1

 

 

באת-כוח המאשימה:           עו"ד שירה גרין (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי))

בא-כוח הנאשם:                   עו"ד נאיל זחאלקה

 

 

בהתאם להכרעת הדין מיום 6.7.2022, הנאשם, יליד 13.11.2001 (כבן 19.5 במועד העבירות וכיום בן 21), הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות הבאות: ארבע עבירות התפרעות, לפי סעיף 152 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק); מעשה פזיזות ורשלנות בצוותא, לפי סעיף 338(א)(3) בצירוף סעיף 29; מעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(3); ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 ו-335(א)(1) בצירוף סעיף 25 בחוק; שתי עבירות הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 275א בחוק; ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1), (2) ו-(3) בצירוף סעיף 25 בחוק.

 

הודאת הנאשם והרשעתו כאמור, היו במסגרת הסדר טיעון, אשר כלל את תיקון כתב האישום ואת הרשעת הנאשם על-פי הודאתו בעובדותיו, אך לא כלל הסכמה בעניין העונש. עם זאת הוסכם, כי המאשימה תעתור להשית על הנאשם 40 חודשי מאסר ואילו ההגנה אינה מוגבלת בטיעוניה. הטיעונים לעונש נשמעו בדיון מיום 3.11.2022.

 

עובדות כתב האישום המתוקן

 

2.         החלק הכללי: כתב האישום המתוקן מחזיק ארבעה פרטי אישום (האישום השלישי והאישום הרביעי נמחקו). כאמור בחלק הכללי, החל מיום 13.4.2021, במהלך חודש הרמדאן 2021, התרחשו ברחבי הארץ ובמיוחד בירושלים, התפרעויות ואירועי תקיפה הדדיים בין יהודים לערבים, אשר כללו מעשיי אלימות, יידוי אבנים וחפצים אל עבר אנשים, כוחות הביטחון וכלי רכב וכן התפרעויות ותקיפות על רקע לאומני וממניע גזעני. החל מיום 10.5.2021, לאחר ירי רקטות אל עבר אזור ירושלים, מרכז הארץ ועוטף עזה, החל מבצע צבאי "שומר החומות" ובמקביל נמשכו הפרות סדר ברחבי הארץ. עוד נאמר בחלק הכללי, כי בשכונת בית חנינא בירושלים סמוך לרחוב ואדי אום אל עמיד, ישנם מספר בתי יהודים (להלן - בתי היהודים).

 

2

3.         האישום הראשון: בקשר לאישום זה הורשע הנאשם בכך שעבר עבירות התפרעות, מעשה פזיזות ורשלנות בצוותא וניסיון חבלה חמורה בניסות מחמירות. ביום 16.5.2021 סמוך לשעה 20:00 ערך כוח רגלי של משמר הגבול פעילות משטרתית סמוך לרחובות ואדי אום אל עמיד ונור הודא בשכונת בית חנינא בירושלים, במטרה להגן על בתי היהודים מפני הפרות סדר. במקום החלה הפרת סדר והתפרעות נגד השוטרים ובתי היהודים, אשר כללה עשרות מתפרעים אשר חסמו את הכביש עם פח זבל, הציתו צמיגים והשליכו אבנים, זיקוקים ובקבוקי לתבערה אל עבר השוטרים ובתי היהודים ממרחק כ-20 מטר. הנאשם השתתף בהתפרעות עם אחרים ובהם עומר אבו זינה, אשר זרק בקבוק תבערה ויידה אבנים וזיקוקים אל עבר השוטרים ובתי היהודים ממרחק כ-20 מטר; קוסאיי שאהין, אשר יידה אבנים וזיקוקים אל עבר השוטרים ובתי היהודים ממרחק כ-20 מטר; והנאשם יידה מספר אבנים אל עבר השוטרים ובתי היהודים ממרחק כ-20 מטר. הכול ממניע לאומני-אידאולוגי במטרה לגרום לפחד ובהלה.

 

4.         האישום השני: בקשר לאישום זה הורשע הנאשם בכך שעבר עבירות התפרעות, מעשה פזיזות ורשלנות והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות. ביום 15.5.2021 סמוך לשעה 20:00 ערך כוח רגלי של משמר הגבול ושל היס"מ פעילות משטרתית סמוך לרחובות ואדי אום אל עמיד ונור אל הודא בשכונת בית חנינה בירושלים במטרה להגן על בתי היהודים מפני הפרות סדר. במקום החלה הפרת סדר והתפרעות נגד השוטרים שבהן השתתפו עשרות מתפרעים אשר השליכו אבנים וזיקוקים אל עבר השוטרים ממרחק כ-30 מטר. הנאשם השתתף בהתפרעות, יידה מספר אבנים אל עבר השוטרים וירה זיקוקים לעברם ממרחק כ-40 מטר.

 

5.         האישום החמישי: בקשר לאישום זה הורשע הנאשם בכך שעבר עבירות התפרעות וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. יום 10.5.2021 היה יום כ"ח באייר, שבו חל "יום ירושלים". לאחר סיום תפילת הבוקר במסגד אל-אקצא, סמוך לשעה 7:00 החלו במקום הפרות סדר והתפרעויות כלפי השוטרים, שבהן השתתפו עשרות רבות של צעירים אשר יידו אבנים וחפצים כבדים וירו זיקוקים לעברם. הנאשם השתתף בהתפרעות ויידה כעשר אבנים אל עבר השוטרים מטווח כ-30 מטר. הוא עשה כן עם קוסיי שאהין, שאף הוא יידה אבנים אל עבר השוטרים וירה לעברם זיקוקים ממרחק כ-30 מטר. הנאשם נפגע קלות במצחו מכדור גומי שהשוטרים ירו לעברו במטרה לפזר את ההתפרעות.

 

6.         האישום השישי: בקשר לאישום זה הורשע הנאשם בכך שעבר עבירות התפרעות והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות. ביום 14.4.2021 סמוך לשעה 22:00 החלו הפרת סדר והתפרעות של צעירים נגד שוטרים בשכונת שייח ג'ראח בירושלים. הנאשם השתתף בהתפרעות ויידה מספר אבנים אל עבר השוטרים ממרחק כ-50 מטר.

 

תסקיר שירות המבחן

 

3

7.         על-פי תסקיר שירות המבחן מיום 25.10.2022, הנאשם כבן 21, עצור זה כ-17 חודש. הוא הבן השלישי מבין חמישה וגר עם משפחתו בשכונת בית חנינא בירושלים. אביו בעל עסק למכירת משקאות ואמו עקרת בית. לדברי הנאשם, יש קשר חיובי וקרוב בין בני המשפחה. אביו הורשע בעבר בעבירות ביטחוניות שבעטין נשא עונש מאסר ממושך, אך כיום כל בני משפחתו מנהלים אורח חיים נורמטיבי וחיובי ללא כל מעורבות בפלילים. הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה ובמשך כ-8 חודשים למד במכינה לקראת לימודים אקדמאיים, אך העדיף להשתלב בתעסוקה. הוא עבד במספר מקומות, במרכול, במלון ובאחזקה ושיפוצים. במהלך לימודיו לא היו לו בעיות בלימודים, בהתנהגות או אחרות. אינו משתמש בחומרים פסיכו-אקטיביים.

 

8.         לאחר תום לימודיו החל להתחבר אל נוער שולי ובעייתי באזור מגוריו וכי הדבר התבטא בכך שבסופו של דבר השתתף באירועים המתוארים בכתב האישום. לדבריו, משפחתו ניסתה להניא אותו מכך, אך הצורך החברתי גבר והוא המשיך במעשים תוך סיכון עצמו. הנאשם ביטא קושי לנוכח בחירתו בדרך בעייתית וכן ביטא רצון לשקם את חייו, להשתלב בעבודה קבועה ולבנות את עתידו. הנאשם מכיר באחריות מסוימת למעשים, אך נראה כי התקשה לבחון לעומק את חומרתם ואת דפוסי ההתנהגות הבעייתיים העומדים בבסיסם. לדבריו, בתקופת העבירות המצב הביטחוני היה מעורער ומתוח, היו עימותים רבים בין יהודים לערבים וכי חבריו גרמו לו להשתתף בהם. הוא התקשה לסרב להם ואף חשש שאם לא יצטרף, יחוש בדידות ודחייה. לאחר לחץ רב מצד חבריו, החל להשתתף בהתפרעויות ולידות חפצים וזיקוקים אל עבר השוטרים, אך לדבריו, מניעיו היו רק חברתיים וכי אינו מחזיק בעמדות גזעניות או פוגעניות כלפי יהודים. כיום הוא מבין שטעה בהתנהלותו והוא מעוניין לשוב אל משפחתו ולבנות את עתידו באופן תקין.

 

9.         בעניין גורמי סיכון להישנות עבירות, התרשמות שירות המבחן היא כי הנאשם הוא צעיר הנעדר גבולות פנימיים ברורים, הנתון ללחצים חברתיים ולהשפעה שולית, המתקשה לבחון לעומק את חומרת מעשיו ואת השלכותיהם המסוכנות. הוא התקשה לעמוד על דפוסי התנהלותו ברקע המעשים, בעודו מפנה את האשמה בעיקר אל הסובבים אותו, אשר לשיטתו הניעו אותו להתנהלות שולית. אף נראה כי הוא מציג פסאדה חיובית בעניין חייו, עמדותיו ותפיסותיו, אשר להערכת שירות המבחן אינן תואמות את התנהגותו בפועל ואף ישנו פער בינן לבין המעשים שבעטים הורשע.

 

בעניין גורמי הסיכוי לשיקום ולהימנעות מעבירות בעתיד, צוין הרושם כי לנאשם יש כוחות תפקודיים תקינים והוא מגלה רצון ושאיפות לניהול אורח חיים נורמטיבי ומתפקד. אף נראה כי הוא בשלב ראשוני של גיבוש זהותו האישית, בעודו ממוקד בעיקר בדאגה למשפחתו ולהתפתחותו האישית. חרף התנהלותו הבעייתית ומעשיו החמורים, נראה כי הצליח לשמור על עצמו במהלך השנים וכי הדבר מתבטא בהיעדר הרשעות קודמות. אף ניכר כי חווה את הליך המעצר כאירוע מטלטל וכי המחיר שהוא משלם משמש עבורו גורם מרתיע ומלמד.

 

4

לנוכח האמור, שירות המבחן סבור כי הנאשם זקוק למסגרת ברורה, יציבה והרתעתית, אשר תמחיש לו את חומרת העבירות שעבר ואת השלכותיהן הקשות. הומלץ אפוא, להשית על הנאשם עונש מציב גבולות ומרתיע, כגון מאסר בפועל, אך הוצע לשקול את תקופת מעצרו הממושכת, את גילו הצעיר ואת רצונו הכן לבנות את המשך חייו באופן תקין.

 

טענות הצדדים בעניין העונש ודברי הנאשם

 

טענות המאשימה

 

10.       באת-כוח המאשימה טענה כי במהלך תקופה בת כחודש, במהלך ימי מבצע "שומר חומות", הנאשם היה מעורב במספר התפרעויות אלימות ואף יידה אבנים וירה זיקוקים, בעוד "שמסביבו ירושלים וכל מדינת ישראל בוערת". לטענתה, הנאשם בחר להשתתף באירועים חמורים, מבחינת מיקומם ומבחינת מועד התרחשותם. הערכים אשר נפגעו ממעשיו הם ביטחון הציבור, פגיעה בכוחות המשטרה ובחיי אדם ופגיעה בשלטון החוק ברמת חומרה גבוהה. ממעשיו אף ניכר כי היה שותף פעיל להתארגנות ולהיערכות לאירועי ההתפרעויות.

 

11.       בעניין מתחמי הענישה ההולמים ובעניין מדיניות הענישה הנוהגת, טענה המדינה כי יש לקבוע מתחם עונש הולם לכל אחד מפרטי האישום ובהתאם לכך הפנתה אל פסקי דין שונים בענין כל אחד מפרטי האישום, כלהלן.

 

באת-כוח המאשימה טענה כי האישום הראשון הוא החמור ביותר. בעניין מדיניות הענישה, הפנתה אל גזר הדין בעניין עומר אבו זיינה, הנזכר באישום זה, שהיה שותף למעשי הקבוצה שעמה נמנה הנאשם ואף היה מי שיידה את בקבוק התבערה. אלו עיקרי גזר הדין:

 

ת"פ (מחוזי ירושלים) 10894-06-21 מדינת ישראל נ' אבו זינה (8.12.2021) - הורשע בעבירות התפרעות, מעשה פזיזות ורשלנות, פעולה בנשק למטרות טרור ומעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה. נקבע מתחם עונש בין 30 ל-60 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בין השאר, בהיותו נעדר הרשעות קודמות, הושתו עליו 30 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. ערעורו נדחה (ע"פ 18/22 אבו זינה נ' מדינת ישראל (27.7.2022) (להלן - עניין אבו זינה)).

 

12.       בהתחשב במאפייני ההתפרעות, בכך שהעבירות שבהן הורשע הנאשם הנדון פחות חמורות מאלו שבהן הורשע אבו זינה, עמדת המדינה היא כי בעניין האישום הראשון יש לקבוע מתחם עונש הולם הוא בין 24 ל-36 חודשי מאסר. בעניין שאר פרטי האישום, עמדת המאשימה היא כי על מתחמי הענישה להיות כלהלן: בעניין האישום השני, שנסיבותיו פחות חמורות מאלו שתוארו באישום הראשון, על מתחם העונש להיות בין 6 ל-12 חודשי מאסר; בעניין האישום החמישי, שעניינו אירוע שהתרחש במסגד אל אקצא, הנחשב למקום רגיש ובמיוחד בתקופת מבצע "שומר חומות", על מתחם העונש ההולם להיקבע בין 12 ל-24 חודשי מאסר; בעניין האישום השישי, בדומה לאישום השני, על מתחם העונש להיות בין 6 ל-12 חודשי מאסר.

5

 

13.       בעניין מדיניות הענישה הנהוגה לעניין כל פרטי האישום, למעט האישום הראשון, הפנתה המאשימה אל ארבעת פסקי הדין הבאים.

 

(1)        ת"פ (מחוזי ירושלים) 40553-07-21 מדינת ישראל נ' מסעוד (28.2.2022) (להלן - עניין מסעוד) - הנאשם היה מעורב באירוע המתואר באישום הראשון בהליך הנדון. הורשע בעבירות מעשה פזיזות ורשלנות בחומר נפיץ בצוותא ובניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. נקבע מתחם עונש בין 10 ל-25 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בין השאר, בהיותו נעדר הרשעות קודמות, הושתו 12 חודשי מאסר בפועל ועונשי מאסר מותנים.

 

(2)        ת"פ (מחוזי ירושלים) 24031-07-21 מדינת ישראל נ' אבו טהא (16.3.2022) - ארבעת הנאשמים הורשעו על-פי הודאותיהם בעבירות התפרעות, מעשה פזיזות ורשלנות בצוותא וניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות בצוותא. הסדר הטיעון כלל הסכמה בעניין העונש, שלפיה על אחד הנאשמים הושתו 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 1,000 ₪. על שלושת האחרים הושתו 12 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.

 

(3)        ת"פ (שלום חיפה) 30979-05-21 מדינת ישראל נ' מנצור (8.8.2022) - הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות ניסיון להיזק בזדון, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. נקבע מתחם עונש בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בין השאר, בכך שהעבירות נעברו בתקופת מבצע "שומר חומות", אי הודאה והיותו נעדר הרשעות קודמות, הושתו 16 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים וקנס בסך 3,000 ₪.

 

(4)        ת"פ 36148-05-21 (שלום חיפה) מדינת ישראל נ' שבאט (14.7.2022) - הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, התפרעות בצוותא ומעשה פזיזות ורשלנות. נקבע מתחם עונש בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בין השאר, בכך שהעבירות נעברו בתקופת מבצע "שומר חומות", אי הודאה והעובדה שלחובת הנאשם הרשעה אחת ומאסר מותנה בר הפעלה, הושתו 16 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה למשך 7 חודשים ומאסר מותנה.

 

14.       בעניין נסיבותיו של הנאשם, טענה באת-כוח המאשימה, כי הנאשם צעיר, ללא הרשעות קודמות, הודה וחסך זמן שיפוטי. עם זאת, מתסקיר שירות המבחן עולה כי לא הבין לעומק את התנהגותו הבעייתית ואת השלכותיה וכן הומלץ להשית עליו עונש מאסר בתחשב בתקופת המצער. עמדת המאשימה היא כי יש למקם את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של כל אחד ממתחמי הענישה, אך בשל המוסכם במסגרת הסדר הטיעון, המאשימה עתרה להשית על הנאשם 40 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה מרתיע וקנס.

 

6

            טענות ההגנה

 

15.       בא-כוח הנאשם טען כי בהיעדר מחלוקת על כך שיש למקם את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם העונש, המחלוקת היא רק בשאלת מתחם העונש ההולם בנסיבות הנדונות. אולם בניגוד לטענת המאשימה, לטענתו יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד. זאת לנוכח הזיקה בין המעשים, הדמיון בין האירועים והעובדה שאירעו במהלך חודש אחד.

 

בעניין אבו זינה טען בא-כוח הנאשם, כי לא ניתן להקיש ממנו לענייננו, בשל הרשעתו בעבירות חמורות יותר ובהן עבירות לפי חוק המאבק בטרור, הקובע כפל עונש, ובשל חלקו במעשים, הכוללים יידוי בקבוק תבערה, ירי זיקוקים ועוד. כמו כן, הרשעת הנאשם בניסיון חבלה חמורה היא רק מכוח ביצוע בצוותא, בשל כך שהיה עם האחרים, כמתואר בכתב האישום. מכל מקום טען, כי יש לבחון את העונש שנקבע בעניין מסעוד, המקל בעונשו לעומת שאר המעורבים.

 

16.       בעניין מדיניות הענישה הנוהגת, הפנה בא-כוח הנאשם אל ארבעה פסקי דין ובהם פסקי-דין שניתנו בבית משפט השלום, מאחר שלטענתו, חלק מהעבירות הנדונות נתונות לסמכותו.

 

(1)        ת"פ (מחוזי ירושלים) 4369-05-21 מדינת ישראל נ' עביד (17.1.2022) - הרשעה על-פי הודאה בקשר לארבעה פרטי אישום, בשלוש עבירות התפרעות, ארבע עבירות ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ועבירת מעשה טרור של ניסיון הצתה. נקבע מתחם עונש אחד, בין 24 ל-48 חודשי מאסר. הנאשם נעדר הרשעות קודמות. הושתו 24 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.

 

(2)        ת"פ (מחוזי ירושלים) 21278-09-21 מדינת ישראל נ' נאסר (7.6.2022) - הרשעה על-פי הודאה בקשר לשישה פרטי אישום, בשלוש עבירות מעשה פזיזות ממניע גזעני, ניסיון תקיפה בצוותא ממניע גזעני, שלוש עבירות התפרעות, שתי עבירות ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ניסיון תקיפה בצוותא ממניע גזעני והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות. חלק מהאירועים התרחשו ליד בתי היהודים בשכונת שייח ג'ראח בירושלים ואחד מהם היה בהר הבית. נקבע מתחם עונש אחד בין 30 ל-48 חודשי מאסר. הושתו 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 1,500 ₪.

 

(3)        ת"פ (שלום ירושלים) 26738-08-21 מדינת ישראל נ' עטון (13.2.2022), בעניין נאשמים 2 ו-3 - הורשעו על-פי הודאותיהם בקשר לשני פרטי אישום בשתי עבירות התפרעות, שתי עבירות הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות ואחד הורשע גם במעשה פזיזות ורשלנות. אירוע אחד היה במסגד אל אקצא והשני בצור באהר. לכל אישום נקבע מתחם עונש בין 6 ל-15 חודשי מאסר בפועל. לאחר חפיפת העונשים, הושתו על כל אחד מהנאשמים 9 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.

 

7

(4)        ת"פ (שלום חיפה) 43409-05-21 מדינת ישראל נ' בילאל - הרשעה על-פי הודעה בעבירות התפרעות, מעשה פזיזות ורשלנות בצוותא, הפרעה לשוטר והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות. דובר בהתפרעויות בתקופת מבצע "שומר חומות" שכללו חסימת כבישים, הצתת צמיגים, יידוי אבנים וכדומה. נקבע מתחם עונש בין מספר חודשים ל-16 חודשי מאסר. הושתו 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 3,000 ₪.

 

17.       בא-כוח הנאשם טען כי לגבי פרטי האישום הפחות חמורים, יש לקבוע מתחם עונש בין מספר חודשי מאסר, אף בעבודות שירות, לבין כ-8 חודשי מאסר בפועל ולגבי כל העבירות יש לקבוע מתחם עונש הולם בין לכל היותר 20 חודשי מאסר לבין 42 חודשי מאסר.

 

בעניין נסיבותיו של הנאשם טען בא-כוחו, כי הנאשם נחקר תקופה ממושכת ואף היה עצור זמן רב. בסופו של דבר הוא בחר להודות, להכיר באחריותו למעשים ולסיים את עניינו. אף שירות המבחן הצביע על שיקולים המצדיקים הקלה בעונש ובהם, גילו הצעיר ורצונו הכן לבנות את חייו באופן תקין. עוד טען, כי טענת הנאשם בדבר היגררות אחר אחרים, אינה מפחיתה מהכרתו באחריות למעשים.

 

            דברי הנאשם

 

18.       הנאשם אמר את הדברים הבאים: "אני מתחרט על מה שעשיתי ואני מקווה שבית המשפט ייתן לי הזדמנות, ואני מבקש שיראו גם את הדברים החיוביים שבי. אני רוצה לחזור לבית, ללמוד ולעבוד עם אבא שלי ולהתרחק מכל הבעיות האלה, ואני בטוח לא אחזור עליהן".

 

דיון והכרעה

 

קביעת מתחם העונש ההולם

 

19.       מספר מתחמי הענישה: כתב האישום המתוקן, המחזיק ארבעה פרטי אישום, כולל חלק כללי המתאר באופן כללי את אירועי האלימות וההתפרעויות אשר אירעו ברחבי הארץ ובמיוחד בירושלים בתקופת מבצע "שומר חומות". בארבעת פרטי האישום מתוארים ארבעה אירועי התפרעויות שבהם השתתף הנאשם במהלך תקופה בת כחודש (בין יום 14.4.2021 ליום 16.5.2021) וכן מתואר חלקו בכל אחד מהם.

 

8

בנסיבות אלו, כנהוג, כפי שאף עולה מפסקי הדין שאליהם הפנו הצדדים ואלו שיפורטו בהמשך הדברים, בדרך כלל נקבע מתחם עונש הולם אחד. בהתאם ל"מבחן הקשר ההדוק", אף לא נמצאה הצדקה לקביעת מתחמי ענישה נפרדים לכל אחד מפרטי האישום. על-פי כלל זה, אם יש בנסיבות העובדתיות כדי להצביע על קשר הדוק בין העבירות שנעברו, ייקבע לגביהן מתחם עונש אחד (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014) (כבוד השופטת ד' ברק ארז, פסקה 5; כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 2 (להלן - עניין ג'אבר)). אף בהתאם למבחני העזר אשר נקבעו לשם יישום המבחן האמור עולה כי הוא מתקיים בנסיבות הנדונות. על-פי מבחנים אלו, אם מדובר במסכת עובדתית אחת, המעשים נעשו בסמיכות זמנים, במסגרת פרשה אחת או מכוח תכנון אחד ואף ישנה שיטתיות במעשים, כי אז ייקבע מתחם עונש הולם אחד (עניין ג'אבר שם; ע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' דלאל (3.9.2015), כבוד השופט נ' סולברג, פסקה 22).

 

20.       הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות ומידת הפגיעה בהם: הערכים המוגנים אשר נפגעו מהעבירות הנדונות הם שלום הציבור, שלמות הגוף, שלטון החוק והסדר הציבורי.

 

פעמים רבות נקבע כי סכנה רבה גלומה בהשלכת בקבוקי תבערה, יידוי אבנים וירי זיקוקים ולפיכך יש לראות מעשים אלו בחומרה, אפילו לא נגרם נזק בפועל. כך ביחוד אם העבירות נעברו מתוך ניסיון לפגוע בכוחות הביטחון ועל אחת כמה וכמה אם העבירות נעברו ממניע אידיאולוגי. "בית משפט זה עמד לא אחת על הסכנה הגלומה במעשים מעין אלה, העלולים לגרום לנזק רב ואף לגבות קורבנות בנפש. לפיכך נפסק כי יש להתייחס בחומרה גם למקרים שבהם לא נגרם נזק בפועל מעבירות אלו (...). הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר העבירות האמורות מבוצעות על רקע אידיאולוגי, תוך ניסיון לפגוע בכוחות הביטחון (...)" (ע"פ 2390/17 מרזיק נ' מדינת ישראל (28.12.2017), כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 11 ופסקי הדין הנזכרים שם (להלן - עניין מרזיק)).

 

בנסיבות הנדונות, ישנה חומרה יתירה למעשים, הנובעת מכך שנעשו כחלק מהתפרעות המונית. חומרה רבה אף נעוצה בעבירות אשר נעברו במסגד אל אקצה, במתחם הר הבית.

 

כפי שנקבע לאחרונה במספר פסקי דין, חומרה יתירה גלומה בעבירות מהסוג הנדון, אשר נעברות במסגרת התפרעויות המוניות. "חומרת עבירות אלו נעוצה בכך שלצד הסכנה המוחשית והפיזית לאזרחים, מעשים אלו זורים אימה וחרדה בציבור ומערערים את יסודות שלטון החוק וגורמי האכיפה" (ע"פ 2313/22 סרור נ' מדינת ישראל (7.11.2022), כבוד השופט י' אלרון, פסקה 9 (להלן - עניין סרור). ראו גם: ע"פ 3982/22 מדינת ישראל נ' חג'וג' (27.10.2022), כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 11; ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (24.2.2022), כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 8). בעניין עבירות אשר נעברו במהלך תקופת מבצע "שומר חומות" הודגש במיוחד, כי "נדרשת ענישה ראויה כלפי מעשה התפרעות המצטרף לגל התפרעויות אלימות ששוטף את רחובות ישראל בתקפה ביטחונית מתוחה. בכך, חלף התנהגות אחראית שבכוחה להרגיע את המתח בין האזרחים, הפורעים מלבים במו ידיהם את בעירת האלימות ואף מקשים על כוחות הביטחון להשיב את הסדר האזרחי והציבורי על כנו. משכך, נדרשת ענישה אשר תרתיע השתתפות בהתפרעויות אלימות העלולות בנקל להסב נזק לרכוש ולחיי אדם" (עניין סרור, שם).

 

9

בעניין עבירות אשר נעברו במתחם הר הבית, הודגש כי "הטלת בקבוק תבערה במקום בו מדובר, כמו כל מעשה אלימות חמור אחר שייעשה במתחם הנדון, עלולה להבעיר, תרתי משמע, את האזור כולו ולגרור אחריה התפרצות שיש עמה סכנות קשות ופוטנציאל של מעשי אלימות נרחבים. יש לנקוט בענישה מחמירה ומרתיעה במגמה לצמצם ככל שניתן את מקרי האלימות והפרות הסדר בהר הבית" (ע"פ 2579/14 פרחאן נ' מדינת ישראל (25.5.2015), כבוד השופט צ' זילברטל, פסקה 7. ראו בין השאר, גם: ע"פ 9821/16 פלוני נ' מדינת ישראל (30.11.2017), כבוד השופט י' אלרון, פסקה 13).

 

21.       בחינת מדיניות הענישה הנוהגת: בפסק דין שעסק בענישת נאשם אשר הורשע בעבירות דומות לאלו הנדונות, הטעים בית המשפט העליון כי כידוע, "בעבירות מהסוג הנדון... קיים מנעד רחב של עונשים בהתאם לטיבו של המעשה ולנסיבותיו האישיות של העושה, כשהמגמה בשנים האחרונות היא לעבר החמרה בענישה (...)" (עניין מרזיק, פסקה 11).

 

אכן ישנו מנעד רחב של ענישה. מטעם זה, נוסף לפסקי הדין שאליהם הפנו באי-כוח הצדדים, בחנו פסקי דין נוספים שניתנו בעת האחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים, שעניינם ענישה בשל עבירות דומות שנעברו במספר אירועים. אף נתנו דעתנו גם לשׁוֹנוּת הנסיבות והעבירות.

 

(1)        ת"פ (מחוזי ירושלים) 58496-09-20 מדינת ישראל נ' פלוני (20.1.2022) - דובר בארבעה נאשמים, שניים בגירים ושניים קטינים, אשר הורשעו בריבוי עבירות שנעברו בצוותא בקשר לתשעה אירועים (תשעה פרטי אישום), אך כל אחד היה מעורב רק בחלקם. בכלל זה הורשעו בעבירות ניסיון הצתה, יידוי אבן לעבר כלי תחבורה, מעשה פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בנסיבות מחמירות וייצור נשק. הנאשמים, למעט אחד, היו נעדרי הרשעות קודמות. הושתו עליהם עונשי מאסר בפועל כלהלן: על הנאשם 1, קטין שהורשע בקשר לשישה פרטי אישום, 44 חודש; על הנאשם 2, בגיר שהורשע בקשר לשמונה פרטי אישום, 30 חודש; על הנאשם 3, קטין שהורשע בקשר לחמישה פרטי אישום, 30 חודש; על הנאשם 4, בגיר שלחובתו הרשעה קודמת, שהורשע בקשר לחמישה פרטי אישום, 30 חודש. כן הושתו על ארבעתם עונשי מאסר מותנה.

 

(2)        ת"פ (מחוזי ירושלים) 17823-02-19 מדינת ישראל נ' אבו אלהווא (8.1.2020) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו בשלוש עבירות התפרעות, שתי עבירות הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, שתי עבירות ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות, ניסיון היזק מיוחד ושתי עבירות הצתה. דובר בשלושה פרטי אישום שעניינם יידוי אבנים מגגות בתים אל עבר שוטרים, רכבי משטרה ומצלמות מב"ט והצתת ארונות תקשורת של מצלמות. נקבעו שני מתחמי ענישה, בין 12 ל-36 חודשי מאסר ובין 12 ל-30 חודש. הושתו 26 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס. לא הוגש ערעור.

 

10

(3)        ת"פ (מחוזי ירושלים) 66152-06-20 מדינת ישראל נ' אבו סכראן (7.3.2021) - שני הנאשמים הורשעו על-פי הודאותיהם במסגרת הסדר טיעון בעבירות אשר נעברו בארבעה אירועים (ארבעה פרטי אישום) ובהן, מעשה טרור של הצתה ושתי עבירות מעשה טרור של ניסיון להיזק בזדון. אחד הורשע גם במעשה טרור של מעשה פזיזות ורשלנות. דובר ביידוי בקבוקי תבערה וירי זיקוקים אל עבר בתי מגורים של משפחות יהודיות בשכונת נוף ציון הסמוכה לג'בל מוכבר ולעבר כלי רכב של יהודים. בעניין הנאשם 1, שהורשע בקשר לארבעת האירועים, נקבע מתחם עונש בין 20 ל-40 חודשי מאסר והושתו עליו 26 חודשי מאסר, מאסר מותנה וקנס בסך 10,000 ₪. בעניין הנאשם 2, שהורשע בקשר לשלושה אירועים, נקבע מתחם עונש בין 15 ל-30 חודשי מאסר והושתו עליו 18 חודשי מאסר, מאסר מותנה וקנס בסך 7,000 ₪. לא הוגש ערעור.

 

(4)        ת"פ (מחוזי ירושלים) 30932-05-21 מדינת ישראל נ' יאזן (24.5.2022)‏‏ - הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשורה של עבירות שנעברו בארבעה אירועים (ארבעה פרטי אישום) שעניינם התפרעויות, יידוי בקבוקי תבערה וזיקוקים אל עבר כוחות הביטחון בשכונת עיסאוויה. בין השאר, עבירות התפרעות, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, מעשה פזיזות ורשלנות, ניסיון מעשה טרור של ניסיון הצתה, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. נקבע מתחם עונש בין 3 ל-7 שנות מאסר. על הנאשם, צעיר נעדר הרשעות קודמות, הושתו 40 חודשי מאסר ומאסר מותנה (ערעורו טרם נדון (ע"פ 4616/22)).

 

22.       נסיבות העבירה: נסיבות העבירות אשר נשקלו, הן בעיקרן אלו: ראשית, הנאשם עבר את העבירות כחלק מקבוצה אשר בחרה להתפרע, להפר את הסדר, לידות אבנים ולירות זיקוקים ומי מהם אף יידה בקבוק תבערה. השאלה אם המעשים היו פרי תכנון מוקדם או השאלה אם הנאשם נגרר אחר אחרים, כטענתו בפני קצין המבחן, אינן מעלות או מורידות; שנית, כנטען בכתב האישום, העבירות נעברו כחלק מהתפרעויות המוניות קשות על רקע רצונם של הנאשם ושל שותפיו להפר את הסדר, לפגוע בכוחות הביטחון ולהטיל אימה על הציבור. האירוע המתואר באישום הראשון, אף נעבר מתוך מניע אידיאולוגי ולאירוע המתואר באישום החמישי נודעת חומרה מיוחדת, בשל התרחשותו בהר הבית. כפי שעמדנו על כך קודם לכן, בכל אלו יש כדי להצביע על חומרה מיוחדת; שלישית, אף אם לא נגרם נזק כתוצאה מהמעשים, פוטנציאל הנזק היה רב; רביעית, לצד כל האמור, ניתן משקל לחלקו של הנאשם הנדון לעומת חלקם החמור יותר של מי מהאחרים וכן ניתן משקל לכך שחזקה על הנאשם כי הוא יכול היה להבין את אשר עשה, את הפסול במעשיו ואת משמעותם וכי הוא אף יכול היה להימנע מהמעשים.

 

23.       קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום: בהתחשב בכלל השיקולים שנדונו ובהם הערכים החברתיים אשר נפגעו ממעשיי העבירות, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות שבהן נעברו העבירות, מתחם העונש ההולם הוא בין 32 ל-48 חודשי מאסר.

 

גזירת עונשו של הנאשם

 

11

24.       נסיבותיו של הנאשם: נסיבותיו של הנאשם אשר אינן קשורות במעשה העבירות ואשר נשקלו, הן אלו: ראשית, הנאשם נעדר הרשעות קודמות ואף נראה כי עד האירועים הנדונים עבד לפרנסתו וניהל אורח חיים נורמטיבי. הוא אף הביע רצון להתרחק מהמעשים מהסוג הנדון ולבנות את עתידו באופן חיובי. בנסיבות אלו ניתן משקל לכך שעונש מאסר ממושך עשוי להשליך לרעה על עתידו ועל סיכוייו לשוב אל מעגל החיים הנורמטיבי; שנית, לזכות הנאשם נזקפה הכרתו באחריותו, גם אם הודאתו הייתה רק כשנה לאחר הגשת כתב האישום; שלישית, על-פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם התקשה להבין את חומרת מעשיו ואף גלגל את האחריות על סביבתו, שאחריה לטענתו, נגרר. עם זאת, כאמור בתסקיר, אף ההליך המשפטי שימש עבורו גורם מרתיע ובדיון לפניי הוא הביע חרטה על מעשיו, ביקש שתינתן לו הזדמנות נוספת ואף התחייב לא לחזור עוד על המעשים.

 

25.       גזירת עונשו של הנאשם: איזון כל השיקולים שנדונו, תוך מתן משקל לעמדת המאשימה ולטענותיו של בא-כוח הנאשם, מוביל להעמדת עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם.

 

בנסיבות העניין לא נמצא מקום לשקילת שיקולי שיקום ומנגד, נשקלו שיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים, אף אם אין באלו כדי לשנות ממיקום עונשו של הנאשם בגדרי מתחם העונש.

 

גזר הדין - סיכום

 

26.       לנוכח כל השיקולים שעליהם עמדנו, עונשו של הנאשם יהיה כלהלן.

 

א.        מאסר בפועל למשך שלושים ושניים חודש, החל מיום מעצרו ביום 20.6.2021 (במקרה של סתירה לרישומי שב"ס, יש לפעול על-פי רישומי שב"ס).

 

ב.         מאסר מותנה למשך שישה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת אלימות או עבירת רכוש מסוג פשע, או ניסיון לעבור עבירה כאמור.

 

ג.         מאסר מותנה למשך שלושה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר עבירת אלימות או עבירת רכוש מסוג עוון, או ניסיון לעבור עבירה כאמור, או עבירת התפרעות.

 

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה יום.

 

 

 

ניתן היום, כ"ג במרחשוון התשפ"ג, 17 בנובמבר 2022, במעמד הנאשם ובאי-כוח הצדדים כאמור בפרוטוקול הדיון מהיום.