1

1.         בפניי בקשת המאשימה להעיד במסגרת התיק הפלילי שבנדון, שני עדים המתגוררים כעת מחוץ לגבולות ישראל, באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה -בקשה הנסמכת על סעיף 47 לחוק העזרה המשפטית בין מדינות התשנ"ח-1998 ותקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ט - 1999.

2.         העדים בהם מדובר הם המתלוננת ואביה, שהגרו לxxxx וקיבלו שם מעמד של פליטים.

3.         בנמקה את בקשתה, טענה ב"כ המאשימה כי המתלוננת ברחה לxxxx משום שהייתה מאויימת על ידי הנאשם, ואביה הלך בעקבותיה. לדבריה שוחחה עם המתלוננת ואין ברצונה לבוא להעיד בתחומי מדינת ישראל, אך תסכים למתן עדות בהליך של היוועדות חזותית, וכך גם אביה.

4.         עוד נטען בבקשה כי סעיף 47 לחוק מתנה פנייה אל מדינה זרה לשם תיאום גביית העדות בחו"ל, לרבות באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בינלאומית, ברשות בית המשפט.

2

            בדרך זו המתבקשת, אין כל מניעה לקיים דיון בו יעידו העדות ויחקרו נגדית, לרבות על ידי הצגת מסמכים, כאשר בית המשפט וכל הנוכחים באולם צופים בעדות.

            לפיכך, נתבקשתי לקבל את הבקשה ולהתיר למאשימה לפנות לרשות המוסמכת בxxxx, על מנת לקיים הליך של גביית עדות באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה.

5.         ב"כ הנאשם מתנגדים לבקשה ולטעמם המתלוננת אינה מוכנה להגיע ארצה למתן עדות כי בעבר חטפה את ילדיהם של בני הזוג ואם תגיע ארצה היא צפוייה להיחקר על עבירה זו.

            לשיטת ב"כ הנאשם - משמסרבבים המתלוננת ואביה להגיע ארצה למתן עדות, ולנוכח העבירה של חטיפת הילדים, העתרות לבקשה תהווה פרס למתלוננת על מעשה לא חוקי שעשתה - ועל המתלוננת להחליט - ברצונה להעיד? שתחזור ארצה. ואם אינה רוצה לחזור ארצה - אין לאפשר לה להעיד מרחוק.

דיון והכרעה:

6.         המקור הנורמטיבי לבקשה המצוי בסעיף 14 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971, לפיו

            קיימים שני תנאים מצטברים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות על קבלת אמרה של עד שניתנה מחוץ לכותלי בית המשפט:

            א.        בית המשפט שוכנע שישנה סיבה מספקת להימנע מעדות פרונטלית של העד;

            ב.         מתן הזדמנות לב"כ הנאשם לחקור את העד בחקירה נגדית.

7.         פסה"ד המנחה בסוגיה הוא רע"א 3810/06 בו הציבה כב' השופטת (כתארה אז) מרים נאור שלושה תנאים המצדיקים גביית עדות שלא בישראל:

-היותה של העדות חיונית להליך הפלילי.

-העדות נגבית במסגרת אמנה, הסכם או דין

- קיימת סיבה טובה המונעת את בואם של העדים מחו"ל.

8.         ברור שעדות המתלוננת ואביה חיוניות להליך הפלילי, בהיותם עדים מרכזיים שבלעדיהם "יפול" התיק.

            התנאי השני מתקיים גם הוא - ההליך מתבקש לגביית עדות על פי אמנה שישראל וxxxx חתמו עליה.

            החשוב מכל הוא התנאי השלישי - שקיימת סיבה טובה המונעת את בואם של העדים ארצה.

3

9          אין מחלוקת בין הצדדים שהעדים מסרבים לבוא ארצה.

המאשימה טוענת שהסיבה לסירוב היא חשש לבטחון המתלוננת והסניגור טוען שהסיבה היא חשש מהעמדה לדין, אבל כך או כך המאשימה אינה יכולה להביא את העדים למתן עדות בארץ

באשר לטענת הסנגורים כי העתרות לבקשה משמעה מתן פרס למתלוננת שחטפה את הילדים ונמלטה מהארץ - הרי למיטב הבנתי מי שנמלט מחשש לחייו (בין אם החשש אובייקטיבי ובין אם סובייקטיבי) אינו בגדר "חוטף ילדים" כלל ועיקר - וגם לו היה כזה עדיין האינטרס שלו אינו חופף לאינטרס של המאשימה.

משמוגש הליך פלילי נגד נאשם, אין המדובר עוד בעניין שבין המתלונן לבין הנאשם או בית המשפט, אלא בעניין שבין המדינה המאשימה לבין הנאשם - ע"פ 247/87 מ"י נ. אלנאסאסרה.

10.       סוף דבר, לאחר ששקלתי מכלול השיקולים, החלטתי להיעתר לבקשה..

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ט, 09 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.