1

כתבי האישום בהם הודה הנאשם

הנאשם הודה בשני כתבי אישום ללא הסדר עונשי.

ת"פ 5042-02-22 (התיק הראשון) - בתיק זה הודה הנאשם בביצוע עבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובעבירה של הפרעה לשוטר, לפי סעיף 275 לחוק. מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 18.11.2021 בכיכר ציון בירושלים, ריסס הנאשם גז מדמיע לעבר נוכחים במקום. משהבחין שוטר במעשה, החל הנאשם לברוח מן המקום עד שהשוטר עיכב אותו. כשנתפס היו בכליו של הנאשם גז מדמיע וכן סכין מתקבעת בעלת להב של 10 ס"מ. לכן הודיע לו השוטר על מעצרו ובשעה שעמד לאזקו ניסה הנאשם להימלט.

ת"פ 28270-05-20 (התיק השני) - מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 27.7.2019 החזיק הנאשם בכליו סכין בעת שהיה בעיר העתיקה. בגין כך הורשע בעבירה של החזקת סכין.

רישום פלילי

לנאשם רישום פלילי הכולל 8 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות ומין. הוא ריצה מספר מאסרים וגם כיום מרצה מאסר. לחובתו מאסר מותנה של 3 חודשים למשך שנתיים ביחס לעבירה של החזקת סכין, שהוטל עליו בת"פ (ת"א יפו) 59889-02-19 ביום 2.7.2019 (המאסר המותנה, תיק התנאי).

2

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם שנת מאסר ולהוסיף לכך את המאסר המותנה.

ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בתקופת התנאי ומעט מעבר לה תוך שהדגיש את נסיבותיו של הנאשם, כפי שעלו, בין היתר מהדברים שנכללו בגזר הדין בתיק התנאי.

קביעת מתחם העונש ההולם

בית המשפט נדרש לתת משקל בכורה לעקרון ההלימה בקביעת מתחם העונש ההולם, באופן המתייחס לערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם וכן מדיניות הענישה הנוהגת.

אשר לערכים המוגנים - עבירה של החזקת סכין פוגעת בערכים המוגנים של שלום הציבור וביטחונו, והמחוקק מייחס לה חומרה יתרה, בשל פוטנציאל הנזק הקטלני הטמון בנשיאתה בציבור ללא מטרה כשרה. אשר לעבירה של הפרעה לשוטר, עבירה זו פוגעת בשלטון החוק ובשלוחיו הראויים להגנת בית המשפט בבצעם את מלאכתם נאמנה. ביחס לתיק הראשון, מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית, וביחס לתיק השני מידת הפגיעה בערכים המוגנים נמוכה.

אשר לנסיבות ביצוע העבירות - בתיק הראשון הנאשם התנהג באופן תמוה תוך שהוא מפזר גז מדמיע לעבר עוברים ושבים ללא מטרה נראית לעין. הוא ניסה להימלט מהשוטר וניסה למנוע את מעצרו שלו, ובכליו נתפס נוסף לגז המדמיע גם סכין, דבר המהווה נסיבה לחומרה שמעלה שאלות ביחס למטרותיו. הנאשם אחראי למעשים ואולם מגזר הדין בתיק התנאי עולה מידע לגבי לקויות קוגניטיביות מהן סובל הנאשם, ויש לכך משקל גם בענייננו. בפועל נגרם נזק מצומצם. בתיק השני, מדובר בנשיאת סכין ללא מטרה כשרה בנסיבות מינוריות לכאורה. פוטנציאל הנזק מעבירה זו ידוע. הנאשם אחראי למעשים ובפועל לא נגרם נזק.

מדיניות הענישה הנוהגת - ביחס לעבירה של החזקת הסכין מנעד הענישה נרחב. בנסיבות קלות תיקים מסתיימים במאסר מותנה ושל"ץ ואילו בנסיבות קשות תיקים מסתיימים במאסר בפועל.

א.    רע"פ 632/14 אדוניה נ' מ"י (מיום 31.7.2014) - נאשם שהחזיק בסכין פרפרית בכניסה למועדון הסתיים התיק במאסר מותנה ושל"ץ בהיקף 180 שעות.

3

ב.      רע"פ 3676/15 מחאג'נה נ' מ"י (מיום 8.6.2015) - הנאשם החזיק סכין בכלא. נקבע מתחם שבין עבודות שירות ל-12 חודשי מאסר והנאשם נדון ל-6 חודשי מאסר בפועל כיוון שלא התאים לעבודות שירות.

ג.       רע"פ 10124/16 אלימלך נ' מ"י (מיום 3.5.2018) - נאשם שהחזיק סכין בבית חולים. אושר מתחם שבין עבודות שירות ל-12 חודשי מאסר והנאשם נדון למאסר בשל ביצוע עבירות נוספות.

ד.      ע"פ (י-ם) 2272-06-18 כהן נ' מ"י (מיום 21.5.2019) - נאשם החזיק סכין אך נמצאו פגמים בהתנהלות רשויות האכיפה. נקבע מתחם המתחיל בשל"ץ ועד 15 חודשי מאסר, והתיק הסתיים בשל"ץ בהיקף 200 שעות וענישה נלווית.

מתחם העונש ההולם - ביחס לתיק הראשון, מתחם העונש יעמוד על חודש ועד 8 חודשי מאסר, ובתיק השני יעמוד על מאסר קצר בן מספר ימים או של"ץ בהיקף בינוני, ועד 6 חודשי מאסר.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

לקולא, הנאשם הודה וחסך בזמן שיפוטי. כמו כן עומדות לזכותו נסיבות חייו המורכבות ולקויותיו, שיש להן אינדיקציה ברורה בגזר הדין בתיק התנאי. לחומרה, עברו הפלילי המכביד והמאסר המותנה התלוי ועומד נגדו.

המיקום במתחם

בנסיבות העניין יש למקם את הנאשם באמצע המתחמים.

גזירת הדין

נוכח כל האמור, מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    4 חודשי מאסר בפועל ויום אחד החל מהיום, בניכוי ימי מעצרו לפי חישוב שב"ס שיכריע;

ב.      מפעיל את המאסר המותנה בתיק התנאי של 3 חודשים - חודשיים במצטבר וחודש בחופף - בסה"כ ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל ויום אחד בניכוי ימי מעצרו כאמור לעיל;

ג.       3 חודשי מאסר וזאת על-תנאי למשך שנתיים מיום שחרור הנאשם, שלא יבצע כל עבירה של החזקת סכין.

ד.      חודש מאסר וזאת על-תנאי למשך שנתיים מיום שחרור הנאשם, שלא יבצע כל עבירה של הפרעה לשוטר.

בנסיבותיו של הנאשם, לא מצאתי להטיל עליו רכיב עונשי כספי.

4

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ט"ו אלול תשפ"ב, 11 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.