ת"פ 47410/12/12 – מדינת ישראל נגד א' ש' ל'
בית משפט השלום בנתניה |
||
ת"פ 47410-12-12 מדינת ישראל נ' ל' |
|
29 דצמבר 2014 |
1
|
בפני כב' השופטת גלית ציגלר |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
||
נגד
|
|||
הנאשמת |
א' ש' ל' |
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד ואסים בדר
הנאשמת ובא כוחה עו"ד בני כץ
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירות של תקיפת בן זוג ותקיפה ואיומים כלפי בתה.
הנאשמת נשלחה לשירות המבחן לבקשת בא כוחה, על מנת לבחון בין היתר שאלת ההרשעה, כשהצדדים הודיעו שידברו ביניהם לאחר קבלת התסקיר.
היום הודיעו הצדדים על עמדה משותפת לפיה הם מבקשים לבטל את ההרשעה ולהטיל על הנאשמת עונש של התחייבות וצו מבחן לתקופה של שנה, וביקשו כי בית המשפט יכבד הסכמה זו.
כתב האישום בו הודתה הנאשמת תוקן לקולא בצורה משמעותית, והיא כאמור לקחה אחריות על המעשים והודתה בהם.
עומדים בפני שני תסקירי שירות מבחן, הראשון שבהם ארוך ומפורט ומביא בהרחבה את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשמת, את המצב אשר הוביל לביצוע העבירות, את התרשמות קצינת המבחן מהנאשמת, את שיתוף הפעולה שלה והרצון להליך שיקומי, כאשר בסופו של דבר להערכתה הסיכון להישנות התנהגות אלימה מצידה פחת בצורה משמעותית.
כבר בתסקיר הראשון המליצה קצינת המבחן לבטל את ההרשעה ולהטיל על הנאשמת צו מבחן.
בהמשך סברתי כי ראוי שהנאשמת תחל בהליך טיפולי ממשי, כך שיבחן שיתוף הפעולה שלה עם שירות המבחן על פני תקופה, ובתסקיר נוסף שהתקבל מסרה קצינת המבחן כי הנאשמת המשיכה בשיתוף הפעולה, היא מטפלת בעצמה גם מחוץ לשירות המבחן, וקיימת התפתחות חיובית בהתנהלות שבינה לבין בנותיה. קצינת המבחן שבה וחזרה על המלצתה לביטול ההרשעה והטלת צו מבחן.
כאמור, לאחר קבלת התסקיר הנוסף התרשמה התביעה כי זהו המקרה המתאים בו יש לבקש את ביטול ההרשעה, וזאת לנוכח הנסיבות המפורטות בתסקירים.
2
הנאשמת ילידת 1964, שזוהי הסתבכותה הראשונה בפלילים. הנאשמת הודתה, לקחה אחריות על מעשיה, ובכך מנעה את הצורך בשמיעת העדויות מבני משפחתה ובעיקר זו של בתה.
הנאשמת כאמור שיתפה פעולה, וניכר כי ההליך הטיפולי משפיע על התנהלותה, והיא מעוניינת בכך גם בעתיד. כפי שציינה קצינת המבחן, הטיפול והמשך הקשר עם שירות המבחן מהווה גורם נוסף המפחית סיכון.
שקלתי את עמדת הצדדים לאור טיבן של העבירות מצד אחד, ולנוכח המלצות התסקיר ונסיבותיה האישיות של הנאשמת מאידך, ואף אני סבורה כי בנסיבות הללו בהתחשב בעבודתה וביתר הפרטים שציינתי יש מקום להתחשבות חד פעמית באופן שההרשעה תבוטל, כך שיקבע כי הנאשמת ביצעה את העבירות אולם, היא לא תורשע בגינן.
בהתאם להמלצות התסקיר ניתן בזה צו מבחן לתקופה של 12 חודשים.
על הנאשמת לעמוד בקשר עם שירות המבחן ולהתייצב בכל עת שתידרש.
הנאשמת תחתום על התחייבות בסך 2,000 ₪ לתקופה של שנה, שלא תעבור את העבירות בהן הודתה, או כל עבירה של אלימות במשפחה. לא תחתם ההתחייבות, תרצה הנאשמת 18 ימי מאסר תמורתה.
מובהר כי אם לא תמלא הנאשמת אחר צו המבחן, ניתן יהיה להפקיעו ולהטיל עליה עונש חלופי.
זכות ערעור תוך 45 יום.
ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"ה, 29/12/2014 במעמד הנוכחים.
|
גלית ציגלר , שופטת |
