1

2

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בעבירות של תקיפה חבלנית של בת זוג ואיומים.

מעובדות כתב האישום עולה כי ב-12.12.14 הנאשם, בעת שהיה תחת השפעת אלכוהול, דחף את בת זוגו לקיר במהלך ויכוח וכתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות באגן שמאל, מעל הברך ובקרסול. לאחר מכן היכה אותה בפניה וגרם לה חבלה סביב עינה. הנאשם אף איים על המתלוננת כי אם היא רוצה להיות משוחררת ממנו - יהרוג אותה.

הערכים הנפגעים הינם שלמות גופה, בטחונה ושלוות נפשה של המתלוננת, כאשר הפגיעה היא ברמה משמעותית נוכח חומרת הפגיעות הפיזיות (כעולה מהתמונות שהוגשו) והאיום, ולנוכח היותה בתוך התא המשפחתי.

בנסיבות אלה, מתחם העונש הראוי מתחיל ממאסר של מספר חודשים בעבודות שירות ועד מאסר בפועל של שנה, וכן רכיבים נלווים.

הנאשם הופנה למתן תסקיר בעניינו.

מהתסקיר הראשון עולה כי הנאשם, יליד 1969 ללא עבר פלילי, עלה ארצה בשנת 1994. למד במכללה בתחום הטכנאות ברוסיה ועבד בתחום זה גם שם וגם בישראל. משנת 2006 עובד כטכנאי בחב' האלקטרוניקה ניסטק שם התקדם לתפקיד ראש צוות מפעילים ומנהל משמרת. מתפקד באופן יציב ומוערך בעבודתו, והוצג מכתב המלצה.

הנאשם נישא למתלוננת לפני 15 שנים ולהם בן משותף בן 8. עקב משבר אמון ביניהם, שנבע מחשדות של הנאשם כלפי המתלוננת באי נאמנות אליו, במהלכו בוצעו העבירות, הם התגרשו.

מהתסקיר עלה כי הנאשם נוטל אחריות על מעשיו והראה אמפתיה כלפי המתלוננת ויכולת לבחון בביקורתיות את התנהגותו והשלכותיה.

משיחה עם המתלוננת עלה כי מדובר באירוע חריג וכי לא קיימת בעייתיות בנושא שימוש באלכוהול.

הנאשם והמתלוננת התגרשו והקשר ביניהם כיום הינו סביב ילד המשותף, והוא תקין ומתנהל באופן רגוע.

הנאשם שלל בתסקיר הראשון נזקקות להתערבות טיפולית, אך לאחר דיון נוסף בו הובהרה לו חשיבות הטיפול, הסכים להשתתף בהליך טיפולי. הנאשם הופנה למרכז למניעת אלימות במשפחה בפתח תקווה.

3

בהמשך לכך ניתנו תסקירים משלימים, מהם עלה כי מזה ששה חודשים הנאשם משתתף בהליך הטיפולי בתדירות של פעם בשבוע ומשתף פעולה באופן מלא. התרשמות שירות המבחן היא כי הנאשם רוכש כלים לשליטה בדחפים והתמודדות מקדמת במצבי קונפליקט, וכי מגיב כיום בצורה שונה מבעבר במצבים כאלה. הנאשם ביטא מוטיבציה להמשיך בטיפול.

שירות מבחן התרשם כי פחת הסיכון להישנות התנהגות אלימה והמליץ על ענישה בדמות מאסר על תנאי, של"צ בהיקף של 200 שעות, צו מבחן למשך שנה ופיצוי המתלוננת.

הנאשם הדגיש בפני שירות המבחן כי הטלת עבודות שירות תפגע בפרנסתו, ושירות המבחן המליץ להמנע מכך כדי שלא לפגוע בתהליך שיקומו.

ב"כ המאשימה סברה כי המלצת שירות המבחן אינה תואמת את חומרת העבירות, וביקשה, לנוכח ההודאה וחסכון הזמן השיפוטי, ולאור העדר עבר פלילי והתסקיר החיובי המלמד על שיתוף פעולה בטיפול והפחתת המסוכנות, לגזור על הנאשם מאסר בעבודות שירות לתקופה המירבית, לאחר שנמצא כשיר לכך, מאסר על תנאי, צו מבחן ופיצוי למתלוננת.

ב"כ הנאשם ביקשה לקבל את המלצת שירות המבחן לנוכח העובדה שמדובר בכשלון חד פעמי על רקע משבר זוגי שהוביל לגירושין. היא ציינה כי מאז הגירושין הקשר עם המתלוננת מתנהל סביב הילד המשותף והמתלוננת מסרה לשירות המבחן שהיחסים תקינים ושללה כל התנהגות תוקפנית ואלימה מצידו של הנאשם.

לנוכח נטילת האחריות בהזדמנות הראשונה, העבר הנקי, העדר תיקים פתוחים נוספים וההשתלבות בטיפול ממושך באופן עקבי ויציב, ביקשה הסניגורית שלא לפגוע בפרנסתו של הנאשם, המכלכל את בנו בתשלום מזונות.

הוצגו מסמכים על כך שהנאשם סובל מבעיה רפואית של מחלת מפרקים קשה, המגבילה אותו מבחינת תעסוקתית, כך שהטלת עבודות שירות עלולה להביא לפיטוריו ולא ידוע אם יצליח למצוא עבודה אחרת נוכח מגבלותיו הגופניות.

כן ביקשה הסניגורית לסטות ממתחם הענישה משיקולי שיקום הנאשם, לנוכח הטיפול שעבר והפחתת רמת המסוכנות, מחשש לפגיעה בשיקומו.

4

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לנוכח העובדה שמדובר באירוע חד פעמי על רקע משבר אמון בין בני הזוג, ולאחר שהנאשם נטל אחריות והשתלב בהליך טיפולי אשר הפחית את הסיכון להישנות התנהגות פוגענית ואלימה, יש לסטות ממתחם הענישה מטעמי שיקום הנאשם, לקבל את המלצת שירות המבחן ולגזור על הנאשם עונש צופה פני עתיד בצד של"צ, צו מבחן ופיצוי למתלוננת.

לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של אלימות במשפחה.

4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירת איומים.

פיצוי למתלוננת בסך 5,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד יום 1.9.17.

של"צ בהיקף של 200 שעות במסגרת שיגבש שירות המבחן.

צו מבחן למשך שנה, כשאחד מתנאי המבחן הוא השלמת הטיפול למניעת אלימות במשפחה בהתאם להמלצת שירות המבחן.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ג אייר תשע"ז, 09 מאי 2017, במעמד הצדדים.