1

 

 

 

 

כתב אישום ורקע

 

1.         הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירת פציעה כשהעבריין מזויין - לפי סעיף 355(א)(1) + סעיף 334 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

 

2

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 20/8/17 סמוך לשעה 18:30, במושב עלמה, הגיע הנאשם ברכב טנדר מסוג איסוזו יחד עם אדם נוסף בשם אליהו כמיסה לחצר ביתו של המתלונן אפרים זיגדון, ואזי החל ויכוח בין הנאשם למתלונן בנוגע לשחיטת עגל. במהלך הוויכוח, המתלונן הורה לנאשם לצאת מהחצר ואמר לו כי הוא לא רוצה לתת לו את העגל, ואז נצמדו השניים אחד לשני והחלו להיאבק. הנאשם שב לרכבו, ומשניגש המתלונן לפתוח את שער הרפת במקום, חזר הנאשם כשהוא מצויד במוט ברזל המשמש להשחזת סכינים ותקף באמצעותו את המתלונן - במכה לראשו ובהמשך בצד השמאלי של חזהו. המתלונן נאבק בנאשם ושניהם נפלו ארצה. המתלונן הצליח לשחרר את המוט מידי הנאשם ולמקום הגיעו הורי המתלונן והפרידו בין השניים וגם כמיסה הרחיק את הנאשם מהמתלונן, והנאשם וכמיסה עזבו את המקום.

למתלונן נגרם חתך עורי בגודל של 5 ס"מ בקרקפת באזור אוסיפטלי שמאלי עליון עם המטומה תחתיו וכן כאבי ראש, הקאות וסחרחורות.

הנאשם נזקק לטיפול רפואי והוא טופל בבית החולים זיו בצפת, והחתך בראשו נתפר בהרדמה מקומית.

 

2.         כאמור, ביום 23/8/17 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, בפני כבוד השופטת שרון-גרין, לפיו כתב האישום תוקן למתכונתו שפורטה לעיל, והנאשם הודה והורשע. בנוסף נקבע כי יוגש תסקיר לגבי הנאשם שמסקנותיו לא יחייבו את הצדדים.

 

תסקירי שרות המבחן

 

בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים.

 

3.         תסקיר מיום 23/11/17

בהתאם לתסקיר, הנאשם בן 31 מתגורר עם הוריו במושב דלתון, מאורס ועתיד להתחתן, בן למשפחה המונה זוג הורים וחמישה ילדים כשהנאשם הוא בן הזקונים.

הנאשם הפסיק את לימודיו אחרי 10 שנות לימוד והצטרף לעבודה במשק החקלאי של הוריו.

הנאשם שירת בצבא במשך קרוב לשנתיים כלוחם גבעתי ולאחר חצי שנה ביקש העברה לקרבת ביתו, וחוות דעת מפקדו הייתה חיובית. לאחר שחרורו מהצבא החל לעבוד בעסק המשפחתי בתשלום שם עובד עד היום.

נמסר כי הנאשם נעדר עבר פלילי אך צויין כי הופנה לחקירת שרות המבחן בשנת 2007 והוא נדון לצו של"צ ללא הרשעה בגין החזקת נכס החשוד כגנוב.

הנאשם קיבל אחריות חלקית על ביצוע העבירה - הודה כי תקף את המתלונן, אך טען כי לאחר שהחל הוויכוח ביניהם, נזרקו לכיוונו חפצים על ידי המתלונן והוא נפגע מהם. הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו.

שרות המבחן מסר כי הנאשם הביע עמדה אמביוולנטית ביחס לאחריותו האישית, כשתחושותיו נעו בין אשמה לקורבנות, בנוסף צויין כי הנאשם מעוניין להתנצל בפני המתלונן אך לא עשה זאת עד אז, וכי לעיתים הוא חש כי המתלונן הוא זה שחייב לו התנצלות.

3

שרות המבחן התרשם מהנאשם כמי שמשתדל לנהל אורח חיים נורמטיבי, אך שהתקשה להתנהל באופן יציב במסגרות חייו השונות. צויין כי מידת הביטחון שלו בקשרים עם דמויות משמעותיות במשפחתו וכן עם דמויות טיפול הינה נמוכה, וכי הדבר השפיע על יחסיו הבין אישיים עם הסביבה. עוד התרשם שרות המבחן, כי הנאשם נמצא בהכרה ראשונית ביחס לדפוסיו המכשילים, כי הוא התקשה לווסת את דחפיו, וכי הוא מונע מתוך דחף רגעי ללא מחשבה קדימה.

הנאשם הביע עמדה קורבנית, יחד עם זאת ניכר כי הוא חש בושה וצער על הפגיעה שנגרמה למתלונן. עוד ציין שרות המבחן כי קיים אצל הנאשם קושי בגיבוש תפקידו החברתי והמשפחתי. הערכת שרות המבחן הייתה כי הנאשם חש צורך להגן על קיום המשק החקלאי של משפחתו, בשל ריבוי חוות הבקר בסביבת מגוריו והדבר הוביל אותו לעיתים להתנהגות אלימה.

לצד האמור לעיל, שרות המבחן התרשם מהנתינה הרבה של הנאשם למשפחתו. צויין כי יש לו יכולת להביע רגשות, דבר שיכול לסייע לו לערוך שינוי. שרות המבחן לא זיהה אצל הנאשם מאפיינים אנטיסוציאליים.

שרות המבחן העריך כי הנאשם זקוק לטיפול שיסייע לו לגבש זהות אישית ויקנה לו כלים להתמודדות אלטרנטיבית. הנאשם הביע נכונות ומוטיבציה ראשונית לטיפול.

הערכת שרות המבחן הייתה כי הסיכון להישנות ביצוע עבירות על ידו בעתיד הינו בינוני, ואולם צויין כי טיפול עשוי להפחית את הסיכון בצורה משמעותית.

 

נוכח קבלת אחריות חלקית והתלבטות לגבי הפרוגנוזה לטיפול בעניינו של הנאשם, שרות המבחן ביקש בתסקירו הראשון לדחות את הדיון, על מנת לבחון את שילובו בקבוצה טיפולית ואת סיכויי שיקומו הממשיים.

 

4.         תסקיר מיום 18/3/18

המלצת שרות המבחן היתה להעדיף בעניינו של הנאשם את הפן השיקומי. שרות המבחן המליץ להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה, בנוסף שרות המבחן חזר על הערכתו כי טיפול עשוי להפחית את הסיכון להישנות מעשים דומים בעתיד.

הנאשם שולב בקבוצה טיפולית ייעודית בשרות המבחן. נמסר ממנחת הקבוצה כי הנאשם הגיע לכל המפגשים וכי עמד בתנאים שהוצבו לו. עוד נמסר כי הנאשם שיתף פעולה עם התכנים שעלו בתהליך הטיפול, הביע אמפטיה גבוהה כלפי חברי הקבוצה, הקשיב לדבריהם והיה שותף לדיונים. נמסר כי הנאשם הינו שותף דומיננטי בקבוצה, שיתף באופן אותנטי בחולשותיו ובבחירותיו השגויות, ביטא אמפטיה כלפי נפגע העבירה, וההתרשמות הייתה כי הוא זיהה והכיר בדפוסיו האימפולסיביים וכי הוא פועל על מנת לשנותם.

4

התרשמות המנחה הייתה כי הנאשם זקוק לעבודה טיפולית ממוקדת בתחום התקשורת הבין אישית ובתחום האלימות.

בשיחה עם שרות המבחן מסר הנאשם כי התכנים שעולים בקבוצה עוזרים לו למתן את תגובותיו האימפולסיביות ומחדדים בפניו את המקומות בהם הוא זקוק לשינוי.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

ביום 29/4/18 התקיימה ישיבת הטיעונים לעונש.

ב"כ המאשימה הגיש את טיעוניו בכתב וב"כ הנאשם השמיע טיעוניו.

 

5.         טיעוני ב"כ המאשימה

ב"כ המאשימה עמד בטיעוניו על הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה וטען כי הפגיעה בהם הייתה משמעותית. נטען כי הנזק שיכול היה להיגרם למתלונן אף הוא משמעותי בשל אופי התקיפה וכלי התקיפה.

בנוסף הפנה ב"כ המאשימה למדיניות הענישה וטען כי מתחם העונש ההולם הוא בין 10-20 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, וביקש להשית עליו מאסר בפועל בחלקו האמצעי-עליון של מתחם העונש לו עתר, מאסר על תנאי, התחייבות, פיצוי וקנס.

 

6.         טיעוני ב"כ הנאשם

ב"כ הנאשם התייחס לכך שלמתלונן חלק משמעותי בוויכוח שהתנהל עובר לתקיפה, וכי חולק על טיעוני המאשימה באשר לכך שהנאשם הוא זה שיזם ותכנן את האירוע, אף לכך שהנאשם פעל באכזריות רבה, כפי שנטען בטיעוני התביעה לעונש. ב"כ הנאשם טען כי מדובר בנאשם צעיר נעדר עבר פלילי, שהודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי, לקח אחריות מלאה על מעשיו והתחרט. צויין כי הנאשם והמתלונן ערכו סולחה ביניהם.

ב"כ הנאשם הפנה לחלקו של המתלונן באירוע ולמדיניות הענישה בעבירות מסוג זה, תוך שטען כי המקרים אליהם הפנה ב"כ המאשימה הינם חמורים בהרבה מהמקרה כאן, וטען כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל. ב"כ הנאשם ביקש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם, ולהטיל עליו צו מבחן כהמלצת שרות המבחן.

 

דברי הנאשם

הנאשם סיפר כי הוא והמתלונן חברים מתקופת התיכון, וכי השניים נפגשו במקרה, זמן לא רב לפני מועד הטיעונים לעונש, מחוץ ליישוב בו שניהם מתגוררים, התחבקו והביעו חרטה ואף הצטלמו ביחד. הצילום המשותף הוצג מעל מסך הטלפון בפני בית המשפט.

5

בעניין זה אציין, כי מספר ימים לפני המועד שנקבע מראש למתן גזר דין, הגיש המתלונן, מר אפרים זגדון, מכתב ובו ביקש להבהיר כי בניגוד לטענת הנאשם, לא נערכה כל סולחה בין השניים. עוד נאמר במכתבו של המתלונן, כי הוא עצמו לא הביע בפני הנאשם כל התנצלות או חרטה, וכי התמונה שהוצגה בפני בית המשפט הינה תמונה ישנה.

לנוכח הגשת המכתב מטעם המתלונן, ביקשתי את תגובת הצדדים לאמור במכתב, ואף דחיתי את מועד השמעת גזר הדין.

המאשימה הגיבה כי שוחחה עם המתלונן, הודיעה לו על זכותו להגיש הצהרת נפגע, ובקשה, כי אם לא תוגש הצהרת הנפגע, ייחשב המכתב של המתלונן כעמדתו לעונש.

הנאשם טען, בתגובתו למכתב המתלונן, כי המתלונן משקר, כי הצילום המשותף של הנאשם והמתלונן, שהוצג בבית המשפט הוא אוטנטי, וכי המתלונן פנה לנאשם באמצעות צד ג' וביקש לקבל מהנאשם פיצוי גבוה, שאם לא כן יטען שלא נערכה סולחה בין הצדדים.

אם כך, קיימת מחלוקת עובדתית מאוחרת, אשר לא ניתן בהליך זה, במיוחד בשלב הנוכחי, להכריע בה.

יצויין כי שרות המבחן לא התייחס באף לא אחד משני התסקירים לעמדת המתלונן, ונראה כי פנייה אל אותו נפגע עבירה לא נעשתה.

לא מצאתי טעם לערוך בעניין זה בירור נוסף, מה גם שהדבר לא התבקש על ידי המאשימה, והחלטתי לפיכך להימנע מלתת משקל לעניין הסולחה שהנאשם טען לה, ומטיעוניו של המתלונן במכתבו.

 

דיון והכרעה

 

7.         תיקון 113 לחוק העונשין קובע את העיקרון המנחה בענישה והוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בשלושה פרמטרים: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

הערכים המוגנים

 

8.         חומרת עבירת הפציעה בנסיבות מחמירות באמצעות נשק חם או קר מתבטאת בעונש שקבע המחוקק בגין ביצועה - 6 שנות מאסר, עונש כפול מזה שנקבע בגין עבירת הפציעה הרגילה. הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה הם שלמות גופו של האדם בריאותו ובטחונו האישי. החיקוק נועד לקביעת כללי התנהגות, שנועדו להגן על שלמות הגוף, תחושת הביטחון והכבוד של הפרטים בחברה מפני תופעת האלימות, במיוחד משימוש בנשק חם או קר.

6

שימוש באלימות לשם פתרון סכסוכים הנו, למרבה הצער, תופעה נפוצה ומתפשטת. המקרים שבהם מצטייד אדם בכעסו בכלי נשק, והולם בו ברעו על רקע ויכוח או סכסוך, הנם המקרים המאופיינים במשנה חומרה, והם צופנים בחובם סכנה ממשית לפגיעה בזולת.

 

בע"פ 8991/10 יעקב מכבי נגד מדינת ישראל (27.10.11), הדגיש בית המשפט העליון את החומרה שביישוב סכסוכים בדרך אלימה בקובעו:

 

"בית משפט זה קבע ושב וקבע, בפסקי דין רבים מספור, כי יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במלחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות. יפים לכאן דברים שנקבעו בע"פ 4173/07 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 16.8.2007)):

 

"רבות נאמר בבתי המשפט על תופעת האלימות הפושה בחברה הישראלית ועל הצורך של איחוד כוחות של כל הרשויות לצורך מלחמה בתופעה זו. תפקידו של בית המשפט במאבק הוא הטלת עונשים מרתיעים ומשמעותיים על הנוקטים באלימות לפתרון סכסוכים, על מנת להעביר מסר, הן לעבריין האינדיווידואלי, והן לעבריינים הפוטנציאלים ולחברה כולה, כי אין החברה טולרנטית להתנהגויות מעין אלה" (שם, פיסקה 10; וראו גם: ע"פ 9630/09 זוהר נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 20.7.2010); ע"פ 3863/09 מדינת ישראל נ' חסן, פיסקה 21 ([פורסם בנבו], 10.11.2009)).

ובהמשך:

 

"המסר החד-משמעי שעל בתי המשפט להעביר הוא כי לא ניתן להשלים, בשום מקרה, עם פתרון סכסוכים באלימות ובכוח הזרוע".

 

ראו עוד את הדברים שנאמרו בע"פ 3573/08 עודה עוואדרה נגד מדינת ישראל (30.11.09):

 

7

"אשוב ואדגיש דברים עליהם עמדתי בע"פ 3863/09 מדינת ישראל נ' חסן ([פורסם בנבו], 10.11.2009), לפיהם קיים אינטרס ציבורי מובהק וחד משמעי בהרתעת היחיד והרתעת הרבים מפני נקיטה בדרך של כוח ואלימות ליישוב מחלוקות וסכסוכים תוך שימוש בנשק קר. המסר שצריך לצאת מבית משפט זה הוא שחברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם שימוש בסכין לשם פתרון מחלוקות וסכסוכים. יש לשוב ולהדגיש כי זכותו של כל אדם לחיים ולשלמות הגוף היא זכות יסוד מקודשת ואין להתיר לאיש לפגוע בזכות זו. יש להלחם באלימות שפשטה בחברה הישראלית על כל צורותיה וגווניה, אם בתוך המשפחה ואם מחוצה לה, אם בקרב בני נוער ואם בקרב מבוגרים. נגע האלימות הינו רעה חולה שיש לבערה מן היסוד, ומן הראוי שידע כל איש ותדע כל אישה כי אם יבחרו בדרך האלימות ייטו בתי המשפט להשית עליהם עונשי מאסר משמעותיים ומרתיעים מאחורי סורג ובריח (ע"פ 3863/09 הנ"ל, סעיף 21)."

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

 

9.         מדובר במתלונן ובנאשם בני ישוב קטן, שביניהם מחלוקת בענייני בקר.

לאחר שהנאשם הגיע לביתו של המתלונן, החל ויכוח בין השניים במהלכו נאבקו אחד בשני.

לאחר שנפרדו השניים זה מזה, והנאשם חזר לרכבו, הוא שב אל חצר ביתו של המתלונן ותקף אותו במוט ברזל בראשו ובצדו השמאלי של חזהו, והשניים המשיכו להיאבק עד שהופרדו על ידי הורי המתלונן. מדובר לפיכך בהתנהגות, אשר גם אם קדמה לה התגרות מצד המתלונן כפי שהנאשם טען, שבה הנאשם הסלים את האלימות, התחמש ותקף שוב, בשלב שבו המריבה נרגעה והניצים נפרדו.

נראה כי הנאשם איננו האחראי הבלעדי לאירוע, ואני מוכנה לקבל את טענת ההגנה כי גם המתלונן לקח בריב חלק ונאבק בנאשם. יחד עם זאת, כאמור, הנאשם גילה יוזמה שלילית ופלילית, בכך שלא הניח לעניין גם אחרי שוך המריבה בשלבה הראשון, ובעיקר בכך שנטל את מוט המתכת וחזר בו להלום במתלונן.

המתלונן טופל בבית החולים ונגרם לו חתך עורי באורך של 5 ס"מ, שנתפר בהרדמה מקומית, יחד עם כאבי ראש, סחרחורות והקאות. צודקת המאשימה בטענתה כי הנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם מהמעשה הנו רב וחמור מהנזק שנגרם בפועל. נראה כי בזכות המזל הטוב המתלונן נפגע פגיעה שאיננה מהחמורות.

8

אלמנט התכנון איננו מובהק או ברור מהמתואר בכתב האישום, שבו לא נטען לחובת הנאשם, כי הגיע לבית המתלונן למטרת תקיפה. אניח לפיכך, לטובת הנאשם, כי מטרת ביקורו של הנאשם אצל המתלונן הייתה למטרה לגיטימית וכי שורת אירועים בלתי צפויה התפתחה לאותו אירוע אלים.

אירועים אלימים מסוג זה הינם נפיצים והם עלולים להביא לפגיעות גוף קשות. הנאשם פעל בחימה ובאלימות בלתי מרוסנות ובלתי מוצדקות, ופצע את המתלונן.

 

מדיניות הענישה

 

10.       עיון בפסיקה שניתנה בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות, מעלה כי ניתנה ענישה במנעד רחב, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

 

א.        רע"פ 4883/14 חיים אוטמזגין נגד מדינת ישראל (04.12.14), המבקש הודה והורשע בעבירות פציעה כשהעבריין מזויין והיזק לרכוש במזיד. המבקש תקף את המתלונן בכך שדחף אותו בידיו והפילו לרצפו, וכן הכה אותו בראשו באמצעות אבן גדולה. כתוצאה מהתקיפה, המתלונן נחתך במצחו ונוצרה לו רגישות מקומית באזור. בית המשפט השלום גזר עליו 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל והפעלת 2 מאסרים מותנים - 12 חודשים ו-10 חודשים במצטבר, כך שסה"כ ירצה המבקש 42 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו והורה כי 5 חודשים מתוך המאסר על תנאי בן 10 חודשים ירוצו בחופף למאסר המותנה השני, כך שסה"כ ירצה הנאשם 37 חודשי מאסר בפועל.

 

ב.         רע"פ 7378/13 ח'אלד חרובי נגד מדינת ישראל (31.10.13), המבקש הורשע בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות, בכך שסטר לשותפו לדירה ודקר אותו באמצעות סכין בבטנו מעל המפשעה. בית המשפט גזר עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות.

 

ג.         רע"פ 7498/11 מוהנד נאטור נגד מדינת ישראל (11.10.11), המבקש הודה והורשע בעבירות תקיפה, פציעה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין. המבקש תקף את המתלונן עמו היה סכסוך כספי, ראשית בדחיפות, ובהמשך לאחר שהשנים הופרדו על ידי אחרים, והמבקש עזב את מקום האירוע לכיוון ביתו, חזר ותקף את המתלונן וניסה לדקור אותו בסכין באורך 40-30 ס"מ. המתלונן ניסה להגן על עצמו בידיו, ואצבעו נחתכה באופן שחייב, כעבור מספר שבועות, ניתוח לאיחויה. בית המשפט גזר עליו 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל והפעיל מאסר מותנה בן 4 חודשים במצטבר, מאסר על תנאי וקנס.

 

9

ד.         רע"פ 5655/13 עמרם טל נגד מדינת ישראל (20.11.14), המבקש הודה והורשע בעבירת חבלה או פציעה כשהעבריין מזויין, בכך שחבט פעמיים בבקבוק בראשו של המתלונן עד שהבקבוק נשבר על ראשו, ובהמשך הטיח את הבקבוק השבור בפניו וגרם לו חתך עמוק בפניו באורך של כ-10 ס"מ ושני חתכים בזרוע ימינו, אשר הצריכו טיפול רפואי. בית משפט השלום גזר עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו לשנת מאסר בפועל.

 

ה.        עפ"ג (מרכז) 3542-01-08 עלי אחמד נגד מדינת ישראל (12.01.10), בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של המערער (בהסכמת המשיבה, לאחר שעבר הליך טיפולי משמעותי) שהודה והורשע בעבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, בכך שנעץ חפץ חד בפניו של המתלונן וגרם לו לחתך. בית המשפט גזר עליו 6 חודשי עבודות שרות חלף העונש של 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל שהוטלו עליו בבית משפט השלום.

 

ו.         ת"פ (באר שבע) 15515-07-15 מדינת ישראל נגד אדיר אזולאי (12.09.16), הנאשם הודה והורשע בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות. אדם בשם אביאל דרש ממספר קטינים לשלם עבור השכרת כסאות בחוף הים. אחד הקטינים התווכח עימו, אביאל סטר לו ופרצה קטטה במהלכה אביאל הוכה על ידי הקטינים והופל ארצה על ידי מתלונן 1. הנאשם הבחין בקטטה, נטל פרופיל מתכת ורץ איתו לעבר הקטינים, ביחד עם אדם נוסף, בהגיעם למקום היכה האדם הנוסף את מתלונן 2 באגרופים ובבעיטות. הנאשם היכה באמצעות פרופיל המתכת את מתלונן 1, אשר הגן בידו על פניו. פרופיל המתכת פגע בראשו ובידו של מתלונן 1 והוא החל לדמם מראשו ומידו השמאלית. בית המשפט גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות, מאסר על תנאי, צו מבחן ופיצוי.

 

ז.         ת"פ (ירושלים) 16557-10-14 מדינת ישראל נגד אברהם תם (12.01.15), הנאשם הודה והורשע בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות, בכך שהנאשם דקר את המתלונן פעמיים ברגלו הימנית וכתוצאה מכך נגרמו לו שני חתכים אשר הצריכו תפירה. בית המשפט גזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל, 2 מאסרים על תנאי ופיצוי.

 

10

ח.        ת"פ (ירושלים) 47459-11-12 מדינת ישראל נגד עבד אלהאד אדריס (31.03.14), הנאשם הודה והורשע בעבירות פציעה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין. הנאשם ביקש להרחיק את המתלונן שהגיע לפתח ביתו תוך קללות וצעקות שהופנו נגד אחיותיו ואף סטר לו, הנאשם נטל סכין ונופף בה על מנת להפחידו ולהבריחו, תוך כדי כך הוא פגע במתלונן. בית המשפט גזר עליו 5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות.

 

ט.        ת"פ (תל אביב-יפו) 10016-07-12 מדינת ישראל נגד י' ב' (05.03.14), הנאשם הורשע בעבירה של פציעה כשהעבריין מזויין, בכך שפצע את המתלונן באמצעות שבר זכוכית במרפק יד שמאל ללא כל סיבה נראית לעין. משפחת הנאשם פיצתה את המתלונן ושילמה לו את ההוצאות הרפואיות שנגרמו. הנאשם ביצע את העבירות כשהוא תחת השפעת סמים וסבל מפגיעה בראש שגרמה להפרעה פסיכיאטרית הגורמת להפרעות התנהגות או הפרעות אישיות. בית המשפט גזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו ומאסר על תנאי.

 

11.       לאור האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

 

גזירת עונשו של הנאשם

 

12.       בגזירת עונשו של הנאשם, בית המשפט רשאי להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין.

 

הנאשם בן 31 , נעדר עבר פלילי, הודה במיוחס לו וחסך מזמנו של בית המשפט.

הנאשם לקח אחריות על מעשיו והביע צער וחרטה עליהם, ובהמשך, בעקבות הטיפול בו שולב, הביע אמפטיה כלפי המתלונן.

הנאשם ביטא עמדה אמביוולנטית באשר ליחסו לקורבן העבירה ולאחריותו ותחושתו נעה בין היותו קורבן של הנסיבות לבין אשמתו במקרה.

הנאשם שולב בקבוצה טיפולית, הגיע למפגשים והשתתף באופן פעיל בדיונים, שיתף באופן אמין בעולמו הפנימי, היה שותף גם בדיונים של שאר המשתתפים והיה קשוב לבעיותיהם ואמפטי לסיפוריהם ומצוקותיהם. שרות המבחן המליץ להעדיף בעניינו את הפן השיקומי והעריך כי הסיכון להישנות ביצוע עבירות על ידו יפחת אם יעבור הליך טיפולי.

לקחתי בחשבון את נתוניו החיוביים במהותם של הנאשם, את ההליך הטיפולי שעבר עד כה, את הרושם החיובי שהותיר אצל שרות המבחן, ואת בקשתו להימנע מהטלתו של מאסר עליו.

התרשמתי ישירות לחיוב מדברי הנאשם, שהתייצב לכל הדיונים מלווה בארוסתו, והביע דאגה רבה מהאפשרות שיישלח לבית הסוהר.

11

החלטתי כי ראוי במקרה זה להציב את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם שקבעתי, ולגזור עליו מאסר קצר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות יחד עם צו מבחן, במסגרתו יוכל הנאשם להמשיך בהליך הטיפולי ולהיתרם ממנו.

 

סוף דבר

 

13.       לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

 

א.        ארבעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות.

עבודות השרות יבוצעו בישיבת אורות הארי בצפת, בכתובת - רחוב כ"ב 1, צפת.

הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות. המועד שנקבע על ידי הממונה על עבודות השרות חלף, ולכן הנאשם יזומן לתחילת ריצוי העבודות בהתאם

לשיקול דעתו של הממונה, ויתייצב במועד.

 

הובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלו, שימוש בסמים או באלכוהול, היעדרות או התנהגות בלתי תקינה - יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות, וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

 

ב.         צו מבחן לתקופה של 12 חודשים. בתקופה זו על הנאשם לעמוד בפיקוח שרות המבחן ולבצע את כל אשר יוטל עליו.

 

בית המשפט מסביר בזאת לנאשם בלשון פשוטה את משמעות הצו ומזהיר אותו, שאם לא ימלא אחר הצו מכל בחינה שהיא או יעבור עבירה נוספת יהיה צפוי לעונש על העבירה שבגללה ניתן הצו ובית המשפט יוכל לגזור את דינו מחדש.

 

ג.         שלושה חודשי מאסר על תנאי, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור במהלך תקופה של שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות פיזית מסוג פשע.

 

ד.         חתימה על התחייבות על סך 3,000 ₪, להימנע במהלך תקופה של שלוש שנים מהיום מלעבור כל עבירת אלימות פיזית. במידה ולא יחתום כאמור תוך 7 ימים, ייאסר ליומיים.

 

ה.        פיצוי למתלונן - עד תביעה מס' 2, על סך 5,000 ₪, הפיצוי ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, תשלום ראשון עד ליום 1/7/18 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

12

הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד למועדים שלעיל, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום גזר הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

 

ו.         קנס על סך 1,000 ₪ או שמונה ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בארבעה תשלומים שווים ורצופים, תשלום ראשון עד ליום 1/7/18, ובכל ראשון לחודש בחודשים העוקבים. אי עמידה באחד התשלומים תעמיד את יתרת הקנס לתשלום מיידי.

 

המזכירות תעביר העתק לשרות המבחן ולממונה על עבודות השרות.

 

 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.

           

 

 

ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ח, 10 יוני 2018, במעמד הנוכחים.