1

בתום פרשת התביעה טען הסניגור שאין להשיב על האשמה.

בשלב בו נטענת הטענה כי אין להשיב על האשמה, די בקיומן של ראיות "דלות" ויש האומרים כי די ב"בדל" ראיה או "ב"שברי" ראיות, על מנת שטענה כזו תדחה ועל הנאשם יהיה להשיב על האשמה.

ראה: ע.פ. 4-5/80 שדמי נ. מ"י, פ"ד ל"ה(2), 760.

בשלב זה של ההליך אין לשקול את מהימנותן של הראיות אשר הובאו בפניו או את משקלן, למעט במקרים חריגים ביותר, בהם אי מהימנות "זועק מן הראיה ונוטל ממנה לחלוטין את כוחה בתור שכזאת". (בש"פ 825/98 דחלה נ. מ"י, פ"ד נ"ב(1), 629).

2

לכאורה - עלה בידי המאשימה להוכיח שהנאשם עבר את העבירות הנטענות -

והלכת ביאלר איננה מקנה לנאשם זכות לשימוש לא סביר בכח.

אשר על כן - הטענה שאין להשיב על האשמה - נדחית.

פרשת ההגנה תישמע בישיבה הקרובה.

ניתנה היום, ה' כסלו תשפ"ב, 09 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.