1.      בפני בקשת הנאשמים להורות על ביטול כתב האישום נגדם לפי סעיף 149(10) ביחד עם סעיף 57א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב 1982 (להלן - החסד"פ).

2.      נאשמת 1 הינה חברה בע"מ ונאשם 2 היה מנהלה בפועל במועד הרלוונטי.

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם 2 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד בניגוד לסעיפים 117(א)(6) ביחד עם סעיף 88(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו 1975 (להלן - חוק המע"מ) ביחד עם תקנה 23(ב)(1) לתקנות המע"מ וכן 4 עבירות של אי תשלום מס במועד בניגוד לסעיפים 118 ביחד עם סעיף 88(א) לחוק המע"מ ביחד עם תקנה 23(ב)(1) לתקנות המע"מ.

הדוחות שלא הוגשו במועד הם הדוחות התקופתיים לחודשים 8/19 ו- 1/20.

הדוחות שכן הוגשו במועד אך המס לא שולם במועד הם הדוחות התקופתיים לחודשים 3/19, 5/19, 6/19 ו- 9/19.

3.      ביום 24.7.19 נחקר הנאשם לראשונה (ת/1) בגין העבירות נשוא הדוחות 3/19, 5/19 ו- 6/19.

ביום 3/6/20 נחקר הנאשם חקירה נוספת (ת/2) בגין העבירות נשוא הדוחות 8/19, 9/19 ו- 1/20.

אציין כבר עתה כי ביחס לדוחות 8/19, 9/19 ו- 1/20, בשים לב שהחקירה בעניינם בוצעה לראשונה ביום 3.6.20 וכתב האישום הוגש כבר ביום 18.6.20, הרי שאין כל מחלוקת כי בעניינם לא חל סעיף 57א לחסד"פ.

4.      מטיעוני המאשימה עולה כי ביחס לדוחות 3/19, 5/19 ו- 6/19, בעקבות החקירה שבוצעה ביום 24.7.19 הגיעה מחלקת הגביה להסדר תשלומים עם הנאשם, ועל כן התיק לא הועבר למחלקה המשפטית, אלא נותר במחלקת הגביה. התיק הועבר למחלקה המשפטית רק ביום 19.12.19, לאחר שההסדר הופר.

ביום 31.12.19, 12 ימים לאחר שהתיק התקבל במחלקה המשפטית, נשלח התיק להשלמת חקירה וביום 3.6.20 חזר מהשלמה.

מקובלת עלי עמדת ב"כ הנאשמים כי החקירה השנייה, שבוצעה ביום 3.6.20 (ת/2) עוסקת אך ורק בדוחות המאוחרים, אין בה כל התייחסות לעבירות עליהן נחקר בחקירה הראשונה, ולא ניתן לראות בחקירה זו השלמת חקירה ביחס לדוחות מתאריכים 3/19 5/19 ו- 6/19. אף לא הוצגה כל השלמת חקירה אחרת שמתייחסת לדוחות מהתאריכים הנ"ל.

על כן, מקובלת עלי עמדת ההגנה כי אין להפחית את תקופת השלמת החקירה מיום 31.12.19 ועד 3.6.20, ממניין הימים שעמדו לרשות המחלקה המשפטית לצורך טיפול בעבירות נשוא הדוחות מתאריכים 3/19 5/19 ו- 6/19.

5.      אם כן, בגין העבירות נשוא דוחות 3/19, 5/19 ו- 6/19 הנאשם נחקר ביום 24.7.19, ביום 19.12.19 תיק החקירה נקלט במחלקה המשפטית וביום 18.6.20 הוגש כתב האישום. קרי, התיק היה בחזקת המחלקה המשפטית מיום 19.12.19 ועד יום 18.6.20, ובדיוק 6 חודשים.

העבירה הקבועה בסעיף 118 לחוק המע"מ היא עבירה מסוג חטא.

על פי נוהל היועמש 4.1202, משך הזמן לטיפול התביעה בעבירות חטא הוא עד 6 חודשים.

על כן, המאשימה לא חרגה מהזמן שהוקצב לה בנוהל.

6.      אין בידי לקבל את עמדת המאשימה לפיה העבירות המאוחרות יותר שהן מסוג עוון מאריכות את משך הטיפול המותר ביחס לדוחות הראשונים, לתקופה של 18 חודשים. כידוע כל דוח תקופתי שלא הוגש במועד או לא שולם במועד הוא עבירה בפני עצמה [ראו רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל (22.10.08)]. אין כל מניעה לפתוח תיק חקירה בנפרד לכל דוח ולחקור בנפרד איחור בהגשת כל דוח. העובדה שהיחידה החוקרת בחרה לרכז את כל העבירות בתיק חקירה אחד, אין בה כדי לשנות את מהות העניין, ואין בה כדי להאריך את משך הטיפול בעבירות או את תקופת ההתיישנות, גם אם העבירות המאוחרות יותר הן מסוג עוון, ולא חטא. עם זאת, בשל התוצאה אליה הגעתי, כפי שפרטתי לעיל, לא מצאתי להרחיב הדיון בעניין זה.

7.      אני ערה לטענת ב"כ הנאשמים לפיה יש להתחיל את ספירת התקופה מיום 24.7.19, מועד החקירה. אין בידי לקבל טענה זו, שעה שנוהל היועמ"ש קבע במפורש כי הספירה מתחילה ביום בו התיק נקלט במחלקה המשפטית, קרי ביום 19.12.19, ולא ביום החקירה.

אני אף ערה לטענת ב"כ הנאשם כי הנאשם הפר את ההסדר שנערך איתו כבר ביום 15.9.19.

במסגרת החלטה זו, איני נדרשת לבחון את פעולותיה של מחלקת הגביה, לרבות הסיבה בגינה לא העבירה את התיק למחלקה המשפטית כבר ביום 15.9.19, מיד עם ההפרה הראשונה של הנאשם את ההסדר. לא נטענה בפני כל טענה כי התיק שהה במחלקת הגבייה תקופה העולה על התקופה המותרת על פי החוק או הנהלים.

יש טעם רב בכך שמחלקת הגבייה במע"מ מנסה להגיע להסדרים עם נישומים בטרם היא פונה לאפיק הפלילי, בוודאי אין כל פסול בכך שמאפשרת הגעה להסדרי תשלומים, כל עוד כמובן, הטיפול בעבירות נעשה בתוך סד הזמנים שקבע המחוקק.

8.      סיכומו של דבר, העבירות נשוא דוחות 3/19, 5/19 ו- 6/19, עבירות מסוג חטא, נקלטו לראשונה במחלקה המשפטית ביום 19.12.19 והוגש כתב אישום ביום 18.6.20 בתוך תקופה של 6 חודשים מרגע שהתיק נקלט במחלקה המשפטית. העבירות נשוא הדוחות האחרים נקלטו ביום 3.6.20 וכתב האישום הוגש תוך ימים בודדים.

משכך, ובהעדר חריגה מנהלי היועמ"ש לא מצאתי כי המאשימה חרגה מלוחות הזמנים שנקבעו בהתאם להוראת סעיף 57א לחסד"פ.

הבקשה לביטול האישומים, או מי מהם, נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' אייר תשפ"ג, 26 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.