1.      בהתאם להסכמת הצדדים, הנאשמת 3 הורשעה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום: העסקה שלא כדין - סעיף 2(א) (1) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991, והעסקה ללא היתר - סעיף 2(א) (2) + סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991. לאחר מכן, הגיש כל אחד מהצדדים טיעונים לעונש בכתב.

2.      המאשימה טענה, כי מתחם הענישה ההולם בתיק זה צריך לעמוד על קנס בשיעור שבין 16,000 ₪ ל- 18,000 ₪ ובאשר לגובה הקנס, טענה כי בשישם לב לעובדה שמדובר בחברה חדלת פירעון שקופתה ריקה - כך על פי הודעת הנאמנת על נכסיה, היא משאירה את גובה הקנס לשיקול דעתו של בית הדין. המאשימה הוסיפה כי מתחם ענישה זה משקף את עמדת המאשימה, לפיה העבירות בהן הורשעה הנאשמת, מהוות פגיעה במדיניות ההגירה והתעסוקה של מדינת ישראל וכן פגיעה בזכויותיהם של עובדים זרים.

3.      עוד הוסיפה, כי היא מציעה לראות במסכת העבריינית שביצעה הנאשמת 3 "אירוע אחד", שבגינו יש לקבוע מתחם עונש אחד, וזאת בהתאם להלכה המנחה שהותוותה ע"י בית המשפט העליון וע"י בית הדין הארצי בשורה של פסקי דין שאוזכרו על ידה בסעיף 3 לטיעוניה.

4.      הנאמנת על נכסי החברה הקדימה וטענה כי כל קנס שיושת על החברה ייפול למעמסה על קופת הפירוק הריקה ממילא ולכן הציעה, כי בד בבד עם הרשעתה של הנאשמת 3, ייגזר עליה קנס סמלי בגובה 1 ₪. באופן זה, תושג לטענתה המטרה של מקסום מצבת הנכסים אשר תעמוד לחלוקה לנושים, ככל שיאותרו נכסים ברי מימוש, הגם שכרגע נראה כי אין נכסים בבעלות החברה ניתנים למימוש לטובת נושיה.

5.      עוד הוסיפה, כי לנאשמת 3 חובות נוספים בדין קדימה - 36 תביעות חוב עובדים שהוגשו על סך כולל של 1,159,131 ₪, אשר טרם הוכרעו.

אשר להכרעתי

6.      לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ולקחתי בחשבון את מצבה הנוכחי של הנאשמת 3, אני גוזר עליה קנס בגובה 1,000 ₪ בגין העבירות בהן הורשעה בתיק זה. מובהר, כי קנס זה הנו נגזרת ישירה ממצבה הכלכלי, כפי שנטען ע"י הנאמנת על נכסיה, שאם לא כן, בשים לב לעבירות בהן הורשעה, מקובל עלי מתחם הענישה שהוצע ע"י המאשימה, ולא מן הנמנע כי הייתי משית עליה קנס כספי בתוך מתחם זה.

7.      הקנס ישולם בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ו שבט תשפ"ג, 06 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.