1

השתלשלות ההליך:

1.      ביום 18.7.18, במסגרת הסדר טיעון דיוני ללא הסכמות עונשיות, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן והורשע בעבירה של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים.

2.      הנאשם הופנה לשירות המבחן והתקבל בעניינו תסקיר מיום 19.12.18: המלצתו של שירות המבחן היא לבטל את הרשעת הנאשם, להעמידו בפיקוח השירות ולחייבו ב-300 שעות של"צ.

3.      ביום 25.12.18 טענו ב"כ הצדדים לעונש: התביעה עמדה על הותרת הרשעתו של הנאשם על-כנה ועתרה לעונש שעיקרו מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות, ולצדו מאסר מותנה, קנס וצו מבחן; ההגנה עתרה לאימוץ המלצתו של שירות המבחן.

4.      הצדדים הסכימו על היקפו של חילוט ועל הימנעות התביעה מעתירה לקבוע כי הנאשם הוא 'סוחר סמים'.

מעשי הנאשם:

ב-09.04.15 סמוך לחצות, הגיע הנאשם כשהוא רכוב על קטנועו לנקודת מפגש ופגש במר י.ס., שיצר את הקשר עם הנאשם באמצעות פלוני המוכר לשניהם. הנאשם מכר לקונה י.ס. "אצבע" חשיש במשקל 2.33 גרם תמורת 200 ₪. בחזקת הנאשם היה סך של 650 ₪ במזומן.

2

ביטול הרשעתו של הנאשם:

1.      הלכת כתב הידועה (ע"פ 2083/96 כתב נ' מ.י. (1997)) שאושררה שוב ושוב על-ידי בית המשפט העליון, קובעת כי ביטול הרשעה או הימנעות מהרשעה הם חריגים לכלל הקובע כי מי שביצע עבירה, יורשע. שימוש באמצעים חריגים אלו מחייב קיומם של שני תנאים מצטברים - פגיעה חמורה הצפויה לשיקום הנאשם, וטיב העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה.

2.      טיב העבירה:

        א.        סקירת פסיקה מעלה כי במקרים מתאימים בוטלה הרשעה, אף בעבירות סמים חמורות יותר, וראו למשל ע"פ 28110-10-15 מ.י. נ' דוד (2015), ע"פ 53504-01-11 אלון נ' מ.י. (2011), ת"פ 47871-03-15 מ.י. נ' אסא (2017), ת"פ 29385-06-15 מ.י. נ' רייכמן (2016) ות"פ 37836-08-15 מ.י. נ' יהב (2016) שבהם הפניות לפסיקה רלוונטית, ת"פ 33292-04-14 מ.י. נ' דרוז'ינין (2015), ת"פ 38934-06-14 מ.י. נ' קהלני (2015), ת"פ 9050-04-13 מ.י. נ' פלוני (2015), ות"פ 44597-02-13 מ.י. נ' שאגן (2013);

         ב.         נמצא אפוא כי טיב העבירות בנסיבותיהן מאפשר, עקרונית, ביטולה של הרשעה;

3.      הפגיעה הצפויה מעצם ההרשעה:

        א.        הנאשם יליד 1996, כבן 22 כיום, מתגורר בבית הוריו ועובד כמנעולן וכמפעיל מכונות לממכר ממתקים. מוצא הנאשם במשפחה נורמטיבית, המשמשת לו מקור להכוונה ולתמיכה. הנאשם לוקה בהפרעת קשב וריכוז, אך מששולב במסגרת ייעודית, סיים חוק לימודיו בתיכון. הנאשם רצה להתגייס לצה"ל, אך מעורבות-עבר שלו בפלילים הכשילה רצונו זה. בשנת 2017 נפצע הנאשם בתאונת דרכים ונזקק לשיקום ממושך;

         ב.         אין לנאשם הרשעות קודמות ואף לא תיקים פתוחים;

          ג.         הנאשם הודה ונטל אחריות למעשה העבירה ללא סייג ותוך תובנה מלאה למשמעות המעשה. לדבריו, כישלונו מלהתגייס גרם לו לתחושות אכזבה ותסכול, איתן התמודד בצריכת קנבוס, פעילות נפוצה בחברה השולית לה חבר באותה תקופה. את העבירה ביצע הנאשם כדי לממן את צריכת הסם על-ידו;

         ד.         שירות המבחן התרשם כי מעשה העבירה והמעורבות בסמים נבעו מקשייו של הנאשם וממאפיינים של גילו הצעיר - קושי בהפעלת שיקול דעת, היגררות אחרי אחרים ודימוי עצמי נמוך. ההליך המשפטי זעזע את הנאשם והמחיש לו את מצבו ואת חומרת מעשיו, ואכן - הנאשם חדל משימוש בסם ומפנה את מרצו לשיקום וקידום חייו בהיבטים תעסוקתיים וחברתיים. עוד מצא השירות כי אין לנאשם דפוסי פעולה ומחשבה עברייניים;

        ה.        הנאשם נקי מסמים, כפי שמעידות בדיקות סמים שנעשו לו;

3

          ו.         שירות המבחן זיהה את הפוטנציאל הטמון בנאשם: מדובר בצעיר ללא עבר פלילי, בעל יכולות וכישורים, חדור מוטיבציה לקדם עצמו, כשלכל אלה נוספת יכולתו המוכחת להתנהלות עצמאית ולעבודה קשה. השירות הפנה את הנאשם לשילוב בתכנית "יתד": תוכנית ממשלתית זו (במימון הג'וינט) מיועדת לצעירים בסיכון ומעניקה להם תמיכה בתחומי החיים השונים, כדרך לשיקומם ושילובם במערך החיים הנורמטיביים. הנאשם שולב בתכנית וכבר הופנה למכללה להשלמת השכלתו. בהמשך הדרך ישולב הנאשם בטיפול שבמסגרתו יבחן את דפוסי התנהגותו וירכוש כלים נוספים להמשך תפקוד תקין;

         ז.         לכאורה, הנאשם אינו יכול להצביע על נזק מידי, ברור וקונקרטי, שעלול להיגרם לו מעצם ההרשעה, כיוון שטרם בחר את מסלול חייו ואינו מצוי בסכנת פיטורים וכיו"ב. אולם, בחינה מעמיקה מעט-יותר מעלה שנזק כזה אכן קיים בעניינו של הנאשם: עמוד-תווך בשיקומו וקידומו של האיש הצעיר שלפני הוא שילובו בתכנית "יתד", שעיקרה בקידום השכלתו של הנאשם לקראת קריירה שתתאים ליכולותיו ולמוטיבציה המפעמת בו. תווית ההרשעה תשים לאל את מאמצי הנאשם ואת רצונו לפתח קריירה במקצוע המצריך השכלה אקדמאית. גדול אפוא החשש, שהרשעה תוביל לאכזבה ותיסכול, ואף לאובדן האמונה העצמית באפשרות השיקום והקידום, שהיא מנוע השיקום האמיתי;

        ח.        כפי שנאמר בע"פ 9090/00 שניידרמן נ' מ.י. (2001), גם לציבור יש אינטרס בשיקומו של צעיר שמעד באופן חד-פעמי. ועוד ראו רע"פ 1721/12 איראשי נ' מ.י. (2014), החלטה מיום 27.11.15 בת"פ 50480-08-15 מ.י. נ' דניאל (2017) ועניין שאגן הנ"ל; ובפרט ראו החלטות שעניינן במי שביצע עבירת סמים על-סף בגירות ושינה את חייו כליל בזמן שחלף ממועד העבירה (ת"פ 936-01-13 מ.י. נ' שמואל (2015)), ת"פ 43935-05-15 מ.י. נ' אלמוג (2015), ות"פ 48854-02-13 מ.י. נ' עבדל גאדר (2016));

4.      מוצדק וראוי אפוא להסיר מדרכו של הנאשם מכשול זה של הרשעה, שבכוחו לפגוע באופן לא-מידתי בסיכוייו של הנאשם לשיקום ולקידום. ניתן אפוא לצעיר זה להמשיך בדרכו הטובה בה החל לאחרונה לפסוע, מלווה בעידוד (וגם באזהרה), כשלצדו תמיכה כה-נחוצה של שירות המבחן.

5.      הנאשם לא יצא פטור בלא-כלום:

        א.        באמצעות צו מבחן יפקח השירות על הנאשם, לרבות בדיקות סמים - וידע הנאשם, כי התרשלות בדרך השיקום תוביל לחידוש הרשעתו והטלת עונש, מלבד הסכנה שבאובדן התמיכה והסיוע שנחוצים לו בדרכו להיות בוגר עצמאי שבכוחו למצות את יכולותיו וליטול את מלוא האחריות על חייו;

         ב.         צו של"צ בהיקף שעות גדול ימחיש לנאשם את חומרת מעשיו ויאפשר לו לתרום לחברה שבערכיה פגע;

4

סוף-דבר:

1.      הרשעת הנאשם מיום 18.07.18 מבוטלת, על-אף הקביעה כי ביצע את המיוחס לו בכתב האישום;

2.      אני מחייב את הנאשם, בהסכמתו, בביצוע 300 שעות של"צ במסגרת "רשת קהילה ופנאי" בחולון, לפי תכנית שירות המבחן המאושרת עתה. אני שב ומזהיר את הנאשם כי אי-ציות להוראות שירות המבחן, או הממונים במקום השל"צ, יוביל להשבת התיק לבית המשפט, להרשעתו ולענישתו;

3.      אני מעמיד את הנאשם, בהסכמתו, בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום, ומזהיר אותו כי אם לא ישתף פעולה עם שירות המבחן, יוחזר התיק לבית המשפט לשם הרשעתו וענישתו. תנאי מפורש בצו יהא שמירת הניקיון מסמים ועריכת בדיקות שתן;

4.      כמוסכם, יחולט סך של 850 ₪ שנתפס, לזכות הקרן למלחמה בסמים;

הוראות נלוות:

1.      סמים יושמדו וכל מוצג אחר, שלא הוריתי מה ייעשה בו, יועבר להחלטת קצין משטרה;

2.      פיקדון בתיק זה או בתיק קשור יושב לנאשם;

3.      עותק החלטה זו יועבר לשירות המבחן;

זכות ערעור תוך 45 לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, י"ח טבת תשע"ט, 26 דצמבר 2018, במעמד הצדדים.