1

 

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן. שתי עבירות של אספקת סם מסוכן, ועבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

 

עפ"י המתואר באישום הראשון ביום 16.06.14 בחוף עין גדי בים המלח החזיק הנאשם בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל 234 גרם מחולק ל-26 יחידות וכן בסם מסוכן מסוג קנביס במשקל 11 גרם נטו מחולק ל6 יחידות. עוד מתואר כי בשני מועדים שונים סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג קנבוס בכך שמכר לרון וקס את הסם בכמות שאינה ידועה למאשימה תמורת 200 ₪ בכל פעם.

 

עפ"י המתואר באישום השני מיום 09.06.14 סיפק הנאשם לרון וקס סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 2.51 גרם נטו. עפ"י המתואר באישום השלישי בחודש מרץ 2014 ובסמוך לכך סיפק הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כ-4 גרם למשה אילוז.

 

במסגרת ההסדר בין הצדדים לא הייתה הסכמה לעניין העונש ובטרם נשמעו הטיעונים לעונש הנאשם נשלח לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן.

 

תסקיר שירות מבחן:

מתסקיר שירות המבחן עולה כי עסקינן בנאשם בן 67, גרוש בשנית ואב ל-3 ילדים. ב-14 השנים עובר למעצרו הלה התגורר בגפו באוהל בים המלח. זה שיתף כי לאורך חייו כתב והלחין שירים רבים ומתקיים מתגמולים עבור שיריו.

 

2

בהיותו בגיל 3 איבד את ראייתו בעין ימין. סיים 7 שנות לימודים ופרש מהלימודים על מנת לעזור בפרנסת המשפחה. לא גויס בשל נכותו. בגיל 20 החל לעבוד במוזיקה, תחילה כנגן ובהמשך בכתיבה והלחנה. בשנת 2000 בנו של הנאשם שהיה מנישואיו הראשונים ניסה לחצות את הגבול בין קנדה לארה"ב בשחייה. זה טבע ועד היום לא נמצאה גופתו. הנאשם מוסר כי מות בנו היווה עבורו משבר קשה והוא התקשה להתמודד עם הכאב והצער בו היה נתון. בהמשך הכיר בחורה צעירה ממנו, נוצר ביניהם קשר אינטימי ונולד להם ילד. זה עבר להתגורר עמה בקיבוץ משאבי שדה אולם לאחר כשנתיים עזב את הקיבוץ והחל להתגורר באוהל בחוף ים המלח תוך שמירת קשר רציף עם בנו.

 

ביחס לשימוש בסמים החל שימוש שכזה סביב גיל ה-30 ובעיקר גראס וחשיש ולאחר מות בנו העמיקה התמכרותו. החל להזריק הרואין. לאחר הליך גמילה באשפוזית הפסיק את השימוש בהרואין והמשיך שימוש אינטנסיבי בסמים מסוג גראס וחשיש. בנוסף נהג לשתות עד שכרון חושים בלילות על מנת לישון. זה לא מצוי בקשר עם אחיו על רקע סכסוכי ירושה והוריו ילידי תימן נפטרו לפני מספר שנים.

 

ביחס לעבירות הנדונות התרשמות שירות המבחן כי הנאשם לוקח אחריות על ביצוען. לדבריו בשנים בהם התגורר בחוף ים המלח הגיעו אנשים שונים למקום שהיו מביאים עימם סמים. יחד היו שרים, מנגנים, ומתחלקים בסמים, כל אחד לצריכתו העצמית. זה שיתף כי ההתנהלות עם הסמים לא הייתה מסחר אלא "אחוות נרקומנים". לדבריו בשהותו במעצר הפסיק את השימוש בסמים ואלכוהול וחש את הקושי הפיזי הנובע מכך.

 

שירות המבחן מתרשם מאדם בעל יכולות קוגניטיביות טובות ויכולות וורבליות גבוהות. לאורך השנים התקשה לשמור על יציבות במסגרות השונות וכן לעמוד בגבולות חיצוניים. עוד התרשמות שירות המבחן השימוש בסמים לאורך השנים היווה עבורו דרך לבריחה להתמודדות עם מצוקותיו הרגשיות. זה שלל כל רצון וטיפול בהתמכרותו לסמים ושיתף כי ברצונו להתמיד בניקיונו מסמים כפי שהשכיל לעשות במהלך מעצרו. בשל כל אלה אין המלצה טיפולית ושירות המבחן סבור כי יש להציב גבולות ברורים להתנהגותו.

 

טיעוני הצדדים

3

במסגרת הטיעונים לעונש שנערכו בפני ביום 01.12.14 הפנה ב"כ המאשימה לכמות המשמעותית של הסם אשר החזיק הנאשם. להיות הסם מחולק למספר רב של יחידות וכן לריבוי המקרים של אספקת סם. זה ציין כי יחד עם מעצרו נתפס ברשות הנאשם סכום כסף גבוה במזומן וכן משקל דיגיטלי. הנאשם מעורה היטב בעולם הסמים וגם אם יש לו נסיבות חיים שאינן פשוטות עליהן לסגת מפני האינטרס הציבורי הכולל ענישה מרתיעה. אותן נסיבות חיים קשות שימשו בסיס לענישה מקלה בתיקו האחרון ועל כן זה אינו יכול להעלותם פעם נוספת כנתונים שיש להתחשב בהם כעת בגזירת עונשו. זה עתר מבית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-18 חודשים בגין כל אירוע של סחר בסם ומתחם של 12 -24 חודשים בגין החזקת הסם. בגדרי המתחמים ביקש להחמיר עמו נוכח עברו הפלילי וקיומו של מאסר מותנה ללא כל אפיק שיקומי שכן הנאשם אינו מעוניין בהליך שכזה.

 

ב"כ הנאשם מנגד סבור כי גם כיום לנאשם נסיבות חיים קשות כפי שהיה עובר לתיקו הקודם ואין כל מניעה או הצדק לכך שבית משפט לא ייעזר בנתונים אלו כנסיבות להקל עמו. זה הרחיב על מאפייני הנאשם ונסיבות חייו אשר יש בהם לשיטתו לאבחן הנאשם מאותם סוחרי סמים קלאסיים המציעים מרכולתם לכל דורש עבור בצע כסף. זה הפנה לכך שהנאשם גר באוהל מזה מספר שנים בחוף ים המלח. בחלקם של המקרים אותם אנשים שסירב להעביר להם סמים או למכור להם את אותה "חצי אצבע" פגעו ברכושו. אלו הגיעו אליו מתוך ידיעה שזה קונה כמות גדולה לצריכתו העצמית (כיוון שאינו נייד) ועל כן מגיע לעיתים לערד ורוכש את אותה כמות גדולה אשר תספיק לו לתקופה משמעותית.

 

לנאשם נסיבות חיים קשות בכללן בידוד חברתי, מגורים באוהל בחוף ים, ואובדן בן מטביעה. הנאשם מנסה לצמצם את המגע שלו עם החברה השולית והעבריינית ומתבודד. מגיעים לנאשם אנשים שמתגוררים בסביבה. מעצרו של הנאשם קשה עליו אף יותר מאשר על דרך הכלל נוכח העדר תמיכה מבחוץ ומצבו הבריאותי הקשה. מאז מעצרו, רכושו נשדד וכל חפציו שהיו בחוף כבר לא נמצאים שם. ייחודיותו של הנאשם ונסיבות חייו כך גם ייחודיות נסיבות העברת הסם בתיק זה מחייבת חריגה מהמוסכמות ומאותם מתחמי ענישה שעל דרך הכלל בתי המשפט ומותב זה גוזרים. עוד זה ביקש לקבוע מתחם עונש אחד למכלול המעשים ולהסתפק בתקופת מאסר קצרה בהרבה מזו לה עותרת המאשימה, דבר שיסייע לו במצבו.

 

הנאשם מצדו מציין כי לא מדובר בסחר בסמים ולא בכדי בכל אותם 15 שנה שגר במקום המשטרה ביקרה אותו מספר פעמים ומעולם לא היה סחר בסמים. לדבריו היו מספר מקרים של אחוות משתמשים. לדבריו: "אני מנגן, אז מצטרפים כל מיני אנשים... והמוזיקה מושכת סמים מהסוג הרך הזה". זה ציין כי כמה פעמים שפרצו לו את המקום ואף הרביצו לו. אותו רון וקס המוזכר בכתב האישום עבד בקיוסק בסמיכות למקום בו גר ואף היה דואג לו למים וקניות. זה פסק משימוש בכלא בסמים. מצבו הבריאותי אינו טוב. זה חולה אסטמה וסוכרת. עד היום כתב כ-660 שירים ומתקיים מקבלת תגמולים בגין כך.

 

4

 

 

דיון והכרעה

על פי סעיף 40ג (א) לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש בהתאם לעקרון ההלימה, על בית המשפט להתחשב "בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה".

 

הערך החברתי המוגן העומד בבסיס עבירות הסמים הינו בראש ובראשונה בריאות הציבור. בתי המשפט חזרו רבות על הצורך במיגור עבירות אלו וזאת בכל שלבי מערך הפצת הסם, החל בשימוש עצמי וכלה בעבירות הסחר החמורות. עבירות אלו לרוב מלוות ואף יוצרות עבירות נוספות וזאת בשל הצורך העז והבלתי נשלט, למצער, להשיג את אותה מנת סם. אפנה לדבריו של כב' השופט א' שהם בע"פ 3117/12 ארביב נ' מדינת ישראל (6.9.12) לעניין הנזקים שנגרמים בעקבות עבירות הסמים:

"בית משפט זה עמד, לא אחת, על חומרתן היתירה של עבירות הסמים, ועל ההשלכות הקשות שיש לשימוש בסם על גופו ועל נפשו של המשתמש"

 

על החומרה בענישה שיש לנקוט כלפי המעורבים בשרשרת הפצת הסם ראה ע"פ 211/09 שמעון אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.2010):

"... הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים".

           

5

אשר למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשע הנאשם , הרי שבדומה לעבירות אחרות ניתן למצוא קשת רחבה ביותר של עונשים, החל מעונשי מאסר צופים פני עתיד ועד לעונשי מאסר המגיעים לשנה ויותר. בצד האמור לעיל, הרי שהדרך הכלל ניתן לומר כי הענישה הנוהגת ביחס לעבירות שעניינן מכירת/הספקת סם מסוג חשיש או קנאבוס במשקל של גרמים בודדים, לאנשים אשר מוכַרים לסוחר, נע בין מספר חודשי מאסר ועד 10 חודשים ואף יותר לכל מכירה. מדיניות הענישה הנהוגה בגין עבירות של החזקת סם מסוג קנאבוס, במשקלים הפחותים מחצי ק"ג שלא לצריכה עצמית, נעים בין 6 חודשים ועד 14 חודשי מאסר בפועל.

 

מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים הינה משמעותית ונכבדה, וזאת חרף טיעוני ב"כ הנאשם בדבר ייחודיות הנאשם וייחודיות נסיבות הספקת הסם.

 

ב"כ הנאשם, וכך גם הנאשם עצמו, ביקשו להציג תמונה של אדם דל ונדכא אשר חי כ"הומלס" מזה שנים רבות, בחופי ים המלח. לדבריהם, הסם שזה מחזיק ברשותו, גם אם כמותו גדולה יחסית, אמור לשמשו לתקופה ארוכה, מתוך רצון לחיות בבידוד וצמצום המגע עם אוכלוסייה עבריינית. עוד בהקשר לכך נטען, כי אספקת הסם נעשתה לעתים מבלי שהנאשם היה חפץ בכך, כאשר פעמים רבות ניסו לפגוע בו וברכושו שעה שסירב לעשות כן.

 

אין בידי לקבל את טיעוני ב"כ הנאשם, וכנגזרת מכך לא מצאתי, כי בעניינו של הנאשם יש להקל עמו ולהחריגו באופן משמעותי ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בכגון דא. בטרם אתייחס לנסיבות הקונקרטיות של כל אישום ואישום, אתייחס לאותם מאפייני נאשם, שאליבא בא כוחו אמורים להקל עמו.

 

הנאשם מחד מציג עצמו כחסר כל, בעל רכוש מועט, אשר גר באוהל וציוד מינימלי, שגם הוא נבזז לאחר מעצרו. מאידך, אין מחלוקת, כי ברשותו של הנאשם עובר למעצרו נתפסו 16,000 ₪ במזומן.

בא כוחו ציין, כי המדובר בכספים שהנאשם מקבל כתגמולים עבור שיריו. גם אם אכן הכספים הגיעו כתגמולים, הרי שיש בכך ללמד על מי שמחזיק ברשותו חשבון בנק, תיבת דואר והזרמת כספים מאקו"ם, המנוהלת בצורה מסודרת. בדומה, רכישת סמים בכמות כה גדולה אשר עלותה יכול ותגיע לאלפי שקלים, עומדת בניגוד לתיאור של אדם סגפן החי בצניעות באוהל קרוע בחוף הים.

 

הנאשם מציג עצמו כמי שגר באוהל פרוץ, אולם בה בעת החזיק ברשותו מאזניים דיגיטליים ושקיות ניילון שקופות. הימצאות מאזניים דיגיטליים, יש בה גם כדי לחתור תחת אותה טענה של "אחוות נרקומנים" אשר מנגנים יחדיו ומעשנים מַשַל היו בפסטיבל "וודסטוק" מתמשך. כך גם לא נטען שהנאשם, מתוך ניהול דקדקני של כמות הסם אותה הוא צורך, בודק באמצעות המאזניים הדיגיטליים את משקל הקנאביס או החשיש.

 

6

יתרה מזאת, הנאשם לא נמצא עקבי ביחס לסיבות, אופן הגעת הסם אל משכנו, וכך גם לאופן שבו הנוכחים מצאו עצמם משתמשים. בדבריו לקצינת המבחן ציין, כי: "בשנים בהן התגורר בחוף ים המלח הגיעו אנשים שונים למקום שהיו מביאים עמם סמים. יחד היו שרים, מנגנים ומתחלקים בסמים כל אחד לצריכתו העצמית" (הדגשה שלי - ד.ב.ט). דברים אלה כאמור עומדים בניגוד לטיעונים שנטענו בפניי בדבר רכישה גדולה של סם בבת אחת, על ידי הנאשם.

 

עוד נטען בבית משפט, כי: "חלק מהאנשים האלה שפנו אליו שהוא סירב להעביר להם סמים או סירב למכור להם את חצי האצבע פגעו ברכוש שלו" (ראה טיעונים לעונש עמוד 6 שורות 29-30). הנה כי כן, לא אחוות נרקומנים עומדת בבסיס הספקת הסם, אלא על פי הנטען , פעולה תחת איומים. וביחס לכך יש לשאול, מדוע מלכתחילה, אנשים זרים מגיעים לאוהל שלו המשמש כתובת להספקת סם.

 

חוסר התאמה וסימני שאלה עולים גם, בשים לב לטיעונים שנטענו על ידי הנאשם ובא כוחו, במסגרת ת"פ 2176/09 (שלום באר שבע) אל מול הדברים שנטענו בתיק שבפניי. הנאשם מציין במסגרת ת"פ 2176/09, כי מתקשה להתפרנס כמוזיקאי, דבר אשר אינו עולה בקנה אחד עם הימצאות סך של 16,000 ₪ במזומן באוהל בו גר. הנאשם מציין בת"פ 2176/09, שהחליט לבוא לגור באוהל "כי היה סכסוך שיכול היה להיגמר באסון" דבר אשר נפקד לחלוטין מדברים שמסר לקצינת המבחן בתיק שבפניי, הגם שחייו בחוף ים המלח זכו להתייחסות משמעותית בטיעונים לעונש. הנאשם מציין בפני קצינת מבחן, כי למעשה מגיל 30 החל שימוש בסמים, בטרם מעצרו נהג להשתמש בסמים מסוג גראס באופן אינטנסיבי ויום-יומי, אולם במסגרת ת"פ 2176/09, בטיעוניו לעונש, ציין, כי הפסיק לעשן.

 

גם אם הנאשם ידוע כמשתמש בסמים, נדמה כי בצד שימוש זה, כפי שאכן עולה מהעובדות בהן הורשע, זה מוכר היטב באזור כמי שהסם שברשותו יכול לשמש שלא לצריכתו העצמית. מדברי הנאשם עצמו עולה כי זה משמש ככתובת להשגת סמים, ולמצער, לעישון סמים. בדומה ראהדברי בא כוחו (עמוד 7, שורות 6-7, וכן עמוד 7 שורות 15-17 וכן עמוד 7, שורות 21-22), אשר ספק עד כמה יש בהם כדי להקל עם הנאשם. גם אם הנאשם לא פועל בדרך בה פועלים סוחרי סמים "רגילים"

(היינו באמצעות הטלפון), הרי שסחר ואספקה המתבצעים תוך הגעה פיזית למקום הימצאות הסם במגוריו אינם מצדיקים הקלה משמעותית בעונש.

 

7

אשר לעצם נסיבות הקונקרטיות המופיעות בכל אישום, הרי שכאמור באישום הראשון מדובר בכמות סם משמעותית של סם שלא לצריכה עצמית. המדובר בסם מסוג חשיש במשקל של 234 גרם, וכן סם מסוג קנאבוס במשקל 110 גרם. גם אם אין מדובר בכמויות סם גדולות במיוחד, בוודאי שאין מדובר בכמות סם זניחה. עצם הימצאותם של שני סוגי הסם, היא לכשעצמה נסיבה לחומרא, ביתר שאת, עצם חלוקת הסמים ל-32 יחידות מחזק את המסקנה, כי הסם לא נועד לצריכתו העצמית ואמור היה למצוא דרכו אל הצרכנים השונים.

 

 

 

 

אכן מדובר בכל המקרים בסמים שאינם נמנים על הסמים הקטלניים. יחד עם זאת, אין להקל ראש בסמים אלו ובעניין זה אפנה לדבריו היפים של כב' השופט חשין בבש"פ 442/96 מדינת ישראל נ' יריב טולדנו (לא פורסם):

 

"סם מסוכן הוא סם מסוכן גם אם אינו מן הסמים ה"קשים". נזכיר לעצמנו, שמא יישכח הדבר מאיתנו, כי המשיב עסק בסחר בסם מסוכן, דהיינו, בעבור בצע-כסף נכון היה לסכן את בריאותם ואת נפשם של אחרים...".

 

על "המדרון החלקלק" שבשימוש בסמים ראו ע"פ 170/07 ליאור מטיס נ' מ"י (19/11/2007):

"לרוע המזל, סמים קלים מהווים לעיתים קרובות את יריית הפתיחה להתמכרות לסמים קשים יותר שלא לדבר על כך שגם בשימוש בהם עצמם טמונה סכנה"

 

וכן ע"פ 407/97 אמויאל נ' מדינת ישראל, תק-על 97(2), 375:

 

"המאבק בהפצת הסמים כולל גם הפצתם של סמים קלים יחסית, דוגמת הקנבוס; ולמיותר יהיה לחזור ולהזכיר את המעבר הקל - והטבעי - מצריכתם של סמים קלים לכבדים יותר."

 

 

עוד מעובדות האישום הראשון עולה, כי אחווה לחוד ורווח כלכלי לחוד, שכן הנאשם מספק לרון וקס, בשתי הזדמנויות שונות, סם מסוג קנאבוס תמורת 200 ₪ בכל פעם. המדובר באותו רון וקס, אשר אליבא הנאשם דאג להביא לו מים בימי קיץ מהבילים, וכן לעזור לו בקניות במכולת. דרישת סכומי כסף על רקע מאפייני מערכת יחסים זו, מחזקת אף היא את המסקנה, לפיה המדובר במי שאספקת הסמים מצדו לאחרים לא נעשתה כחלק מאחוות משתמשים או אחוות נגנים. אין אלו הפעמים היחידות בהן הנאשם מספק סם, כפי שהדבר מוצא ביטוי באישום השלישי, אשר גם בו העביר הנאשם חשיש במשקל 2.51 גרם במהלך חודש יוני 2014.

 

8

באישום השלישי, מדובר באספקת סם מסוג חשיש במשקל 4 גרם. ביחס לאישום זה יש ליתן הדעת לעובדה, שזה מבוצע בחודש מרץ 2014 אל מול אדם אחר - נתונים אשר מחזקים את המסקנה שהנאשם מעורה בעולם הסמים על פני תקופה ארוכה יחסית וביחס לרבים המצויים בסביבתו.

 

בנסיבות האמורות לעיל, הנני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בגין האישום הראשון נע בין 12 ל-30 חודשים מאסר בפועל, ואילו ביחס לאישום השני והשלישי, מתחם העונש ההולם נע בין 5 ל-14 חודשים מאסר בפועל.

 

בקביעת עונשו של הנאשם בגדרי המתחם, ולקולא, יש ליתן הדעת להודאתו של הנאשם אשר יש בה כדי לחסכון בזמן שיפוטי יקר, כך גם יש בהודאה זו משום נטילת אחריות והבעת חרטה. עוד יש ליתן הדעת לגילו של הנאשם (67) וכן לנסיבות חייו הלא פשוטות, בכללן, טביעת בנו, נכות בעינו הימנית, ניתוק קשר עם משפחת מוצאו וכן מגורים במשך שנים רבות באוהל. כמו כן, יש לקחת בחשבון את השפעת עונש המאסר על בני משפחתו של הנאשם, וזאת בשים לב לכך שמהתסקיר עולה כי לנאשם קשר עם ילדיו. לצד האמור, משקלן של נסיבות אלו הולך ופוחת כל שזה צובר לחובתו הרשעות בפלילים.

 

מנגד, ולחומרא אין זו הסתבכותו הראשונה של הנאשם עם החוק, ולמעשה לחובתו 13 הרשעות קודמות במגוון עבירות. אכן מרביתן של העבירות ישנות ומיעוטן ישנות ביותר אולם אין להתייחס לנאשם כאל מי שאין לחובתו הרשעות קודמות. הנאשם ה ריצה מספר עונשי מאסר בחייו לרבות בגין עבירות סמים. כך ראה בין היתר הרשעתו משנת 97 בגין עבירות של החזקה וגידול סמים ובגינה נגזרו עליו 14 חודשים מאסר בפועל, עוד ראה הרשעתו משנת 2012 בגין 3 עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, יחד עם 2 עבירות של החזקת סם לצריכה עצמית. אכן הכמויות המדוברות באותו תיק לא היו גבוהות, אולם סמים אלו לא נועדו לשימושו של הנאשם וזה לא השכיל חרף העונש המתון ביותר שנגזר עליו, להימנע מלחזור ולבצע עבירות דומות. יוער כי בגין תיק זה תלוי נגדו מאסר מותנה בן 3 חודשים, שהינו בר הפעלה בתיק שבפניי. במכלול הדברים יש בעברו הפלילי כדי להחמיר עם הנאשם ולא לקבוע העונש בתחתיתם של המתחמים שקבעתי.

 

הנאשם שלל בפני שירות המבחן כל רצון לטפל בהתמכרותו בסמים וציין כי ברצונו להתמיד בניקיון מהסמים כפי שעשה כן במסגרת המעצר. במצב דברים זה, ברי כי לא מתקיימים שיקולי שיקום אשר בעטיים ניתן לסטות מטה מרצפת המתחמים אותם קבעתי לעיל.

 

9

כאמור בסעיף 40יג (ב) לחוק העונשין, לאחר קביעת המתחמים רשאי בית המשפט לקבוע עונש נפרד לכל אירוע או לחילופין לקבוע עונש כולל לכל האירועים. בתיק זה מצאתי לקבוע עונש כולל בגין כלל העבירות. בכך ינתן ביטוי לחומרה הפלילית הכוללת הגלומה במעשיו של הנאשם, וכך גם לאותן נסיבות שצוינו בטיעונים לעונש, שיביאו להקלה בעונשו.

 

לאור המפורט לעיל, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :

                                א.        16 חודשים מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו 16.6.14.

                                 ב.         מורה על הפעלת מאסר מותנה בין 3 חודשים כך שחודש בחופף וחודשיים במצטבר. סה"כ יהיה על הנאשם לרצות 18 חודשים מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו.

                                  ג.         6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור על עבירות סמים מסוג עוון.

                                 ד.         12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מיום שיחרורו שלא יעבור על עבירות סמים מסוג פשע.

                                ה.        3,000 ₪ קנס או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.1.2016.

                                  ו.         6 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים מיום שחרורו.

                                 ז.         התחייבות על סך 10,000 ש"ח, אשר יהיה עליו לשלם באם בתוך שנתיים מיום שחרורו יעבור על עבירות נוספות לפיהן הורשע. היה והנאשם לא יחתום על התחייבות כאמור בתוך 7 ימים - ייאסר בגין כך למשך 20 יום.

 

ניתן צו כללי למוצגים ליחידה החוקרת - להשמיד, לחלט, להשיב לבעלים, לפי שיקול דעתה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ד כסלו תשע"ה, 16/12/2014 במעמד הנוכחים.