ת"פ 48494/01/18 – מדינת ישראל נגד פלונית
בית משפט השלום ברמלה |
|
|
|
ת"פ 48494-01-18 מדינת ישראל נ' פלונית
תיק חיצוני: |
1
בפני |
כבוד השופט אייל כהן
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
נאשמת |
פלונית
|
|
החלטה
|
בפני בקשה למתן צו
להמצאת מסמכים ומוצגים מכוח סע'
לאחר "גלגולים" שונים שעברה הבקשה המקורית, צומצמה היא כדי מחלוקת בודדת אליה אתייחס להלן.
נגד הנאשמת (להלן: "המבקשת"), הוגש כתב אישום המייחס לה שני אישומים. באישום הראשון נטען כי המבקשת תקפה קטין בכך שהכתה בכתפו הימנית וגרמה בכך לאודם מקומי, כמו גם השמיעה איומים כלפיו. כן נטען כי בהמשך לאמור תקפה המבקשת את אם הקטין בכך שמשכה בשערותיה והפילה אותה ארצה. האירוע אירע לכאורה בבית המתלוננים. באישום השני נטען כי המבקשת הפרה הוראה חוקית בכך שלאחר האמור יצרה קשר עם הקטין אותו פגשה באקראי, באומרה לו: "... תגיד את האמת אני הרמתי עלייך יד באותו יום?".
2
בבקשתה, ציינה ב"כ המבקשת כי לאחר אירועי האישום הראשון, בשעת ערב, זומנה המבקשת טלפונית להתייצב לחקירה במשטרה. המבקשת הבהירה לשוטרת עימה שוחחה כי היא בהריון וכי בשל דימום צריכה היא להגיע לבית החולים. השוטרת אישרה למבקשת להתייצב לחקירה ביום המחרת. על אף האמור, שוטר קהילתי (להלן: "השוטר") התקשר ממכשיר הטלפון הנייד שלו לבן זוגה של המבקשת ועמד על כך כי השניים יגיעו לתחנה עוד באותו ערב. השוטר עמד על בקשתו גם לאחר שהובהרה לו הסיבה בעטיה הסכימה השוטרת, כאמור לעיל, כי החקירה תידחה.
לאחר הגעת בני הזוג למשטרה פונתה המבקשת לבית החולים באמבולנס, לבדה, בעוד בן זוגה נותר בתחנה והמתין מספר שעות עד לחקירתו. נטען כי בהמשך עברה המבקשת הפלה.
לשיטת ב"כ המבקשת, השוטר פעל כאמור מתוך מניע פסול, בחוסר תום לב ותוך חריגה מתפקידו והכל בעקבות כך ש"הופעל" ע"י המתלוננת ובן זוגה, עימם יש לו קשרים אישיים. בנוסף, לא קיים מזכר בתיק המתעד את פעולתו זו, בניגוד למקובל.
עתירת המבקשת היא לקבל פלט שיחות יוצאות ונכנסות של מכשיר הטלפון הנייד של השוטר, בפרק הזמן של יום האירוע ויומיים שלאחריו. ב"כ המבקשת הבהירה כי בדעתה להעלות טענה בדבר "הגנה מן הצדק" וכי פלט השיחות המבוקש חיוני לשם ניהול הגנתה של המבקשת, כמו גם אפשר ויסייע הוא להקלה בעונשה, היה ותורשע במיוחס לה.
בדיון שהתקיים בפניי, ציינה הסניגורית כי קבלת הפלט המבוקש תלמד האם אכן היה קשר בין המתלוננת ובן זוגה ולבין השוטר, שאם כן, יסייע הדבר בידה להוכיח כי המדובר בקשר פסול. הפסול העולה לכאורה מהתנהלות השוטר נלמד מכך כי הוא התעקש להתערב באופן האמור בתיק לא- לו, תוך עקיפת סמכותה של השוטרת. עוד נטען כי פקח מסוים סיפר למבקשת לאחר מעשה, כי ביום האירוע פנה אליו בן זוגה של המתלוננת וביקש את מספר הטלפון של השוטר.
ב"כ המבקשת הבהירה כי אין כל מניעה לדידה כי יחוסו מן הפלט המבוקש כלל הנתונים הלא רלבנטיים לבקשתה, וכי ניתן לתחום את הבקשה באופן שיוצגו הנתונים הרלבנטיים למשך 3 ימים, החל מיום האירוע.
ב"כ המשיבה טענה מנגד, כי המידע המבוקש אינו רלבנטי להגנת המבקשת וכי מסירת המידע תפגע בפרטיות השוטר. בדיון המשך טענה התובעת כי ביררה את הסוגיה למול השוטר, אשר מסר כי הוא מתנגד למסירת המידע, בשל פגיעה בפרטיותו. לטענת המשיבה, אין ליתן צו בטרם יתרשם בית המשפט כי אכן הייתה התנהלות לא תקינה של איש מרות וכי העובדות הנטענות ע"י המבקשת אינן עולות מתיק החקירה. מכל מקום, אם דיבר השוטר עם המתלוננת הרי שעשה כן במסגרת תפקידו.
3
לאחר ששמעתי בקשב רב את טיעוני הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.
תחילה למושכלות ראשונים.
סע'
בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.
בפסיקה חוזרת ונשנית עמד בית המשפט העליון על הצורך שלא לערב בין שני המסלולים- זה שמכוח סע' 74 לחוק הנ"ל, בגדרו מבוקש עיון בחומר חקירה, ולבין זה שמכוח סע' 108. ככלל, בקשה לפי סע' 108 לחוק נחשבת ל"דרך המלך" בנסיבות שבהן חשיפת החומר עלולה להביא לפגיעה בפרטיותם של מתלוננים ואחרים, וזאת בעיקר משום שמסלול זה מקל על מתן זכות טיעון לצד שעלול להיפגע מחשיפת החומר (בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' ליאל שיינר, מיום 23.1.14; בש"פ 4194/18 פלוני נ' מדינת ישראל, מיום 26.6.18).
עוד נקבע, כי במסגרת בקשה מעין זו על בית המשפט לאזן בין האינטרס לאפשר לנאשם הגנה מפני האישום המיוחס לו, ולבין זכויות הגורם שמנגד, כגון עד שמבוקש לחשוף פרטים על אודותיו. בין היתר, יישקלו זכויות העד לפרטיות, לכבוד ולביטחונו האישי אל מול חיוניות הפגיעה בהם, להגנת הנאשם. זכות הנאשם להליך הוגן אינה זכות מוחלטת המאפשרת פגיעה ללא סייג בזכויותיו של עד במשפטו. על בית המשפט לבחון את הרלוונטיות של החומר ואת ערכו הראייתי, אל מול זכויות היסוד החוקתיות של העד (בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פד נד(1), 376).
בנסיבות המקרה, עותרת המבקשת לכך יתאפשר לה לבחון את הזיקה, ככל שקיימת, בין השוטר ולבין המתלוננים. בפן העקרוני, ככל שאכן התקיים קשר פסול וכלל שקיים קשר סיבתי בין קשר כאמור לאופן התנהלות החקירה, הרי שלכאורה אפשר ונפל פגם בפעולת המשיבה. משכך- בפן העקרוני בלבד ומבלי לקבוע כל מסמרות- אפשר והדבר יצדיק קבלת טענה מכוח "הגנה מן הצדק".
4
סבורני כי החומר המבוקש רלבנטי אם כן להגנת המבקשת, לשם ניהול הגנתה. מנגד, ככל שיתקבל פלט והמשיבה תחסה ממנו את כלל הנתונים למעט אלה הרלבנטיים, הרי שהפגיעה בזכותו של השוטר לפרטיות תהיה מינורית ביותר, אם בכלל תתקיים.
באיזון הראוי שבין התועלת האפשרית להגנת המבקשת והצורך בחקר האמת, למול זכותו של השוטר לפרטיות, גוברים הראשונים באופן ברור על האחרונה.
לאור האמור, הבקשה מתקבלת. ניתן בזה צו המורה לחברת הפלאפון הרלבנטית למסור פלט שיחות נכנסות ויוצאות של המנוי 050-5076990 החל מיום 21.9.2016 (כולל) ועד יום 23.9.16 (כולל).
לשם ביצוע הצו, תעדכן המשיבה עד לא יאוחר מיום 26.11.18 בדבר זהות חברת הפלאפון הרלבנטית, מושא הצו ולאחר מכן תינתן החלטה משלימה.
לאחר מתן החלטה משלימה תפעל המשיבה לקבלת פלט השיחות בהתאם לצו, תוך לא יאוחר מ- 14 יום.
מתוך הנחה כי מספרי הטלפון השונים של המתלוננת ובן זוגה ידועים למשיבה, הרי עם קבלת פלט השיחות, תעדכן המשיבה את בית המשפט וההגנה בדבר תוכנו. ככל שלא תימצא אינדיקציה לקיום שיחות בין השוטר ולבין המתלוננת או בן זוגה, תעדכן המשיבה כאמור. ככל שקיימות אינדיקציות לקיום שיחות אלה, יושחרו מן הפלט כלל הנתונים שאינם רלבנטיים והעתק הפלט יוגש לעיון בית המשפט וההגנה.
המזכירות תיידע את ב"כ הצדדים בדבר החלטתי זו.
ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ט, 21 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.
