1

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירת שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן.

2.         לפי המתואר בכתב האישום המתוקן, ביום 12.06.21 סמוך לשעה 03:20 לפנות בוקר, הבחינו הנאשם ושלושה אחרים (להלן: "החבורה") במתלונן כשהוא הולך ברח' בן שטח בירושלים. החבורה ניגשה אל המתלונן, החלה לשוחח עמו וצעדה לצדו מספר מטרים. או אז, הצמידו שניים מהחבורה את המתלונן לקיר והחלו לסחוב אותו עמם. בהמשך, שבו השניים והצמידו את המתלונן פעם נוספת אל הקיר והחלו לחטט בכיסיו במטרה לגנוב את החפצים המצויים בהם. אחד מבני החבורה לפת את המתלונן בצווארו והנאשם ניגש למתלונן ונצמד אליו למשך מספר שניות. המתלונן הצליח להשתחרר מהלפיתה, אך אז ניגש אליו אחר מבני החבורה ודחף אותו בחוזקה. כתוצאה מדחיפה זו, נפל המתלונן לקרקע על בטנו. אחד מבני החבורה בעט בו ותלש שרשרת שהייתה על צווארו. בנוסף גנבה החבורה את מכשיר הטלפון הנייד של המתלונן וארנק בו היו 170 שקלים במזומן.

2

3.         נוכח גילו של הנאשם הוגש תסקיר שירות המבחן ממנו נלמד אודות הנאשם. בשל צנעת הפרט אציין רק כי חייו של הנאשם בנערותו לא היו קלים כלל מבחינות שונות, ותקופה לא קצרה הוא גר מחוץ לביתו.

4.         קצינת המבחן ציינה כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו וביטא שאיפות לניהול אורח חיים תקין בעתיד. חרף קשייו, הוא הצליח להשלים 11 שנות לימוד והוא שואף להשלים גם יתר לימודיו ולהמשיך במסגרת תעסוקתית כבעבר. הנאשם הביע הסכמה להשתלב בהליך טיפולי בשירות המבחן, ובשים לב לאמור ולכלל נסיבותיו האישיות, קצינת המבחן באה בהמלצה להשית על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה, מאסר על תנאי והתחייבות כספית ולהעמידו תחת צו מבחן למשך שנה.

5.         בטיעוניה לעונש, עמדה ב"כ המאשימה על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם ועמדה על נסיבות המקרה, בין היתר העובדה כי החפצים שנגנבו לא הושבו למתלונן, היות השוד ספונטני, אך אירוע מתגלגל שניתן היה להפסיקו בשלביו השונים, וחלקו האקטיבי של הנאשם במעשה לצד חבריו, בני החבורה. ב"כ המאשימה ציינה כי המתלונן הינו עובד זר, ברם עובדה זו אינה מופיעה בכתב האישום, אין לגביה כל הוכחה ואין ראייה כי הנאשם או מי מבני החבורה היה מודע לכך. לשיטת המאשימה, מתחם העונש ההולם מקרה זה בנסיבותיו נע מ-12 ל-30 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן, והיא תמכה טיעוניה בפסיקת בתי המשפט. באשר לנאשם ציינה ב"כ המאשימה כי יש לגזור את עונשו בתחתית המתחם, בשים לב ללקיחת האחריות על ידו והעדר עבר פלילי.

3

6.         מנגד, ב"כ הנאשם הצביע על כך שמדובר במעשה שוד ברף נמוך. מדובר באירוע לא מתוכנן שנמשך זמן קצר מאוד. חלקו של הנאשם באירוע היה קטן משל שאר בני החבורה ולא כלל פעולות אלימות. הוא אמנם נצמד אל המתלונן, אך לא הכה או תקף אותו. הוא עמד על גילו הצעיר של הנאשם, העדר עבר פלילי ואת שיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן. הוא ציין גם, שהנאשם שהה תקופה לא מבוטלת במעצר, רק בשל כך שלא ניתן היה לאתר מפקחים שיוכלו לערוב לשחרורו, ומדובר בתקופה שהייתה קשה מאוד עבור הנאשם. כן עמד על נסיבות חייו הקשות שפורטו בתסקיר. בשים לב לאמור הוא ביקש להסתפק בתקופת מעצרו, במאסר מתונה וצו מבחן.

7.         הנאשם ציין כי הוא מצטער מאוד על שעשה, והוסיף כי הוא פתח דף חדש בחייו.

8.         הערכים החברתיים המוגנים העומדים בבסיס העבירה בה הורשע הנאשם הם כבוד האדם, קניינו, שלמות גופו ונפשו, בטחונו האישי, וכן ביטחון הציבור ושמירה על הסדר הציבורי. אך לאחרונה שב בית המשפט וציין כי "חומרתה הרבה של עבירת השוד הודגשה זה מכבר על ידי בית משפט זה, לאור השפעותיה ארוכות הטווח על קורבן העבירה - אשר פעמים רבות סובל מטראומה וחרדה לזמן ממושך - וכן על תחושת הביטחון של הציבור כולו" (ע"פ 1167/21 חוג'יראת נ' מדינת ישראל (31.05.21)).

9.         עם זאת, מתחם העונש ההולם בעבירות מסוג זה הוא בעל מנעד רחב, והוא נגזר בין היתר - מנסיבות כל מקרה. כפי שציין בית המשפט: "קיימת קשת רחבה של מעשי שוד אפשריים הנבדלים זה מזה בנסיבותיהם ובמדרג חומרתם. מידת הפגיעה בערכים החברתיים, וכך גם מדיניות הענישה הנוהגת, תלויים, אפוא, בנסיבותיו הקונקרטיות של מעשה השוד וחומרתו" (ע"פ 772/13 יחיא נ' מדינת ישראל (29.06.14). ראו גם: ע"פ 4841/13 ספי נ' מדינת ישראל (6.02.14)). כך, יש להבחין בין המקרים השונים בשים לב למשל, לשעת ביצוע השוד, אישון לילה או אור יום; לביצועו לאחר תכנון מוקדם או באופן ספונטני; לביצוע תוך שימוש בנשק קר או חם או בלעדיו; רמת האלימות שננקטה ותוצאותיה; החפצים שנשדדו; ועוד (ראו: ע"פ 3623/21 אבו עאנם נ' מדינת ישראל (4.11.21); ע"פ 9053/20 כהן נ' מדינת ישראל (22.03.21); ע"פ 4442/19 מדינת ישראל נ' שווץ (13.11.19)).

10.       במקרה זה, בכל הנוגע לנסיבות ביצוע עבירת השוד, הרי שמדובר בנסיבות המציבות את המקרה ברף התחתון של עבירת השוד. האירוע אמנם נעשה בצוותא, אך מדובר היה באירוע ספונטאני, קצר, כשהאלימות שהופעלה כלפי המתלונן, לצד חומרתה, לא הייתה ברף גבוה, כשחלקו של הנאשם היה מצומצם עוד יותר מזה של חבריו. הסכום שנשדד אמנם אינו גבוה, אך אפשר שלמתלונן הוא היה משמעותי. בוודאי שהעובדה שנשדד ממנו מכשיר הטלפון הנייד שלו, היא משמעותית. מה גם, שהחפצים לא הושבו לו.

4

11.       באשר לפסיקה הנוהגת. בע"פ 7655/12 פייסל נ' מדינת ישראל (4.04.13), מדובר היה בשוד של מכשיר טלפון נייד וכ-500 שקלים, באירוע שכלל גם ריסוס תרסיס לעבר המתלונן, ובית המשפט ציין כי "העיון בפסיקה מעלה שמתחם הענישה הראוי לעבירות שוד בנסיבות דומות, קרי, בוצעו באופן 'ספונטאני', ללא תכנון מוקדם וללא שימוש בנשק, תוך שלנפגע העבירה נגרמו נזקים שאינם חמורים, עומד על תקופה של 6 חודשי מאסר עד 2 שנות מאסר" (בדומה ראו גם: ת"פ (מחוזי-י-ם) 26081-08-12 מדינת ישראל נ' אדריס (1.09.13); ת"פ (מחוזי-חי') 9343-07-14 מדינת ישראל נ' פלוני (23.12.14); ת"פ (מחוזי-חי') 48024-03-17 מדינת ישראל נ' פייבושנקו (14.06.18); ת"פ (מחוזי-חי') 45847-02-16 מדינת ישראל נ' איזוטוב (8.09.16) וסקירת הפסיקה שם). במקרים חמורים יותר נקבע מתחם עונש הנע משנת מאסר ועד שנתיים או שלוש שנות מאסר (ראו: ת"פ (מחוזי-חי') 37385-04-13 מדינת ישראל נ' פלוני (3.09.13); ת"פ (מחוזי-חי') 9343-07-14 בעניין פלוני).

12.       מתחם העונש ההולם מקרה זה בנסיבותיו נע אפוא מ-6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד שנתיים מאסר לצד עונשים נלווים.

13.       הנאשם, יליד 2002, כיום בן 20, נעדר עבר פלילי. הוא הודה, נטל אחריות והביע חרטה וצער על מעשיו. נסיבות חייו, כפי שנלמד מהתסקיר החיובי בעיקרו, לא היו פשוטות, ויש לתת משקל גם לכך.

בשים לב לאמור, אני סבור כי בכל הנוגע לעונש המאסר שאני משית על הנאשם, די בימי מעצרו מיום 12.06.21 עד 17.11.21. עונש המאסר שאני משית על הנאשם יהיה חמישה חודשים וששה ימים.

בנוסף, אני משית על הנאשם 9 חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך שלוש שנים מהיום ישוב ויעבור עבירת שוד, וכן 6 חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך שלוש שנים מהיום יעבור עבירת רכוש אחרת, למעט עבירה של אחזקת רכוש החשוד כגנוב.

5

כמו כן אני מטיל על הנאשם צו מבחן לתקופה של שנה במסגרתו הוא ישתלב במסגרת החטיבה לקידום נוער.

הנאשם גם ישלם למתלונן פיצוי בסך של 1,500 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.12.22. המאשימה תמסור את פרטי המתלונן למזכירות בית המשפט עד ליום 1.10.22.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ג אלול תשפ"ב, 19 ספטמבר 2022, במעמד המתייצבים.