1

התייצבו בפניי עו"ד אייל לוי מטעם המאשימה ועו"ד שגיא סיוון המייצג נאשם 1, אולם בשל תקלת חשמל, לא ניתן היה למסור להם החלטתי, אולם הקראתי בפניהם את תוכנה.

על כן, מתבקשת המזכירות לשלוח העתק מהחלטה זו, לצדדים.

2

1.         כנגד הנאשם מס' 1 יעקב פדלון, הוגש כתב אישום המייחס לו 4 עבירות שעניינם: מסירת ידיעות כוזבות בניגוד לסעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף.

            על פי הנטען נגדו, הנאשם נרשם כעוסק מורשה לעניין חוק מס ערך מוסף, תחילה עבד כירקן ולאחר מכן בתחום האינסטלציה.

            בבדיקה שערכה המאשימה, בין השנים 2013-2014 התברר כי הנאשם ונאשם אחר המואשם איתו בכתב האישום, הוציא חשבוניות מס אולם לא דיווח עליהן לרשויות המס וזאת במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.

            עוד נטען נגדו כי מסר 4 דוחות תקופתיים למנהל מס ערך מוסף במטרה להשתמט מתשלום מס לתקופות אפריל 2014, פברואר 2014, דצמבר 2013 ואוקטובר 2013.

2.         ב"כ הנאשם ביקש לטעון טענה מקדמית. לדבריו על בימ"ש להורות על ביטולו של כתב האישום בשל העדר שימוע, בהתאם לסעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982.

            ב"כ הנאשם הציג בפני מכתב אשר נשלח מטעם מנהל המחלקה המשפטית מכס ומע"מ מחוז חיפה, והנושא את הכותרת "הודעה לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982".

            במסמך זה מודיעה מנהלת המחלקה לנאשם, כי בתוך 30 יום הוא יהא רשאי לפנות אליה בבקשה מנומקת, מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

            לדבריו, מסמך זה נשלח לכתובת שאינה כתובתו של הנאשם, כשהמסמך נשלח ל: רחוב החסידה 86 בפרדס-חנה. מכתב זה חזר לשולח מאחר והנאשם מתגורר בכתובת שונה לחלוטין: "שיכון רמז 86 רחוב הזמיר בפרדס חנה".

            לטענת הסנגור, הנאשם מתגורר מזה עשרות שנים בבית ילדותו, מאחורי בית אביו.

3.         כידוע, הליכי היידוע והשימוע מעוגנים בסעיף 60א' לחסד"פ. בתי המשפט התייחסו לא אחת לזכות השימוע הנובעת מזכות היידוע. הפסיקה הגדירה את זכות השימוע כאחת מזכויות היסוד העומדות לנאשם:

                        "בגדר השימוע ניתנת לנפגע זכותו לשטוח את טענותיו במלואן

                        ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה ומתוך נכונות

3

                        להשתכנע ככל שבדברים יש ממש, זוהי זכות הטיעון שהיא מן

הזכויות במשפטנו".

(בג"ץ 554/05 אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה תקדין עליון 2005(3) 3093).

4.         מדובר בהליך ובו 2 שלבים. הכלל הוא כי שימוע יערך לחשוד בטרם הגשת כתב אישום ומימושה של אפשרות זו פירושה מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים שבידיו קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום וכפי שנאמר בבג"צ 4175/06:

                        "נראה שלא דומה שימוע בטרם הגשת כתב אישום או בזמן שלא

                        תלוי ועומד כתב אישום לשימוע הנערך בצילו של כתב אישום שכבר

                        הוגש באשר אפשרות השכנוע של החשוד לכך שיש ממש בטענותיו

                        עלולה להתקבל במשוכה גבוהה יותר בזמן שתלוי ועומד כנגדו

                        כתב אישום".

5.         כאמור, אין מחלוקת שחובת הידוע לנאשם לא קויימה וכפועל יוצא מכך לא ניתנה זכות שימוע למבקש.

6.         איזון האינטרסים הראוי מחייב מתן משקל יתר לזכותו של הנאשם להליך הוגן בו ישמעו טענותיו בפני רשות התביעה בעודו בגדר חשוד בלבד. הפגם של אי קיום חובת היידוע הינו פגם מהותי המחייב ביטול כתב האישום.

7.         לפיכך, אני מקבל את טענת הסנגור ומורה על ביטול כתב האישום בתיק באשר לנאשם מס' 1 (פדלון יעקב).

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ח, 14 יוני 2018, בהעדר נוכחות הצדדים.