ת"פ 48239/03/20 – מדינת ישראל נגד צביקה קמינסקי
ת"פ 48239-03-20 מדינת ישראל נ' קמינסקי
|
|
1
בפני |
כבוד השופט דרור קלייטמן
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל באמצעות ב"כ עו"ד מאיה שלזינגר- פרקליטות מחוז מרכז |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
צביקה קמינסקי באמצעות ב"כ עו"ד רונן רבי |
|
|
|
גזר דין |
רקע
1. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בביצוע עבירות של גידול סמים על פי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג- 1973 (להלן הפקודה). החזקת סם שלא לצריכה עצמית על פי סעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודה. החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן על פי סעיף 10 רישא לפקודה ונטילת חשמל על פי סעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
2. על פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, החל מיום 1.1.20 שכרו הנאשם ואדם אחר דירה לתקופה של שנה בעיר פתח תקווה, בעלות חודשית של 9,945 ₪ וזאת, לדבריהם, לצורך הקמת סטודיו לאומנויות לחימה. ביום 5.1.20 פרש האחר מהסכם השכירות, והנאשם והאחר סיכמו ביניהם בחוזה בכתב כי הנאשם לבדו יישא בעלויות שכירות הדירה. בהמשך, החליט הנאשם להקים בדירה מעבדה לגידול סמים וביצע את הפעולות הנדרשות לכך. ביום 13.3.20 בעקבות דיווח למוקד מכבי האש אודות חום רב המורגש מהדירה, הגיעו כוחות ההצלה והכיבוי ביחד עם כוחות המשטרה לדירה, פרצו לתוכה, וגילו בתוכה מעבדה לגידול סמים מסוכנים כמפורט להלן:
א. 548 שתילים במשקל כולל של 32 ק"ג נטו של סם מסוכן מסוג קנבוס.
2
ב. מערכות תאורה, קירור וגידול הכוללות שקי דישון, מנורות ייעודיות, מפוחים, שעוני לחות, שנאים, מאווררים, אדניות, מזגנים, משאבת מים וציוד נוסף, המשמשים לצורך גידול הסמים.
3. שווי הסמים המוערך הוא כ-1,600,000 ₪.
4. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום עמדה צריכת החשמל בדירה על סך של 28,906.68 ₪. לצורך הסתרת צריכת החשמל הגבוהה ביצע הנאשם, או מי מטעמו, שינויים ברשת החשמל בדירה, בכך שהוסיף חיבור מאולתר של כבלי חשמל בארון החשמל, וכל זאת על מנת שלא יחויב בסכום זה.
5. הצדדים לא הגיעו להסכמות בעניין העונש אך הוסכם כי הנאשם יופנה לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר בעניינו, תוך שהמאשימה הצהירה כי עמדתה העונשית הינה למאסר בפועל.
תסקירי שירות במבחן
6. בעניינו של הנאשם התקבלו 3 תסקירי שירות מבחן.
7. בתסקיר הראשון שהתקבל מיום 08 ביולי 2021 מתאר שירות המבחן כי הנאשם בן 35, גרוש ועובד בתפקיד אדמיניסטרטיבי במשרד פרסום. מסקירת קורותיו עולה כי מדובר באדם אשר עבר מסכת חיים מורכבת, בה התמודד עם אלימות פיסית מגורמי הסמכות - מצד משפחתו ואף מצד צוות ההוראה במסגרות החינוך. בעת שהיה בן 8 עבר חוויות של פגיעה וניצול מצד אדם מכת מסיונרית ובהמשך נפלט לרחוב. ברחוב עבר תקופה הישרדותית קשה בה נוצל והתמודד עם חוויות קשות במיוחד. הנאשם נעדר הרשעות קודמות ומקבל אחריות חלקית על ביצוע העבירות. לצד זאת, צוין כי מבין את החומרה שבמעשים ומביע הסכמה ומוטיבציה ראשונית להשתלב בטיפול.
8. בתסקיר השני שהתקבל מיום 29 בנובמבר 2021, שירות המבחן מבקש לדחות את מועד הדיון על מנת לשלבו בטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות של אגף הרווחה וכן לצורך בחינת צרכים נוספים ומענים הולמים עבורו.
3
9. בתסקיר השלישי שהתקבל מיום 04 באפריל 2021, עולה כי הנאשם הופנה לטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות והחל בטיפול פרטני שבועי כאשר עד כה נערכו 5 מפגשים. מגיע בהתמדה לפגישות והתרשמות שירות המבחן כי לוקח את הטיפול ברצינות ומשתף בקשייו בעבר ובהווה. ניכר כי מדובר באדם אשר מתמודד עם חוויות טראומטיות קשות ותסמינים בולטים של פוסט טראומה. מוסר בדיקות סמים שתוצאותיהן שליליות לשרידי סמים. בסופו של דבר, המלצת שירות המבחן לגזור עונש אשר לא יגדע את ההליך הטיפולי שהנאשם מצוי בו וכדי למנוע פיתוח דפוסים עברייניים ממליצים אף להימנע מהטלת ענישה של מאסר בפועל.
טיעוני הצדדים
10. ב"כ המאשימה, עו"ד מאיה שלזינגר, טענה כי מדובר במעבדה שתוכננה היטב והקמתה הייתה כרוכה בהשקעה רבה על ידי הנאשם. הצביעה על הערכים המוגנים והדגישה את הנזק הכרוך בעבירות והצורך לבער את נגע הסמים על ידי ענישה מחמירה. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, טענה כי הנאשם יזם ותכנן את ביצוע העבירה ופעל מתוך בצע כסף וסיכון כלל הציבור על ידי גידול סם בכמות מסחרית. הפנתה לשורה של פסקי דין וטענה כי המתחם העונשי ההולם נע בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל. בבחינת נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ציינה את הודאת הנאשם, לקיחת האחריות, החיסכון בזמן בשיפוטי והעובדה כי נעדר הרשעות קודמות וביקשה למקם את עונשו של הנאשם בחלק התחתון של המתחם המוצע. הפנתה לאמור בתסקירים ובסופו של דבר טענה כי בענייננו אין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום.
4
11. ב"כ הנאשם, עו"ד רונן רבי, טען כי מדובר בנאשם בן 35, נעדר הרשעות קודמות, הודה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה על מעשיו. בעניינו הוגשו 3 תסקירי שירות מבחן והפנה למורכבות בחייו של הנאשם. תיאר את השינוי שהתחולל בחייו החל מההליך השיקומי, השינוי שערך בתחום התעסוקה וקבלת הטיפול במישור ההתמכרותי. בנוסף ב"כ הנאשם ביקש לאבחן את פסקי הדין, אליהם הפנתה המאשימה, וציין כי מדובר במקרים שונים מהמקרה שבפנינו. בסופו של דבר, טען כי בשל שיקולי שיקום אשר מפורטים בתסקיר יש לחרוג ממתחם העונש ההולם, תוך מתן דגש על הגמילה שעובר הנאשם, המוטיבציה אשר מביע והשינוי שנעשה בהתנהגותו.
12. הנאשם בדבריו אמר כי : " העורך דין ציין את החיים שעברתי. אני יצאתי בגיל 18 לרחוב מכל מסגרת אפשרית, לא ידעו איפה אני ואיך אני מתמודד. עברתי אורח חיים מאוד קשה וגרם לי להיות חלש אופי ולא להבין את החיים כמו שהם צריכים להיות. השתמשתי בסמים הייתי חלש אופי. מגיעה לי הזדמנות לחזור לעצמי. אני באמת מביע חרטה. וזה באיזשהו מקום שינה לי פאזה. אני רוצה ללכת בדרך הטובה. אני עובר טיפול מורכב מאוד, אני משולב בקבוצת NA ופותח כל הפצעים והטראומות הקשות אני מנסה למצוא את הדרך להתגבר".
דיון והכרעה
מתחם העונש
13. הערך החברתי המוגן אשר נפגע כתוצאה מהעבירה אותה ביצע הנאשם הינו שמירה על בריאות הציבור והצורך להילחם בתופעת גידול הסמים בשל הנזקים החברתיים שנגרמים בעטיה. כאשר נאמר כבר רבות על ידי בתי המשפט השונים, לרבות בית המשפט העליון, בדבר חשיבות המלחמה בתופעה זו. עוד נגרמה פגיעה בערך השמירה על קניין בנטילת החשמל ללא רשות.
14. בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, שקלתי לחומרא את העובדה כי מדובר בעבירה שבוצעה תוך תכנון מראש ותוך נקיטת מאמצים ומשאבים רבים וזאת מתוך רצון להפקת רווח כלכלי. לקחתי בחשבון אף את הכמות הגדולה של הסמים שנתפסה וכן את הנזק שנגרם לחברת החשמל וכתוצאה מכך לציבור כתוצאה מגניבת החשמל על ידי הנאשם.
15. בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת ניתן להצביע על מקרים דומים, לרבות אלו שהוצגו בפניי על ידי הצדדים, העוסקים בביצוע עבירה של גידול סמים במעבדה, כמפורט להלן:
5
א. רע"פ 6041/18יוסי כהן נ' מדינת ישראל (22.10.2018), אושר עונש של 20 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך 8,000 ₪ וכן מתחם ענישה שנע בין 18-36 חודשי מאסר בפועל, לנאשם שגידל סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל של כמעט 40 ק"ג וגניבת חשמל בשווי כ-40,000 ₪. הנאשם נעדר עבר פלילי, לא ניהל הליך הוכחות, טופל ביחידה להתמכרויות ועבר הליך גמילה מסמים. המלצת שירות המבחן הייתה לגזור עליו עונש של מאסר בעבודות שירות וצו מבחן.
ב. עפ"ג 22444-01-17 קובי יעקב רובין נ' מדינת ישראל (20.6.2017), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בגידול 162 שתילי קנאביס במשקל של כ-22.2 ק"ג. הנאשם היה נעדר עבר פלילי מכל מין וסוג שהוא. בגזר הדין נקבע מתחם עונשי הנע בין 10-30 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט דחה טענותיו כי ביצע את העבירות על מנת להקל בכאבים מהם הוא סובל בשל בעיותיו הרפואיות, והוא נדון ל-14 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך 25,000 ₪. ערעור שהגיש הנאשם נדחה (למעט הפחתת הקנס ל-5,000 ₪).
ג. עפ"ג 28580-03-20 ברדוגו נ' מדינת ישראל (2.6.2020), המערער הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של גידול סמים במשקל נטו של 32.55 ק"ג. בית המשפט קמא השית 20 חודשי מאסר בפועל, בציינו כי מתחם הענישה עומד על 15-36 חודשי מאסר, לצד קנס בסך 15,000 ₪. המחוזי קבע כי אין שגגה בגזר הדין , הנשען על ידי מדיניות ענישה ידועה. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות של המערער, סברו כי ניתן להקל במעט בעונשו, לפנים משורת הדין כך שעונשו הומר בעונש מאסר לתקופה של 17 חודשים.
ד. עפ"ג 62843-07-17 גאבר נ' מדינת ישראל (24.12.2017), המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של גידול במשקל כולל של 31.15 ק"ג ונדון ל-18 חודשי מאסר וקנס כספי בסכום של 10,000 ₪. המחוזי אישר את מתחם הענישה שנקבע על ידי בית משפט קמא , בין 16 ל-30 חודשי מאסר ודחה את ערעורו של המערער על חומרת העונש.
ה. ת"פ 16673-04-17 מדינת ישראל נ' אברהם טרגנו (17.1.2019), הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בגידול 534 שתילי קנאביס במשקל של כ- 38.3. ק"ג וגניבת חשמל בשווי כ- 30,000 ₪. הנאשם נעדר עבר פלילי ושירות המבחן הצביע על הליך שיקומי. בגזר הדין נקבע מתחם עונשי הנע בין 10 ל-30 חודשי מאסר בפועל. נגזרו עליו תוך סטייה מהמתחם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית.
6
ו. ת"פ 44986-07-15 מדינת ישראל נ' שאול סופר (23.4.2017), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בגידול 250 שתילי קנאביס במשקל של כ-34 ק"ג. לנאשם היו הרשעות קודמות במגוון עבירות. בגזר הדין נקבע מתחם עונשי הנע בין 17-30 חודשי מאסר בפועל. עונשו של הנאשם הועמד על 14 חודשי מאסר בפועל לאחר שנמצא שיש לחרוג מהמתחם בעניינו לאור הליך שיקום משמעותי שעבר.
ז. בת"פ 3001-08-12 מדינת ישראל נ' משה עמר (24.3.2014), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בגידול סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל של כ-35.89 ק"ג. לחובתו של הנאשם הרשעה אחת קודמת בעבירות סמים. בגזר הדין נקבע מתחם עונשי הנע בין 10-30 חודשי מאסר בפועל, לצד קנס משמעותי. עונשו של הנאשם הועמד על 13 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך 15,000 ₪.
16. לנוכח האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה בעניין שבפניי נע בין 14 ל-28 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.
גזירת העונש
17. באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, שקלתי לקולא, את הודאת הנאשם, חיסכון בזמן שיפוטי ובצורך בהעדת עדים. כך גם את העובדה כי הוא נעדר כל עבר פלילי.
18. בעניינו של הנאשם הוגשו שלושה תסקירי שירות מבחן. מתוארים בהם נסיבות חיו הקשות של הנאשם, שבשל צנעת הפרט לא יפורטו כאן, אולם ניתן ללמוד מהם כי מגיל צעיר סבל הנאשם מאלימות כלפיו מבני משפחה קרובים, לאחר מכן אף פגיעה מינית במסגרת פנימיתית, מצוקה כלכלית קשה, עד היותו דר רחוב ואף כיום מצוי בחובות כבדים. מתואר כי הנאשם שולב בהליך טיפולי ביחידה לטיפול בהתמכרויות והוא מתמיד להגיע למפגשים ולוקח את הטיפול ברצינות. בדיקות סמים אותם הוא מבצע מצביעות על כך שהוא נקי מסם. למרות שההליך הטיפולי מצוי בתחילתו, המליץ שירות המבחן על סיום ההליכים המשפטיים, לנוכח התרשמותם מהמוטיבציה אותה מביע הנאשם לניהול אורח חיים תקין ומאמציו לשקם את חייו. המלצת שירות המבחן היא לעונש שיאפשר את שיקומו של הנאשם בדמות מאסר בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס כספי שייקח בחשבון את מצבו הכלכלי. הנאשם עצמו תיאר בפני בית המשפט את חרטתו ואת רצונו בהמשך הטיפול, לרבות טיפול בקבוצת NA בה השתלב.
7
19. כתבי אישום מעין זה, בהם מורשע נאשם בגידול סמים ב"מעבדה" מגיעים, לצערנו, רבות לפתחם של בתי המשפט. ובמקרים רבים מדובר אף בנאשמים חסרי כל עבר פלילי וכן בנאשמים ששירות המבחן ממליץ בעניינם לנקוט באפיק הטיפולי - שיקומי. נקבע לא אחת על ידי בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון כי בעבירות שכאלו, נ ג דרך כלל האינטרס האישי מפני האינטרס הציבורי. בית המשפט המחוזי מרכז - לוד, בהחלטה שניתנה בע"פ 27388-03-20 מדינת ישראל נ' ישראל סעדיה סויסה (14.12.20) ושערעור עליה נדחה בבית המשפט העליון, סקר פסיקה בעניין זה, לרבות פסיקה בה הוקל עונשם של נאשמים למאסר בדרך של עבודות שירות וקבע כי: " עיון בפסיקה הנ"ל מצביע על כך, כי ענישה מקלה זו אינה בגדר הכלל, אלא אושרה במקרים של שיקום "יוצא דופן" או "דרמטי" בעניינם של נאשמים נעדרי עבר פלילי או עבר פלילי מינורי".
8
20. אך בחודש הקודם נדרש לנושא בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 126/22 מדינת ישראל נגד פלוני (27.4.2022), שם נקבע כי: "הלכה מושרשת היא שבעבירות של ייצור והפקת סם מסוכן בכמות משמעותית, על הענישה להיות מחמירה ומרתיעה (ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל, פס' 8 [פורסם בנבו] (12.8.2018)). עבירות כאלו מעוררות "צורך בהטלת ענישה ממשית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען. זאת, בין היתר במטרה למגר את מעבדות הסמים הפועלות במדינה, המתפשטות כאש בשדה קוצים" (ע"פ 4387/20 מדינת ישראל נ' דרור, פס' 13 [פורסם בנבו] (8.2.2021)). כוחם של דברים אלו יפה גם ביחס לסם מסוג קנבוס, כבענייננו, שלגביו כבר נקבע כי "סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים 'קלים', תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם" (עניין זנזורי, פס' 8; ראו גם: ע"פ 6299/20 חן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.2.2021))". וכן כי: "סיכויי שיקום טובים, שניתן שיתעצמו אם ימשיך בתהליך", כפי שהעריך שירות המבחן, אינם מצדיקים בנסיבות המקרה שלפנינו חריגה ממתחם הענישה. כך, אף פריעת החוב לחברת חשמל, לקיחת אחריות על המעשים והעדר עבר פלילי - נשקלים במסגרת מתחם העונש ופועלים לטובת המשיב, ואינם מצדיקים בהכרח סטייה ממתחם הענישה".
21. איני סבור כי ניתן לראות בהליך בו החל הנאשם כהליך טיפולי יוצא דופן או דרמטי או כזה שבו ניתן להצביע על אינדיקציות ברורות לשינוי עמוק ומובהק בדפוסי החשיבה של הנאשם, מה גם שהוא מצוי רק בראשיתו של הליך זה. למרות זאת, הרי שלנוכח נסיבות חייו הקשות של הנאשם, שלא זכה עד עתה לכל יד מסייעת או מכוונת ונפגע מספר פעמים על ידי אותם אנשים אשר היו אמורים לסייע לו, ולנוכח העובדה כי מדובר בהזדמנות הראשונה שניתנת לו להליך שיקומי, הגעתי למסקנה כי ניתן בעניינו לסטות ממתחם הענישה בשל סיכויי שיקום, אולם לא עד כדי אי השמתו של הנאשם מאחורי סורג ובריח וזאת לנוכח הכמות הגדולה של סם שנתפסה ומדיניות הענישה כפי שנסקרה לעיל המעניקה עדיפות בעבירות מעין אלו לאינטרס הציבורי על פני זה הפרטי. התחשבות זו תתבטא הן באורך המאסר והן בקנס שייגזרו עליו.
22. אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע.
ג. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה על פקודת הסמים מסוג עוון.
ד. קנס על סך 7,500 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.
צו לחילוט הרכוש שנתפס והשמדת הסמים.
הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר בתאריך 17.7.22 בשעה 8:00 בבית הכלא "הדרים".
ערבויות והפקדות המצויות בתיק המעצר ישמשו להבטחת התייצבותו לריצוי עונשו.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד בתוך 45 יום
9
ניתן היום, כ"ט אייר תשפ"ב, 30 מאי 2022, בנוכחות הנאשם וב"כ עו"ד שמואל אלחרר וב"כ המאשימה עו"ד טובי הראל.
