1

1.       ביום 27.3.17 ניתן גזר הדין בתיק זה במסגרתו הושת על הנאשם צו מבחן למשך תקופה של 12 חודשים ללא מרכיבי ענישה נוספים. המלצת שירות המבחן כוללת למעט צו המבחן כאמור גם מאסר מותנה ופיצוי. בפתח סעיף 19 לגזה"ד ציינתי כי אני מוצאת לנכון לאמץ את המלצת שירות המבחן.

2.       ביום 18.4.17 הגישה המאשימה בקשה לתיקון פסק הדין על פיו עתרה היא להוסיף את מרכיבי הענישה הנוספים הכלולים בהמלצת שירות המבחן תוך שבית המשפט מתבקש להבהיר האם מדובר בהשמטה שמקורה בטעות או בכוונה.

3.       הבקשה הועברה לתגובת הסנגור, קיום דיון במעמד שני הצדדים לא צלח ומצויים אנו על סיפה של תום תקופת הערעור. לפיכך, הגיב הסנגור בכתב לטענות נוספות שהעלה ב"כ המאשימה בדיון בע"פ.

2

4.       השאלה הראשונה שעולה לדיון בין הצדדים הינה האם בסמכותו של בית המשפט בשלב זה להורות על תיקון טעות בגזה"ד. הסנגור מפנה להוראות סעיף 81 לחוק בתי המשפט נוסח משולב וטוען כי המועד לכך חלף. . ב"כ המאשימה מציג הסבר למועד הגשת הבקשה והסנגור מפנה לכך כי הסעיף אינו מתייחס למועד הגשת הבקשה אלא למועד החלטתו של בית המשפט.

5.       סעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984, קובע-

6.         לעניות דעתי לשון הסעיף ברורה ומתייחסת לתקופה בה בסמכותו של בית המשפט לתת החלטה מתקנת לגז"ד (או לכל החלטה אחרת). בתום התקופה, אין לבית המשפט סמכות כאמור.

            ברע"א 9085/00 אברהם שיטרית נ. אחים שרבט חברה לבניין בע""מ פ"ד נז(5) 462, 475-476 הבהירה זאת כב' השופטת פורקצ'ה-

3

"... עיקרון הוא כי בית-המשפט מסיים את מלאכתו וממצה את סמכותו עם מתן הכרעתו במחלוקת. לאחר מתן פסק-הדין שוב אין בידו להידרש פעם נוספת לנושא ההתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות, כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, או במסגרת הבהרה הניתנת על-ידי בית-המשפט לפסק-הדין לצורך ביצועו על-פי בקשתו של ראש ההוצאה לפועל, מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. טעויות סופר עניינן תיקון שגיאות שחלו מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, טעות לשון, טעות בחישוב והוספת דבר באקראי. מדובר בעיקר בשיבושים טכניים שחלו שניתן לתקנם בתוך 21 יום מיום מתן ההחלטה. ... עקרון "גמר המלאכה" “Functus Officio” נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים כדי להגשים ערך של ודאות, ביטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי-דין לאחר סיום משפטם. הוא נועד גם להבטיח את תקינות פעולתה של מערכת השיפוט ולמנוע את עיסוקה בעניינים חוזרים במחלוקת שכבר הוכרעה, בעוד מחלוקות רבות שטרם הוכרעו ממתינות בשער (השווה ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב [5]; ע"א 330/78 המהפך אגודה שתופית בע"מ נ' פקיד השומה למס הכנסה [6], בעמ' 504). על רקע מגמות אלה מובנת המסגרת הצרה והדווקנית שהותרה בחוק לפתיחת הכרעה שיפוטית שנסתיימה ומתן החלטה מאוחרת במסגרתה. ברי כי אין במסגרת זו כדי להסמיך את בית-המשפט להוסיף עניינים מהותיים הקשורים להכרעה השיפוטית, לגרוע עניינים כאלה או לתקנם לאחר סיומה (ד"נ 29/83 "סהר" חברה לביטוח בע"מ נ' כהנקא [7], בעמ' 437; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי [13], בעמ' 286 ואילך). תיקון טעויות החורגות מגדר סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] או השלמת חסרים מהותיים בפסק-דין יכולים להיעשות על דרך הערעור (ע"א 159/90 סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ [8], בעמ' 22-21).

ראוי להוסיף כי ההלכה הפסוקה הכירה בעבר בקיומה של סמכות טבועה הנתונה לערכאת שיפוט להעניק ארכת חסד לבעל-דין לאחר שניתן פסק-דין סופי בעניינו, וזאת באורח חריג לכלל הרגיל של "גמר מלאכה" ומקום שהענקת הסעד נדרשה ל"מניעת תוצאות קשות שחוש הצדק אינו יכול להשלים עמן". חריג זה הוחל במקרים נדירים של כורח מציאות שאם לא כן היו נגרמות תוצאות קשות של עוול ואי-צדק (ראה לעניין זה ע"א 230/87 שקולניק נ' זכאי [9], בעמ' 287; ב"ש 79/82 ישראל ארגמן חברה לבנין בע"מ נ' ברנפלד [10]; ד"נ 22/73 בן שחר נ' מחלב [11])."

7.         כאמור, גזה"ד ניתן ביום 27.3.17 והבקשה הוגשה ביום 18.4.17. יום 18.4.17 הינו יום לאחר תום תקופת פגרת הפסח. צודק ב"כ המאשימה בהפנותו לבחינת אופן מניין הימים שחלפו להוראות סעיף 10 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981-

(א)      מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין.

        ...

        (ג)   במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה."

מכאן יש ללמוד כי אין למנות את יום 27.3.17 ,יום מתן גזה"ד, במניין הימים. ככל שהיום האחרון למניין 21 הימים חל ביום פגרה, אזי יום זה לא יבוא במניין הימים.

4

8.         מניין 21 ימים מיום 28.3.17 (יום לאחר יום מתן גזה"ד, מסתיים ביום 17.4.17. אותו יום הינו השביעי של פסח, כ"א בניסן תשע"ז. על פי תקנות בית המשפט (פגרות), התשמ"ג- 1983 תקנה 1(2) פגרת הפסח חלה מיום י"ד בניסן עד ליום כ"א בניסן.

            מכאן כי המועד האחרון בו מוקנית לבית המשפט סמכות לערוך כל תיקון בגזה"ד הינה ביום 18.4.17.

9.         המועד בו הגישה המאשימה את בקשתה לתיקון גזה"ד הינו יום 18.4.17 (על פי רישומי נט המשפט בשעה 13:24). רק אילו ניתנה החלטה באותו היום, היה הדבר בסמכות בית משפט זה.

10.       הבקשה הועברה על פי החלטה לתגובת הסנגור (וראה לעניין זה את הוראות סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט הקובע כי בית המשפט רשאי לשמוע את עמדת הצדדים לעניין זה, ולטעמי בעדר נסיבות מיוחדות זו אמורה להיות דרך המלך). מכאן כי אין בסמכותי לערוך כל שינוי בגזה"ד וככל שמוצאת המאשימה כי יש לעשות כן, עליה לפנות לערכאת הערעור במועדים הקובעים בחוק.

11.       בשולי ההחלטה אעיר כי ככל שיגיעו הצדדים לידי הבנה לעניין זה, גם אם כל צד יאלץ לסגת במעט מעמדתו, רשאי בית המשפט על פי הוראות סעיף 81(ב) לערוך תיקון בגזה"ד בהסכמת הצדדים, בכל מועד. בכך, יחסכו לעצמם הצדדים את הליך הערעור על הסיכונים הכרוכים בו לכל צד.

12.       לא מצאתי כי בסמכותו של בית המשפט להבהיר את פסק דינו. סמכות זו מסורה רק בהליך אזרחי לבית המשפט לאחר פניה של ראש ההוצל"פ.

13.       לפיכך, בקשת המאשימה נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ז, 07 מאי 2017, בהעדר הצדדים.