ת"פ 47872/03/15 – מדינת ישראל נגד שלום מאיר
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו |
|
ת"פ 47872-03-15 מדינת ישראל נ' מאיר(עציר) ואח'
|
08 ספטמבר 2016 |
1
בפני |
כב' השופט הבכיר צבי גורפינקל
|
|
בעניין: |
1. מדינת ישראל
|
|
|
ע"י ב"כ עוה"ד ליאת בכור, עדי בובליל ויונתן גולן |
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
1. שלום מאיר (עציר)
|
|
|
ע"י ב"כ ערן ערבה |
הנאשם |
גזר דין |
החל מדצמבר 2012 ועד פברואר 2015 התארגנה קבוצה לביצוע תוכנית עבריינית של מכירת חשבוניות מס כוזבות לכל דורש בהיקף של מאות מיליוני שקלים, תמורת תשלומי עמלה שונים.
על הקבוצה נמנה גם הנאשם, וכן הנאשם 2 כאשר העבריינים העיקריים שהגו את הרעיון והפיקו את מירב הרווחים הם נאשמים בכתב אישום נפרד בבית המשפט המחוזי בירושלים, וכן הוגש כתב אישום נוסף בפרשה זו נגד נאשמים אחרים לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.
2
הקבוצה, למעט הנאשם, התארגנה עוד בפברואר 2011 כאשר ראש הקבוצה הינו אוסמה אבו כאטר. לצורך מימוש התוכנית קשרה הקבוצה קשר יחד עם 30 חברות ואחרים, עם רוכשי חשבוניות על מנת שהרוכשים יוכלו להגדיל באמצעות החשבוניות, באופן פיקטיבי, את הוצאותיהם לצורכי מס הכנסה מצד אחד, ולנכות את סכום החשבוניות הפיקטיביות בדיווחים התקופתיים למע"מ, מצד שני.
הנאשם נכנס לקשר הפלילי עם הקבוצה לאחר שזו החלה כבר לפעול, בדצמבר 2012.
באמצעות הנאשם הופעלו 27 חברות קש, שרשומות כעוסק מורשה שכביכול מספקות שירותים, אולם בפועל לא סיפקו את השירותים אלא הנפיקו חשבוניות כוזבות כאילו ביצעו עבודות ונתנו שירותים.
אוסמה הוא הרוח החיה של הקבוצה, והוא שניהל והתווה את הפעילות. מעורבים נוספים פעלו כאנשי כספים בבנקים השונים ואצל נותני שירותי מטבע, נאשמים אחרים פיקחו על פעילות הקבוצה ועל לקוחות חדשים וביצעו רישום של פעילות הקבוצה, נאשמים אחרים פעלו כראשי צוותים בקבוצה ומוציאים לפועל של הפעילות העבריינית.
בהנחיית אוסמה וחברי הקבוצה האחרים, פעל הנאשם לאיתור וגיוס אנשים בעלי זהות יהודית הנתונים במצוקה כלכלית, לצורך רישומם כמנהלים או בעלי מניות בחברות הקש אצל רשם החברות. שכירים אלה קיבלו משכורת חודשית קבועה מהקבוצה תמורת רישומם וכן עבור כל פעולה אחרת שנדרשו לבצע.
הנאשם יחד עם הקבוצה פעל לרישום השכירים כמנהלים ובעלי מניות בחברות הקש ששימשו פלטפורמה לפעילות העבריינית של הקבוצה. לאחר רישום החברות במרמה אצל רשם החברות תוך שימוש במסמכים שהנאשם בעצמו זייף יחד עם שניים נוספים ולאחר קבלת מספרי זיהוי אצל רשם החברות, פעלה הקבוצה לפתיחת חשבונות בנק עבור חברות הקש בבנק הדואר. חלק מחברי הקבוצה נרשמו כמורשי חתימה בחשבונות הבנק והזמינו פנקסי שיקים על שם חברות אלה.
3
ראשי הצוותים פעלו להדפסת פנקסי חשבונות מס על שם חברות הקש, ששימשו את הקבוצה לביצוע התוכנית העבריינית במכירת מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס שהוצאו כדין, מבלי שבוצעה עסקה כלשהי או מבלי שהתכוונו לעשות את העסקאות, ולפיכך מדובר בחשבוניות פיקטיביות לחלוטין.
הקבוצה הפיצה תמורת תשלום עמלה 4,975 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל שמעל 396 מיליון ₪ כאשר סכום המע"מ בגינם עומד על סך של מעל 59 מיליון ₪.
הנאשם קשר קשר עם הקבוצה תמורת תשלום, בהפצת 4,126 חשבוניות פיקטיביות מתוך 4,975 חשבוניות הנ"ל, בסכום כולל של מעל 270 מיליון ₪, כאשר סכום המע"מ בגינן עומד על סך מעל 41 מיליון ₪.
החשבוניות הפיקטיביות הוזמנו ונרכשו ע"י מאות עוסקים שונים לצורך התאמה של ספרי החשבונות שלהם ולצורך ניכוי החשבוניות אצל רשויות המס.
עפ"י האישום הראשון בפרק הראשון של כתב האישום המתוקן, תפקידו של הנאשם היה לאתר את חברות הקש אותן רכש מהבעלים הרשומים, כדי להעבירן לרישום בעלות על שם השכירים אותם איתר בהתאם להנחיות אוסמה ויתר חברי הקבוצה. באופן זה נרשמו 36 שכירים כבעלים או מנהלים של חברות הקש. לצורך הרישום הוכנו מסמכי תאגיד ובהם רישומים כוזבים בקשר למטרות החברה, מורשי החתימה, לצורך יצירת חזות של התנהלות לגיטימית.
חלק ממסמכי הרישום הכוזבים שהוגשו לרשם החברות, זוייפו ע"י הנאשם והקבוצה באמצעות חותמות מזוייפות וחתימות של עו"ד ללא אישורם.
לאחר פתיחת חברות הקש ברשם החברות, הציגה הקבוצה לבנק הדואר רישומים כוזבים לצורך פתיחת חשבונות בנק, וכך נפתחו במרמה 36 חשבונות תאגיד בבנק הדואר וחשבונות עסקיים בבנקים השונים על שם חברות הקש וחברות נוספות. לאחר פתיחת החשבונות הודפסו פנקסי שיקים, פנקסי חשבוניות וקבלות על שם חברות הקש ששימשו לצורך התוכנית העבריינית.
4
בגין עובדות אלה הורשע הנאשם עפ"י
הודאתו בפרט הראשון, בעבירות של קשירת קשר לפשע - שתי עבירות לפי סעיף
באישום הראשון של הפרק השני של כתב האישום, העוסק בעבירות מס, נטען כי הקבוצה הפיצה את החשבוניות הפיקטיביות תמורת עמלה והחשבוניות הללו נמכרו ללקוחות ואפשרו להם לנכות אותן בספריהם ובכך להתחמק מתשלומי מס. כדי לשוות חזות חוקית להוצאת החשבוניות נחתמו חוזי עבודה פיקטיביים מול הלקוח כאילו החשבוניות הוצאו בגין עבודה שנעשתה כביכול עפ"י החוזה, למרות שלא בוצעה כלל עבודה כזו.
הקבוצה הוציאה אלפי חשבוניות פיקטיביות על שם חברות הקש, כמפורט בסעיף 9 של האישום הראשון בפרק השני, כאשר מדובר באלפים רבים של חשבוניות שסכומן המצטבר עולה על מאות מליוני שקלים, וסכום המע"מ בגינן עומד על עשרות מליוני שקלים.
לצורך יצירת מצג שווא כי חברות הקש מבצעות עסקאות אמת מול ספקים ולקוחות, סייע הנאשם לרישום והגשת דיווחים תקופתיים בשם חלק מחברות הקש לרשויות מע"מ. הנאשם סייע לקבוצה להגיש 47 דוחות כוזבים על שם חברות הקש שסכום מס התשומות בגינן עולה על 35 מיליון ₪, שדווחו לרשויות המס, זאת מתוך 99 דוחות כוזבים שהוכנו ע"י הקבוצה שסכום מס התשומות בגינן עולה על 53 מיליוני ₪.
בגין פעולות אלה של קשירת קשר עם לקוחות
להוצאת 4,126 חשבוניות פיקטיביות בסכום העולה על 270 מיליון ₪, שסכום המע"מ
בגינן עומד על מעל 41 מיליון ₪, הודה הנאשם והורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף
5
באישום השלישי שעניינו עבירות מס הכנסה, נטען כי הנאשם והקבוצה קשרו קשר להשתמש בעורמה ותחבולה כדי לסייע ללקוחות להתחמק מתשלום מס, הכינו פנקסי חשבונות כוזבים ו-4,126 חשבוניות פיקטיביות, כאשר בגין שנת המס 2013 סייעו ללקוחות להתחמק מתשלום מס בסך 36 מיליון ₪, בשנת המס 2014 סייעו להתחמקות מתשלום מס בסך העולה על 150 מיליון ₪ ובשנת המס 2015 סייעו ללקוחות להתחמק מתשלום מס בהיקף של מעל מיליון ₪.
עבור החשבוניות הפיקטיביות אותן מכרה הקבוצה, הרוויחה הקבוצה לכל הפחות 8% מערך החשבוניות כך שהרווח הכולל עמד על סכום העולה על 21 מיליון ₪ והנאשם סייע לקבוצה להתחמק מתשלום המס.
לאחר שהאשם עצמו לא היה שותף להקמת הקבוצה אלא רק סייע לפעולותיה כפי שפורט, הוא לא קיבל חלק מהרווחים כפי שקיבלו אחרים, אלא קיבל מעת לעת תשלומים עבור פעולותיו שכללו איתור ופתיחת חברות, איתור שכירים לצורך העברת החברות על שמם, הכנת מסמכי רישום החברה והמסמכים המזוייפים, רישום החברה בפועל והפעלת שכיר ע"י הקבוצה, והסך הכולל ששולם לנאשם עמד על 300,000 ₪ לכל הפחות.
הנאשם עצמו לא נרשם כחברה או כעוסק לצורכי מס, לא פתח תיק נישום בפקיד השומה, ולא דיווח על הכנסותיו ולא שילם מיסים, ובכך קשר קשר עם הלקוחות והקבוצה לסייע ללקוחות להתחמק מתשלום מס בסך העולה על 209 מיליון ₪, וסייע במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס בסך העולה על 21 מיליון ₪.
בגין כל אלה הורשע הנאשם עפ"י הודאתו
בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף
6
באישום הראשון של הפרק השלישי העוסק בהלבנת
הון, נטען כי עבירות הקשר להוצאת חשבוניות פיקטיביות בסך העולה על 397 מיליון ₪
וקשירת קשר של הנאשם עם הקבוצה להוצאת חשבוניות פיקטיביות בסך העולה על 270 מיליון
₪ הינן עבירות מקור עפ"י
33 מהלקוחות שפרטיהם מופיעים בסעיף 5 בפרק זה, שילמו כנגד החשבוניות הפיקטיביות בהמחאות והעברות בנקאיות עפ"י דרישות הנאשמים.
חלק מהתשלומים שהועברו מאת הלקוחות לחשבונות הבנק של חברות הקש, כנגד החשבוניות הפיקטיביות, עמד על סך העולה על 93 מיליון ₪, חלק מהתשלומים שהועברו לכרטיסי הקבוצה אצל נותני שירותי מטבע כנגד החשבוניות הפיקטיביות, עמד על סך העולה על 16 מיליון ₪, ורווחי הקבוצה בגין מכירת החשבוניות הפיקטיביות, עמד על סך העולה על 21 מיליון ₪.
סך של 124 מיליון ₪ שמורכב מתשלומים כנגד החשבוניות הפיקטיביות בחשבונות הבנק של חברות הקש, התשלומים כנגד החשבוניות הפיקטיביות בכרטיסי הקבוצה אצל נותני שירותי מטבע ורווחי הקבוצה, הם רכוש אסור שמקורו בביצוע עבירות, וכדי להסוות את מקורו של הרכוש האסור, סייע הנאשם לקבוצה ע"י פתיחת 36 חשבונות בנק על שם חברות הקש ורישום חברי הקבוצה כמורשי חתימה בהם, וכדי להסתיר את מעורבות הקבוצה ברכוש האסור, הפקידה הקבוצה 128 המחאות שנרשמו בספרי הנה"ח של הלקוחות, כתשלום עבור החשבוניות הפיקטיביות.
סך ההמחאות לפקודת חברות הקש, עולה על 4 מיליון ₪ והקבוצה החזיקה את הכספים בחשבונות הבנק של חלק מחברות הקש כמפורט בסעיף 8 של פרק זה, כדי להסתיר את מעורבות הקבוצה ברכוש אסור החזיקה הקבוצה בחלק מחשבונות הבנק של חברות הקש כספים שהתקבלו מ-504 העברות בנקאיות (העברות זהב) שנרשמו בספרי הנה"ח של הלקוחות כתשלום עבור החשבוניות הפיקטיביות.
7
סך העברות הזהב לחשבונות הבנק של חברות הקש, עולה על 73 מיליון ₪ כפי שמפורט בסעיף ד' לפרק זה.
סמוך להפקדת ההמחאות והעברת הכספים, וכדי להסוות את התכנית העבריינית, משכה הקבוצה באמצעות חבריה את עיקר הכספים שהופקדו בחשבונות הבנק, למזומן, והחזירה ללקוחות את הכפסים שהועברו על ידם בניכוי תשלום עמלה.
סך הכספים שנמשכו מחברות הקש מסתכם במאות רבות של פעולות ובעשרות רבות של מיליוני ₪.
בגין סיועו לקבוצה תוך שימוש בחברות הקש,
לבצע פעולות ברכוש אסור בסך כולל העולה על 124 מיליון ₪, במטרה להסתיר או להסוות
את מקורו, הורשע הנאשם עפ"י הודאתו בעבירה של סיוע לעשיית פעולה ברכוש אסור
במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו או את תמורותיו, לפי
סעיף
הפרק הרביעי של כתב האישום המתוקן, טוען כי עובר ליום 23.2.2015, שוחחו הנאשם וחבר נוסף בקבוצה, אנדרו, עם גולן כהן שהוא שכיר הרשום כבעלים של חברת קש, ותדרכו אותו לומר דברים שעליו למסור בחקירה במע"מ או במשטרה בקשר לפעילותו במסגרת חברת מאסטר קט שהוא רשום כבעליה ובמסגרת התדרוך אמרו לו כי אם יחקר עליו לשקר ולמסור שם של אדם בשם רביע שעמו סוכם לתמוך בגרסה השקרית שימסור גולן.
גולן זומן לחקירה במע"מ ב"ש ביום 25.5.14, ומספר ימים לפני כן, ביום 19.5.14, שוחח בטלפון עם הנאשם וסיפר לו על זימונו לחקירה. למחרת שוחח הנאשם עם גולן והנחה אותו לשלוח אליו את ההזמנה לחקירה ולא להתייצב לחקירה. ביום 21.5.14, שוחח גולן עם עובד מע"מ ב"ש בקשר להזמנה לחקירה, ואנדרו שעמד בסמוך הדריך את גולן מה לומר לעובד המע"מ ולהסכים להגיע לחקירה.
8
לאחר שלא התייצב לחקירה ביום 25.5.14, למחרת
היום הנחה הנאשם יחד עם אנדרו את גולן להגיע לבית חולים ולקבל אישור רופא שיעיד על
כך שלא יכול היה להתייצב לחקירה במועד שאליה זומן, גולן העביר את האישור הרפואי
לאנדרו שדאג לזייף פרט במסמך כדי ליצור מצג שווא, לפיו גולן קיבל הוראה מרופא לנוח
שבועיים. המסמך נשלח ע"י אנדרו למע"מ כדי למנוע את החקירה. בגין עובדות
אלה הורשע הנאשם עפ"י הודאתו, בעבירה של עשיית דבר בכוונה למנוע או להכשיל
הליך שיפוטי או להעלים ראיות, לפי סעיף
הנאשם הורשע כאמור עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון שבו תוקן כתב האישום כפי שפורט, אולם לא היתה כל הסכמה לעניין העונש והצדדים טענו באופן פתוח.
כראיות לעונש הגישה התביעה את גליון הרשעותיו
הקודמות של הנאשם, ממנו עולה כי נשפט בעבר בגין עבירות של קבלת דבר במרמה, שימוש
במסמך מזוייף בכוונה לקבל דבר, החזקת נכס חשוד כגנוב ונדון ל-30 ימי מאסר בפועל
ולמאסר על תנאי. כמו כן, נשפט בגין אי תשלום מס במועד לפי
כמו כן, הורשע בגין העסקת תושב זר שלא כדין ונדון בשל כך למאסר על תנאי וקנס ועוד נשפט בגין שבל"ר, שימוש במסמך מזוייף, קבלת דבר במרמה, והונאה בכרטיס חיוב. בגין זאת נגזר עליו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
הנאשם עצמו העיד בדלתיים סגורות וכן העידו עדים ביחס לפעולות שונות שנעשו ע"י הנאשם כאשר בגין פעולות אלה, קיבל גם טובות הנאה שונות, אולם הפעולות שעליהן העיד ואשורו ע"י עדים אחרים, יהיה בהם כדי לשמש לזכותו של הנאשם לצורך הקלה בעונש.
בטיעוניה לעונש, טענה התביעה כי יש לראות בחומרה את מעשיו של הנאשם ולראותו כמסייע לביצוע פעולות שמטרתן סיוע להמנע מתשלום מיסים וקבלה במרמה של כספים באמצעות קיזוז חשבוניות כוזבות מתשלומי מע"מ שיש צורך לשלם, בסכום של עשרות מיליוני שקלים כאשר החשבוניות הכוזבות שהוצאו המעידות על ביצוע עבודה כביכול שמעולם לא בוצעה, מגיעות לסכומים של מאות מיליוני שקלים.
9
התביעה טוענת כי יש לראות בנאשם כמסייע לכל דבר, וסברה כי מתחם הענישה הראוי שיגזר עליו נע בין 8-13 שנות מאסר בפועל וקנס של מיליוני שקלים וביקשה בתוך המתחם להטיל על הנאשם 8 שנות מאסר בפועל ולגזור עליו קנס שלא יפחת מ-2 מיליון ₪.
הסנגור מצידו ביקש להמעיט מחלקו של הנאשם בפרשה והדגיש את העובדה שהנאשם אינו ממייסדי הקבוצה העבריינית, הקבוצה החלה לפעול שנתיים לפני שהנאשם נכנס לפעילות במסגרתה, ולכן איננו בגדר המבצע העיקרי אלא מסייע בדרג השני והשלישי בלבד. לאור זאת, נטען כי העונש שיוטל עליו חייב להיות נמוך מזה שיגזר על המבצעים בצוותא והסנגור הפנה את תשומת הלב לכך שבעניינו של נאשם 2 בתיק זה, שהורשע עפ"י הודאתו וטרם נגזר דינו, הוסכם על עונש מאסר בפועל של 7 שנים ושלושה חודשים שכולל בתוכו הפעלת מאסר על תנאי מתיק קודם, ועונש זה מתייחס גם לתיק נוסף שהוגש כנגד הנאשם השני בבית משפט השלום בירושלים בגין עבירות דומות, ועל כן, טוען הסנגור, התביעה אינה יכולה לדרוש כרף עליון עונש מאסר העולה על זה שהוסכם עימו לגבי נאשם 2.
הסנגור מדגיש כי חלקו של נאשם 1 בפרשה קטן בהרבה מזה של נאשם 2 ולכן העונש הראוי לו אמור לנוע בין מספר חודשי מאסר ועד לשנה מאסר בפועל לכל היותר.
עוד מפנה הסנגור למצבו הרפואי של הנאשם כפי שמתבטא במסמך רפואי של רופא משפחה וכפי שעולה מחוו"ד פסיכיאטרית שהוגשה לבית המשפט. הסנגור מדגיש כי הנאשם בעצמו לא הוציא את החשבוניות הכוזבות ולא קיבל חלק מהרווחים אלא רק תשלום עבור פעולות שביצע בגין רישום חברות הקש, הוא גורם חיצוני לפרשה ואינו חלק אינטגרלי מהקבוצה העבריינית ובהתחשב בכל אלה ובנסיבות העולות מעדותו של הנאשם בדלתיים סגורות יש מקום להקל עמו הן בגזירת המאסר והן בהטלת הקנס כאשר מצבו הכלכלי קשה ואין לו יכולת לשלם קנס בסכום גבוה.
10
העקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעקרון המנחה, ולשם כך עליו להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בתוך מתחם העונש ההולם יש לגזור את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כאשר ניתן לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא בשל שיקולי שיקום, ולחומרא מטעמים של הגנה על שלום הציבור.
חלק משיקולי הענישה מתבטאים בצורך בהרתעת הנאשם עצמו מביצוע עבירה נוספת וכן יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, ובמסגרת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בתכנון שקדם לביצוע העבירה, בחלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה, בנזק שהיה צפוי להגרם מביצוע העבירה ובנזק שנגרם בפועל, בסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה, יכולתו להבין את הפסול שבמעשיו.
בעת גזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לרבות פגיעה של העונש בנאשם ופגיעה במשפחתו, בנטילת אחריות על מעשיו, בשיתוף הפעולה שלו עם רשויות אכיפת החוק ובעברו הפלילי הקודם.
כאשר מדובר במספר עבירות המהוות אירוע אחד, יש לקבוע מתחם עונש הולם לאירוע כולו ולגזור עונש כולל לכל העבירות באותו אירוע.
הפרשה שבאה לידי ביטוי בכתב האישום, הינה אחת
הפרשות החמורות בתחום הלבנת הון, עבירות בניגוד ל
11
מדובר בקבוצה עבריינית שהתאגדה לצורך הוצאות חשבוניות כוזבות בסכום של מאות מיליוני שקלים, כאשר לצורך ההתארגנות הוקם ארגון שלם שמטרתו להקים ולרשום עשרות חברות קש אצל רשם החברות, באופן שמתיימר להציג חברות אלה כמעסיקות עובדים, מבצעות עבודות ונותנות שירותים, לפתוח חשבונות בנק ולהדפיס פנקסי חשבוניות כוזבות ולמכור חשבוניות אלה לעוסקים מורשים באופן שנחזה כאילו בוצעו עבודות וניתנו שירותים שלא היו ולא נבראו, באמצעות חשבוניות כוזבות אלה, העוסק הרוכש את החשבוניות הכוזבות מפחית את סכום החוב שהוא חייב לשלם במס הכנסה ומקזז את כספי המע"מ שהוא חייב לשלם בגין עסקאות שביצע. באופן זה, נגנב מאוצר המדינה סכום עתק של עשרות רבות של מיליוני שקלים ועבירות אלה מחייבות הטלת מאסר ממשי לתקופות של שנות מאסר ארוכות.
הנאשם איננו העבריין העיקרי בתיק זה, הוא לא ממקימי הקבוצה העבריינית והצטרף לקבוצה רק כעבור שנתיים וגם לא קיבל נתח מהרווחים, אולם הפעולות שביצע וגיוס שכירים לצורך רישומם בעלים ומנהלים של חברות קש, זיוף מסמכים לצורך הרישום וסיוע לפתיחת חשבונות בנק, סייעו לקבוצה העבריינית לבצע את התוכנית העבריינית של התחמקות מתשלום מס והלבנת הון בסכומי עתק של עשרות מיליוני שקלים.
גם הנאשם 2 איננו עבריין עיקרי בתיק זה, והעונש שהוסכם לגביו של 7 שנים ו-3 חודשים מאסר בפועל בנוסף להטלת קנס, משקף נכון את רמת הענישה הראויה בתיק זה, למי שאיננו במעגל הראשון של העבריינים. יודגש כי עונש זה הוסכם לפני שהחלה להשמע פרשת התביעה, ולכן עונש זה מגלם את ההקלה שיש להעניק למי שמודה באשמתו ולוקח אחריות על מעשיו. מטבע הדברים עונש זה אינו יכול להיות מוטל על מי שמנהל את משפטו ואינו מקבל אחריות על מעשיו.
עונשם של ראשי הקבוצה, העבריינים העיקריים, שהגו את התוכנית העבריינית והורו לדרגים שמתחתם לבצעה, חייב לעמוד על עונש שלא יפחת מ-10 שנות מאסר בפועל, ומכאן שהעונש של 7 שנים ו-3 חודשים, מתאים לסוג החומרה של העבירות שביצע הנאשם 2 כאשר עונש זה נגזר תוך התחשבות שהודה באשמתו ולקח אחריות על מעשיו.
חלקו של הנאשם 1 קטן יותר, הוא לא חלק אינטגרלי מהקבוצה העבריינית ואיננו מבצע עיקרי אלא מסייע, הוא חיצוני לקבוצה, אולם הפעולות שביצע סייעו לקבוצה לממש את התוכנית העבריינית שהותוותה ע"י ראשי הקבוצה.
12
בעבירות שעניינן סחר בסמים, קבעו בתי המשפט כי יש להעניש כל חוליה וחוליה בשרשרת היבוא, ההפצה וההספקה של הסם. באנלוגיה לענייננו, כל חוליה שמסייעת לקבוצה העבריינית לפעול, חייבת להענש אולם כל עבריין יענש עפ"י חלקו ואין לגזור אותו עונש על עבריין עיקרי כמו על עבריין משני.
בהתחשב בפעולות שביצע הנאשם וברווח שהפיק, בחומרה היתרה של הסיוע לבצע את המעשים של הפצת חשבוניות כוזבות ופגיעה בסכומים של עשרות מיליוני שקלים באוצר המדינה, מצד אחד, ובחלקו של הנאשם שכאמור הוא מסייע בלבד ולא חלק ממקימי הקבוצה העבריינית והוגה הרעיון שלה, במצבו הרפואי ובתרומתו בעבר לפעולות שונות שסייעו למדינה, ובעיקר לאור נטילת אחריות על המעשים והודאתו באשמות עוד לפני שנפתחה פרשת התביעה, דבר המצדיק הקלה ניכרת בענייננו, מצד שני, יש לראות בכל העבירות, לרבות עבירת השיבוש שהיא חלק מהמסכת העיקרית בתיק כמכלול כולל אחד, ויש לגזור את מתחם העונש הראוי בגין עבירות אלה כנע בין 6 שנות מאסר ל-9 שנות מאסר בפועל.
בהתחשב בנסיבות המחמירות מצד אחד, והמקלות מצד שני, כפי שפורטו לעיל וכפי שנטענו ע"י כל אחד מהצדדים, זה לחומרא וזה לקולא, ובהתחשב בהודאתו של הנאשם באשמות ובנטילת אחריות על מעשיו, העונש הראוי שיש לגזור על הנאשם הינו מאסר של 6 שנים בפועל וזהו העונש שייגזר על הנאשם.
בנוסף על כך, אני גוזר על הנאשם 18 חודשי
מאסר על תנאי שלא יעבור תוך 3 שנים עבירת רכוש מסוג פשע, עבירה של קבלת דבר במרמה,
עבירת זיוף, עבירה בניגוד ל
כמו כן אני גוזר עליו 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה שעניינה שיבוש הליכי חקירה או משפט.
13
בהתחשב בסכום שקיבל הנאשם תמורת פעילותו בסך 300,000 ₪ מצד אחד, ובמצבו הכלכלי הקשה היום מצד שני, אני מטיל על הנאשם קנס בסך 200,000 ₪ או 8 חודשי מאסר אם הקנס לא ישולם עד 30.3.2017.
הנאשם נעצר ביום 23.2.15, אולם מיום זה הוא ריצה עונש מאסר שנגזר עליו בתיק אחר וסיים לרצותו ביום 2.11.15. לפיכך עונש המאסר בפועל לתקופה של 6 שנים שנגזר על הנאשם בתיק זה, יחושב החל מיום 3.11.15.
זכות ערעור תוך 45 ימים.
ניתן היום, ה' באלול תשע"ו, 08 בספטמבר 2016, במעמד הצדדים.