1

הבקשה

1.      בקשה למתן ארכה להגשת תביעה נגררת.

פתח דבר

2.      ואלה העובדות הרלוונטיות להכרעה בבקשה:

                                     א.   ביום 17.11.15, הורשע הנאשם, ששימש כיו"ר עמותת צעירי חב"ד (להלן: "העמותה"), על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ושימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במטרה להתחמק ממס, בהיקף של מליוני ₪.

2

                                      ב.    ביום 29.11.25, גזר בית המשפט - שאימץ את הסדר הטיעון - את דינו של הנאשם, והטיל עליו את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר מותנים וקנס בסך 1,500,000 ₪.

                                       ג.    במקביל להליך הפלילי, נכנסה העמותה להליכי פירוק. ביום 15.11.15 ניתן צו פירוק זמני לעמותה, ומונה לה מפרק זמני.

                                      ד.    ביום 12.4.16, הגיש המפרק הזמני בקשה זו, למתן ארכה בת 90 ימים לעמותה, לצורך בחינה, ובמידת הצורך, הגשת תביעה נגררת נגד הנאשם.

טעמי הבקשה

3.      המבקש נימק הבקשה בטעמים הבאים:

                                     א.   בנסיבות תיק הפירוק עלה הצורך לבחון את שיקום העמותה והבראתה, שכן טרם ניתן צו פירוק או הוחלט על הסדר נושים. עד כה, המבקש הקדיש את מירב משאביו למשא ומתן לשיקום והבראת העמותה. משכך, לא היה באפשרותו להגיש את התביעה הנגררת במועד הקבוע בדין.

                                      ב.    מעשי הנאשם תרמו להגעת העמותה להליכי הפירוק, וליצירת הקושי המתואר.

                                       ג.    מותב זה בקיא בעובדות ובפרטי התיק, ומכיר את מעורבות הנאשם בעמותה. לכן, קבלת הבקשה תוביל לחסכון בזמן שיפוטי.

                                      ד.    התקבלה הסכמת המאשימה, הכנ"ר ורשם העמותות, לבקשה.

עמדת הנאשם

4.      הנאשם התנגד לבקשה, שהוגשה ביום האחרון שבו ניתן היה להגיש את התובענה הנגררת, וביקש לקבוע מועד לדיון על מנת לפרט את כלל טעמי התנגדותו.

החקיקה הרלוונטית

5.      האפשרות להגשת תביעה נגררת להרשעה בפלילים מוסדרת בסעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), הקובע:

3

"(א) הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו - ונגדו בלבד - תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.

(ב) שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור."

מכוח הסעיף המתואר הותקנה תקנה 17 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת, בין היתר, כי: "כתב התביעה יוגש לבית המשפט תוך תשעים ימים לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט".

חשוב לציין, כי אין בסעיפים אלה כדי לפגוע בזכותו של תובע להגיש תביעה אזרחית "רגילה" כנגד אדם שהורשע בפלילים, בשל העובדות שמהוות את העבירה שבה הורשע.

אולם, קיים הבדל במישור הראייתי בין תובענה אזרחית "רגילה" ובין תובענה נגררת להרשעה בפלילים, הקבוע בסעיפים 42א ו-42ד, לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971.

סעיף 42(ד), מקנה לממצאים ולמסקנות של פסק הדין הפלילי, המוגשים בהליך אזרחי מכוח סעיף 77 לחוק בתי המשפט, תוקף של ראיה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה. זאת להבדיל מממצאים ומסקנות של פסק דין פלילי המוגשים במסגרת הליך אזרחי "רגיל", הקבילים כראיות לכאורה.

דיון

6.      לאחר שבחנתי את טעמי הבקשה החלטתי לדחותה. להלן טעמיי.

                                     א.   המבקש לא סיפק בבקשתו טעם מיוחד להימנעותו מהגשת תביעה נגררת במועד הקבוע בדין, באופן המצדיק היענות לבקשה.

4

                                      ב.    כפי שעולה מהבקשה עצמה, המבקש טרם גיבש את עמדתו בשאלת עצם הגשת תביעה נגררת, באופן שאף קיימת אפשרות שכלל לא תוגש כזו. בנסיבות אלה, לא ברור כי דחיית הבקשה תוביל לפגיעה כלשהי בעמותה.

                                       ג.    איני מוצא עדיפות מיוחדת לבירור התביעה כתביעה נגררת בפני, שכן מותב זה לא שמע ראיות ולא קבע ממצאי עובדה בהליך הפלילי. כל שעשה מותב זה, במסגרת ההליך הפלילי, הוא גזירת דינו של הנאשם, שהורשע על יסוד הודאתו, מבלי שנשמעו ראיות כלשהן ביחס לעובדות שעל יסודן הורשע הנאשם, באופן שאין למותב זה יתרון מיוחד על פני מותב אחר.

יודגש כי ההסדר החוקי המאפשר הגשת תביעה נגררת להרשעה בפלילים "לא בא לשרת דווקא את התובע שנפגע ממעשה העבירה שבגינו הורשע הנתבע, אלא - ואולי, בעיקר - לשרת את עניינו של בית המשפט על-ידי מניעת התדיינויות ועל-ידי חיסכון בזמן" (רע"א 8101/98 פלוני נ' פלוני, פ"ד נ"ד(2) 636).

בנסיבות המתוארות, איני סבור כי יהיה בהגשת התובענה כתביעה נגררת, כדי לחסוך בזמן שיפוטי.

                                      ד.    אין בדחיית הבקשה כדי לחסום את דרכה של העמותה לערכאות, שכן זכותה להגיש תובענה אזרחית "רגילה" כנגד הנאשם, בפני בית המשפט המוסמך, אם בסופו של דבר יחליט המבקש שיש צורך בכך.

סוף דבר

7.                  לאור כל האמור ,הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ו, 21 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.

5