לפני כבוד השופט אהרון משניות

המאשימה

מדינת ישראל
ע"י ב"כ - עו"ד ירון סעדון

נגד

הנאשמים

.1 עאהד אבו עליון (עציר)

ע"י ב"כ - עו"ד סמיר אבו עבד

.2 והיב אלקאדי (עציר) - נדון

.3 עלי אבו שלהוב - נדון

גזר דין בעניינו של נאשם 1

א. כללי

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של קשירת קשר לפשע ובעבירה נוספת של שוד בנסיבות מחמירות. מכתב האישום עולה כי בתאריך 10.5.2016 בשעות הערב, קשר הנאשם ביחד עם אחר, קשר במטרה לשדוד טלפונים ניידים מידיהם של צעירים ביישוב רהט, ולצורך כך הצטייד הנאשם בחפץ דמוי אקדח וכן בחם צוואר, ואילו האחר הצטייד באקדח מסוג סטאר.

בהמשך לקשר האמור, בסמוך לשעה 21:30, הבחין הנאשם ביחד עם האחר במתלוננים 1 ו-2, הראשון בן 19 לערך והשני עודנו קטין במועד האירוע. הנאשם ניגש למתלונן 1 כשבמקביל האחר יורה ירייה אחת באוויר. הנאשם אחז בידו האחת בחולצתו של המתלונן 1, ובידו השנייה איים עליו באמצעות החפץ דמוי האקדח, ודרש ממנו למסור לו את הטלפון הנייד שברשותו. בעקבות סירובו של המתלונן 1, דחף הנאשם את המתלונן עד שהפילו ארצה, ולאחר מכן נטל את טלפון הנייד שהיה ברשותו.

במקביל, נטל האחר ממתלונן 2 את הטלפון הנייד שהיה בידו, ולאחר מכן הנאשם והאחר נמלטו מהמקום, תוך שהאחר יורה ירייה נוספת באוויר באקדח הסטאר שברשותו.

להשלמת התמונה אציין כי הנאשם הוא השלישי שדינו נגזר בפרשה זו. נאשם 2 הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב ובעבירת סמים חמורה, ודינו נגזר בהתאם להסדר, ל-8 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ועונשים נלווים. נאשם 3 הורשע אף הוא במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת נשק, ודינו נגזר ל-5 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר מותנה.

ב. טענות הצדדים

ב"כ המאשימה טען, כי יש לשקול לחובתו של הנאשם את חלקו המרכזי בביצוע העבירה, את התכנון המוקדם קודם השוד, שכלל הצטיידות בנשק חם ובאקדח דמה, וכן את התעוזה האכזריות במהלך השוד, שהתבטאו בין היתר בהטלת אימה על המתלוננים, ואף נקיטת אלימות פיזית כלפי מתלונן 1 שגרמה לנפילתו ארצה, תוך כדי ירי באוויר של שתי יריות באקדחו של האחר, ואיום של הנאשם בחפץ דמוי אקדח. כל זאת, בכדי לשדוד משני נערים תמימים, שאחד מהם קטין, אשר הלכו לתומם ברחובה של עיר, בשעת לילה מאוחרת, שני טלפונים חדישים, בעבור בצע כסף.

ב"כ המאשימה טען עוד כי הנאשם גרם למתלוננים נזק כבד, לא רק בשל הפגיעה ברכושם, בכך ששדד מהם, ביחד עם אחר, טלפונים ניידים מתוחכמים ויקרים, אלא מדובר גם בנזק נפשי, בשל האימה שהפושעים הטילו על שני המתלוננים, כתוצאה מהאירוע האלים, שהיה מלווה גם בירי מנשק חם, אשר תלווה את המתלוננים עוד שנים רבות. בכך פגע הנאשם פגיעה קשה בערכים בסיסיים, ובכלל זה זכות הקניין, וכן זכותם של אזרחים תמימים לביטחון אישי, לפרטיות ולהגנה על שלומם וביטחונם.

אשר לנסיבותיו של הנאשם, טען ב"כ המאשימה כי למרות גילו הצעיר של הנאשם, שהינו יליד אוגוסט 1994, הוא צבר לחובתו הסתבכויות רבות בעולם הפלילי, שהחלו כבר בהיותו בן 15, והלכו וגברו, תוך שהנאשם אינו מנצל הזדמנויות שניתנות לו בבתי משפט לנוער, ומפר פעם אחר פעם הוראות חוקיות שניתנות לו, ושב ומבצע עבירות רכוש קשות בהזדמנויות שונות. כפי שעולה מהרישום הפלילי של הנאשם, בגין כמה מהעבירות הללו נגזר דינו בבית משפט השלום בבאר שבע בת"פ 66466-09-2014 ל-18 חודשי מאסר בפועל, וכן שני עונשים של מאסר על תנאי, שאחד מהם, שמשכו 10 חודשים, אם יעבור בתוך 3 שנים עבירת רכוש מסוג פשע, הינו בר הפעלה כיום.

בשל כל הטעמים הללו, סבור ב"כ המאשימה כי מתחם העונש ההולם נע בין ארבע לשמונה שנות מאסר בפועל, תוך שהוא תומך טיעוניו בפסיקה מתאימה. לדבריו, בהעדר אפיק שיקומי עותרת המאשימה לגזור את עונשו של הנאשם ברף העליון של המתחם, ולהורות על הפעלת המאסר המותנה שתלוי ועומד כנגד הנאשם במצטבר לכל עונש מאסר אחר שיושת עליו.

לעומת זאת, ב"כ הנאשם ביקש לאבחן את הפסיקה שהוגשה על ידי המאשימה והדגיש בטיעוניו, כי מדובר בנאשם צעיר, אשר על פי הפסיקה נכלל בקטגוריה של "צעיר בגיר", שהודה בהזדמנות הראשונה, חסך בזמן שיפוטי יקר, וחש בושה וחרטה על מעשיו אשר בוצעו מתוך אובדן דרך רגעי על רקע מצוקתו הכלכלית. באשר לנסיבות חייו של הנאשם, ציין בא כוחו כי מדובר בנאשם אשר סיים 12 שנות לימוד, בילדותו עבר לא מעט אירועים אשר הובילו בסופו של יום להעברתו של הנאשם לפנימייה שבה למד מקצוע, ולאחר מכן התמיד הנאשם ברצף תעסוקתי כשעבד כמפעיל צמ"ה. כמו כן, הפנה ב"כ הנאשם לתסקירים קודמים בתיקים אחרים שהתקבלו בעניינו של הנאשם ועולה מהם כי הנאשם מגיע ממשפחה קשת יום ומתחת לקו העוני, כשהיא מונה זוג הורים ו- 21 אחים.

בסופו של דבר טען ב"כ הנאשם כי מתחם הענישה הראוי בנסיבות שלפנינו נע בין 10 ל-18 חודשי מאסר בפועל, ביקש להסתפק בתקופת המעצר אותה מרצה הנאשם ולהפעיל את תקופת המאסר על תנאי בחופף לעונש המאסר שיושת עליו.

ג. דיון והכרעה

לא יכולה להיות מחלוקת בדבר חומרת העבירות שבהן הורשע הנאשם. עבירת השוד טומנת בתוכה פגיעה קשה בערכים בסיסיים, ובכללם ביטחונו של היחיד וכן תחושת הביטחון והסדר. כמו כן לא ניתן להתעלם מנסיבות החומרה של העבירה, אשר בוצעה לאחר תכנון מוקדם, בצוותא חדא עם אדם נוסף, וכללה אף שימוש בנשק חם ע"י חברו של הנאשם, וכן אלימות כלפי מתלוננים צעירים, שהלכו לתומם ברחוב בשעת לילה. הנאשם וחברו ניצלו את חולשתם של המתלוננים, ופגעו קשות בזכות הקניין שלהם, ובזכותם להגנה על ביטחונם האישי ושלמות הגוף.

אשר לרמת הענישה הנוהגת, ניתן ללמוד עליה מעיון בפסיקה שמתייחסת לעבירות דומות. בע"פ 936/14 אברהה נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.8.2014), נדון עניינו של מערער שהורשע בעבירת שוד , בכך שביחד עם שלושה אחרים הגיח בשעת לילה מאוחרת מאחורי אדם אשר שוחח ליד תחנת אוטובוס בטלפון הנייד שלו. המערער הכה את המתלונן בפניו באגרוף, וכתוצאה מכך נפל המתלונן על הקרקע והטלפון נשמט מידיו. המערער נטל את הטלפון הנייד ולאחר מכן ניסה לחנוק את המתלונן באמצעות שרשרת שענד על צווארו, כאשר האחרים מונעים את בריחתו של המתלונן. בית המשפט המחוזי גזר את עונשו של המערער שהינו נתין אריתראי ל- 20 חודשי מאסר בפועל, ובית המשפט העליון דחה את ערעורו הותיר את העונש על כנו.

בע"פ 452/14 ניסים דבוש נגד מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 3.4.2014), נדון עניינו של מערער שהורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המתאר אירוע שוד של תחנת דלק. המערער הבחין בערב האירוע באופנוע גנוב והחליט להשתמש בו לצורך ביצוע העבירה, הצטייד בביגוד חלופי, קסדה ואקדח צעצוע, הגיע לתחנת הדלק, ניגש אל המתדלק, שלף את אקדח הצעצוע הצמיד לראשו ודרש ממנו להוציא את הכסף. המתדלק מסר לנאשם את מבוקשו שכלל את נרתיקו האישי בו היה כסף מזומן, כרטיס מתדלק, כרטיס הנחה ,מכשיר נייד וכן סכום כסף בסך 1500ש"ח, ולאחר מכן עזב הנאשם את המקום. בית המשפט המחוזי השית בשל שיקולי שיקום וגילו הצעיר של הנאשם (בן 18 במועד ביצוע העבירה) עונש מאסר של 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, צו מבחן ופיצוי, ובית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.

בע"פ 4841/13 ספי נגד מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 6.2.2014), נדון עניינם של מערערים שהורשעו על פי הודאתם בעבירת שוד, בכך שעקבו אחר פלוני ביציאתו מהקניון, המערער 2, החל לנהל עימו שיחת חולין וביקש ממנו להתלוות למערערים לפארק סמוך. לאחר שהמתלונן נענה לבקשתם, תפס מערער 1 את המתלונן, והמערער 2 הכה אותו בחזהו ובפניו ונטל את הטלפון הנייד ממכנסיו. בית המשפט המחוזי דן את המערער 1, צעיר (כבן 19 במועד ביצוע העבירה), נעדר עבר פלילי, בין היתר ל-18 חודשי מאסר בפועל, בניגוד להמלצת שירות המבחן. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש, וקבע כי מתחם העונש שנקבע בין שנה לארבע שנות מאסר בפועל אינו חורג מהמקובל בעבירות שוד שבוצעו בנסיבות דומות.

מבחינת חלקו של הנאשם בביצוע העבירה, מצאתי כי הנאשם תרם רבות להצלחתו של השוד, תוך שהוא נחוש להמשיך בתוכנית העבריינית למרות התנגדותם של המתלוננים, ונראה כי הכוח אשר הפעיל על מתלונן 1, תוך ניצול יתרונו הפיזי ,מעידה על חלקו הדומיננטי ועל חומרת העבירה. עם זאת, אין להתעלם מכך שהנאשם עצמו לא עשה שימוש בנשק חם במהלך השוד.

בסופו של דבר, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, נראה לי כי מתחם העונש הראוי לעבירה ונסיבותיה הוא בין 15 ל-40 חודשי מאסר בפועל.

לחובתו של הנאשם יש לשקול אפוא את עברו הפלילי, אף כי רוב העבירות בוצעו בתקופת היותו קטין, וכן את נסיבות החומרה שפורטו לעיל, ואת העובדה שהנאשם ביצע את המעשים החמורים הללו, כאשר עונש מותנה משמעותי תלוי ועומד נגדו, ולא היה בו כדי להרתיע את הנאשם מלחזור לסורו. הנאשם אמנם מצוי ברף העליון של קבוצת "בגירים צעירים" (בן 23), אולם נוכח חומרת מעשיו של הנאשם והעדר סיכוי שיקום לעת הזאת, לא מצאתי הצדקה לחרוג ממתחם הענישה בשל גילו (ראו: ע"פ 452/14 ניסים דבוש נגד מדינת ישראל שנזכר לעיל).

מנגד יש לשקול לזכותו של הנאשם את נסיבות חייו הקשות, ואת מצבו הכלכלי הקשה מנשוא כפי שפורטו בטיעוני בא כוחו. כמו כן, הנאשם הודה במעשיו, ובכך חסך לא רק בזמן שיפוטי יקר אלא גם לקח אחריות על מעשיו. בדברו האחרון הביע הנאשם צער וחרטה על מעשיו, ויש לקוות כי כנים דבריו. את כל השיקולים הללו, יש לשקול לזכותו של הנאשם.

סוף דבר, לאחר ששקלתי את מכלול נסיבותיו של הנאשם, ואת השיקולים לקולא ולחומרה שפורטו לעיל, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.       23 חודשי מאסר בפועל אשר יימנו מיום מעצרו של הנאשם (13.6.2016).

ב.        12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור בתקופת התנאי עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.          4 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור בתקופת התנאי עבירה של קשירת קשר לפשע.

ד.        אני מפעיל בזאת את העונש של 10 חודשים מאסר על תנאי שהוטל על הנאשם ביום 1.2.2015 בת"פ 66466-09-14 מבית המשפט השלום בבאר שבע, באופן שמחציתו תרוצה במצטבר למאסר שנגזר על הנאשם, והמחצית הנותרת תרוצה בחופף למאסרו, כך שבסך הכול ירצה הנאשם 28 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

ה.       הנאשם יפצה כל אחד מהמתלוננים בסכום של 1500 ₪, אשר ישולמו ב-3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.5.18 .

ו.          בנסיבות העניין, לא ראיתי מקום לגזור קנס, בנוסף לפיצויים של המתלוננים.

זכות ערעור לבית משפט העליון תוך 45 יום.

ניתן והודע היום כ' אלול תשע"ז, 11/09/2017 במעמד הנוכחים.