1

 

 

 

מבוא

1.           בהכרעת דין מיום 24.12.18, הורשע נאשם 3 (להלן- "הנאשם" או "נאשם 3"), לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של קשירת קשר לביצוע עוון, לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, ב-17 עבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, וב-2 עבירות של ניסיון גניבה, לפי סעיף 384 יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין (להלן - "כתב האישום הראשון"). כתב האישום כולל שלושה נאשמים נוספים, נאשמים 1, 2 ונאשמת 4.

2.           לפי כתב האישום הורשע הנאשם באישומים ובעבירות, כדלקמן:

-    באישום הראשון - בעבירה של קשירת קשר לביצוע עוון, לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין.

2

לפי האישום הראשון, נאשמים 1 - 4 קשרו קשר בינם ובין עצמם ועם אחרים לגנוב מוצרים יקרים מחנויות שונות, וזאת במשך כשנתיים תוך חלוקת תפקידים ביניהם.

-    באישום השני - ב-3 עבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום השני, ביום 3.12.17, בשעות הבוקר, הגיעו נאשמים 1 ו-3 ל"סופר פארם" בנס ציונה. נאשם 1 המתין בסמוך לחנות בזמן שנאשם 3 נטל בשמים בשווי של 2,245 ₪. נאשם 3 הניח את הבשמים בעגלה בסמוך לדלת הכניסה ונאשם 1 ניגש לדלת הכניסה ונטל את הבשמים. בשעות הצהריים, הגיעו נאשמים 1 ו-3 לחנות "ורדינון" בקניון רחובות. נאשם 3 נטל מצעים בשווי של 4,419 ₪ בשעה שהמוכרת סייעה לאחר. נאשם 1 עמד מחוץ לחנות ותצפת. בהמשך היום, הגיעו נאשמים 1 ו-3 לחנות "נייקי" במתחם צומת ביל"ו ונטלו בגדים בשווי שאינו ידוע;

-    האישום השלישי אינו נוגע לנאשם 3;

-    באישום הרביעי - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום הרביעי, ביום 27.11.17 הגיעו נאשמים 1 - 3 לחנות למוצרי חשמל באור יהודה. נאשם 3 נטל ארגז ובו פטישון ומברגה בשווי של 700 ₪ ויצא מהחנות. נאשם 2 נטל ארגז ובו מברגה בשווי של 700 ₪ והניחה בכניסה לחנות ונאשם 1 נטל את המברגה.

-    באישום החמישי - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום החמישי, ביום 24.11.17, בשעות הבוקר, הגיעו נאשמים 1 - 3 ל"מחסני חשמל" בפתח תקווה. נאשם 2 הוריד מגלריית החנות שני שואבי אבק בשווי כולל של 4,200 ₪ והניחם על הרצפה. נאשם 1 ניגש למוכר לשם הסחת דעתו בעוד נאשם 3 נטל את שואבי האבק ויצא מהחנות.

-    האישום השישי אינו נוגע לנאשם 3.

-    באישום השביעי - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום השביעי, ביום 14.10.17, בשעות הערב, הגיעו נאשמים 1 - 3 ל"מחסני חשמל" בקניון נתניה. נאשמים 1 - 3 נכנסו למחסן הפנימי, נאשם 2 הוריד מהמדף 2 שואבי אבק מסוג דייסון בשווי של 4,000 ₪ ונאשם 3 נטל את שואבי האבק ויצא מהחנות עת הוסתר על ידי נאשמים 1 -2.

-    באישום השמיני - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום השמיני, ביום 3.10.17, בשעות הערב, הגיעו נאשמים 1 - 3 לחנות "אייס" בצומת סילבר. נאשם 1 הוריד מהדפים 2 שואבי אבק מסוג דייסון בשווי של 2,500 ₪. נאשם 1 סימן לנאשם 3, אשר הוציא את שואבי האבק מהחנות. בהמשך חזר נאשם 3 לחנות ונאשם 1 הוריד עוד 4 שואבי אבק והעביר שניים מהם לנאשם 3, אשר הטמין אחד בתוך פח. כאשר המוכר הגיע לשוחח עם נאשם 3, ניגש אליו נאשם 2 והחל לשוחח עמו על מנת להסיח את דעתו מנאשמים 1 ו-3, אשר הוציאו את שואבי האבק מהחנות.

-    באישום התשיעי - בעבירה של ניסיון גניבה, לפי סעיף 384 יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין.

3

לפי האישום התשיעי, ביום 17.9.17, בשעות הבוקר, הגיעו נאשמים 1 - 3 לחנות "רויאלטי" בחולון. עת נאשם 1 שוחח עם המוכרת ניסו נאשמים 2 - 3 לפתוח מגירות תכשיטים, אולם המגירות היו סגורות.

-    האישום העשירי אינו נוגע לנאשם 3.

-    באישום האחד עשר - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום האחד עשר, ביום 6.8.17, בשעות הערב, הגיעו נאשמים 1 ו-3 לדוכן מכשירי כתיבה בקניון כפר סבא. נאשם 1 נטל 8 תיקי גב בשווי של 400 ₪ כל תיק, הניחם על הרצפה וניגש לשוחח עם המוכר. נאשם 3 הגיע, נטל את התיקים ויצא מהקניון.

-    האישום השנים עשר אינו נוגע לנאשם 3.

-    באישום השלושה עשר - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום השלושה עשר, ביום 5.7.17, בשעות הצהריים, הגיעו נאשמים 1 - 3 לחנות "ארמתי" בקרית גת. נאשמים 2 - 3 נכנסו לחנות ואילו נאשם 1 המתין בסמוך לחנות. נאשם 2 נטל מזוודה ובה מקדחה בשווי של 2,500 ₪ והניחה על הרצפה. נאשם 3 נטל את המקדחה, יצא מהחנות ומסרה לנאשם 1.

-    באישום הארבעה עשר - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום הארבעה עשר, ביום 22.6.17, בשעות הצהריים, הגיעו נאשמים 1 - 4 לחנות "אושר עד" בירושלים. נאשמים 2 - 3 הניחו בעגלת קניות 12 בקבוקי שתיה מסוג "בלאק" ו"שיבס" בשווי של 4,300 ₪. נאשם 1 יצא מהחנות עם עגלת קניות ריקה והחל לשוחח עם השומר במקום. במקביל יצאו נאשמים 2 - 3 עם המוצרים. קצין הביטחון הבחין בהם ודרש מהם להציג קבלה, אולם הנאשמים ברחו מהמקום.

-    באישום החמישה עשר - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום החמישה עשר, ביום 17.6.17, בשעות הערב, הגיעו נאשמים 1 - 3 לחנות טיב טעם בהרצליה. נאשמים 1 - 3 נטלו 2 ארגזי קוקה קולה, רוקנו את תכולתו והניחו בהם בקבוקי אלכוהול. נאשם 2 ניגש לקופה ושילם על בקבוק מים ובמקביל הסתיר את נאשם 3 מהקופאי אשר יצא מהחנות עם המוצרים.

-    באישום השישה עשר - בעבירה של ניסיון גניבה, לפי סעיף 384 יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין.

לפי האישום השישה עשר, ביום 28.5.17, בשעות הערב, הגיעו נאשמים 1 ו-3 לחנות אושר עד בישוב בת הדר. נאשמים 1 ו-3 הכניסו בקבוקי שתיה חריפה ומוצרים חד פעמיים בשווי כולל של 3,000 ₪ לעגלת קניות וכיסו את המוצרים בשקיות רב פעמיות. נאשם 3 יצא מעמדת הקופות עת שוחח נאשם 1 עם הקופאית, אולם הקופאית הראשית הבחינה בנאשם 3 כשהוא מנסה לצאת מהחנות עם המוצרים. נאשם 3 הציג בפני הקופאית הראשית קבלה ממועד אחר. משהבחינה בכך הקופאית הראשית, מסר הנאשם כי התבלבל וכי הקבלה נמצאת אצל אשתו ויצא מהמקום ללא המוצרים.

4

-    האישומים השבעה עשר עד התשעה עשר אינם נוגעים לנאשם 3.

-    באישום העשרים - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום העשרים, ביום 7.5.17, בשעות הערב, הגיעו נאשמים 1 - 3 לחנות חשמל "ביטאן" בשדרות. עת שוחח נאשם 2 עם המוכרת נטלו נאשמים 1 ו-3 מעבד מזון בשווי של 2,500 ₪ ועזבו את המקום.

-    האישום העשרים ואחד אינו נוגע לנאשם 3.

-    באישום העשרים ושניים - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום העשרים ושניים, ביום 3.4.17, בשעות הצהריים, הגיעו נאשמים 2 - 3 לחנות לממכר מצלמות בנשר. נאשם 2 הוציא מארון הזכוכית שתי מצלמות בשווי כולל של 5,000 ₪ והניחם על השולחן. עת הסתיר נאשם 2 את נאשם 3 מעיני המצלמות, יצא נאשם 3 עם המצלמות מהחנות.

-    האישומים העשרים ושלושה ועשרים וארבעה אינם נוגעים לנאשם 3.

-    באישום העשרים וחמישה - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום העשרים וחמישה, ביום 9.3.17, בשעות הערב, הגיע נאשם 3 לחנות שופר סל דיל בנס ציונה. נאשם 3 נטל מוצרי מזון בשווי של 4,000 ₪, הכניסם לעגלת קניות ויצא מהחנות. קצין הביטחון הבחין במעשיו של נאשם 3, אשר ברח מהמקום ללא המוצרים.

-    האישום העשרים ושישה עד האישום העשרים ושמונה אינם נוגעים לנאשם 3.

-    באישום העשרים ותשעה - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום העשרים ותשעה, ביום 12.12.16, בשעות הצהריים, הגיע נאשם 3 למשביר לצרכן בקניון "לב אשדוד" ונטל בושם "שאנל" בשווי של 610.70 ₪, קילף את עטיפת הצלופן ומדבקת ההתראה, הכניס לשקית ויצא מהמקום.

-    באישום השלושים - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום השלושים, ביום 14.12.18, בשעות הערב, הגיע נאשם 3 לחנות "ניו פארם" בקניון "לב אשדוד". הנאשם נטל בושם "שאנל" בשווי של 665 ₪, קילף את עטיפת הצלופן ומדבקת ההתראה ויצא מהחנות.

-    האישום השלושים ואחד והשלושים ושניים אינם נוגעים לנאשם 3.

-    באישום השלושים ושלושה - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום השלושים ושלושה, ביום 27.9.17, בשעות הערב, הגיע נאשם 3 לחנות "עידן 2000" במתחם "ביג פאשן" באשדוד. הנאשם נטל רכינוע בשווי של 2,000 ₪ ויצא מהחנות. מספר ימים לאחר מכן, שילם נאשם 3, בנסיבות שאינן ידועות, את התמורה בגין הרכינוע, לבעליו.

3.           בהכרעת דין משלימה, מיום 18.2.19, הורשע נאשם 3, לפי הודאתו, בשני כתבי אישום נוספים שצורפו לכתב האישום הראשון:

5

-   בת"פ (ק"ג) 51741-06-17 - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין (להלן - "כתב האישום השני").

לפי כתב האישום השני, ביום 8.1.17, בשעות הבוקר הגיע הנאשם ל"סופר פארם" במתחם "ביג פאשן" באשדוד. הנאשם נטל שני זוגות של משקפי ראיה בשווי כולל של 1,998 ₪, פירק את תקן האבטחה והכניסם לכיס הימני במעילו ואת הזמזמים הכניס לכיס השמאלי במעילו. עת הגיעה המוכרת, חדל הנאשם מפירוק זוג משקפיים נוספים ופנה לכיוון היציאה, כאשר בדרכו הוציא את הזמזמים מכיסו השמאלי והניחם על המדף בחנות ויצא מהחנות.

-   בת"פ (אשד') 67346-07-17 - בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין (להלן - "כתב האישום השלישי").

לפי כתב האישום השלישי, ביום 30.1.17, בשעות הערב, הגיע נאשם 3 למאפיה "מ.הרשקוביץ" באשדוד, נטל שני בקבוקי יין ויצא מהמקום.

4.           לפי הסדר הטיעון, נשלח נאשם 3 לעריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו, ללא הסכמה עונשית.

5.           נאשם 1 צירף תיק זה לתיק אחר שמתנהל נגדו בבית משפט השלום בתל אביב (ת"פ (ת"א) 47501-12-18) ודינו נגזר שם.

6.           נאשם 2 צירף תיק זה לתיק אחר שמתנהל נגדו בבית משפט השלום בקריית גת (ת"פ (ק"ג) 42328-10-14).

7.           נאשמת 4 הורשעה, לפי הודאתה, ב-3 עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון, ב-3 עבירות של ניסיון גניבה וב-4 עבירות של גניבה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם את העבירות בהן הורשעה הנאשמת 4, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 6 חודשים. בית המשפט הטיל על הנאשמת מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות, צו מבחן ופיצוי לכל אחד מהמתלוננים בסכום של 300 ₪.

 

תסקיר שירות מבחן

6

8.           שירות המבחן, בתסקירו מיום 31.1.19 ציין, כי הנאשם בן 39, גרוש ואב לשלושה ילדים קטינים בגילאי 3 - 14. הנאשם אינו משלם מזונות. הנאשם מתגורר עם אמו וארבעת אחיו באשדוד. אביו של הנאשם היה מכור בעברו לסמים, נגמל לפני כ-17 שנה ונפטר לפני כשבע שנים ממחלה. במהלך ילדותו, אביו נעדר מהבית ואמו התקשתה להציב לו גבולות ולהוות דמות סמכותית. הנאשם מסר, כי החל לצרוך סמים בגיל 23 בנסיבות חברתיות. עם השנים, צריכת הסמים הורחבה גם לסוגי סמים נוספים ותדירות וכמויות הסמים עלו. בשנים 2015 - 2016 השתלב הנאשם במסגרת גמילה פרטית, אולם פרש לאחר מספר ימים לאור קשיים. לפני מספר חודשים, במסגרת מעצרו בתיק זה, החליט הנאשם להפסיק לצרוך סמים מתוך רצון לשנות אורחות חייו והביע רצון להשתלב בטיפול. בבדיקת שתן שנערכה לנאשם לא נמצאו שרידי סם. עוד התייחס שירות המבחן לעברו הפלילי של הנאשם ולהפרות של הפיקוח האלקטרוני. הנאשם מסר, כי בתקופה שקדמה לביצוע העבירות צרך סמים באופן אינטנסיבי, לא עבד והתקשה לממן את צריכת הסמים. הנאשם ביטא צער וחרטה על ביצוע העבירות והביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי בתחום הסמים.

להתרשמות שירות המבחן, הנאשם שיתף פעולה באופן חלקי ומקוטע בלבד באשר למהלך חייו ומאפייני תפקודו ונטה להדגיש את צריכת הסמים כמרכזית בחייו. עוד התרשם שירות המבחן, כי למרות הצהרת הנאשם בדבר רצונו להשתלב בטיפול בתחום הסמים, הנאשם אינו פנוי לביקורת עצמית ומטשטש את מאפייני מצבו ונסיבות מעורבותו בפלילים. עוד העריך שירות המבחן, כי קיים סיכון ממשי להישנות התנהגות עוברת חוק. שירות המבחן הוסיף, כי אין במעורבותו כדי לסייע בצמצום הסיכון הנובע מהנאשם. לאור האמור, שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית.

 

 

 

טענות הצדדים לעונש

9.             באת כוח התביעה טענה, כי יש לקבוע מתחם עונש נפרד לכל אישום ואישום.

10.         לטענתה, כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על זכות הקניין. עוד טענה, כי מידת הפגיעה גבוהה בשים לב לשווי הרכוש שנגנב, תקופת ביצוע העבירות, קשירת קשר לביצוע עוון וחבירה עם אחרים.

11.         עוד הוסיפה באת כוח התביעה, כי בקביעת מתחם העונש ההולם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות בביצוע העבירות: הנאשמים קשרו קשר לגנוב מוצרים מחנויות שונות, במשך תקופה של שנתיים תוך חלוקת תפקידים. הנאשמים הגיעו לאזורי קניות שונים, בערים שונות, במועדים שונים וגנבו רכוש שכלל ביגוד, קוסמטיקה ומשקאות חריפים בשווי של עשרות אלפי שקלים. הנאשמים פעלו בתעוזה, נכנסו לחנויות ואף למחסנים תוך שהם מחפים אחד על השני. העבירות בוצעו תוך תכנון ותחכום. שווי הרכוש שנגנב מעל סכום של 48,000 ₪.

12.         מכאן טענה, כי בנסיבות המקרה, מתחם העונש ההולם את עבירות הגניבה שבכל אחד מהאישומים, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 9 חודשים, לצד ענישה נלווית.

13.         עוד טענה, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם הודה במיוחס לו וחסך בזמן שיפוטי; לחובתו של הנאשם 4 הרשעות קודמות בין השנים 2000 - 2007; הנאשם צורך סמים והשתלב במוסדות בקהילה; הנאשם ביצע את העבירות לצורך מימון צריכת הסמים; רוב הרכוש לא הוחזר, למעט הרכוש באישום השני ובעבירות ניסיון הגניבה; מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם התקשה להתייחס לקשיים שלו, מטשטש מצבו ולא מקבל אחריות מלאה על מעשיו. שירות המבחן העריך שישנו סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק ולא בא בהמלצה שיקומית.

14.         מכאן, עתרה באת כוח התביעה להטיל על נאשם 3 עונש ברף האמצעי העליון של המתחמים הכולל מאסר לתקופה של 40 חודשים, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

7

15.         בא כוח הנאשם טען, לעומת זאת, כי כלל העבירות מהוות אירוע אחד ויש לקבוע מתחם עונש אחד בגינן, וזאת משום ששינו קשר הדוק וממשי ושיטת פעולה זהה כמעט בכל העבירות שבוצעו.

16.         עוד טען, כי בקביעת מתחם העונש ההולם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות בביצוע העבירות: כתב האישום תוקן באופן משמעותי; הנאשם ביצע כ- 20 עבירות גניבה בסכום של כ- 48,000 ₪; העבירות בוצעו לאורך תקופה אחת על ידי אותם נאשמים. העבירות בוצעו כלפי רשויות שיווק ולא נגד אנשים פרטיים. העבירות כוללות סכומי כסף לא גדולים. הנאשם ביצע את העבירות על רקע צריכת סמים.

17.         לטענתו, מתחם העונש ההולם עבירה אחת של גניבה מתחיל במאסר על תנאי. במקרה הנדון יש לקבוע, לטענתו, מתחם עונש אחד בגין כל העבירות שנע בין מאסר בדרך של עבודות שירות ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים.

18.         עוד טען, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הודה במיוחס לו, חסך בזמן שיפוטי והעדת עשרות עדי תביעה; הנאשם גרוש ואב ל-3 ילדים; עברו הפלילי של הנאשם 3 הוא בתחום סימני המסחר ולא מדובר בעבירות פליליות מובהקות; הנאשם אינו עבריין רכוש ולא גדל בנורמות של עבריינות; הנאשם היה במעצר בית ופיקוח אלקטרוני כ-16 חודשים; מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם זקוק לטיפול אולם יש לו קושי להתבטא ואין לזקוף זאת לחובתו. הנאשם עודנו מעוניין בטיפול.

19.         מכאן עתר בא כוח הנאשם להטיל עליו מאסר בדרך של עבודות שירות.

20.         בדברו האחרון מסר הנאשם, כי הוא מכור לסמים במשך 16 שנים ומעוניין להשתלב בטיפול יום. כן ביקש מבית המשפט להקל בעונשו. בה בעת הנאשם הדגיש כי אינו מעוניין לחזור לשירות המבחן.

 

דיון והכרעה

האם מדובר באירוע אחד או במספר אירועים?

21.         לאור מבחן הקשר ההדוק, כל האישומים שבכתב האישום הראשון הם בגדר אירוע אחד.

22.         כל האישומים הם חלק מתכנית עבריינית אחת, כפי שבא לידי ביטוי בעבירה של קשירת קשר לביצוע עוון. נאשמים 1 - 4 חברו יחדיו וביצעו עבירות גניבה במרכזי שיווק שונים. אמנם, לא כל העבירות בוצעו על ידי כלל הנאשמים והקרבנות שונים. עם זאת, לכל העבירות דפוס פעולה דומה, מאפייניהן דומים, והן בוצעו במקומות דומים. בכל העבירות גנבו הנאשמים או ניסו לגנוב מוצרים בשווי מאות שקלים עד כמה אלפי שקלים. (ע"פ 4910/03 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14); ע"פ 5643/14 עיסא ואח' נ' מדינת ישראל (23.6.15)).

8

23.         מכאן, יש לקבוע מתחם עונש אחד לכל העבירות בכתב האישום הראשון. כן יש לקבוע מתחמי ענישה נפרדים לעבירות מושא כתב האישום השני ומושא כתב האישום השלישי.

קביעת מתחמי הענישה

24.         בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

25.         במעשיו פגע הנאשם בערכים החברתיים של הגנה על קניינו ורכושו של מקום העסק. הפגיעה בערכים החברתיים בכל האישומים שבכתב האישום הראשון יחדיו היא בינונית עד גבוהה, לאור מהות הפגיעה, משך ביצוע העבירות, נסיבות ביצוע העבירות וגניבות חוזרות ונשנות מרשתות שיווק ומרכולים. אמנם, שווי הרכוש בכל אחד מהאישומים אינו גבוה, אולם הואיל ומדובר באישומים מצטברים, הרי שהגניבות במצטבר מגיעות לסכום של כ-48,000 ₪ שאינו סכום מבוטל. הגניבות בוצעו בצוותא לאחר תכנון מוקדם, תוך שהמעשים מלווים במעשי ערמה ותחכום על מנת למלט הרכוש. הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע העבירות מושא כתבי האישום השני והשלישי היא נמוכה.

26.         מטבע הדברים, ישנו קושי מובנה בהפנייה לפסיקה התואמת במלואה את המקרה הנדון, שבו מדובר בכ-20 עבירות של גניבה וניסיון גניבה בשווי כולל של כמה עשרות אלפי שקלים.

27.         כאשר עסקינן בעבירה אחת של גניבת רכוש קל ערך או במספר בודד של עבירות גניבה ששוויו כמה מאות שקלים, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית ובין מאסר לתקופה של 6 חודשים (ראו למשל: (ראו, למשל: רע"פ 7224-14 פרנסקי נ' מדינת ישראל (10.11.14); ע"פ (ת"א) 54440-12-16 גרשון נ' מדינת ישראל (1.3.17); ת"פ (רמ') 3079-04-13 מדינת ישראל נ' רובינשטיין (24.2.16); ת"פ (י-ם) 16142-11-14 מדינת ישראל נ' אבו רמילה (2.3.16); ת"פ (ק"ג) 48360-07-14 מדינת ישראל נ' ווגמן (21.7.15); ת"פ (רח') 27767-03-14 מדינת ישראל נ ג דין (19.1.15); ת"פ (פ"ת) 28425-02-13 מדינת ישראל נ' דריבין (4.11.13)).

28.         עם זאת, בכתב האישום הראשון, מדובר, כאמור, בכ-20 עבירות של רכוש בשווי מצטבר. על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות גניבה רבות וקשירת קשר לביצוע עוון ניתן ללמוד מהפסיקה הבאה, תוך ביצוע התאמות רלוונטיות:

-    רע"פ 7673/15 ליון נ' מדינת ישראל (12.11.15): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, ב-5 עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון וב-5 עבירות של גניבה בצוותא. הנאשם ואחרים קשרו קשר לגנוב דלק מתחנות דלק וגנבו דלק. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 8 חודשים, מאסר על תנאי ופסילת רישיון בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם להרשות ערעור;

9

-    עפ"ג (י-ם) 57140-03-15 זינו נ' מדינת ישראל (19.5.15): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של קשירת קשר לביצוע עוון ובעבירה של גניבה. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 8 חודשים והפעיל מאסר על תנאי. לצד זאת, הטיל בית המשפט על הנאשם מאסר על תנאי ופיצויים בסכום של 30,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם;

-    ת"פ (קריות) 18625-03-15 מדינת ישראל נ' קיס (8.1.17): בית משפט השלום הרשיע את הנאשמים 1 - 3, לפי הודאתם, ב-3 עבירות של גניבה בצוותא. הנאשמים גנבו מבתי עסק שונים, שלושה מכשירי טלפון נייד ושני מחשבים. נאשם 3 צירף שני תיקים, והורשע בתיק אחד בעבירה של גניבת בשמים ובתיק שני בעבירה של קשירת קשר לביצוע עוון וגניבה בצוותא. הנאשם גנב מוצרי ביגוד בשווי אלפי שקלים. בית המשפט הטיל על נאשם 1 מאסר לתקופה של 5 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצויים בסכום של 3,350 ₪. על נאשם 2 הטיל מאסר לתקופה של 5 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצויים בסכום של 3,350 ₪. על נאשם 3 הטיל מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, הפעיל מאסר על תנאי, ולצד זאת, הטיל עליו מאסר על תנאי ופיצויים בסכום של 3,350 ₪;

-    ת"פ (י-ם) 56335-05-15 מדינת ישראל נ' אלפונסו (18.11.15): בית משפט השלום הרשיע את נאשמת 1, לפי הודאתה, ב-2 עבירות של גניבה בצוותא וב-2 עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון. את נאשם 2 הרשיע בעבירה של גניבה בצוותא, קשירת קשר לביצוע עוון והחזקת רכוש חשוד כגנוב. את נאשם 3 הרשיע בעבירה של גניבה בצוותא וקשירת קשר לביצוע בעוון. את נאשם 4 הרשיע ב-2 עבירות של גניבה וב-2 עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון. בית המשפט הטיל על נאשמת 1 ונאשם 4 מאסר לתקופה של 12 חודשים ומאסר על תנאי. על נאשם 2 הטיל מאסר לתקופה של 10 חודשים ומאסר על תנאי. על נאשם 3 הטיל מאסר לתקופה של 7 חודשים ומאסר על תנאי. בית המשפט הטיל על כלל הנאשמים ביחד ולחוד פיצויים בסכום של 31,000 ₪;

29.         מדיניות הענישה שפורטה אינה משקפת את מלוא חומרת מעשיו של הנאשם. עניינה של מדיניות הענישה שפורטה במספר עבירות גניבה אולם לא בביצוע 17 עבירות של גניבה, 2 עבירות של ניסיון גניבה לצד קשירת קשר. מכאן, כי מדיניות הפסיקה שפורטה יכולה, לכל היותר, לשמש לצורך התווית גבולות הגזרה בהתאם לנסיבות.

30.         בהתאמת מדיניות הענישה שפורטה לנסיבות ביצוע העבירות במקרה הנדון, המסקנה היא, כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום הראשון, נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות ובין מאסר לתקופה של 36 חודשים, לצד ענישה נלווית. מתחם העונש ההולם את כל אחת מהעבירות מושא כתב האישום השני והשלישי, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 6 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית.

10

העונש ההולם בתוך מתחמי הענישה

31.         בקביעת העונש ההולם בתוך מתחמי הענישה לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות:

לזכותו של הנאשם עומדת הודאתו במיוחס לו, וחסכון בשמיעת עדויות רבות; לנאשם נסיבות חיים לא פשוטות, כפי שעלה מתסקיר שירות המבחן; בבדיקת שתן שנערכה לנאשם לא נמצאו שרידי סם; הנאשם היה עצור מיום 7.12.17 עד ליום 12.2.18; הנאשם היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני מיום 12.2.18 עד 5.11.18 ומיום 26.12.18 ועד היום; הנאשם שהה במעצר בית משך כחודש;

לחובתו של הנאשם עומד עברו הפלילי בעבירות בתחום סימני המחסר שבוצעו בין השנים 2000 - 2007. על הנאשם אף הוטל מאסר בפועל בגין העבירה משנת 2007 (עת/1). אין בידי לאמץ את טענת בא כוח הנאשם כי העבירות אינן מן העניין. עבירות של הפרת סימני מסחר הן עבירות כלכליות, שגם בצדן הרצון לרווח כלכלי מביצוע עבירות. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי מדובר בעבר ישן; רוב רובו של הרכוש לא הוחזר, למעט באישומים בודדים;

מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם צורך סמים מגיל צעיר, וכי בתקופה שקדמה לביצוע העבירות הנאשם צרך סמים באופן אינטנסיבי, לא עבד והתקשה לממן את צריכת הסמים. הנאשם אמנם הביע נכונות להשתלב בטיפול בתחום הסמים, אולם להערכת שירות המבחן, הנאשם אינו פנוי לביקורת עצמית והוא מתקשה לקבל על עצמו גבולות להתנהגותו. כן העריך שירות המבחן, כי ישנו סיכון ממשי להישנות התנהגות עוברת חוק. מכאן, ששירות המבחן סבר, כי אין מקום למעורבות של שירות המבחן ולא בא בהמלצה שיקומית; לעניין זה יש להדגיש, כי במהלך הטיעון לעונש, ביררתי מול הנאשם אם הוא מבקש להפנותו לתסקיר משלים. אולם, הנאשם עמד על כך כי אין לו עניין לשוב לשירות המבחן. מכאן, כי למרות התמכרותו רבת השנים לסמים, הנאשם לא נרתם להליך טיפולי כלשהו.

32.         הנה כי כן - מחד גיסא, עומדות הודאת הנאשם, נסיבות חייו הלא פשוטות, ותקופות בלתי מבוטלות של מעצר ממש ומעצר בפיקוח אלקטרוני. מאידך גיסא, עומדים עברו הפלילי של הנאשם, אי השבת רוב הרכוש, והיעדר הירתמות להליך טיפולי. מכאן, שבאיזון בין הנסיבות, יש להטיל על הנאשם עונש שהוא בחלקו האמצעי של כל מתחם ומתחם. העונש בגין מכלול העבירות כולל, אפוא, תקופת מאסר בפועל בלתי מבוטלת, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים למתלוננים.

 

סוף דבר

33.         לפיכך, אני גוזרת על נאשם 3 את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 7.12.17 ועד יום 12.2.18;

11

ב.מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע;

ג.  מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 24 חודשים מיום שחרורו לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון;

ד.קנס בסכום של 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. את הקנס ישלם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 1.6.19 והיתרה עד ל-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן;

ה.     פיצויים לכל אחד מהמתלוננים בכל אחד מהאישומים, למעט באישומים 2, 9 ו-16 שבכתב האישום הראשון, בסכום של 500 ₪. התביעה תעביר פרטי המוטבים לתשלום תוך 7 ימים לבית המשפט. הפיצויים יופקדו במזכירות בית המשפט עד ליום 1.7.19.

 

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

 

 

ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ט, 01 מאי 2019, במעמד הצדדים ב"כ המאשימה עו"ד עדי סעדיה, הנאשם 3 ובא כוחו.