1

 

 

 

 

רקע וכתב האישום

1.     הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "החוק"), תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק והיזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 45 לחוק.

2

כמפורט בהכרעת הדין, בתאריך 12.2.17, ביציאה ממרכז הקניות "בילו סנטר" בקרית עקרון, נהג מר מ' ו' (להלן: "המתלונן") ברכב כשלצידו רעייתו ו' (להלן: "המתלוננת"), אז הגיח הנאשם כשהוא רוכב על קטנוע מצידו השמאלי האחורי של הרכב. בעקבות אירוע תאונה בין שני הרכבים, יצא המתלונן מרכבו ושאל לשלום הנאשם. הנאשם ביקש מהמתלונן את פרטיו וזה סירב בטענה, שלא נגרם כל נזק לקטנוע.

המתלונן המשיך בנסיעתו, הנאשם קם על רגליו עלה על הקטנוע ונסע מהמקום, בהמשך הבחין במתלונן ודרש ממנו לעצור. המתלונן עצר את רכבו בתחנת אוטובוס בצד הדרך ויצא ממנו לעבר הנאשם במהירות. כאשר התקרב המתלונן לנאשם, האחרון הוריד את הקסדה שעל ראשו, החל לנופף בה וחבט איתה בחוזקה בפניו של המתלונן שנפל על הרצפה. בעוד המתלונן שרוע על הרצפה, החל הנאשם לבעוט בפלג גופו העליון. כתוצאה מכך חש המתלונן בכאבים בחזה, נגרמה שריטה בחלקה הפנימי של השפה ודם ניגר מפיו.

 

מיד ובסמוך לכך, יצאה המתלוננת מהרכב, הבחינה בנאשם בועט במתלונן כשהוא שרוע על הרצפה ובתגובה צעקה לעבר הנאשם וזה היכה אותה באמצעות הקסדה בחזה. בהמשך חבט הנאשם באמצעות הקסדה בפנס האחורי שמאלי של הרכב, שבר אותו וגרם לנזק בסך 1,779 ₪.

 

ראיות הצדדים לעונש

2.            מטעם ההגנה הוגשה אסופה של מסמכים הכוללת סיכום רפואי מבית החולים השיקומי, בית לוינשטיין, עמוד מהסכם הגירושין בנוגע לגובה המזונות שהנאשם משלם, תלוש שכר, כתבה מעיתון אודות פציעת הנאשם ומכתב שחרור מבית החולים סורוקה מיום 10.12.09.

 

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

3.            על פי חוות דעת הממונה מיום 16.5.19 הנאשם הביע הסכמתו לשאת עונשו בדרך של עבודת שירות ונמצא מתאים לכך.

 

טיעוני הצדדים לעונש בתמצית

4.            ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם בתקיפת המתלוננים ובפגיעה ברכושם. מדובר באירוע מתמשך בו יכול היה הנאשם לחדול ממעשיו בכל שלב משלביו.

 

3

ב"כ המאשימה עתרה לקבוע מתחם עונש הולם בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל. בשים לב להעדר עבר פלילי והעדר לקיחת האחריות ביקשה להטיל עליו 8 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. בתמיכה לעתירתה הפנתה המאשימה לרע"פ 7734/12 טימור מגידוב נ' מדינת ישראל(28.10.12),ע"פ 27637-07-16 גלזר נ' מדינת ישראל (8.9.16), ת"פ 32438-10-13 מדינת ישראל נ' סבן (30.11.15), ת"פ 11051-01-16 משטרת ישראל תביעות שלוחת רמלה נ' אלוחידי (12.12.17) ות"פ 10119-08-14 מדינת ישראל נ' לוי ( 27.10.15).

 

5.            ב"כ הנאשם הפנתה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, גרוש ואב לילד בן 6. לפני 10 שנים עבר הנאשם תאונה קשה עם מצנח רחיפה, בעקבותיה אושפז כשנה בבית לוינשטיין, בשל כך סובל הנאשם מחרדות קשות וקשיים רגשיים.

הנאשם חזר למעגל העבודה לפני כשנה בתפקיד מציל בבריכה.

הנאשם משלם מזונות בסך 2,600 ₪ בחודש ומתגורר עם אימו הנכה, בה הוא מטפל.

נוכח כל אלה, עתרה להסתפק בענישה מינימלית ולהטיל על הנאשם התחייבות בסכום גבוה ופיצוי למתלונן.בתמיכה לטיעוניה הפנתה לרע"פ 3622/11 שלמה ישראל נ' מדינת ישראל (27.5.2011), ע"פ 16160-10-11 טבנצ'יק נ' מדינת ישראל (25.12.2011) ות"פ 18619-11-13 מדינת ישראל נ' זאורוב (22.1.14).

 

6.            הנאשם הביע צער על מעורבותו. לדבריו, הוא פעל מתוך לחץ ורצה למנוע מנהג פוגע לעזוב את המקום מבלי למסור פרטים אך כשל במעשיו. הוא הוסיף, כי הפיק את הלקח ולהבא יפעל אחרת.

 

 

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

7.            במלאכת גזירת הדין יש תחילה לקבוע את מתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנוהגת.

 

8.           הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם הם השמירה על שלמות גופו של אדם וקניינו, בריאותו, כבודו, בטחונו האישי והאוטונומיה שלו על גופו. אין צורך להכביר במילים אודות החומרה והסיכון בנקיטת אלימות כלפי המתלוננים באמצעות קסדה. בהמשך פגע הנאשם ברכוש המתלוננים עת גרם הנזק לרכב.

על הקלות והחומרה הגלומה באלימות במפגש מזדמן עמד בית המשפט העליון ברע"פ 3622/11 שלמה ישראל נ' מדינת ישראל ((27.5.2011), פיסקה ו'):

"המבקשים גידפו את המתלונן, אדם זר להם, בתחנת דלק, ולאחר שניסה להרגיע את הרוחות ואף הציג עצמו כשוטר והתרחק מהם, רדפו אחריו והכו אותו באכזריות. הנוהג כך אדם מן היישוב? הכסדום היינו לעמורה דמינו?...".

 

9.            מידת הפגיעה בערכים המוגנים בנסיבותיו של התיק שבפניי הינה בינונית.

4

 

10.        בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לתת את הדעת לכך שמדובר במי שפעל באופן אלים בכביש בשעת יום עת עוברים במקום עוברי אורח. בשל תאונה בה היו מעורבים רכבו של המתלונן והנאשם וסירובו של המתלונן למסור פרטים נקט הנאשם באלימות המתוארת. עסקינן בתקיפת המתלונן באמצעות קסדה אשר גרמה לחבלה בשפה, וגם לאחר שזה נפל ארצה לא הרפה הנאשם והמשיך לבעוט בו בפלג גופו העליון. גם באלו לא הסתפק הנאשם והיכה באמצעות הקסדה את המתלוננת בחזה מבלי שעשתה דבר ולבסוף חבט באמצעות הקסדה בפנס הרכב של המתלונן וגרם לנזק בשווי 1,779 ₪.

 

גם בהינתן שהמתלונן סירב למסור פרטיו לאחר תאונת דרכים בה היו מעורבים כלי הרכב של הצדדים עמדו בפני הנאשם אמצעי תגובה מגוונים, שאלימות לא יכולה להיות אחת מהן, ובוודאי לא בעוצמה שננקטה.

 

11.        מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי בתי המשפט הטילו מנעד עונשים רחב בעבירות בהן הורשע הנאשם, החל ממאסר בדרך של עבודות שירות ועד מאסר בפועל (ראו למשל רע"פ 3622/11 שלמה ישראל נ' מדינת ישראל (27.5.2011), רע"פ 7734/12 טימור מגידוב נ' מדינת ישראל(28.10.12), ע"פ 32637-08-10 ניר אלבז נ' מדינת ישראל (13.1.2011) ע"פ יוליה אוקראינצנקו נ' מדינת ישראל (20.2.13), ע"פ 27637-07-16 גלזר נ' מדינת ישראל (8.9.16), ת"פ 32438-10-13 מדינת ישראל נ' סבן (30.11.15), ת"פ 11051-01-16 משטרת ישראל תביעות שלוחת רמלה נ' אלוחידי (12.12.17), ת"פ 10119-08-14 מדינת ישראל נ' לוי ( 27.10.15), 16160-10-11 טבנצ'יק נ' מדינת ישראל (25.12.2011), ת"פ 27510-07-12 מדינת ישראל נ' גדבנישוילי (26.5.13) ות"פ 18619-11-13 מדינת ישראל נ' זאורוב (22.1.2014)).

 

12.        נוכח מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם הוא ממאסר לתקופה קצרה, שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר בפועל.

 

13.        בנסיבותיו של תיק זה לא מצאתי טעמים לחרוג לחומרא או לקולא ממתחם העונש ההולם.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

14.        בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

5

במסגרת זו יש ליתן משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם בן 48 גרוש ואב לילד בן 6. לפני כשנה התקבל הנאשם לעבודה כמציל בבריכה ומשתכר סך של 6,800 ₪ לערך ומשלם מזונות ילד בסך של 2,600 ₪ לחודש.

על פי הראיות שהוצגו על ידי ההגנה, בנובמבר 2009 בעת גלישה במצנח רחיפה בצוק במכתש רמון נפל הנאשם ונחבל באופן קשה ביותר. הנאשם היה בשיקום בבית חולים לוינשטיין כמעט שנה ומפאת צנעת הפרט לא ארחיב אך המסמך הרפואי סוקר את הפגיעות הגופניות לצד הפגיעה הקוגנטיביות, בעיות תפקודיות ומצבו הנפשי. התמונה העולה מהן היא מורכבת.

 

הנאשם נעדר עבר פלילי, הביע צער על מעשיו ומסר שפעל מתוך לחץ לנוכח סירובו של המתלונן למסור לו פרטים לאחר מעורבות השניים בתאונת דרכים. הנאשם מסר שהפיק את הלקחים והתנהלותו הכושלת לא תישנה.

אין ספק שהטלת מאסר מטבע הדברים תפגע בנאשם ובאמו הנכה, בה הוא מטפל.

 

15.        נתתי משקל ממשי בגזירת הדין למאמצי הנאשם להשתלב במעגל העבודה, אך לא מצאתי שמתקיימים שיקולי שיקום ואין בנסיבות הרפואיות להצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם מטעמים רפואיים.

 

16.        נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה שיש למקם את עונשו של הנאשם קרוב לאמצע המתחם ולהטיל עליו עונש מאסר אותו ישא בעבודות שירות.

 

מתחם הקנס והפיצוי

17.        בהתאם לסעיף 40ח' לחוק העונשין "קבע בית משפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א) במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם הקנס ההולם".

משכך, בקביעת מתחם הקנס על בית המשפט להתחשב בחומרת העבירות ובמצבו הכלכלי האישי של הנאשם. בתוך כך, על בית המשפט לתת דעתו לכך שלנאשם זכות לקיום אנושי בסיסי שיבטיח תנאי מחיה מנימאליים בכבוד לו ולמשפחתו (בג"צ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי (28.2.12)).

 

18.        הנאשם מתגורר עם אמו ומטפל בה. מעבר לתלוש שכר ושיעור המזונות בהם נושא מדי חודש, לא הוצגו בפניי ראיות אודות מצב כלכלי חריג של הנאשם.

 

19.        עסקינן בעבירות אלימות שגרמו לפגיעה בגופם של המתלוננים ואף גרמו לנזק ברכוש בסך של 1,779 ₪ ולכן יש להטיל פיצוי לטובת המתלוננים.

 

6

20.        תיקון 113 לא קבע שיש לקבוע מתחם לעניין הפיצוי ואת אופן קביעתו. ברע"פ 2174/11 רמי לוזון נ' מדינת ישראל (25.05.2011) נקבע כי קביעת הפיצוי לא קשורה ליכולתו הכלכלית של הנאשם וניתן לפרוס לתשלומים אם יש צורך בכך. עוד נקבע, כי יש להעדיף פיצוי על פני קנס (ע"פ 4666/12 עמי גורבץ נ' מדינת ישראל (08.11.2012)).

 

21.        בנסיבות אלה אני סבורה שיש להעדיף את פיצוי המתלוננים על פני השתת קנס, כך שהקנס שיושת יהיה בשיעור סמלי. משכך איני נדרשת לקבוע מתחם קנס, אך לו נדרשתי הייתי קובעת, כי בנסיבותיו של התיק ושל הנאשם, מתחם הקנס ההולם הינו של מספר אלפי שקלים.

 

22.        נוכח כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  6 חודשי מאסר בפועל, אותם יישא הנאשם בעבודות שירות.

עבודות השירות יתבצעו בבית על הגבעה בגבעת שמואל במשך חמישה ימים בשבוע.

על הנאשם להתייצב במפקדת מחוז מרכז, יח' עבודות שירות, ביום 20.6.19 בשעה 8:00.

 

אני מודיעה לנאשם, כי עליו להודיע לממונה על כל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו, וכן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שכן אי מילוי עבודות השירות על פי הנחיות המפקח, עלול להביא להפסקתן ולריצוי עונשו במאסר בפועל.

 

ביתהמשפטמזהיר את הנאשם,  כימדוברבתנאיהעסקהקפדנייםוכלחריגהמכלליםאלויש בהכדילהפסיקאתעבודותהשירותונשיאת יתרתהעונשבמאסרבפועל.

 

ב.    5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות.

 

ג.     קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון יבוצע עד ליום 1.7.19 והיתרה בכל ראשון בחודש שלאחר מכן. לא יבוצע תשלום במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

 

ד.    פיצוי בסך של 1,500 ₪ לכל אחד מהמתלוננים בתיק. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.8.19.

 

 

 

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז תוך 45 ימים מהיום.

7

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ט, 22 מאי 2019, בהעדר הצדדים.