1

הנאשם זוכה מהעבירה המיוחסת לו מחמת פטור מאחריות פלילית עקב מחלת נפש.

המחלוקת בין הצדדים היא בדבר הוצאת צו לטיפול מרפאתי כפוי.

מחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה, עולה כי הנאשם סובל מהפרעה פסיכוטית (סכיזופרניה/הפרעה פסיכואקטיבית) ומוגדר כסובל ממחלת נפש.

הנאשם נמצא בטיפול מרפאתי ומשתף פעולה עם הטיפול התרופתי והמעקב הפסיכיאטרי. הומלץ על המשך הטיפול הנוכחי במסגרת מרפאת הנפש במקום מגוריו.

חרף שיתוף הפעולה של הנאשם עם הטיפול המרפאתי והמעקב הפסיכיאטרי, הרי שעל פי הוראת סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, מחוייב בית המשפט לתת בעניינו צו אשפוז או צו לטיפול מרפאתי, כל אימת שהוא מזכה נאשם בשל היותו לאו בר עונשין מחמת מחלת נפש, ואשר הוא עדיין חולה בעת מתן הכרעת הדין.

מאחר שעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית כי הנאשם עדיין חולה, הגם שמחלתו מטופלת באורח משביע רצון, הרי שאין לבית המשפט שיקול דעת להימנע מהוצאת צו לטיפול מרפאתי כפוי.

לפיכך מוצא בזה צו לטיפול מרפאתי כפוי לתקופה של שלוש שנים.

2

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים ולפסיכיאטר המחוזי.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ז, 05 יולי 2017, בהעדר הצדדים.