 מאסר לתקופה של חודשיים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 4,000 ₪;

-         ת"פ (רח') 72982-01-18 אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין- חקירות מרכז מדור תביעות נ' פ.גיל - הנדסה בע"מ ואח' (17.2.19) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשמים, לפי הודאתם, בעבירה של אי הגשת דו"ח במועד. מחזור העסקאות של נאשמת 1 עמד על סכום של 6,388,994 ₪. בית המשפט הטיל על נאשם 2 מאסר לתקופה של 4 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסרים על תנאי, קנס בסכום של 5,000 ₪ והתחייבות;

32.         לאור האמור, אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום הראשון נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 9 חודשים, שיכול ובוצע בדרך של עבודות שירות. כן כולל המתחם ביחס לנאשמת 2 קנס הנע בין סכום של 4,000 ₪ ובין סכום של 10,000 ₪. מתחם הקנס ביחס לנאשמת 1 נע בין סכום 0 ובין סכום 1,000 ₪.

33.         על מדיניות הענישה הרלבנטית למספר העבירות של אי הגשת דו"חות מס ערך מוסף במועד ואי תשלום המס הנובע מהן בסכומים דומים, ניתן ללמוד מהפסיקה:

-    רע"פ 4576/19 אבו שמאלה נ' מדינת ישראל - רשות המיסים (10.7.19) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, ב-17 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד, שהמס המגיע מהם עמד על סכום של 303,688 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 100 ימים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 15,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בית המשפט העליון דחה את בקשת הנאשם להרשות ערעור;

-    רע"פ 4173/15 אבו הלאל נ' מדינת ישראל (29.6.15) - בית המשפט הרשיע את הנאשמים, לפי הודאתם, ב-26 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד, שהמס המגיע מהם עמד על סכום של 400,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשמים מאסר לתקופה של שמונה חודשים, מאסר על תנאי, וקנס בסכום של 20,000 ₪; בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של הנאשמים. בית המשפט העליון דחה את בקשת הנאשמים להרשות ערעור;

8

-   רע"פ 6167/11 ספקיוריטי המוקד המרכזי בע"מ נ' תחנת מע"מ רמלה מדינת ישראל (21.2.12) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע 35 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד, שהמס המגיע מהם עמד על סכום של כ- 412,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 25,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את הן את ערעורו של הנאשם והן את ערעורה של התביעה; בית המשפט העליון דחה אתבקשתו של הנאשם להרשות ערעור;

-    ע"פ (חי') 37378-09-13 בלאל חוסין נ' מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ חדרה (26.12.13) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, ב- 40 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 18 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 50,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנאשם והפחית את מאסרו לתקופה של 9 חודשים;

-    ת"פ (פ"ת) 1836-08-13 מע"מ פתח תקווה נ' מודה מול בע"מ (16.9.15) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם בעבירה של אי הגשת דו"ח תקופתי במועד. המס המגיע עמד על סכום של כ-500,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 3 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 15,000 ₪;

34.         התביעה הגישה פסיקה נוספת שהיא פסיקה ישנה ועוד טרם תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. מטעם זה לא מצאתי מקום להכלילה במתחם.

35.         לאור האמור, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את כל העבירות מושא כתב האישום השני והשלישי, נע בין מאסר קצר לתקופה של מספר חודשים ובין מאסר לתקופה של 9 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, והוא כולל גם קנס הנע בין סכום של 4,000 ₪ ובין סכום של 25,000 ₪. הואיל ונאשמת 1 בפירוק - מתחם הקנס נע בין סכום 0 ובין סכום של 1,000 ₪.

העונש ההולם בתוך מתחמי הענישה

36.         בקביעת העונש ההולם בתוך מתחמי הענישה לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות:

לזכותן של הנאשמות עומדת הודאתן במיוחס להן, נטילת אחריות על מעשיהן, שיתוף פעולה עם גורמי החקירה (ענ/4) וחיסכון בשמיעת עדויות;

הנאשמות נעדרות עבר פלילי וזו הסתבכותן הראשונה עם רשויות אכיפת החוק. מאז ביצוע העבירות לפני מספר שנים לא שבו לבצע עבירות נוספות;

9

לנאשמת 2 נסיבות חיים לא פשוטות. היא בת 37, נשואה ואם לתינוקת הסובלת מבעיות רפואיות. נאשמת 2 עברה הפלה לפני מספר חודשים (ענ/3);

לנאשמת 2 חובות כבדים (ענ/6) והיא אינה עובדת; נאשמת 1 נמצאת בפירוק (ענ/1).

לחובתן של הנאשמות עומדת העובדה, כי הסירו חלק מהמחדלים בלבד. דו"ח מס הכנסה לנאשמת 1 לשנת 2015 ודו"ח אישי של נאשמת 2 לשנת 2015 הוגשו בסופו של דבר, אולם הדו"חות לשנת 2014 הוגשו באופן לא מקוון וטרם התקבלו. הצהרת הון של נאשמת 2 לא הוגשה כלל. מתוך מחדלי מס ערך מוסף הוסר חלק קטן של המחדל בלבד בסכום של כ-44,000 ₪ (ענ/2, ענ/5);

37.         מכאן, כי יש להטיל על הנאשמות עונש שהוא בין חלקו התחתון וחלקו האמצעי של כל מתחם ומתחם. עתירת התביעה להטיל על נאשמת 2 עונש שהוא ברף העליון של המתחם אינה עולה בקנה אחד עם מכלול הנסיבות, הודאת הנאשמות והיעדר עבר פלילי, כמו גם נסיבות אישיות. עתירת בא כוח הנאשמות לחרוג ממתחמי הענישה, גם היא, אינה מבוססת. נאשמת 2 לא עברה שיקום כלשהו ולא ניתן טעם אחר.

38.         בה בעת, מצאתי לנכון להטיל עונש כולל אחד בגין מכלול האישומים, תוך שלקחתי בחשבון את מספר העבירות, תדירותן, הזיקה ביניהן והצורך לשמור על יחס הולם בין מכלול המעשים ומידת אשמתן של הנאשמות. העונש ההולם שיוטל על נאשמת 2 כולל, אפוא, מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסרים על תנאי, קנס והתחייבות. על נאשמת 1 יוטל קנס סמלי שהוא בחלקו התחתון של המתחם, הואיל ומדובר בחברה בפירוק.

39.         לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 11.2.20 נמצאה הנאשמת מתאימה לביצוע עבודות שירות.

סוף דבר

40.         לפיכך, אני גוזרת על נאשמת 1 קנס סמלי בסכום של 1 ₪, שישולם לא יאוחר מיום 1.7.20.

41.         על נאשמת 2 אני גוזרת את העונשים הבאים:

א.    מאסר לתקופה של 8 חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות. הנאשמת תחל את עבודות השירות ביום 6.9.20. מובהר לנאשמת כי כל חריגה מהוראות הממונה עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל;

ב.     מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא תעבור כל עבירת מס;

ג.  קנס בסכום של 8,000 ₪ או 80 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 1.8.20 והיתרה עד ה-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן.

ד.     רשמתי לפניי התחייבות הנאשמת בסכום של 10,000 ₪ להימנע מלעבור כל עבירה בה הורשעה וזאת לתקופה של שנתיים מהיום;

10

עותק גזר הדין יועבר לממונה על עבודות ולשירות המבחן, אשר ילווה הנאשמת בביצוע עבודות שירות לתקופה העולה על 6 חודשים.

 

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

 

 

 

ניתן היום, כ"ב סיוון תש"פ, 14 יוני 2020, במעמד הצדדים.