ת"פ 49702/02/14 – מדינת ישראל,משטרת ישראל,תביעות שלוחת רחובות נגד סרגיי בלוך
בית משפט השלום ברחובות |
|
|
|
ת"פ 49702-02-14 מדינת ישראל נ' בלוך
|
1
בפני |
כבוד השופט מנחם מזרחי |
בעניין: |
מדינת ישראל משטרת ישראל תביעות שלוחת רחובות באמצעות ב"כ עוה"ד מורן שמואל
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
סרגיי בלוך באמצעות ב"כ עוה"ד אלי מסטרמן
|
|
|
|
הנאשם |
הכרעת -דין |
אני מזכה את הנאשם מעובדות כתב-האישום ומהעבירות שיוחסו לו, וזאת מחמת הספק.
א. כתב-האישום וחזית המריבה:
2
כתב-האישום מייחס לנאשם עבירות
של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף
נטען, כי בתאריך 30.3.13 בשעה 01:17 התקבל במוקד מאה של משטרת ישראל מידע על אנשים שיכורים המשתוללים והמקימים קול שאון והמולה ברחובות.
עקב כך, הגיעו אל המקום צוות שיטור ומתנדבים, וביניהם השוטר אלכס שטרן, אשר ביצע במקום סריקה.
לאחר מכן, שמע השוטר אלכס שטרן קול צעקה מאחד מחלונות דירת הבניין וראה אדם המנופף בידיו מעבר לאותו חלון.
לאחר מספר דקות, יצא הנאשם מן הדירה, כשהוא בגילופין, פנה אל השוטר אלכס שטרן בשאלה "למה באתם", נצמד אל גופו, השוטר ביקש ממנו כי יתרחק ממנו, אך הנאשם סירב לכך וקילל אותו כמתואר בעובדות.
הנאשם נתבקש בידי השוטר לחדול מצעקותיו, אך סירב, והמשיך לקלל, כמפורט בעובדות.
השוטר הודיע לנאשם, כי הוא מעכב אותו לצורך זיהויו, ואז הנאשם שב לקלל אותו ודחף אותו באמצעות ידיו.
הנאשם שב וניסה להתקרב אל השוטר, והוא נאלץ להרחיקו ממנו תוך שהוא מרסס בגז פלפל לעברו.
השוטר ניסה לעצור את הנאשם, לאזוק אותו, אך הנאשם התנגד לאיזוקו והמשיך להשתולל.
3
לבסוף, הצליח השוטר לאזוק את הנאשם, להכניסו לניידת ואז בעט בו הנאשם בחזהו באמצעות רגליו ואמר לו שיזיין אותו.
הנאשם המשיך ובעט בדלת הניידת המשטרתית ובחלונות הניידת, עד אשר אחד החלונות נשבר, והוא תוקן בהוצאה כספית של כ - 1,182 ₪ (בכתב האישום לא יוחסה עבירה של היזק לרכוש הנוגעת לעניין זה).
בהגיעם אל תחנת המשטרה ביצע השוטר אפי אדנה חיפוש על גופו של הנאשם, אולם הנאשם בעט בגופו.
הנאשם מסר תגובה שלפיה קודם לאירוע נשדד מכשיר הטלפון הסלולארי של בנו של ידידה שלו.
השוטרים הגיעו למקום, הנאשם ניגש אליהם במטרה לברר האם הם הגיעו לברר את תלונתו, אולם מכאן והלאה הנטען בעובדות אינו נכון.
לטענתו, דווקא השוטרים הם שנקטו כלפיו באלימות, שבמסגרתה ריססו אותו בגז פלפל, גרמו לו לחבלות והוא ניסה למלט את עצמו מפניהם ומהתנהגותם האלימה (ראו: פרוטוקול יום 18.1.16).
ב. פרשת התביעה:
במסגרת פרשת התביעה העידה המאשימה את השוטר והמתנדבים שהיו מעורבים ובמסגרת זו הוגשו דוחות הפעולה שנרשמו על-ידם:
(א). דוח פעולה המבסס את האמור בכתב-האישום הינו זה שנכתב על-ידי המפקח אלכס שטרן (ת/4).
בהתאם לדוח הפעולה הייתה השתלשלות האירועים כדלקמן:
4
השוטר הגיע אל המקום.
הוא ראה אדם בחלון דירה בקומה ברביעית שצועק מן החלון ומנופף את ידיו.
לאחר מספר דקות ירד אותו אדם מביתו, לבש מכנס והחזיק חולצה בידו, "נעמד זקוף, שילב את ידיו באזור החזה אמר מה באתם?".
השוטר ניסה לשוחח עמו. הבחור אמר ששמו "סרגיי".
אותו אדם "נצמד אליי", הוא ביקש ממנו מספר פעמים לזוז. אותו אדם סירב.
השוטר הריח ריח של אלכוהול נודף מפיו.
בשלב זה, מציין השוטר "הרגשתי סכנה ודרשתי ממנו שוב לזוז".
אותו אדם קילל אותו.
השוטר הודיע לו כי הוא מבקש לזהותו, והנאשם השיב לו בצעקות.
השוטר הודיע לו כי הוא מתכוון לרשום לו דוח "איכות הסביבה".
הנאשם ניסה להתקרב אל השוטר "בצורה מאיימת" וקילל אותו.
בשלב זה, הודיע השוטר לנאשם כי הוא מעוכב לצורך זיהויו.
הנאשם "הסתובב אמר לי אני אזיין אותך...".
5
הנאשם דחף את השוטר "עם שתי ידיו באזור החזה שלי".
בשלב זה, השתמש השוטר בגז פלפל לכיוון פניו של הנאשם.
לאחר מכן, השוטר הוריד את הנאשם לכיוון הרצפה, ניסה לאזוק אותו, הנאשם התנגד לכך, לבסוף נאזק.
הנאשם הוכנס לניידת המשטרתית "ואז העצור בעט לי בחזה עם הרגליים כך שזזתי מספר צעדים אחורה", אמר לו שיזיין אותו.
השוטר חזר אל הניידת, ואז "שמעתי רעש של ניפוץ שמשה והבחנתי כי חלון שמאלי אחורי של הניידת התנפץ ונפל על הרצפה".
השוטר העיד במשפט:
לא זכר מי היה עמו באירוע, שכן הדבר לא נרשם בדוח (עמוד 21 שורה 7).
אישר כי במקום היו מספר מתנדבים (עמוד 21 שורה 23) וביחס להכשרתם לסייע באירוע כזה הגדיר "מדובר בילדים, לא מדובר בעשרה אנשי משטרה שאומנו" (עמוד 23 שורה 13).
הסביר את התנהלותו באותו אירוע, נוכח העובדה שהנאשם היה "שיכור...לא תמיד התנהגות של אדם נורמטיבי" (עמוד 22 שורות 11 - 12).
הסביר, כי לא מצא לנכון לנתק מגע מן הנאשם שכן "שוטר לא צריך ללכת מאנשים שיכורים שיש חשד שהם מעורבים באירוע..." (עמוד 22 שורה 16).
6
הסביר מדוע חשש שהוא נמצא בסכנה: "אני מרגיש סכנה מאנשים שיכורים במיוחד כשמנסים להיצמד אלי. לא צריך כלי שהיה לו ביד...הסכנה היא לא לחיים. אני הרגשתי סכנה לשלומי, אני לא אמור לעמוד ולחכות שאדם יתקיף אותי, וכל עוד אדם נצמד ואני מבקש שיתרחק והוא ממשיך להיצמד, אז כן, אני מרגיש סכנה. לא לחיי, אבל מרגיש סכנה שיתקוף אותי" (עמוד 22 שורה 23 והלאה).
אישר כי בשלב מסוים הנאשם ניתק מגע "הוא סובב את הגב לאחר שכבר קילל והתחיל ללכת" (עמוד 23 שורה 25).
ריסס את פני הנאשם "לאחר שדחף אותי" (עמוד 23 שורה 30).
את ריסוס גז הפלפל על פני הנאשם הגדיר: "הגנה עצמית, הבן אדם דחף אותי עם שתי ידיו, שיכור, ממשיך להתקרב אלי, אדם שכבר היה מעוכב, כשהוא רצה לתקוף אותי ריססתי אותו בגז. כשאתה אומר שיש 10 אנשי משטרה, זה לא נכון סובייקטיבית, מדובר בילדים. זה לא שאני נמצא עם עשה יסמניקים" (עמוד 26 שורה 3 והלאה, עמוד 27 שורה 9).
לא יכול היה להפנות לסעיף החוק המעניק לו סמכות לרשום דוח לנאשם בגין פגיעה באיכות הסביבה (עמוד 26 שורה 13).
לדבריו, זו לא הייתה סיטואציה של מפגש רגיל בין שוטר לאזרח שומר חוק (עמוד 26 שורה 29).
הכחיש כי בשלב שהנאשם נעמד מולו הוא משך אותו בחולצתו: "ש: בשלב שהוא עמד מולך ואמרת לו שתיתן לו דוח, האם משכת אותו ? ת: לא זכור לי. וגם כתוב לי שהבן אדם יצא ללא חולצה, אז אני לא יודע איך אני יכול למשוך אותו בחולצה" (עמוד 28 שורה 18 והלאה).
בדוח הפעולה ובעדותו לא אזכר את סיועו של השוטר חן ברנשטיין, שמסר, כפי שנראה בהמשך שהיה שותף פעיל להשתלטות על הנאשם.
7
(ב). הודעת טל אפרים, מתנדב שהיה במקום (נ/1):
תיאר את ההתרחשות באופן שונה במקצת:
התרחשו שני אירועים בהפרש של זמן.
תחילה, בחור בשם "דימה" "דחף את חן ואיים עליו...".
אותו "דימה" גם "איים על כולנו ואמר שיש לו בבית סכין ארוכה...".
"בראש הגבעה היה בחור רוסי שלבש מכניס טרנינג ונעלי ספורט, לא זוכר איזו חולצה הוא לבש. דיברנו אתו והוא קילל אותנו ברוסית...".
"...ואחרי בערך 25 דקות שוב נפתח אירוע הקמת רעש באותו מקום והפעם השוטר אלכס הגיע וכל המתנדבים..."
"...אותו בחור שהיה בראש הגבעה יצא מהבניין והתחיל לדבר עם אלכס ואז הבחור צעק לכל הבניין שיראו שיש שוטרים ואלכס אמר לו שהוא ייתן לו דוח על הרעש שהוא עושה והבחור הרוסי אמר שהוא לא רוצה לקבל את הדוח והוא חוזר הביתה. אלכס אמר לו שהוא לא הולך לאף מקום והוא נשאר ואז הוא הפנה לאלכס את הגב והלך. אלכס משך אותו בחולצה ואז הבחור דחף את אלכס עם שתי ידיים. אלכס ריסס עליו תרסיס פלפל" (שורה 9 והלאה).
כזכור, השוטר אלכס שטרן העיד חד משמעית, כי לא היה שלב שבו משך את הנאשם בחולצה, ומעבר לכך, הוא היה ללא חולצה.
כמו כן, לפי הודעתו של טל אפרים, בשלב מסוים, ניתק הנאשם מגע, סב על עקבותיו, והוא דחף את השוטר רק כאשר הלה אחז בחולצתו. ריסוס באמצעות הגז הגיע בשלב האחרון.
8
בהמשך הודעתו של טל אפרים נמסר, כי בניידת הנאשם השתולל "ואז העצור בעט בחלון של הדלת שמאחורי הנהג וניפץ אותו. הנהג ישר עצר את הרכב, שי אמר לכולם לצאת מהניידת ואיים על העצור בטייזר והעצור נרגע" (שורה 20 והלאה).
בהחלט ניתן לקבל את דבריו, בעדותו: "אם כתבתי את זה בעדות, זה היה טרי, זה היה באותו לילה" (עמוד 36 שורה 3). כלומר, אין יתרון רב לדברים שמסר בעדותו, עתה, במרחק של זמן מן האירוע, על פני הדברים שמסר בהודעתו במשטרה, בסמוך לאחר המקרה.
הודעתו של טל אפריים נ/1, אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם רצף האירועים שאותו תיאר השוטר אלכס שטרן, וזאת גם אם מביאים בחשבון את ההנחה הבסיסית, שלא כל סתירה מלמדת על חוסר מהימנות, אלא יתכן והיא נובעת ממגבלותיו של הזיכרון האנושי ומן האופן הסובייקטיבי שבו בני אדם קולטים ומעבדים עובדות.
(ג). דוח הפעולה מאת המתנדבת אסתר קומיסרצ'יק (ת/6):
תיאור ההשתלשלות שונה:
"החשוד יצא מביתו והתחיל לצעוק, אמר לשוטרים בא בלי מדים (רצה לריב מכות) החשוד היה שיכור, לאחר מכן הוא התחיל לדבר ברוסית וקילל את השוטרים, כאשר אלכס שטרן אמר לו שהוא כותב לו דוח, הוא שאל על מה ? והוא אמר לו על הצעקות וההפרעות לשכנים והוא אמר: "לא לוקח את הדוח והתחיל ללכת, אלכס אמר לו בוא תיקח את הדוח והוא אמר לא רוצה. הוא התקרב לאלכס, אלכס אמר לו תזוז, הוא אמר אני לא נוגע בך, התרחקתי אחורה כדי שלא יגע בי. הוא היה אלים. לאחר מכן, ראיתי את אלכס מרסס עליו גז פלפל, שם עליו אזיקים ומכניס אותו לניידת...כשגיא רוזן התחיל לנסוע החשוד התחיל להתפרע בעט בדלת ובחלון...שבר את הזכוכית, והחשוד צעק כל הזמן "מיון"...".
9
בעדותה (עמוד 28 שורה 25 והלאה) הפנתה לדוח הפעולה ומטבע הדברים, לא נראה כי ניתן להפיק נתון בעל משמעות מזיכרונה על פני זה שנרשם בדוח הפעולה.
הנה כי כן, מלבד המילים "הוא היה אלים" שאין לדעת מה פשרן, לא נמסר כי הנאשם נקט באלימות כלפי השוטר (דחיפות) בטרם רוסס בגז פלפל - להיפך, הוא אמר לו "אני לא נוגע בך".
לא נמסר פירוט כיצד בדיוק נקט הנאשם באלימות, כפי הטענה.
(ד). דוח הפעולה מאת המתנדב גיא רוזן (ת/7):
דוח זה, אף הוא, מכיל פרטים שונים ונעדר פרטים אחרים.
"...אלכס שוחח עם בחור רוסי בשם סרגיי אשר נכח באירוע קודם שהוא איים וצעק והתלהם יחד עם חבריו ואשתו, אירוע מספר... לאחר מכן הבחור הנ"ל דיבר עם אלכס ברוסית ובנוסף לכך צעק אז אלכס אמר לו תהיה בשקט והוא המשייך לצעוק ונעמד בחזה מתוח וידיים שלובות בצמידות לאלכס. ואז אלכס אמר לו לזוז והוא לא זז והמשיך לצעוק. לאחר מכן ביקש אלכס ממנו תעודת זהות והנ"ל אינו רצה להזדהות...אמר לו אלכס כי הוא רוצה לרשום לו דוח על הקמת רעש על כך שהוא צועק. אלכס ביקש עוד פעם מהבחור תעודת זהות אך הוא אמר משהו ברוסית ובא ללכת ואז אלכס ניגש אליו ואמר לו כי הוא מעוכב לחקירה לתחנה לצורך זיהוי ואז הוא דחף את אלכס בכוח בשתי ידיו ואלכס הוציא פלפל וריסס אותו ואמר לו כי הוא עצור...". לאחר מכן, הנאשם המשיך להשתולל, נאזק והוכנס לניידת. בתוך הניידת הנאשם "התחיל להשתולל ולבעוט עם רגליו באוטו, אז הנ"ל ניפץ את שתי השמשות של הרכב". עקב כך הועבר לניידת אחרת.
בעדותו, ניכר היה כי גם הוא אינו זוכר את האירוע מעבר לדברים שאותם תיעד בדוח: "לא זוכר. אני ממש זוכר במעורפל את האירוע" (עמוד 31 שורה 33).
התיאור שנמסר השונה, למרות הפירוט שלפיו השוטר אלכס שטרן ריסס בגז הפלפל לאחר שהנאשם דחף אותו בשתי ידיו.
10
(ה). דוח הפעולה של המתנדב שי סהר (ת/8):
"...ראינו בחלון בקומה הרביעית של הבניין אדם שצועק ומנופף בידיו. הוא ירד למטה, אדם ממוצא רוסי, שיכור. שמו של האדם הוא סרגיי ואלכס ניגש כדי לדבר עמו אך סירב להזדהות ודחף את אלכס שטרן. סרגיי ניסה להתקרב אליו שוב ואלכס ריסס לעברו גז פלפל, הצליח לאזוק אותו והכניס אותו לניידת...". לאחר מכן, שמע רעשים מכיוון הניידת והבחין שהחלון נופץ.
בעדותו (עמוד 33 שורה 17 והלאה) לא התקבלה תוספת בעלת משקל לדברים שרשם בדוח.
מתנדב זה מחזק את גרסת השוטר אלכס שטרן - דחיפה ואז ריסוס בגז פלפל, אך הוא מסר דברים בצורה לקונית, לא הפירוט הנדרש באופן שאינו יכול לגשר על הפערים השונים ביחס לכלל העדויות.
(ו). דוח מאת המתנדב בילרד אביאל (ת/10):
"הגענו לאירוע ושמענו צעקות ונגשנו לראות מה קרה, והיו שם שני אנשים שיכורים, אחד שם צעק ועשה המון רעש ותוך כדי שהוא צעק הוא תקף את אחד השוטרים ועצרנו אותו וכשהכנסנו אותו לניידת הוא השתולל ושבר את החלון בניידת. הכנסנו אותו לניידת...".
זהו דוח פעולה כללי, שאינו יורד לפרטים, שלא ניתן להעניק לו משקל.
אין להעניק יתרון לעדותו על פני דוח הפעולה משום זיכרון לקוי של האירוע לנסיבותיו (עמוד 38 שורה 26).
לא מובן מדוע נזקקו המתנדבים לרישום דוחות כה כלליים, ועניין זה ראוי כי ירבוץ לפתחה של המאשימה.
11
(ז).דוח מאת המתנדב מאור טדלה (ת/11):
"הגענו...לאחר שנפתח אירוע על בן אדם מסוכן. כאשר הגענו אל המקום הבן אדם היה בדירה באחד הבניינים, כאשר הוא הבחין בניידות הוא ירד למטה. החשוד היה שיכור והחל לקלל ולאחר שהוא סירב לעיכוב הוא התפרע ופולפל...".
זהו דוח כללי, שלא ניתן להבין ממנו מה סדר האירועים.
ואולם, בעדותו מסר, בין השאר: "אני לא זוכר מי בדיוק הגיע אל מי אבל הגיעו למצב שהם מדברים ביניהם, ואז משם אני זוכר ש...לא יודע, הוא פשוט ריסס אותו בפלפל והשתלט עליו. אני לא זוכר בדיוק, הם התחילו לדבר, או לא יודע בדיוק מה היה, אבל הייתה השפרצה לכיוון הפנים" (עמוד 41 שורות 7 - 11).
מעדותו ניתן ללמוד כי השוטר אלכס שטרן ביצע שימוש בגז פלפל, בלא שהנאשם נקט כלפיו, קודם לכן, באלימות, אך עניין זה מגיע רק מעדותו. הדוח כללי ביותר ולא ניתן להעניק לו משקל.
(ח). דוח פעולה מאת רס"ל חן ברשנטיין (ת/12):
בדוח מפרט העד מלל רב שאינו בא לידי ביטוי בדוח הפעולה ובעדותו של השוטר אלכס שטרן.
השוטר הוסיף התרחשות המעצימה את האירוע.
הגיעו אל המקום, אלכס שטרן שוחח עם הנאשם, "הרוסי אמר לו אם היית בלי מדים אני הייתי מזיין אותך ולא רוצה מה אתה יכול לעשות, לא רוצה להפסיק לצעוק, מי אתה בכלל".
וכן: "החשוד צעק אמר "המשטרה עוצרת אותי סתם...".
12
הנאשם נעמד מול השוטר אלכס "עם ידיים שלובות וחזה מורם מול אלכס".
"אלכס ביקש ממנו תעודת זהות".
הנאשם קילל את השוטר אלכס "לך תזדיין".
השוטר הודיע לנאשם על עיכובו.
"החשוד שוב נצמד לאלכס ודיבר אתו ברוסית בטון גבוה ונשמע מאיים".
הנאשם "דחוף את אלכס עם שתי ידיו באזור החזה של אלכס".
הוסיף נתון שלא בא זכרו אצל איש מהנוכחים, לרבות השוטר אלכס: "ואז החשוד התקרב לאלכס היה נראה שהוא רוצה לתקוף אותו (אלכס) החשוד הרים את ידיו ואז אלכס הוציא גז פלפל וריסס את החשוד באזור הפנים".
השוטר השתתף בהשתלטות על הנאשם ואיזוקו, אך לא אוזכר בידי השוטר אלכס שטרן בדוח שרשם.
הנאשם הוכנס לניידת וצעק "שורף לי, אני רוצה מיון...והתחיל עם הרגליים לבעוט...".
בעדותו מסר, כי אינו זוכר מי מבין השניים נגש אל מי: "לא זוכר. יכול להיות שכל אחד עשה צעדים אחד לשני" (עמוד 42 שורה 10).
העיד כי המלל שאותו רשם בדוח "זה מה ששמעתי וזה מה שרשמתי" (עמוד 42 שורה 24, שורה 32).
13
בניגוד לעדותו של השוטר אלכס שטרן, העיד: "לא הרגשתי סכנת חיים, היינו כוח גדול" (עמוד 45 שורה 10).
דוח פעולה ועדות זו אינם מתיישבים עם הדוח שרשם השוטר אלכס שטרן.
(ט). דוח פעולה מאת רס"ל דלח שי (ת/13):
בדוח ביחס לאירוע שקדם רשם שהוא הגיע למקום, פגש בנאשם ("הבחנתי בשלושה אנשים, אשר זוהה כסרגיי בלוך ת.ז. ..."), יחד עם אחרים, היו שיכורים "כאשר ניסיתי לתחקר את סרגי ענה לי בצעקות אנחנו לא צריכים משטרה לקחו לנו את הטלפון אתיופים אתם לא עושים שום דבר אני אטפל בו. ניסיתי להבין ממנו מה קרה, אולם הוא לא שיתף פעולה...".
הנה כי כן, הנאשם זוהה בידי המשטרה כבר בראשית ההליך. על כן, לא ברור מדוע נזקק השוטר אלכס שטרן לכל אותו הליך של עיכוב, וההתרחשות שבאה לאחר מכן, רק כדי לזהות את הנאשם במטרה לרשום לו דוח בגין רעש.
בדוח ביחס לאירוע המאוחר רשם: "...יצא מהבנין סרגי בלוך, ת.ז....הנ"ל נעמד על המדרכה, אלכס קרא לו להתקרב הנ"ל נשאר במקומו ולא זז כאשר הוא שם את ידיו על מותניו ואמר משהו ברוסית. אלכס שוחח עמו ברוסית כאשר סרגי מרבה להשתמש בידיו במהלך השיחה ולצעוק, לאחר מספר משפטים סרגיי התחיל לצעוק אלכס ביקש ממנו תעודת זהות על מנת לרשום דוח על הקמת רעש, הנ"ל ענה שאין לו תעודת זהות ומסר את מספר הזהות שלו במהירות, אלכס ביקש ממנו שוב תעודה מזהה, אולם הוא ענה שאין לו תעודה. אי לכך אלכס מסר לו שהוא מעוכב, כאשר סרגיי עומד עם הגב לרכב הטויוטה שחנה במקום ואלכס עומד לפניו. בשלב זה סרגי דחף את אלכס אחורה, אלכס ריסס אותו בפלפל בפניו ואחר מכן נאזק בידי אלכס בידיו ואני אזקתי אותו ברגליו. סרגיי נשכב על הרצפה והתחיל לצעוק שהוא לא רואה שום דבר...".
14
מצב הדברים המתואר לעיל, אינו מתיישב עם התיאור שמסר השוטר אלכס שטרן - במיוחד התיאור שלפיו הנאשם עמד על המדרכה, ציית להוראת השוטר אלכס, ניגש אליו, בשלב מסוים הוא נמצא עם גבו לרכב ה"טויוטה" וכיו"ב (וראו בעניין זה עדותו בעמוד 49 שורה 6 והלאה).
(י). דוח הפעולה מאת המתנדב אביטל עידן (ת/14):
הדוח לוקה בכלליות יתר, אינו יורד לפרטים, מלבד הכותרת: "...הבחור קילל צעק ודחף את אלכס, אלכס ריסס את הבחור בגז פלפל והבחור נאזק...".
אין להעניק משקל לדוח כגון זה.
(יא). דוח פעולה מאת פקד אפי אדנה (ת/3):
השוטר מתאר בדוח את מעשיו של הנאשם לאחר שהובא לתחנת המשטרה.
בעת שהשוטר ערך חיפוש על גופו ושטף את פניו באמצעות צינור של ברז כיבוי אש: "הבחור בעט בי עם הרגל וכמעט הפיל אותי".
במסגרת עדותו, אישר כי שטף את עיני הנאשם מגז הפלפל, "השפרצתי לו מים עם הצינור" (עמוד 17 שורה 30).
הכחיש את הטענה שדרך על הנאשם (עמוד 18 שורה 16).
"הפלתי אותו לרצפה ואז העברתי את האזיקים" (עמוד 18 שורה 19).
הכחיש את הטענה כי הפעיל כלפי הנאשם כוח (עמוד 19 שורה 4, עמוד 20 שורה 2).
15
הדגים לבית-המשפט כיצד בדיוק הייתה הבעיטה של הנאשם (עמוד 20 שורה 11, 19): "מדגים תנועה עם הירך מפנים הגוף החוצה".
לא מצאתי אבק של סיבה מדוע אין לקבל את עדותו של פקד אפי אדנה, ומדוע יבקש להעליל על הנאשם, עלילה המתארת את התקיפה בבעיטה.
ואולם, הבעיטה, כפי הדגים אותה, בהחלט מתיישבת, עם העדר כוונת תקיפה (גם אין מניע לתקוף את מי המבקש לכאורה להטיב עמו) נוכח מצב הדברים בו שהה הנאשם, לאחר שגז מדמיע ניתז לעיניו, הוא הובל אזוק אל הניידת, סבל מכאבים, הוסע אל תחנת המשטרה מבלי לקבל טיפול רפואי, ובתחנה התיזו אל תוך עיניו באמצעות צינור.
ג. פרשת ההגנה:
(א). במסגרת הודעתו במשטרה (ת/1) מסר הנאשם את הנתונים הבאים:
מכשיר טלפון סלולארי של בנה של ידידה שלו "בחור בן 13" נגנב, כאשר הגיעו השוטרים אל ביתו הוא ירד מביתו "חשבתי שמצאו אולי את הטלפון. ירדתי למטה ושאלתי את השוטר אלכס אם מצאו את הטלפון" (שורה 7).
מסר, כי היה "קצת שיכור" והביע צער "שאמרתי לו דברים לא יפים ברוסית. אני ביקשתי ממנו סליחה עכשיו" (שורה 8).
טען שהותקף בידי השוטרים באמצעות רסס גז פלפל וכן: "הם קיפלו אותי" (שורה 10).
לטענתו, עבר ניתוח בעיניים ורסס הפלפל פגע בו.
הוסיף: ""שברו לי חצי ידיים" (שורה 12).
16
אישר ששבר את השמשה בניידת: "זה ששברתי את השמשה בניידת זה היה בגלל העיניים בגלל הכאבים השתוללתי עם הידיים ועם הרגליים, בלי כוונה שברתי את השמשה ואני מוכן לשלם עליה" (שורות 12-13).
לא קילל ולא איים על השוטרים - ביקש מהם לחפש את הטלפון הנייד שנגנב (שורה 20).
אישר שקילל את השוטר אלכס והביע צער (שורה 24).
טען שפקד אפי אדנה דרך עליו בתחנה, כשהוא אזוק, קיבל מכה מהרצפה (שורות 24 - 27).
טען, כי לא הסכים להתלוות לשוטר לתחנה, יתכן שלא הבין את בקשתו: "אם הוא היה אומר ברוסית אז כן" (שורה 40).
בעת החקירה אמר: "אם אני נשאר פה אני מתאבד..." (שורה 42).
(ב). הנאשם העיד במשפט:
הנאשם סיפר (עמוד 50 שורה 29 והלאה) שבאותו הלילה היה מחוץ לביתו עם בני משפחתו וחברים, צלו בשר על האש, שתה משקה משכר ("שתיתי שתי בקבוקי בירה, לא זוכר בדיוק, אבל לא הייתי שיכור" - עמוד 51 שורה 2) לקראת סיום, נגנב מכשיר הטלפון הסלולארי של בנו של ידידתו (עמוד 51 שורה 5), הגיעה משטרה, הוא הודיע להם על הגניבה, השוטר אמר לו לגשת לתחנת המשטרה ולהגיש את תלונתו (עמוד 51 שורה 8).
הוא עלה אל ביתו, הביט מן החלון, ראה ניידות משטרה, ירד למטה, שוחח עם השוטר אלכס שטרן (עמוד 51 שורה 12).
השוטר ביקש מהנאשם תעודת זהות אבל "לא הייתה עלי" (עמוד 51 שורה 15).
17
לדבריו, הוא הסתובב לחזור אל ביתו, השוטר אלכס שטרן, דחף אותו מאחור, וכאשר הסתובב לעברו, התיז לעיניו גז פלפל, הנאשם הגן על עיניו, השוטר הסיט את ידו המגנה על עיניו, והתיז אל עבר עיניו, בשנית, גז פלפל.
וכך העיד: "הסתובבתי והלכתי לכיוון הבית. אלכס אמר לי תעצור, אמרתי לו אין לי מה לעצור, אלכס השוטר קפץ עלי. אני הלכתי והשוטר דחף אותי מאחורה (מציג תנועת דחיפה עם שתי ידיים מושטות קדימה). אני הסתובבתי לכיוון אלכס, ואלכס השפריץ עלי גז פלפל. אני הגנתי על העיניים עם היד (מדגים) אלכס הזיז את ידי, והתיז פעם נוספת. אחרי זה התחילו כאבים, הם השכיבו אותי, שמו עלי אזיקים, כשאני שוכב ואני מתחיל להיחנק, יש לי ברונכיטיס, אני יכול להביא מסמכים רפואיים, היה לי גם קשה לנשום, ניסיתי לקום, השוטרים לחצו עלי על האזיקים עם הנעליים שלהם, לחצו על הגב שלי שלא אקום. יצאו שכנים, יכול להיות שגם אלה שהזמינו אותם, ואמרו להם זה לא הוא..." (עמוד 51 שורה 18 והלאה).
תיאר אלימות של השוטרים כלפיו ושימוש בגז פלפל.
הוא נאזק, הוטל ארצה, הוכנס לניידת, כאשר עיניו צורבות והוא זועק לעזרה.
נגרר אל הניידת.
העיד כי חבט ברגליו בפנים הניידת כדי שיהיה לו אוויר לנשימה.
הובא למשטרה, ואז שוטר אחר שטף את גופו ואת עיניו בצינור מים.
מעבר לרשום הישיר שאותו עשה הנאשם בעדותו, ככזה שאינו מאפשר לקבל את עדותו, אני דוחה אותה, בין השאר מן הנימוקים הבאים:
18
ראשית, הנאשם העיד כי עיניו רוססו פעמיים בגז פלפל, אולם בחקירתו במשטרה לא מסר זאת, ובכלל זה לא מסר את כל התיאור, שלפיו השוטר אלכס שטרן דחף אותו, הוא הסתובב אליו, ריסס אותו פעם אחת, הוא הגן על עיניו, השוטר אלכס שטרן הסיט את ידו, והתיז לעיני גז פלפל פעם נוספת.
גרסתו זו של הנאשם לא מצאה ביטוי בנ/2 - דברים שאותם מסר לעו"ד גיל דחוח, אשר ייצג אותו בתלונתו למח"ש. בסעיף 20 נרשמו עובדות כלליות: "משהסתובב מרשי אל כיוון פתח בניין מגוריו, התנפלו עליו מספר שוטרים, הטיחו את גופו ברצפה, אזקו את רגליו וידיו וכל זאת תוך שהם מרססים גז פלפל לפניו ולכל חלקי גופו".
שנית, תמוה ביותר, כיצד הבחין הנאשם בהתזת הגז הנוספת, לאחר ההתזה הראשונה, כאשר עיניו היו עצומות.
שלישית, מעבר לכך, בעת עדותו, ניתן היה להבחין, כי הנאשם מעיד מתוך מסקנות ("הייתה שם את אשתי השכנים שלי ואנשים ברחוב" - עמוד 54 שורה 20), מתוך בירור שעשה בדיעבד עם עדים אחרים, ולא מתוך זכרונו הברור. וכן: "אני יודע שריססו לא יודע אם פעם אחת או פעמיים" (עמוד 43 שורה 22). לאחר מכן: "אני בטוח שהוא ריסס עלי פעמיים, אני בטוח במאה אחוז" (עמוד 54 שורה 23).
רביעית, עדותו של הנאשם נטתה להגזמה ולהעצמת מעשיהם של השוטרים. כך גם בהודעתו במשטרה "שברו לי חצי ידיים".
חמישית, לפי תיאורו של הנאשם, נכחו במקום עדים רבים נוספים, ובכלל זה שכנים, ואלו לא הובאו למסור עדות מטעמו. יצוין, כי בנ/2 רשם עורך דינו "עדים לאירוע" (סעיף 31).
19
שישית, הנאשם טען שהייתה לו בעיה רפואית בעיניים (עמוד 51 שורה 31), עוד בטרם האירוע והוא יכול לבסס זאת במסמכים רפואיים, אך אלו לא הוצגו. בהערת אגב אומר, שהבעיה הרפואית, אם הייתה קיימת, לא מנעה ממנו באותו יום לצלות בשר על האש ("סיימנו על האש" - עמוד 61 שורה 3). כאשר נשאל מהיכן הביטחון בדבריו השיב: "גם שאנשים היו שם אשתי ועדים ושכנים אמרו אותו דבר. אני הרגשתי שהוא ריסס עלי פעמיים" (עמוד 54 שורה 32). לאחר מכן: "אין הבדל גדול אם זה פעם אחת או פעמיים. זה לא משנה. לא מבין למה הם עשות את זה...הם עשו את זה פעמיים" (עמוד 55 שורות 8 - 10).
שביעית, הנאשם הסתייג מדברים שאותם מסר בהודעתו במשטרה (ת/1) בלא שניתן לכך הסבר סביר, כיצד מצאו דברים אלה ביטוי בהודעה. כך, למשל, מסר בהודעתו (ת/1) "אני אלוף אוזבקיסטן ארבע פעמים באגרוף" (שורה 54), ואילו בעדותו: "בחיים לא התעסקתי עם אגרוף ואני לא מתאמן" (עמוד 56 שורה 7). אמנם מדובר בפרט שאינו יורד ללב המעשה המיוחס לנאשם, אם יש בו להשליך על רצונו להציג את עצמו כאדם נעדר כל פוטנציאל לסיכון השוטרים וכמי שלא יכול להציג להם התנגדות. לא מיותר יהא לציין, כי מבנה גופו של הנאשם הוא מבנה גדול, גדול מזה של השוטרים שהופיעו בפניי.
יחד עם זאת, אין בעדותו הבלתי מהימנה כדי להשלים את החסר המוטל לפתחה של המאשימה, להוכיח מעבר לכל ספק סביר את הנטען בכתב-האישום.
20
ד. מסקנות:
כפי שפירטתי לעיל, קיימות סתירות בין דוחות השוטרים, המתנדבים, תוספות, שינויים וכיו"ב, ואלו אינם נתונים "בריאים", המלמדים על תיאור עובדתי, כל אחד מזווית ראייתו, מהדגשים שנקלטו בחושיו, אלא שהם מקשים מאוד לקבל את תזת המאשימה ביחס להתרחשות.
אמנם אני דוחה את עדותו של הנאשם כבלתי מהימנה ואמינה לתיאור השתלשלות האירועים, אך אין בכך לגשר ולהשלים את הפער.
הגדרת מצב הדברים על-ידי השוטר אלכס שטרן, כאילו ראה עצמו בסכנה, והגיב נוכח "הגנה עצמית" לקתה בתגובת יתר. זו הייתה הרגשתו הסובייקטיבית, שיש לתהות מה היה הבסיס לה. אכן, יתכן שהנאשם היה פרוע בהתנהגותו, סירב להישמע להוראות השוטר, קילל אותו, לא שיתף עמו פעולה אולם, נראה כי תגובתו של השוטר אלכס שטרן, בכך שמיהר לרסס אותו בגז מדמיע הייתה נחפזת מדי.
אמנם, יש לקבל את דבריו של השוטר אלכס שטרן, שתפקידו של שוטר אינו להימלט מזירה, אלא שהוא הכתובת של המדינה להשלטת החוק, הסדר והענקת מענה לאזרח, קלה כחמורה, אך הפעלת שיקול דעת אחר, הפעלת כוח מידתי וסביר יותר, לעתים, בהחלט יכולה להביא להרגעת המצב, על מי מנוחות ולמנוע הסלמה והדרדרות.
במיוחד יפים הדברים נוכח העובדה כי במקום נכחו מספר רב של שוטרים ומתנדבים למול מתפרע אחד - הוא הנאשם - אשר גם אם אקבל את גישתם, הוא לא נקט באלימות חמורה, מסכנת חיים.
ההתרחשות בתחנת המשטרה בהחלט מתיישבת עם העדר יסוד נפשי לתקוף את השוטר.
21
ה. תוצאה:
לאור האמור לעיל, אני מזכה אתה נאשם מעובדות כתב-האישום ומהעבירות שיוחסו לו וזאת מחמת הספק.
ניתנה היום, ל' תשרי תשע"ז, 01 נובמבר 2016, במעמד הצדדים
