1

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד מלי בנזינו

ב"כ הנאשם - עו"ד איאד עזאם מהסנגוריה הציבורית

הנאשם - הובא

גזר דין

רקע וטענות הצדדים

1.         הנאשם הורשע בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, לאחר שהודה כי ביום 1/6/16, בשעות הבוקר, שהה בסמוך לבית זרזיר מבלי שיהיו בידיו אישורי כניסה ושהייה בישראל כנדרש.

2

2.         ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש את חומרת הפגיעה הנגרמת מעבירות השב"ח, החותרות תחת ריבונותה של המדינה ואינן מאפשרות סינון הנכנסים בשעריה, באופן שמסכן את שלום הציבור וביטחונו. חומרה זו מתעצמת לאין שיעור נוכח המצב הביטחוני הקשה השורר כיום במדינה, כאשר לא ניתן לדעת מי מהשב"חים הינו בגדר מפגע פוטנציאלי. עם זאת ובשל עברו הנקי של הנאשם ביקשה לקבוע מתחם הנע בין מאסר מותנה ולשישה חודשי מאסר בפועל, ולהטיל על הנאשם ענישה ברף התחתון, אך שלא תפחת מ-32 ימי מאסר.

בנוסף ביקשה להטיל מאסר מותנה, קנס והתחייבות, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.

3.         מנגד ביקש הסנגור לא להעניק כל משקל לטיעונים כלליים אודות המצב הביטחוני, משלא הוכחו בשום דרך לגבי הנאשם שבנדון, אשר נכנס לישראל לצרכי פרנסה ולא ביצע כל עבירה נלווית. לקולה ביקש להתחשב ברף הנמוך של העבירה, וכן בנסיבות האישיות, כאשר הנאשם - בן 24 - מפרנס לבד את משפחתו הכוללת שני הורים שאינם עובדים ושתי אחיות. לפיכך ביקש להסתפק בימי מעצרו של הנאשם.

דיון

4.        כמצוות סעיף 40ג(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בבואנו לקבוע את מתחם הענישה ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

5.         הערך המוגן בעבירות של שהייה בלתי חוקית כולל את זכותה וחובתה של מדינה לשמור על שעריה וגבולותיה מפני כניסת הזולת אליה ושהייתו בה שלא כחוק, ובעיקר משום הסיכון הביטחוני הפוטנציאלי לשלום הציבור (רע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל מיום 5/5/09, "נבו").

6.         נסיבות ביצוע העבירה מלמדות על כניסה לישראל ללא ביצוע עבירות נלוות, ובנסיבות המתיישבות עם הטענה כי מטרת הכניסה הייתה לצרכי פרנסה. בנוסף לא צוינה קיומה של אינדיקציה פלילית או ביטחונית.

7.         סקירת מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת כי ביחס לשוהים בלתי חוקיים שנכנסו לארץ בפעם הראשונה, לצורכי פרנסה, וללא שביצעו כל עבירה נלווית, נע מתחם הענישה ההולם בטווח שבין מאסר מותנה ובין 5 חודשי מאסר בפועל (רע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל מיום 9/12/14, "נבו"). בתוך כך איני סבור כי יש לשנות מהלכה זו כעת ביחס למי שעברם נקי ולא נטען לגביהם דבר שיכול להצביע על אינדיקציה ביטחונית או פלילית מעבר לעצם שהייתם. אני סבור עם זאת כי למצב הבטחוני הקשה השורר כיום במדינה יש לתת משקל וביטוי בתוך מתחם זה, אשר כשמו כן הוא (ראו והשוו עפ"ג (מחוזי-חיפה) 46537-10-15 מדינת ישראל נ' פטאפטה מיום 29/10/15 וע"פ (מחוזי-נצרת) 57021-10-15 ג'עברי נ' מדינת ישראל מיום 10/11/15, "נבו").

3

8.        כמצוות סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין, יקבע העונש בתוך מתחם ענישה זה, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

הנאשם בן 24, נעדר הרשעות קודמות, כאמור.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר.

עוד הובאו בחשבון נסיבותיו האישיות והמצוקה הכלכלית כפי שפורטו על ידי הסנגור.

סיכום והכרעה

9.        בשקלול המתואר ובנסיבות התיק שבנדון - העדר הרשעות קודמות, העדר עבירות נלוות, העדר אינדיקציה לסיכון ביטחוני - מצאתי כי עונשו של הנאשם צריך להימצא ברף התחתון עד בינוני של מתחם העונש שנקבע לעיל.

אני סבור אפוא כי מאסר קצר בפועל בצירוף מאסר מותנה וחתימה על התחייבות ישקללו את כלל האינטרסים הצריכים לעניין, וייתנו מענה ראוי בנסיבות גם לצרכי ההרתעה, האישית והכללית.

10.       בהתאם אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.        מאסר בפועל כמניין ימי מעצרו, מיום 1/6/16 ועד היום.

ב.         חודשיים מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו כל עבירה על חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 ויורשע בגינה, בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ג.         חתימה על התחייבות כספית בסך 1,000 ₪ לפיה ימנע מביצוע העבירה של כניסה לישראל שלא כחוק למשך שנתיים. היה ולא יחתום על התחייבות זו באופן מיידי, יאסר לפרק זמן של 10 ימים.

למען הסר ספק, מובהר כי הנאשם סיים לרצות את עונשו ועל כן לאחר שיחתום על ההתחייבות העצמית יובא למחסום הקרוב ביותר למקום מגוריו לצורך גירושו.

הדיון הקבוע ליום 16/6/16 בפני כב' השופטת דלית שרון מבוטל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת.

4