ת"פ 48446/09/19 – מדינת ישראל נגד איתן קהלני
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
ת"פ 48446-09-19 מדינת ישראל נ' קהלני
תיק חיצוני: 400940\2019 |
1
בפני |
כבוד השופט ארנון איתן
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
נאשם |
איתן קהלני
|
|
|
||
רקע:
1.
לפני טענה לפי סעיף
2.
ביום 19.9.19 הוגש כנגד הנאשם
כתב אישום האוחז שני אישומים בעבירות של איומים לפי סעיף
2
3. בחלק הכללי שבכתב האישום צוין, כי חנה יעקב (להלן: "המתלוננת") והנאשם נשואים ולהם שתי ילדות משותפות. השניים נפרדו בחודש אוקטובר 2018. הגב' שלומית קנוהל הינה עובדת סוציאלית בשרות משרד הרווחה וטיפלה במשפחה במסגרת תפקידה.
4. על פי האישום הראשון בחודש אפריל 2019 הגיע הנאשם למשרדי הרווחה בקריית ארבע מבלי שהוזמן מראש. באותן הנסיבות אמר הנאשם לעובדת הסוציאלית "אני צריך לדבר אתך". בתגובה מסרה לו האחרונה, כי היא בפגישה וביקשה ממנו לחזור כחצי שעה מאוחר יותר.
5. בהמשך, בחודש ביוני 2019, התקיימה פגישה מקצועית במעמד הנאשם וכלל הצוות. הישיבה נסובה סביב התנגדותו של הנאשם להשתתפותה של בתו במסגרת מועדונית. במהלך ישיבה זו מסר הנאשם כי יחשוב מספר ימים אם להשיב את בתו למועדונית. לאחר הישיבה יצר צוות המועדונית קשר עם הנאשם וביקש לדעת אם הנאשם מתכוון להחזיר את בתו למועדונית, והנאשם השיב בשלילה.
6. במהלך חודש יולי 2019, לקח הנאשם שתיים מבנותיו מידי המתלוננת, ובהמשך הסכים להחזיר רק את בתו הקטנה. בנסיבות אלו פנתה המתלוננת למשרדי הרווחה לסיוע. במקביל פנה עורך הדין המייצג את המתלוננת למשרדי הרווחה על מנת שיוגש על ידם דוח לבית המשפט במסגרת הליך אזרחי. במהלך חודש אוגוסט 2019, התקיים דיון בבית המשפט במסגרת הליך מספר: 31091-08-19 שבעקבותיו השיב הנאשם את בתו הגדולה לחזקתה של המתלוננת.
7. לאחר מספר ימים, הגיע הנאשם למשרדי הרווחה תוך שהוא כעוס, ומבלי שהוזמן למקום, התפרץ לחדר העובדת הסוציאלית ואמר לה: "תביאי את הדוח ששלחת לבית המשפט" בהמשך אמר: "את גרה בכפר עציון, נכון?" "אני רוצה לתבוע אותך" ומיד לאחר מכן יצא ממשרדי הרווחה.
8. ביום 10.9.19 בשעה 18:00 או בסמוך לכך, שהתה העו"סית עם ילדיה בחצר ביתה בישוב כפר עציון. באותן הנסיבות הגיע הנאשם ברכב נושא לוחית רישוי 28-662-71 (להלן: "הרכב") ונעמד מול ביתה. בהמשך יצא מהרכב נעמד מול הבית תוך שהוא מתעסק עם הטלפון הנייד. לשאלת העו"סית אם הוא זקוק לעזרה ענה הנאשם, כי הוא מסתדר נכנס לרכב ונסע.
9. בתאריך 21.5.19 חיפש הנאשם בעזרת הטלפון הנייד את מספר הטלפון של העו"סית, ולאחר שהשיגו מתוך אפליקציית ווטס- אפ, שמר אותו בזיכרון שבטלפון הנייד שברשותו.
10. בסעיף 12 שבכתב האישום צוין כי בין התאריכים 22.7.19-11.9.19 חיפש המבקש במנוע החיפוש גוגל את המושגים הבאים:
א. "איך להכין סם הרדמה" - 8 פעמים.
ב. "רעלים" - 2 פעמים.
3
ג. "רעלים מסוכנים לבני אדם" - 2 פעמים.
ד. "שלומית קנוהל" - 10 פעמים.
ה. "יושבת בכלא פייסבוק רווחה" - 8 פעמים.
ו. "עלילות דם נאשמים" - 10 פעמים.
11. באישום השני צוין, כי בלילה שבין 13-14.7.2019 בשעה 23:00 או בסמוך, הגיע הנאשם לבית המתלוננת ברחוב יהושוע בן נון 27 בקרית ארבע, וזאת משום שסבר כי המתלוננת לא מאפשרת לו ליצור קשר עם בנותיו. באותן הנסיבות דפק על דלתה של המתלוננת וכן ניתק לה את אספקת החשמל בבית. בהמשך ובשעה שאינה ידועה למאשימה, ניגש לרכבה של המתלוננת וגרם לתקר בגלגלי רכבה.
תמצית טיעוני הצדדים:
12. ההגנה מציינת כי העובדות המפורטות בסעיף 12 שבכתב האישום אינן רלבנטיות לעובדות כתב האישום ונסיבות ביצוע העבירות, אף לא מבחינת המקום בו הן בוצעו או הזמן (בהתייחס למועדים שפורטו בכתב האישום). בנוסף נטען כי החיפוש שנערך במכשיר הטלפון הנייד של הנאשם אינו חוקי, שכן בצו החיפוש נטען כלפי הנאשם כי קיים חשד שהנאשם צילם את העו"ס וילדיה כמפורט באישום (סעיפים 9-10). על אף שהבדיקה שנערכה לא איששה את החשד, החיפוש לא הופסק, ונעשתה בדיקה נוספת -שאינה במסגרת הצו שניתן- אז נמצאו אותן התכתבויות שפורטו בסעיף 12 לכתב האישום. ההגנה מוסיפה, כי ציון אותם פרטים נועד ליצור דעה קדומה ביחס לנאשם, או "ראשית הודאה" המהווה לדבריה מעין תשתית ראשונית להוכחת יתר העובדות המיוחסות לו באישום מספר 1.
13. המשיבה מתנגדת לבקשה, ומציינת כי המדובר בנסיבה מחמירה שמקומה בכתב האישום. המאשימה מפנה להנחיית פרקליט המדינה 3.1 בהקשר זה על פיה "התקיימו "נסיבות מחמירות" לעניין סעיף העבירה... יפורטו בפרק העובדות הנסיבות המחמירות הקונקרטיות המתקיימות במקרה". לטענת המאשימה, הנסיבה המחמירה באה לידי ביטוי בחיפוש שנעשה על ידי הנאשם למשל ברשת החברתית " פייסבוק" אחר עובדת רווחה היושבת בכלא ויומיים לאחר מכן אותן עובדות המתוארות בסעיפים 10-11 שבכתב האישום, וכי יש בדבר כדי להוות נסיבה רלבנטית לאישום עצמו.
דיון ומסקנות:
4
14. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים מצאתי שישנו מקום לקבל את הבקשה ברובה.
15. תחילה אציין, כי מצאתי לדחות את טענת ההגנה לפיה יש להורות על מחיקת המפורט בסעיף 12 לכתב האישום, מן הטעם שההיתר לביצוע החיפוש הוגבל רק לבדיקה ביחס לאפשרות צילומה של העובדת הסוציאלית. עיון בבקשה למתן הצו מלמד כי החלטת בית המשפט לא הוגבלה לחיפוש תמונות בלבד, אלא למתן היתר חיפוש כללי בטלפון. זאת ועוד, מתברר שבמכשיר הטלפון של הנאשם אכן מצויה תמונת העו"ס עם ילדתה, ותמונה זו הורדה מרשת האינטרנט, כך שגם אליבא לדברי המבקש עצמו -המדובר בחיפוש העונה על הגדרות הצו, שכן הנאשם חיפש את שמה של העו"ס במנוע החיפוש ובאמצעותו איתר את תמונתה.
16. עם זאת, החלטתי להורות על מחיקת חלק משמעותי מהמפורט בסעיף 12 לכתב האישום בנסיבות בהן פרטים אלו אינם נדרשים להוכחת האישום, ואין בהם כדי ללמד על הקשרם של הדברים, כפי הנטען על ידי המאשימה.
17.
כאמור, בית המשפט התבקש לעשות
שימוש בסמכותו מכוח סעיף
18. סעיף 149 (3) ו-(4) מציין כעילות לשינוי כתב אישום, נפילת פגם או פסול בכתב האישום, וכן בנסיבות בהן העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה.
19. בספרו "על סדר הדין בפלילים" (תשס"ט-2009, חלק שני, כרך א', מהדורה מעודכנת, ע' 915) ציין המלומד קדמי כי "'תיאור העובדות' המהוות את העבירה משמעו - 'מכלול הנתונים העובדתיים המצביעים על כך כי נתקיימו יסודותיה של עבירה פלונית'... 'סיפור העובדות' חייב לשקף את כל 'מרכיבי העבירה' המיוחסת לנאשם הן הרכיבים המהווים את היסוד הפיזי והן הרכיבים המהווים את היסוד הנפשי שבה...". עוד צוין שתכלית תיאור העובדות הינה כפולה. ראשונה - ליתן לבית המשפט תמונה של הפרשה, תוך שימת דגש על חלקו של הנאשם. שניה - ליתן לנאשם תמונה של העובדות שהתביעה מתעתדת להוכיח ושמכוחן תבקש להרשיעו (ראה שם).
5
20. אמנם, צודקת המאשימה בטענתה כי על כתב האישום להיות מפורט ולכלול בתוכו פרטים רבים הנוגעים לאישומים שפורטו בכתב האישום. בעניין זה הפנתה המאשימה להחלטת ביהמ"ש העליון בע"פ 6392/07 מדינת ישראל נ' שמואל יחזקאל (30.04.08) בו צוין שעל כתב האישום לשקף את "ליבת המעשים העברייניים" וכי על התמונה המוצגת לבית המשפט להיות שלמה בכל הרלבנטי לעבירות. בענייננו, בין מרבית החיפושים שפורטו בסעיף 12 לבין האישומים אין כל קשר, ואין טענה כי היה בכוונת הנאשם לפגוע, להרעיל או לסמם בהתייחס לאישום 1. יוסף, כי בעניין יחזקאל הנזכר לעיל, נקבע שהמאשימה כשלה בכך שלא הציגה עובדות מהותיות ביותר לצורך הוכחת סייגי ההגנה ובכך עסק פסק הדין. כך לדוגמה כלל לא נטען באותו אישום שקדם לאירוע הירי במנוח ניסיון דריסה כנגד המשיב, דבר אשר פגע באופן מהותי בטענות ההגנה.
21. בהתייחס לרע"פ 3364/14 באסם מנצור נ' מדינת ישראל (09.06.14), אשר עוסק בהחלטה שנסיבותיה דומות יותר למקרה שלפני - בו תואר אירוע ירי לרכבו של המתלונן, אשר לא נטען שבוצע ע"י הנאשמים, אישר בית המשפט את פירוט אירוע הירי, אך זאת כדי להציג את האווירה שקדמה לעבירת האיומים. באותו המקרה בחן בית משפט העליון את מידת השפעתו של תיאור הירי על הכרעת דינו של בית המשפט ומצא שעניין זה לא השפיע על ההחלטה.
22. בהסתמך על מקרה זה ניתן לקבוע, כי לצורך הצגת האווירה שקדמה לאירוע, או הלך רוחו של הנאשם בסמוך לאותו אירוע, ניתן היה לעשות שימוש בפרטים שאינם קשורים במישרין לאישום עצמו, ובלבד שתונח תשתית עובדתית מספקת אודות הקשר הנטען. בענייננו, המלל המופיע במרבית החיפושים שבסעיף 12 אינו מבסס מסקנה ברורה, כי אכן חיפושים אלו-שאיני מקל בהם ראש- קשורים באישום עצמו, ונעשו בהקשר לעו"ס. בהיבט זה, הנחת אפשרות לקשר בין הדברים, אף אם הינה סמוכה יחסית בזמן, אינה מספקת, ועל כן לא היה מקום לציינם בכתב האישום. שונים הם פני הדברים ביחס לחיפושים שנעשו תוך ציון שמה של העו"ס. חיפושים אלו קשורים במישרין לעובדות המפורטות באישום וכן לעבירות עצמן, ובעיקר יש בהם להניח את התשתית העובדתית הנדרשת להבנת הרקע לאירועים עצמם.
23. נוכח האמור, אני מקבל את הטענה המקדמית ברובה. אני מורה כי בסעיף 12 יוותרו רק החיפושים שנעשו ביחס לשמה של העו"ס. יתר החיפושים ימחקו.
24. הדיון יידחה ליום 25.3.2021 שעה 12:00. במועד זה תימסר תשובה לאישום.
25. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ה' אדר תשפ"א, 17 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.
