1

2

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד - צחי קמושביץ

הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד - אוהד סלמי

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון שכלל תיקון מהותי בכתב האישום, בכך שבבעלותו היה רכב וולקסווגן שעבר מבחן רישוי ב- 19.12.09 ובהמשך ב- 27.3.12 והרישיון רכב היה תקף עד ל- 2.12.12.

בין ה- 2.12.10 לבין 27.3.12 לא היה לרכב הוולקסווגן רישיון רכב תקף.

בבעלות הנאשם באותו מועד היה רכב מרצדס שעבר מבחן רישוי ב- 21.4.11, היה תקף עד 29.3.12.

ב- 23.11.11 רכש הנאשם בין בעצמו ובין עם אחר שתי לוחיות זיהוי של רכב המרצדס ובמועד לא ידוע התקין בעצמו או באמצעות אחר שתי לוחיות הרישוי שרכש של המרצדס, על רכב הוולקסווגן.

בפעילות יחידת אתגר ב- 23.2.12 נמצא הנאשם מחזיק בשני כלי רכב שנשאו אותה לוחית זיהוי, דהיינו של המרצדס, בעת שהמרצדס חנה בבאר שבע ברח' מוטה גור והוולקסווגן חנה ברח' שרה אהרונסון בבאר שבע.

יצוין, כי אין לנאשם הרשעות קודמות בתחום הפלילי והוא בעל 7 כלי רכב בהם עושה שימוש בחב' הסעות בבעלותו.

בנסיבות אלה, ביקש הסניגור שיתקבל תסקיר ויבחן אפשרות של הימנעות מהרשעה, בעוד התביעה הודיעה כי עומדת על עתירתה להרשעה.

3

היום לראשונה טען התובע כי עותר למאסר מאחורי סורג ובריח, הן בשל חומרת העבירה והן בשל עברו התעבורתי העשיר של הנאשם, שלחובתו 103 הרשעות תעבורה קודמות, בהן עבירות של רכב לא תקין שלא נאסר לשימוש, אי חידוש רישיון רכב ואי נשיאה ברישיון נהיגה.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הוא כבן 42, נשוי ל- 2 נשים ואב ל- 11 ילדים. שם עסק ההסעות השייך לו הינו "כוכב חורה".

לנאשם 9 שנות לימוד, אך הפסיק לימודים והחל לעבוד בעבודות מזדמנות. בגיל 19 הוציא רישיון נהיגה והחל לעבוד בעבודות נהיגה, ומשנת 2000 בעל עסק פרטי ומעסיק נהגים.

אביו כבן 67, עובד אף הוא כנהג הסעות וגם הוא נשוי לאישה נוספת.

בשל עברו התעבורתי והקושי של הנאשם לשתף אודות נסיבות העבירות, הם מעריכים כי מזלזל בחוקי התעבורה ומתקשה ליחס להם חשיבות. גם לגבי העבירה הנוכחית ההודאה חלקית בלבד. הוא טוען שרכש שתי לוחיות זיהוי לרכב המרדצס, אך התקשה להסביר מדוע נזקק לשתי לוחיות נוספות. הוא עומד על כך שלא הוא התקין את הלוחיות על רכב הוולקסווגן וטען כי בשל היותו בעל עסק אין לו מספיק ידע מה נעשה בכלי הרכב שלו, הוא לא עוקב אחר השינויים בהם.

לאחר האירוע הנוכחי הוא עורך מאמצים ושמעתי גם מפי הסניגור, שמאז כלי הרכב בתום יום העבודה מושבים לחברה ונהג אותו מעסיק לצורך זאת, מסיע את הנהגים האחרים לבתיהם. מידי בוקר הוא סוקר בעצמו את צי כלי הרכב שברשותו כדי להבטיח שלא נעברו בהן עבירות.

שירות המבחן התרשמו שמדובר במי שמזלזל בחוקי התעבורה ובאחריות שלו כבעל כלי רכב וכי מונע יותר מרצון להגדיל רווחים, מבלי להתייחס לתוצאות האפשריות של מעשיו.

4

הוא שיתף עמם פעולה, הגיע למפגשים כנדרש. הם התרשמו שהוא גדל בסביבה משפחתית תומכת וכי הוא בעל שאיפה לנהל אורח חיים נורמטיבי פרודקטיבי, אך כאמור אין לו בעיה לבצע עבירות תעבורה ומתקשה לווסת דחפים במצבים מסוימים בהתיחס לזהירות בהקפדה על חוקי התעבורה.

בשל בקשת הסניגור בחנו אפשרות של המלצה על הימנעות מהרשעה וביצוע עבודות של"צ, אך התרשמו כי בשל מחוייבותו לעבודתו יתקשה לעמוד בצו של"צ. כמו כן, התרשמו שלא לוקח אחריות מלאה על העבירות ולא רואה בעייתיות באופן שבו מתנהל ולכן אינם באים בהמלצה שכזו. כמו כן, התרשמו שהרשעה לא תפגע בעבודתו ולכן ממליצים להותיר ההרשעה על כנה ולהטיל מאסר מותנה וקנס כספי שיציב גבולות ברורים להתנהגותו בעתיד.

התובע, כאמור עומד על עתירתו למאסר, אף שאין בידו פסיקה שתתמוך במתחם העונשי הראוי לו טוען, דהיינו, מאסר הנע בין 6 חודשים לשנה.

אכן, צודק התובע כי בדרך כלל מדובר בעבירה הנלווית לעבירות של גניבת רכב וזיוף סימני זיהוי של הרכב הגנוב, בעוד במקרה הזה, לטענת התובע, הזיוף נעשה משום שלא היה רישיון רכב תקף, דבר שלא בוסס בעובדות, אך לא מקובל עלי שזה המתחם העונשי הראוי בגין העבירה הבודדת של זיוף סימני זיהוי.

כשהעבירה אכן נלווית לעבירה שלג ניבה ועבירות פשע נוספות המתחם העונשי הראוי יהיה מאסר, אך לא לכשמדובר בעבירה בודדת המתחם ינוע בין מאסר מותנה למאסר בפועל, בהתאם לנסיבות.

בענין זה מפנה התובע להרשעותיו התעבורתיות הרבות של הנאשם.

5

סקרתי את כל ההרשעות, 103 במספר, מדובר בעבירות מסוג ברירת משפט, בעיקר קנסות נמוכים הנעים סביב 150 ₪, למעט מספר הרשעות בגין שימוש בטלפון ושתי עבירות של נהיגה באור אדום, עבירות אלה משנת 99', עבירת מהירות מסוג ברירת משפט שבצידה קנס בסך של 250, ₪ ואין ביניהם ולו עבירה אחת מסוג הזמנה לדין.

יצוין, כי עבירה של החזקת רכב לא תקין שלא נאסר לשימוש דינה 250 ₪ קנס. אי חידוש רישיון נהיגה תקופה פחותה מ- 6 חודשים דינה קנס של 105 ₪ וכך גם לגבי אי חידוש רישיון רכב, שהן עבירות טכניותב מהותן על פי פקודת התעבורה ותקנותיה.

לא רק זאת, אלא כפי שציין הסניגור, ישנה עבירת תעבורה ספציפית שעניינה זיוף לוחית זיהוי של רכב ולכן, הואיל ובמקרה זה מדובר בעבירה מסוג פשע, בהרשעה ראשונה, במי שעל פי הנטען בהרשעה יש למנוע ממנו לגשת למכרזים בהסעת נוסעים למוסדות בטחונים, גם בכך יש משום עונש ממשי.

שמעתי את הנאשם המתקשה לעמוד לראשונה בפני בית המשפט, אדם לא צעיר, שעצם ההליך קשה לו.

כמו כן, שמעתי שבעקבות האירוע התעוררו חשדות חמורים יותרת בעקבותיהם נתפסו כל הספרים שלו ועדיין נמצאים בחזקת המשטרה.

בעיקר יצוין מדובר בעבירה שנעברה בנובמבר 2011 וכתב אישום הוגש רק במרץ 2014.

לאור האמור, מצאתי לאמץ את המלצת שירות המבחן, תוך הטלת קנס משמעותי ומרתיע.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו האישיות של הנאשם ועברו התעבורתי, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.         קנס בסך.- 3000 ש"ח, שיקוזז מהפקדון.

6

2.         אני מטילה על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור העבירה בה הורשע.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תשע"ה, 07/09/2015 במעמד הנוכחים.

החלטה

כל הפריטים שנתפסו בחזקת הנאשם, יושבו לו.

לוחיות הזיהוי הכפולות יושמדו.

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תשע"ה, 07/09/2015 במעמד הנוכחים.