1

1.         ע"פ כתב האישום המתוקן, בתאריך 28.1.18 נמצא בבית הנאשם סם מסוכן לצריכה עצמית במשקל כולל של כ - 30 גרם וכן נתפס משקל אלקטרוני.

            הוראת החיקוק, על פיה, מואשם הנאשם הינה- החזקת סם לצריכה עצמית.

2.         בדיון שהתקיים בתאריך 15.12.19 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן ובטרם הרשעה נשלח לתסקיר לעניין אי הרשעה.

בתסקיר שהוגש לעניין זה, נסקרו נסיבות חייו של הנאשם ובכלל זה שחרורו מהצבא לאחר שערק מהצבא. לנאשם אין הרשעות קודמות. שירות המבחן מציין כי התרשם שמדובר בנאשם ללא מעורבות עבריינית או בסמים.

שירות המבחן שקל עבודות של"צ אך הנאשם ציין כי אינו פנוי לביצוע עבודות של"צ ובסופו של דבר לא מצא שירות המבחן כל סיבה לאי הרשעתו.

3.         בת.פ. 20574-06-13 (רמלה) נאמר שכאשר כתב האישום כולל רק החזקת סם לצריכה עצמית ולא עבירה נוספת ואין לנאשם רקע עברייני וכאשר אין החזקת הסם מעידה על דרך חיים של הנאשם, יש לשקול אי הרשעה. במקרה זה אכן חלים כל המרכיבים הנ"ל וכן מדובר בסם קל מסוג חשיש במשקל קטן.

2

כן נאמר בפסק הדין הנ"ל שגם אם לא ניתן להצביע על פגיעה קונקרטית ניתן להורות על אי הרשעה.

אלא שבמקרה זה הנאשם אינו מוכן להשתלב בהליך טיפולי או לבצע עבודות של"צ בתוכנית שיקום אפשרית, ועל כן, ע"פ המלצת שירות המבחן, אין מקום לאי הרשעה.

4.         אכן סבור אני שלו היה הנאשם משתף פעולה עם שירות המבחן ומוכן לשל"צ ולו לתקופה קצרה, וכן היה מוכן להשתלב בהליך טיפולי, היה בהחלט מקום לשקול אי הרשעה.

            משלא היה מוכן הנאשם לכל הליך טיפולי, הרי אין מקום להימנע מהרשעה.

            אשר על כן, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו.

            אני דוחה הדיון לטיעונים לעונש ליום 3.12.20 שעה 11:00.

            לזמן הצדדים.

            העתק החלטה זו יישלח לצדדים.

ניתנה היום, ט' כסלו תשפ"א, 25 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......