1

לפני בקשת עו"ד משה מילר לעיין מחדש בהחלטתי מיום 14.12.15 בה חייבתי אותו בהוצאות על ביטול זמנו של בית המשפט, בשל כך שלא ניתן היה לקיים דיון הוכחות אשר נקבע ליום 18.11.15.

עו"ד מילר ביקש לציין שתי עובדות, אשר לדבריו לא עמדו לפני בעת שחויב בהוצאות: האחת היא, כי לא ידע על ישיבת יום 18.11.15 ולא זומן אליה. השניה היא, כי לא ייצג את הנאשם, אלא הופיע במקומו של עו"ד ארבל.

דין הבקשה להדחות.

באשר לטענה כי עו"ד מילר לא זומן לישיבת יום 18.11.5 ולא ידע עליה, הרי שבפרוטוקול ישיבת יום 29.10.15, בה נכח עו"ד מילר, נקבע באופן ברור כי הדיון הבא יתקיים ביום 18.11.15, וכי על ב"כ הנאשם לוודא את התייצבות עדיו (הדיון נקבע לשמיעת פרשת הגנה). לפיכך ברור שעו"ד מילר ידע על ישיבת יום 18.11.15 ואף הוטל עליו לוודא התייצבות העדים.

באשר לטענה כי עו"ד מילר לא ייצג את הנאשם באותו שלב: עו"ד מילר התייצב לשתי ישיבות, בימים 9.9.15 ו- 29.10.15 ונרשם בפרוטוקול כב"כ הנאשם. עו"ד מילר בשום שלב לא ציין שאינו מייצג את הנאשם, או כי הוא מופיע במקומו של עו"ד ארבל, בשל השעייתו.

2

אין זה דבר נדיר, שעו"ד אשר אינו יכול להתייצב לדיון, מבקש מחברו שיופיע במקומו, על מנת שלא לדחות את הדיון. ככל שהחלפת היצוג אינה משבשת את הישיבה, אין בכך כל בעיה ובית המשפט אינו אמור לברר מיוזמתו מדוע עו"ד לא התייצב. בית המשפט בודאי שאינו יכול לנחש, שעורך הדין האחר הושעה מלשכת עורכי הדין ועל כן לא התייצב לדיון.

במצב דברים זה, למרות חוסר הנעימות הכרוך בכך, חובתו של עו"ד מילר היתה להסביר לבית המשפט מדוע עו"ד ארבל לא התייצב ולהעמיד את בית המשפט על האפשרות שלא ניתן יהיה לקיים את דיון ההוכחות במועדו. עו"ד מילר לא עשה כן - ועל כן חוייב בהוצאות. גם לעורך המופיע במקום חברו יש חובות כלפי בית המשפט. בשל העובדה שחלקו של עו"ד מילר בתקלה קטן מזה של עורכי הדין האחרים, הוא גם חויב בהוצאות בסכום נמוך יותר.

לפיכך אין הנתונים אשר צוינו בבקשה לעיון חוזר מצדיקים לבטל את חיובו של עו"ד מילר בהוצאות.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ו, 03 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.