1

גזר דין

1.     כללי

         הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המייחס לו ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני - עבירה לפי סעיף 379 בצירוף סעיף 382(א) וסעיף 144ו(א), ובצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; ניסיון היזק בזדון ממניע גזעני - עבירה לפי סעיף 452 בצירוף סעיף 144ו(א) לחוק; ומעשה פזיזות ורשלנות - עבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק.

2

לא נמצא טעם להביא את כל שפורט בכתב האישום, ודי במתן ביטוי לתמצית הדברים. על פי פרק העובדות של כתב האישום, ביום 18.11.18, יחד עם ארבעה נוספים (שנדונו בנפרד ולעניינם אתייחס בהמשך), קשר הנאשם לתקוף יהודים בעיר העתיקה בדרך של ירי זיקוקים לעבר בית בו מתגוררים אותם יהודים. מעשים אלה נעשו מתוך מניע גזעני. לצד העובדות הנכללות בכתב האישום, נדרש לציין הסכמה עובדתית אשר הוצגה בשם הצדדים בפני בית המשפט ביום 15.4.19. על פי הסכמה זו, "...הנאשם נכח במקום אך לא נטל חלק בירי אלא מכוח דוקטרינת ביצוע בצוותא. לא הוא זה שירה".

2.     עמדת המאשימה

א.            בפתיח לטיעוניו, שם בא כוחה הנכבד של המאשימה את הדגש על עקרון ההלימה, ולפיו על בית המשפט להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. במקביל הושם הדגש על עקרון אחידות הענישה ולעניינם של המעורבים האחרים, שאף עליהם נגזרה ענישה בהתאם.

ב.            אשר למתחם הענישה הכולל לעניינן של העבירות שביצע הנאשם, סבורה המאשימה שיש להגדירו על הטווח שבין שמונה חודשים לבין עשרים חודשי מאסר בפועל. מעבר לכך מקובל על המאשימה שנוכח הודייתו המידית של הנאשם והיעדר עבר פלילי, נכון למקמו על הרף התחתון שבמתחם, ומכאן מסקנת המאשימה, לפיה, להבנתה, הנכון הוא להשית על הנאשם שמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ג.             במקביל נכון בנקודה זו של הדיון לפרט את עונשם של המעורבים האחרים, וזאת בשים לב לטענת המאשימה, לפיה ראוי לבית המשפט לחתור לרמת ענישה אחידה ביחס למעורבים השונים שנשלחו, כולם, למאסר בפועל. וכדלהלן.

3

3.     עונשי המעורבים האחרים

א.            כאמור, הגיע הליך זה לשלב הטיעונים לעונש, כאשר גזר דינם של ארבעת המעורבים האחרים כבר נפסק - ת"פ 5011-01-19.

ב.            הנאשמים 1 ו-2, בגירים בעלי עבר פלילי, נדונו לעשרה חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

ג.             הנאשמים 3 ו-4 בתיק הנ"ל, קטינים ללא עבר פלילי, נדונו לשבעה חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

זהו הבסיס לעמדת המאשימה לשמונה חודשי מאסר בפועל.

4.     טענות ההגנה ותסקיר שירות המבחן

א.            לטענת בא כוחו הנכבד של הנאשם, די בתקופת מעצרו, כ-48 יום, בתוספת מעצר הבית המלא שארך עוד למעלה מחודשיים. אף לעובדה שביום 15.4.19 הותר לנאשם לצאת לעבודה, מבקש הסניגור שיינתן משקל, בשים לב לכך שלאחר שעות העבודה ובסופי השבוע, מאז ועד היום, עדיין נמצא הנאשם במעצר בית.

4

ב.            עם זאת, כהערה שיהא בה כדי להקדים את המשך הדיון ואף את מסקנת בית המשפט, דומני שמבין גם הסניגור שבנסיבותיו של הליך זה, ולרבות בשים לב לעיקרון לפיו לא ייתכן פער ניכר בין עונשם של המעורבים האחרים לבין עניינו של הנאשם, ייקשה על בית המשפט לשקול ענישה שמתחת לרף של מאסר בעבודות שירות.

ג.             מעבר לכך הדגישה ההגנה את הודאתו המידית והמהירה של הנאשם, שמשיקולי מדיניות ראוי לתפיסתי לייחס לה משקל רב, את העובדה שעל הפרק נאשם, שהגם שהיה כבר בגיר במועד ביצוע העבירה, אין לחובתו עבירות קודמות כלשהן, ובוודאי את משקלם המצטבר של שני נתונים אלה גם יחדיו - ההודיה וקבלת האחריות של נאשם ללא עבר פלילי קודם.

ד.            במקביל, הודגש חלקו השולי בפרשה, תוך שביחס אליו, ובניגוד לעמיתיו שעניינם פורט לעיל, מוסכם שלא היה זה הוא שירה את הזיקוקים, ומעורבותו הינה מכוח של ביצוע בצוותא בלבד ולא מעבר לכך. בנסיבות אלה, נטען, שעל הפרק נאשם שנגרר אחר המעורבים העיקריים, בפרט אלה הבגירים שלחובתם אף עמד עבר פלילי רלבנטי, ויש לייחס גם לכך משקל הולם.

ה.            על שולחן בית המשפט תסקיר שהוכן בעניינו של הנאשם, ומקבל אני שניתן לראות בו כתסקיר חיובי. במצוות המחוקק אמנע מפירוט האמור בתסקיר, אך יש בו כדי ללמד על נאשם החותר לאורח חיים נורמטיבי, מגלה יציבות בעבודתו, נוטל הוא את מלוא האחריות לחלקו בפרשה, ולא בכדי הגיע קצין המבחן, בסופו של יום, להמלצה, לפיה ראוי לבית המשפט לחתור לענישה שלא תכלול מאסר שירוצה בין כותלי הכלא, העלול להוביל את הנאשם לפסים בעייתיים. חיתומה של המלצת שירות המבחן, בהמלצה למאסר שירוצה בעבודות שירות ובמקביל עתה בפניי גם חוות דעת חיובית מצד הממונה על עבודות השירות.

5

5.     הדיון המסכם

א.            קשה להפריז בחומרתה של העבירה שבמוקד, ודי שאציין את המסוכנות היתרה הנשקפת מירי זיקוקים לבית בו מתגוררים אזרחים תמימים. אשר לשאלת מתחמי הענישה, אף מקבל אני את המתחם בו נקבה המאשימה.

ב.            עם זאת, בנסיבותיו של הליך זה, נוכח משקלם המצטבר של שיקולים ממספר קבוצות וכדלהלן, נכון אהיה לאשר ענישה שמתחת למתחם האמור. טענות הסניגור לענישה שמתחת לרף זה חותרות לענישה שמתחת לכל מתחם סביר, ואין לקבלן.

ג.             ניתנה הדעת לטענות ב"כ המאשימה לענישה קרובה לזו שהושתה על הנאשמים האחרים, וקשה שלא לראות לטעמן של טענות אלה. ועם זאת, צודק ב"כ הנאשם שגם ההבדל ניכר. נאשם זה הינו היחיד לגביו נקבע והוסכם שלא נטל הוא כל חלק אקטיבי בירי, ולמעט נוכחותו בזירה כמבצע בצוותא יש קושי לייחס לו מעשה אקטיבי כלשהו. יתר על זאת, בולט בעניינו של הנאשם דנן תסקירו החיובי, אשר, על פני הדברים, מחייב אבחנה ביחס לעמיתיו. לא בכדי הגיע הוא לשלב גזירת העונש בעודו משוחרר בתנאים (ללא טענה כלשהי להפרתם), בעוד האחרים, אף הקטינים, נדונו בהיותם עצורים.

6

ד.            נאשם זה אף ישב במעצר תקופה ממשית, לראשונה מימיו, קרוב לחודשיים, ובמעצר בית מלא, במשך תקופה נוספת, למעלה מחודשיים, ואף לאחר שהותר לו לצאת לעבודה, שוהה הוא בתנאים מגבילים במרכזם מעצר בית שמעבר לשעות העבודה האמורות מזה קרוב לחמישה חודשים. אין בדעתי לנכות תקופה זו מתקופת המאסר שתיגזר עליו.

ה.            ולבסוף אין לי אלא לשוב ולהזכיר את הודיית הנאשם, קבלת האחריות, העדר עבר פלילי, ולהערכתי יש מידה של ממש בטענות הסניגור כי לא זו בלבד שקיבל הוא את האחריות למעשיו, היה הוא הראשון שפרס את התמונה המלאה בפני חוקריו ובהזדמנות הראשונה, ביחס לתמונה הכוללת.

ו.             וככל שייתכן שיהא בעונש שאגזור על הנאשם כדי להקל ביחס לעמיתיו, עתיד אני לאזן זאת לחומרה בענישה נלווית בהשוואה לנאשמים האחרים, במישור הכספי.

6.     סוף דבר, גוזר אני כדלקמן:-

א.            מאסר בפועל לתקופה של שבעה חודשים שתרוצה בעבודות שירות. עבודות השירות ירוצו בבית אבות "עידן הזהב", מיום 6.10.19.

ב.            כמו כן ירצה הנאשם שנת מאסר, ככל שיעבור בתקופה של שנתיים מהיום עבירה נוספת לפי סימן א1 לפרק ח' וכן עבירות לפי סימן ד' או סימן ח' לפרק י' וכן עבירה לפי סימן ט' לפרק י"א.

ג.             הנאשם ישלם קנס בסך 7,500 ₪; זאת תוך קיזוז הקנס מכספים מופקדים. היתרה תוחזר לנאשם לאחר התייצבותו לתחילת עבודות השירות.

זכות ערעור - כחוק.

7

ניתן היום, י"ב אלול תשע"ט, 12 ספטמבר 2019, במעמד הצדדים.