1

כתבי האישום בהם הודה הנאשם

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בשני כתבי אישום ללא הסדר טיעון.

ת"פ 51520-05-19 (התיק הראשון) - מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 22.12.2018 בשעת צהריים החזיק הנאשם סם מסוג "נייס גאי" במשקל 0.27 גרם לצריכתו העצמית, בשעה שנכחו בבית בני משפחתו לרבות קטינים ובהם בנו בן השבע. אמו של הנאשם ודודו ניסו לשכנעו לצאת מן הבית ולנסוע למרכז גמילה, אולם הנאשם סירב ודחף אותם. בכך הורשע בהחזקת סם לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים וכן בתקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ת"פ 24193-01-21 (התיק השני) - מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 6.9.2020 הגיע הנאשם לבית אשתו (המתלוננת) לשם העברת מצרכי מזון. כשיצא הנאשם מבית המתלוננת, ילדיהם המשותפים יצאו אחריו, ובעקבות כך החל ויכוח בינו לבין המתלוננת בנוגע לילדים. נוכח זאת הגיע חמיו של הנאשם, אביה של המתלוננת, כדי לסייע לה. הנאשם פנה למתלוננת ואמר לה שייקח את הבנים וכך פנה לאביה ואמר לו שיהרוג את הבת שלו. בשל כך הודה הנאשם והורשע בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2

מהלך הדיון

היום מצוי הנאשם במאסר למשך 10 חודשים, ותיקיו הנוכחיים לא צורפו לאותו תיק מטעמים שלא הובררו עד תומם.

ראיות לעונש

לנאשם שתי הרשעות, אחת מאוחרת לאירועים מושא כתבי האישום ואחת מוקדמת להם. ההרשעות נוגעת לאלימות כלפי בת זוגו והיזק לרכוש במזיד.

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל וענישה צופה פני עתיד מרתיעה. הסניגורית סברה שאין לצבור את העונשים ואף אין מקום להטיל עונשים מעבר למאסר מותנה נוכח טיב האירועים.

קביעת מתחם הענישה ההולם

על בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה בהתאם לעקרון ההלימה שהוא נגזרת של הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם ומדיניות הענישה הנוהגת.

אשר לערכים המוגנים - הנאשם פגע בערכים המוגנים של בריאות הציבור בהשתמשו בסמים לצריכתו העצמית לעיני בני משפחתו לרבות קטינים, ומידת הפגיעה בינונית נמוכה. הנאשם פגע בערכים המוגנים של כבוד האדם שלומו וגופו בעבירות האלימות שביצע, במידה בינונית.

אשר לנסיבות ביצוע העבירות - אין מדובר בעבירות מתוכננות אלא בעבירות המגלמות זלזול בזולת תוך אדישות הנאשם להשלכות מעשיו הפוגעניים כלפי בני משפחתו לרבות בנו הקטין (בתיק הראשון) ואם ילדיו וחמיו (בתיק השני). הנאשם ביצע את המעשים בתיק הראשון תחת השפעת סמים, ואין זו נסיבה מקילה. הנזקים מעבירות מסוג זה ידועים.

3

אשר למדיניות הענישה הנוהגת - בע"פ 6161/16 יזרעאלוב נ' מ"י (מיום 20.2.2017) נקבע מתחם שבין 8 ל-20 חודשי מאסר והוטלו 6 חודשי עבודות שירות בנסיבות של החזקת נייס גאי וסמים נוספים שלא לצריכה עצמית בנסיבות חמורות יותר ממקרנו. ברע"פ 4265/15 דדון נ' מ"י (מיום 22.6.2015) אושר מתחם שבין 3 ל-14 חודשי מאסר בנסיבות של תקיפה סתם ואיומים. ברע"פ 10232/17 ראובן נ' מ"י (מיום 14.3.2018) אושר מתחם שבין מאסר מותנה ל-9 חודשי מאסר בנסיבות של תקיפה סתם לבדה. שם הסתיים התיק במאסר מותנה.

לפיכך, מתחם הענישה בתיק הראשון יעמוד על מאסר מותנה ועד 6 חודשים, ובתיק השני יעמוד על חודש עד 8 חודשי מאסר.

אשר לנסיבותיו של הנאשם - הנאשם מכור לסמים, נשוי ואב לילדים כשבני הזוג מסוכסכים וחיים בנפרד, כעולה מדברי הנאשם. לנאשם הרשעות קודמות בעבירות כלפי בת זוגו וזוהי נסיבה לחומרא. לקולא, העובדה שהתיקים לא צורפו לאחרים והעובדה שהנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט.

לפיכך יש למקם את הנאשם עד אמצע המתחמים שקבעתי.

לכן, מטיל על נאשם את העונשים הבאים:

א.    4 חודשי מאסר בפועל - 3 חודשים במצטבר לעונשו הנוכחי וחודש בחופף. יש לנכות מתקופה זו את ימי מעצרו בתיקים שבכותרת;

ב.     3 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם בתוך שלוש שנים משחרורו כל עבירת פשע לפי פקודת הסמים;

ג.       4 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות לרבות איומים כלפי שוטרים וכלפי בן משפחה בתוך שלוש שנים משחרורו.

לא מצאתי להטיל רכיב כספי.

מורה על השמדת הסמים.

זכות ערעור כחוק.

4

ניתן היום, כ"ג טבת תשפ"ב, 27 דצמבר 2021, במעמד הצדדים.