1

מבוא

1.             בהכרעת דין מיום 1.11.17, שניתנה לפי הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, הרשעתי את הנאשם, כדלקמן: באישום הראשון - בעבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, ובעבירה של תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין; באישום השני - בעבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה, לפי סעיף 380 לחוק העונשין ובעבירה של תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

2.             לפי האישום הראשון בכתב האישום, ביום 19.8.17 התפתח ויכוח בין הנאשם ואחיו, ש בעקבות הוויכוח, הוציא ש את הנאשם מהבית. למחרת, 20.8.17, הנאשם שב לבית, והכה את ש בבעיטות לרגליו ובאגרופים בגבו. בעקבות זאת, הוציאו אחיו של הנאשם, ש וד, את הנאשם פעם נוספת מהבית. בהיותו מחוץ לבית, בעת שד ישן בסלון, השליך הנאשם אבנים על חלון הסלון וניפץ אותו. שברי הזכוכית פגעו במצחו של ד.

2

לפי האישום השני בכתב האישום, בהמשך לאירוע המתואר באישום הראשון, ביום 21.8.17, שוחרר הנאשם בתום חקירה תוך שנאסר אליו להתקרב לבית וליצור קשר עם בני משפחתו משך 7 ימים. ביום 22.8.17 הגיע הנאשם אל הבית, דפק בחוזקה על דלת הבית עד שהוכנס לבית. הנאשם נטל מקל מטאטא, נכנס לחדרו של ש, תוך שהכה בו באמצעות המקל ואמר "אני אפגע בך". משה נכנס לחדר וניסה לעצור את הנאשם מלהכות בש, ובהמשך לכך, הנאשם הכה במשה באמצעות המקל וגרם למשה דימום ברגלו השמאלית.

טענות הצדדים לעונש

3.             באת כוח התביעה טענה, כי נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלמות גופו של אדם והגנה על האוטונומיה של הפרט שלא יופנה נגדו מלל מאיים. לצד זאת, נפגעו הקניין הפרטי ותחושת הבטחון של בעלי הבית, וכן הבטחת תקינות עבודת הרשויות והסדר הציבורי. לטענתה, הפגיעה היא ברף גבוה, לאור ביצוע העבירות תוך כדי הפרת הוראה חוקית.

4.             עוד טענה כי יש לקחת בחשבון, כי הנאשם הורשע בביצוע עבירות אלימות כלפי בני משפחתו בשני אישומים, כאשר אירוע אחד הוא המשך ישיר לאירוע השני, תוך הפרת הוראה חוקית וזלזול בהוראות של קצין משטרה. לטענתה, לפי מדיניות הענישה הנהוגה, ראוי לנקוט יד קשה בעבירות מסוג זה, הכוללות פגיעה בבני משפחה ופגיעה באינטרס הציבורי, ומדובר בהפרת הוראות חוקיות ברף גבוה. כן ציינה, כי מדובר באלימות מתמשכת כלפי שלושה מתלוננים, שהם שלושת אחיו של הנאשם. הנאשם ביצע את העבירות תחת השפעת חומרים פסיכואקטיביים כפי שעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית שניתנה בעניינו.

5.             לטענתה, לאור נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הפסיקה, כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים ובין מאסר לתקופה של 14 חודשים.

6.             עוד טענה, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם הודה ונטל אחריות; לחובתו של הנאשם שני הליכים פליליים קודמים בעבירות דומות שהסתיימו בצו אשפוז הואיל ונמצא כי הנאשם לא כשיר לעמוד לדין.

7.             לאור האמור, עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 22.8.17, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים למתלוננים.

8.             בא כוח הנאשם טען, לעומת זאת, כי יש לקחת בחשבון בקביעת מתחם העונש ההולם כי הנאשם קרוב לסייג לאחריות פלילית. המדובר, לטענתו, כנסיבה לקולה ויכולתו של הנאשם לשלוט במעשיו היא מוגבלת. גם נסיבות ביצוע העבירות אינן ברף גבוה והן כוללות חבלה שאינה משמעותית וקשה.

9.             לטענתו, באת כוח התביעה לא תמכה את מתחם העונש ההולם בפסיקה ולפיכך אין לאמץ המתחם שהציעה. כן טען, כי לאור מדיניות הפסיקה שהציג, מתחם העונש ההולם מקל בהרבה מזה שלו עתרה התביעה, והוא כולל מאסר לתקופה קצרה בלבד.

3

10.         עוד טען כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם הודה במיוחס לו; נעשה ניסיון לשלב את הנאשם בהליך טיפולי שלא צלח. הנאשם היה מאושפז בצווי אשפוז בעבר אולם שוחרר לאחר תקופות קצרות; אין לחובתו של הנאשם עבר פלילי ולא ניתן לזקוף לחובתו את סיום ההליכים בעניינו מחמת שלא היה כשיר לעמוד לדין; הרקע המשפחתי של הנאשם קשה ביותר והנאשם אינו מצליח להתמודד עם מצבו המשפחתי ונסיבותיו הקשות; הנאשם נתון במעצר ממושך מחודש אוגוסט וזה מעצרו הממושך הראשון; הנאשם לא זוכה לטיפול במסגרת שירות בתי הסוהר; הנאשם נכון לביצוע טיפול בבית חולים פסיכיאטרי מיד לאחר שחרורו.

11.         לאור האמור, עתר בא כוח הנאשם להסתפק בתקופת מעצרו, להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, ולא להטיל קנס או פיצויים בשל מצבו הכלכלי של הנאשם ומשום שאין באפשרותו של הנאשם לשלם רכיב כלכלי כלשהו.

12.         הנאשם הוסיף, כי הוא מטופל בשירות בתי הסוהר בקבוצות לגמילה מסמים ומבקש טיפול פסיכיאטרי לאחר שחרורו.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

13.         בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג לחוק העונשין).

14.         כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלומו, גופו, שלוות נפשו וביטחונו של אדם. כן נפגעו הערכים של הגנה על סמכותם של גורמי האכיפה והסדר הציבורי. הפגיעה בערכים החברתיים היא ברף בינוני - גבוה, לאור מעשי האלימות החוזרים ונשנים של הנאשם כלפי בני משפחתו, והואיל וביצע חלק מהעבירות תוך הפרת הוראה חוקית שמנעה ממנו להתקרב לבית ולבני המשפחה.

15.         כן לקחתי בחשבון את מדיניות הפסיקה, שעניינה רף הענישה בעבירות אלימות דומות כלפי בני משפחה המבוצעות תוך הפרת הוראה חוקית (ראו, למשל: עפ"ג (מחוזי, חיפה) 8030-11-15 לאופר נ' מדינת ישראל (17.12.15); ת"פ (רח') 35740-11-12 מדינת ישראל נ' פלוני (3.10.13); ת"פ (רח') 25125-09-11 מדינת ישראל נ' איינט (23.2.12); ת"פ 4452-03-09 מדינת ישראל נ' כהן (18.8.09); ת"פ (ת"א) 5658-10-09 מדינת ישראל נ' אהרון (17.12.09)).

4

16.         באת כוח התביעה הפנתה לת"פ (פ"ת) מדינת ישראל נ' לוי (27.10.15) שבו נקבע מתחם ענישה בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה הכולל מאסר הנע בין 4 - 18 חודשים. עיון בגזר הדין מגלה כי מדובר בנסיבות חמורות בהרבה הכוללות שימוש באלה, אלימות קשה ביותר וגרימת חבלות של ממש. לעומת זאת, בא כוח הנאשם הפנה לפסיקה הכוללת ענישה של מאסר על תנאי או מאסר לתקופה קצרה. עיון בגזרי דין אלו מגלה נסיבות מקלות בהרבה, עבירות קלות יותר והיעדר העבירה של הפרת הוראה חוקית (ראו למשל: ת"פ (י-ם) 54307-05-12 מדינת ישראל נ' אריא (24.2.16); ת"פ (רח') 1477-04-13 מדינת ישראל נ' פלוני (23.11.15); ת"פ (רמ') מדינת ישראל משטרת ישראל תביעות רמלה נ' פנטה (3.3.15); ת"פ (כ"ס) 16463-08-14 מדינת ישראל נ' פלוני (10.9.15); ת"פ (כ"ס) 45071-09-11 מדינת ישראל נ' נחום (17.12.13)).

17.         בקביעת מתחם העונש ההולם לקחתי גם בחשבון כי הנאשם ביצע את העבירות, בין היתר לאור מצבו הפסיכיאטרי וכשהוא תחת השפעת חומרים פסיכואקטיביים כפי שעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית שניתנה בעניינו. צודק בא כוח הנאשם כי מצבו הפסיכיאטרי עשוי לשמש לזכותו של הנאשם בקביעת מתחם ענישה מקל (ע"פ (מחוזי, מרכז) 28989-06-17 מיכאל רחמני נ' מדינת ישראל (1.10.17)). עם זאת ביצוע עבירות תחת השפעת חומרים ממכרים, בוודאי שלא יכול לשמש לזכותו של נאשם.

18.         מכאן, לאור העבירות שבהן הורשע הנאשם בנסיבות הענין, ומדיניות הענישה הרלוונטית, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה קצרה ובין מאסר לתקופה של 14 חודשים.

העונש ההולם בתוך המתחם

19.         לקחתי בחשבון את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות (סעיף 40 יא לחוק העונשין): הנאשם הודה ונטל אחריות; נעשה ניסיון לשלב את הנאשם בהליך טיפולי שלא צלח. הנאשם היה מאושפז בצווי אשפוז בעבר אולם שוחרר לאחר תקופות קצרות; אין לחובתו של הנאשם עבר פלילי ולא ניתן לזקוף לחובתו את סיום ההליכים בעניינו מחמת שלא היה כשיר לעמוד לדין; הרקע המשפחתי של הנאשם קשה ביותר והנאשם אינו מצליח להתמודד עם מצבו המשפחתי ונסיבותיו הקשות; הנאשם נתון במעצר ממושך מחודש אוגוסט וזה מעצרו הממושך הראשון; הנאשם נכון לביצוע טיפול בבית חולים פסיכיאטרי מיד לאחר שחרורו.

20.         מכאן, שמירב הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות נוטות לכיוון המקל בתוך מתחם העונש ההולם, ויש להטיל על הנאשם מאסר לתקופה קצרה.

21.         עוד מצאתי מקום לחייב את הנאשם בתשלום פיצויים, וזאת משום פגיעתו בבני משפחתו, ולאור הצורך לאזן את רכיבי הענישה. את הפיצויים קבעתי בהתאם למדרג הפגיעה, וכן לקחתי בחשבון את מצבו הכלכלי של הנאשם.

5

סוף דבר

22.         לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 22.8.17.

ב.     מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע;

ג.       מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון;

ד.     מאסר על תנאי לתקופה של 2 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירה של הפרת הוראה חוקית;

ה.    הנאשם ישלם פיצויים - לעד תביעה 2 פיצויים בסכום 500 ₪; לעד תביעה 4 פיצויים בסכום 500 ₪; ולעד תביעה 5 פיצויים בסכום 500 ₪. את הפיצויים ישלם לכל עדי התביעה ב-5 תשלומים שווים ורצופים, הראשון ביום 1.1.18 והיתרה ב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ה חשוון תשע"ח, 14 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.