1

לפניי בקשת הנתבעת לדחות את מועד הפינוי בהתאם לפסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

לטענת הנתבעת, אין לה לאן ללכת ולכן היא מבקשת דחייה של מועד הפינוי.

התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, כבר בחודש יוני היה על הנתבעת לפנות את הדירה והנתבעת אינה משלמת את דמי השכירות.

לאחר ששקלתי הטענות, מצאתי מקום לדחות את הבקשה.

התובעת זכאית לפסק דין כנגד הנתבעת. עילת הפינוי הינה בין היתר אי תשלום דמי שכירות. העובדה שלנתבעת אין מקום מגורים חלופי אינה חלק מתנאי הסכם השכירות ואינה יכולה להוות חלק משיקולי בית המשפט באשר לקביעת מועד הפינוי.

הבקשה נדחית לפיכך.

2

בשולי הדברים מצאתי מקום להעיר, כי התובעת ציינה, כי לו תינתן ערובה לתשלום דמי השכירות, תוכל לשקול דחייה במועד הפינוי.

לפיכך, מציע בית המשפט לנתבעת לפנות בעניין זה ישירות אל התובעת ולו תימצא ערובה לתשלום, סביר להניח, כי הצדדים יוכלו להגיע להסכמות.

ניתנה היום, ז' אלול תשפ"א, 15 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.