1

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד נעמה תור זאבי

ב"כ הנאשם עו"ד גיל אדלמן

הנאשם הובא באמצעות שב"ס

 

גזר דין

 

1.             הנאשם הורשע על-פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק; ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק.

עובדות כתב האישום המתוקן

2.             כארבעה חודשים קודם לאירוע, הלווה הנאשם לאלמוג מזרחי (להלן: "אלמוג") סך של 400 ₪ (להלן: "ההלוואה"). ביום 10.11.2015 בשעה 19:00 לערך, פגש הנאשם באלמוג ובאחיו יותם כאשר השניים יצאו ממספרה בראשון לציון. הנאשם ביקש מאלמוג לבוא עימו הצידה מאחר ואלמוג לא החזיר לנאשם את ההלוואה. אלמוג סירב והלך עם אחיו לכיוון רכבם. הנאשם הלך בסמוך אליהם.

 

2

3.             עת הגיעו אלמוג ויותם לרכב, סטר הנאשם בפניו של אלמוג והתנפל עליו. אלמוג ניסה להגן על עצמו מפני הנאשם, תוך שיותם מנסה להרחיק את הנאשם ממנו. הנאשם חמק מיותם והוא ואלמוג התקוטטו.

 

4.             למקום הגיעו מספר אנשים שניסו להפריד בין אלמוג לנאשם, וביניהם המתלונן ואחייניתו, אשר שמעו צעקות שבקעו מהרחוב וירדו מביתם להפריד בין הניצים. אחייניתו של המתלונן שאלה את הנאשם "מה יש לך", ובתגובה אמר לה הנאשם "עופי מפה יא זונה". בעקבות הדברים, התקרב המתלונן אל הנאשם בצורה מאיימת. הנוכחים באירוע הפרידו בין השניים.

 

5.             המתלונן הסתובב ופנה ללכת לביתו. הנאשם רץ אל עבר המתלונן כשהוא אוחז חפץ חד בידו ודקר את המתלונן בירך ימין. בעקבות פציעתו, הובהל המתלונן לבית החולים, החתך שנגרם לו נתפר, והוא אושפז למשך 5 ימים. יממה לאחר שחרורו מבית-החולים, אובחנה אצל המתלונן מפרצת גדולה בירך ימין, עקב דימום מענף עורקי. המתלונן עבר הליך צנתור טיפולי, ואושפז למשך 4 ימים נוספים.

 

6.             מיד לאחר האירוע, נמלט הנאשם ממקום מגוריו. על אף שידע כי הוא מבוקש לחקירה וכי המשטרה מחפשת אחריו, לא התייצב הנאשם לחקירה. הנאשם אותר חמישה ימים לאחר האירוע בבית חברו, כשהוא מסתתר מאחורי מחסן בחצר הבית.

תסקיר שירות המבחן

7.             הנאשם כבן 19, רווק, טרם מעצרו התגורר בבית הוריו בעיר יבנה. סיים 10 שנות לימוד. בעקבות בעיות משמעת הורחק ממספר מסגרות לימוד. קיבל פטור מצה"ל בשל אי התאמה, נוכח עברו הפלילי. תיאר את משפחתו כמשפחה נורמטיבית, וציין כי הוא מנהל קשר קרוב עם הוריו. לדבריו, החל להתרועע עם חברה שולית בגיל צעיר, כאשר הוריו התקשו להציב לו גבולות. שירות המבחן התרשם כי למרות רצונותיהם ומאמציהם של ההורים לתת מענה לקשייו של הנאשם, הם אינם מצליחים להוות עבורו גורם מכוון, מציב גבול וסמכותי.

 

3

8.             בתאריך 17.4.2016 נשפט הנאשם בבית-משפט לנוער בחמישה תיקים שונים, בגין עבירות שעניינן החזקת כלי פריצה לרכב; יבוא, יצוא, מסחר והספקת סמים מסוכנים, וכן שימוש בסמים לצריכה עצמית; תגרה במקום ציבורי; ושתי עבירות של הפרת הוראה חוקית. את העבירות ביצע בשנים 2011, 2013 ו-2014. בגין עבירות אלה ריצה 4 חודשים מאסר בפועל במקביל למעצרו בתיק הנוכחי.

 

9.             הנאשם החל לצרוך סמים מסוג קנאביס וסמי פיצוציות בגיל 15, תיאר כי עם הזמן התמכר לשימוש בסמים, ולאחר תקופה אף החל לסחור בהם. הנאשם הופנה בשנת 2011 לטיפול ביחידה לנפגעי סמים "בית חוסן" ובהמשך לעמותת "אל סם", אולם לא התייצב לבדיקות שתן באופן סדיר, ולא השלים את הטיפול. לדבריו, מאז השתתפותו בטיפול אינו צורך סמים, וכיום הוא אינו נזקק לטיפול בנושא זה.

 

10.         בהתייחס לעבירה הנוכחית, הנאשם מסר כי הוא מתחרט על הפגיעה במתלונן, אך שלל צורך בטיפול בשליטה בכעסים. שירות המבחן התרשם כי לנאשם מודעות נמוכה ביחס לדפוסיו האלימים והעברייניים, וכי השימוש בסמים היווה רק נדבך אחד מתוך דפוסיו הבעייתיים והשוליים המצריכים התייחסות טיפולית. מבירור עם גורמי הטיפול בשב"ס, עלה כי הנאשם סירב לשתף פעולה עם עו"ס וכל גורם טיפולי אחר, ואף היה מעורב בתקרית אלימה במהלך מעצרו.

 

11.         התרשמות שירות המבחן הינה כי הנאשם מתנהל באימפולסיביות ובחוסר גבולות, ותופס התנהגות אלימה כאמצעי לגיטימי לפתרון קונפליקטים. ניכר כי ההליכים המשפטיים שננקטו נגדו לא היוו עבורו גורם הרתעה. במצב דברים זה, מעריך שירות המבחן את הסיכון להישנות התנהגות אלימה מצידו של הנאשם כגבוהה, וממליץ להטיל עליו ענישה מוחשית ומרתיעה.

הראיות לעונש

12.         במסגרת הטיעונים לעונש העיד אביו של הנאשם, מר יונתן חזקיה. הוא סיפר על הקושי שחווה המשפחה עקב מעצרו של בנה. לדבריו, בשיחות שערך עם הנאשם במהלך תקופת מעצרו הוא הביע חרטה עמוקה, הבין את טעותו והפיק את הלקח. הנאשם מעוניין לעזוב את דרך הפשע ולחזור למסלול. משפחתו היא משפחה נורמטיבית וחמה, אשר תפעל לשיקומו לאחר שחרורו. האב ביקש לנהוג עם הנאשם במידת הרחמים ולהסתפק בימי מעצרו. אכן דברי אבי הנאשם יצאו מן הלב ונכנסו ללב.

טיעוני הצדדים לעונש

4

13.         ב"כ המאשימה טענה כי מדובר באירוע ספונטני, שהחל מויכוח על סכום כסף, והסלים לכדי פגיעה משמעותית במתלונן, עובר אורח אשר הגיע למקום על-מנת לסייע ולהרגיע את הרוחות. לשיטת המאשימה, מדובר באירוע אחד הכולל שתי עבירות אלימות כנגד קורבנות שונים וכן עבירת שיבוש מהלכי משפט על-ידי הסתתרות מהמשטרה מספר ימים. מתחם העונש ההולם את האירוע בכללותו נע בין 3 ל-7 שנות מאסר בפועל.

על אף גילו הצעיר, לנאשם הרשעות קודמות במגוון עבירות שביצע בהיותו נער. לטענת המאשימה, תסקיר שירות המבחן מלמד כי הנאשם לא למד את הלקח, ובניגוד לדברי אביו, הינו חסר מודעות ביחס לחומרת מצבו. בשים לב לכך, עותרת המאשימה לגזור את עונשו של הנאשם בחלקו העליון של מתחם הענישה, וכן לגזור עליו מאסרים מותנים ופיצוי למתלונן.

 

14.         ב"כ הנאשם טען כי מדובר בויכוח על עניין כספי שהתפתח לכדי קטטה. קודם לדקירתו, התקרב המתלונן אל הנאשם בצורה מאיימת, והנוכחים במקום ניסו להפריד ביניהם. מעשיו של הנאשם, אשר כללו דקירה אחת של המתלונן בירך האחורית, אינם מוצדקים, אך לרקע לביצועם חשיבות לעניין העונש. לאחר הדקירה נמלט הנאשם מהמקום והסתתר מספר ימים. לא מדובר בשיבוש אקטיבי של ההליכים בעניינו. בשים לב לכל אלה, סבורה ההגנה כי מתחם העונש ההולם את המעשים נע בין 8 ל-24 חודשים מאסר בפועל.

משפחתו של הנאשם הינה נורמטיבית ביותר, ומייחלת לחזרתו למוטב. הנאשם הודה בביצוע המעשים ולקח אחריות. אין מדובר במי שחוזר ומבצע עבירות לאחר ריצוי עונשו, שכן הנאשם נשפט על עבירות שביצע בהיותו נער רק לאחר מעצרו בהליך זה. בניגוד למפורט בתסקיר, הנאשם אינו מתנגד להליך טיפולי, על אף שסבור כי למד את הלקח שלו בבית-הסוהר. בשים לב לגילו הצעיר, ולזמן הרב אותו ריצה במעצר, עותרת ההגנה להסתפק בתקופת המעצר, ולחילופין, להטיל עליו עונש מאסר לתקופה שאיננה ארוכה, על-מנת להותיר פתח לשיקומו.

 

15.         הנאשם בדבריו לעונש הביע צער על מעשיו, וביקש לאפשר לו להתחיל בדרך חדשה מחוץ לכותלי הכלא.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

5

16.         בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק, לצורך קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

17.         הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הינם הזכות לביטחון ולשלמות הגוף. מידת הפגיעה בערכים אלה הינה גבוהה. הנאשם גרם למתלונן, עובר אורח שניסה להפריד ולהרגיע את הוויכוח שפרץ בין הנאשם למכרו, פגיעה פיסית חמורה בכך שדקר אותו בירך באמצעות חפץ חד. המתלונן הובהל לבית-החולים, החתך הגדול שנגרם לו נתפר, והוא אושפז למשך 5 ימים. לאחר שחרורו, אושפז למשך 4 ימים נוספים בשל מפרצת שאובחנה בירכו.

בהימלטותו של הנאשם מן המשטרה פגע הנאשם בערך חברתי נוסף של שמירה על יכולתן של רשויות החוק לחקור ולהביא לדין.

 

18.         אשר לנסיבות ביצוע העבירות, מדובר באירוע ספונטני, שהחל בויכוח על חוב כספי והתדרדר לכדי קטטה עם בעל החוב. המתלונן, אשר ירד מביתו עם אחייניתו לאחר ששמע את הוויכוח, ניסה להפריד בין הניצים. בעקבות קללה שקילל הנאשם את האחיינית, התקרב המתלונן אל הנאשם בצורה מאיימת. השוהים במקום הפרידו בין השניים, והמתלונן פנה לחזור לביתו. בשלב זה, רץ הנאשם אל עבר המתלונן, ודקר אותו באמצעות החפץ החד. מדובר בדקירה אחת בירך האחורית, שבוצעה לאחר שהוויכוח הסתיים והמתלונן כבר פנה אל ביתו.

התנהגות זו מלמדת על האימפולסיביות בה פעל הנאשם, אשר לא היסס לדקור באמצעות חפץ חד אדם שכלל איננו מכיר, אך בשל סכסוך רגעי שפרץ בין השניים בסמוך קודם לכן.

מיד לאחר האירוע נמלט הנאשם מהמקום, הסתתר מפני המשטרה, ואותר רק לאחר חמישה ימים.

הנזק שנגרם למתלונן איננו קל, הוא נזקק לתפרים ואושפז למשך 5 ימים. לאחר מכן, בשל מפרצת שאובחנה במקום הדקירה, עבר הליך צנתורי ושהה באשפוז 4 ימים נוספים. עם זאת, לא נטען כי נגרם למתלונן נזק קבוע בשל דקירתו, ונראה כי הוא החלים מפציעותיו.

 

19.         בחינת רמת הענישה הנוהגת מלמדת כי בעבירה בה הורשע הנאשם קיימת ענישה מגוונת המשתנה בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה.

6

המאשימה הפנתה, בין היתר, לע"פ 935/14 איגור נ' מדינת ישראל (30.11.2014). במקרה זה, דקר המערער את מכרו בסכין מטבח, בשל עניין של מה בכך, מספר פעמים והסב לו נזקים משמעותיים ביד ובכתף. בית-המשפט המחוזי אימץ את מתחם הענישה לו עתרה המשיבה, בין 3.5 ל-5 שנות מאסר בפועל, וגזר על הנאשם, אשר לו עבר פלילי מכביד וסובל מהתמכרות לאלכוהול, 50 חודשים מאסר בפועל ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ₪. ערעור הנאשם על חומרת העונש נדחה.

 

20.         המאשימה הפנתה בנוסף לע"פ 4631/13 מדינת ישראל נ' כרים (25.02.2014). במקרה זה, הרקע לאירוע הינו תגרה שפרצה בין מלצר באולם אירועים לבין אחד האורחים בחתונה. המתלונן ניסה להפריד בין הניצים וסטר למלצר. בעקבות זאת, הגיעו המערערים לפתח האולם, כשהם חמושים במקלות. במקום התפתחה תגרה, שבמהלכה הכו המערערים את המתלונן במקלות, אגרופים ובעיטות. בעקבות זאת הובהל המתלונן לבית החולים כשהוא סובל מחבלה חמורה בראשו ובגבו, הוא נותח בראשו, ואף הורדם והונשם למשך מספר ימים. לאחר שחרורו מהאשפוז, נזקק המתלונן לסיוע בפעילות יומיומית ונותר מוגבל מבחינה תפקודית. בית-המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-60 חודשים מאסר בפועל, ובית-המשפט העליון אישר מתחם זה.

 

21.         ההגנה הפנתה, בין היתר, לת"פ (מחוזי ירושלים) 49534-04-13 מדינת ישראל נ' יחזקאל (13.7.2015). באותו מקרה, השמיע המתלונן איומים קשים לפגיעה בנאשם ובאחיו וניגש לעברו של הנאשם במטרה לתקוף אותו. בתגובה לכך נטל הנאשם סכין ואחז בה לצורך הרתעת המתלונן. מיד בהמשך, התנפל המתלונן על הנאשם וחבט בראשו ובעורפו; בתגובה לכך, דקר הנאשם את המתלונן פעמיים, בבית החזה ובבטן התחתונה. בעקבות הדקירה הוחדר נקז לבית החזה, והמתלונן אושפז ל-6 ימים. בית-המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בכליאה לבין 3 שנות מאסר. על הנאשם, אשר תפקד נורמטיבית קודם לאירוע, ואשר סובל ממחלת האפילפסיה, נגזרו 8 חודשים מאסר בפועל, ופיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪.

 

7

22.         בפסק-דין נוסף שניתן לאחרונה, ע"פ 7153/15 סולומון נ' מדינת ישראל (11.9.2016), הורשע המערער באירוע דומה. קופאית סופרמרקט שהכירה את המערער הקניטה אותו, והוא בעט בפח במקום ותכולתו התפזרה. הקופאית צעקה והמערער קילל אותה והלך. המתלונן, בעלי הסופרמרקט, יצא ופנה אל המערער. זה נגח בעוצמה בראש המתלונן ובהמשך הלם בראשו, בחזהו ובכתפו, ונשך אותו בפלג גופו הימני וכן פצעו בחזהו ובגבו במפתח שהיה בידו. הוא חדל רק כשהפרידו עוברי אורח ביניהם. למתלונן נגרמו שריטות ושפשופים, פצע חתך מעל החזה ופריקת כתף שמאל, הוא נותח לשם שחזור הכתף וקיבועה, ולאחר מכן נזקק להליך שיקומי ממושך. ברקע לביצוע המעשים שימוש בסמים על-ידי המערער. בית-המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 14 ל-24 חודשים מאסר בפועל. על המערער, אשר השתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, נגזרו 16 חודשים מאסר בפועל ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ₪. בשל הליכי השיקום הממושכים והמוצלחים שעבר המערער, קיבל בית-המשפט העליון את הערעור והפחית את עונשו ל-10 חודשים מאסר בפועל.

 

23.         לאחר שבחנתי את נסיבות ביצוע העבירות ואת הענישה הנוהגת, ראיתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם את האירוע בכללותו נע בין 18 ל-48 חודשים מאסר בפועל.

 

גזירת עונשו של הנאשם

24.         אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, שקלתי לקולא את הודאתו של הנאשם באשמה ואת החרטה שהביע בפניי על מעשיו. בגזירת העונש התחשבתי בגילו הצעיר של הנאשם, כבן 18 ו-10 חודשים בעת ביצוע המעשים. עוד הבאתי בחשבון את האמור בתסקיר שירות המבחן אודות משפחתו הנורמטיבית של הנאשם ובעיקר את דברי אביו בבית-המשפט, אשר ניכר כי יצאו מן הלב, ואשר מלמדים כי המשפחה נכונה לסייע לנאשם להשתקם ולחזור למוטב עם שחרורו מהמאסר.

 

25.         לחומרא שקלתי את עברו הפלילי של הנאשם ואת התרשמות שירות המבחן ממנו. הנאשם ביצע את העבירות נושא הליך זה בשעה ש-5 הליכים שונים היו תלויים ועומדים נגדו בבית-המשפט לנוער, בגין עבירות שונות הכוללות החזקת כלי פריצה לרכב, סחר ושימוש עצמי בסמים, תגרה, והפרות של הוראות חוקיות. קיומם של ההליכים הפליליים התלויים ועומדים נגדו לא הרתיעו את הנאשם מביצוע העבירות דנן. בגין הליכים אלה נדון במהלך מעצרו בהליך זה ל-4 חודשים מאסר בפועל.

 

8

26.         תסקיר שירות המבחן מלמד כי הנאשם נעדר מודעות ביחס לדפוסיו האלימים והעברייניים. הנאשם סירב לשתף פעולה עם עו"ס וכל גורם טיפולי אחר בשב"ס, ואף היה מעורב בתקרית אלימה במהלך מעצרו. התרשמות שירות המבחן הינה כי הנאשם מתנהל באימפולסיביות ובחוסר גבולות, ותופס התנהגות אלימה כאמצעי לגיטימי לפתרון קונפליקטים. הערכת שירות המבחן הינה כי הסיכון להישנות התנהגות אלימה מצידו של הנאשם גבוהה.

במצב דברים זה, אני סבורה כי יש לאמץ את עמדת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עונש מאסר מרתיע. עם זאת, בשל השיקולים לקולא ובייחוד גילו הצעיר, ועל-מנת להותיר לנאשם פתח לשיקום ולשינוי דרכיו היה ויחפוץ בכך, לא אמצה עימו את הדין.

 

27.         לאחר שקילת השיקולים השונים שפורטו לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

                    א.          30 חודשים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 15.11.2015, למעט 4 חודשי המאסר שנגזרו עליו בת"פ (שלום ראשון לציון) 52219-03-12.

 

                    ב.           8 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת אלימות מסוג פשע.

 

                     ג.           4 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

 

                    ד.           פיצוי למתלונן בסך 8,000 ₪. הפיצוי יופקד ב-8 תשלומים שווים ורצופים, הראשון שבהם ביום 1.3.2017.

 

זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים מהיום.

 

 

 

ניתן והודע היום כ"ז כסלו תשע"ז, 27/12/2016 במעמד הנוכחים.