1

 

 

 

כללי

2

הנאשמים הינם שלושה אחים תושבי חיפה: שחר בגדדי, יליד 1991; שלומי בגדדי, יליד 1988 ושי בגדדי, יליד 1998. ביום 20.7.17 הוגש כתב אישום שייחס להם עבירות סמים שנגעו בעיקרן לייבוא סמים וניסיון של יבוא סמים בהיקף גדול ביותר.

 

לאחר שנשמעו כמחצית מעדי התביעה, על פני כ 30 דיוני הוכחות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון שכלל את תיקונו של כתב האישום והרשעת הנאשמים, כל אחד על פי חלקו. כן עתרו הצדדים לענישה מוסכמת כפי שיובהר להלן.

 

תמצית כתב האישום המתוקן

בחלק המבוא של כתב האישום המתוקן נטען כי הנאשמים היו במועדים הרלוונטיים חבריו של רוני דוידסון, יליד 1990, (להלן גם: רוני) וכי במהלך שנת 2016 קשרו הנאשם 1 ורוני קשר לייבא ארצה סמים מסוג MDMA, קנאבוס וכן תרופת מרשם מסוג קטמין ששיווקה מחייב היתר של משרד הבריאות, היא משמשת להרדמה כללית ואלחוש וידועה גם כ"סם אונס" משום תכונותיה. מטעמי נוחות בלבד, יכונו להלן כלל החומרים האסורים, ובכלל זאת הקטמין, כסמים.

 

אפנה, לגבי חלקו של רוני, להערתי לגביו במסגרת פרק הדיון והמסקנות שבגזר הדין. בקצרה אציין, כי כנגד רוני מתנהל הליך בימים אלה, וחלקו ייקבע רק במסגרת אותו הליך. האמור לגביו במסגרת זו הינו טענות המאשימה בלבד.

 

מכיוון שהנאשם 1 ורוני נעזרו בשירותי השילוח והאחסנה של חברת בוקסיט (להלן: החברה, או - בוקסיט), הובא תיאור כללי (ללא קשר לפרשה הנדונה) של האופן שבו מספקת החברה את שירותיה. מדובר בחברה המספקת שירות באמצעותו ניתן לקבל חבילות לתאים (לוקרים) ממוחשבים המצויים באתרים שונים ברחבי הארץ, לרוב בתחנות דלק או קניונים. לקוח המזמין משלוח (לרוב חבילה) מהארץ או מחו"ל, נרשם באתר החברה ולשם כך הוא נדרש להזין את פרטיו - שם, מספר טלפון, דואר אלקטרוני ומספר כרטיס אשראי לחיוב. במקביל, מוסר מזמין המשלוח את כתובת החברה ככתובתו אצל שולח החבילה. עם הגעת המשלוח לדואר ישראל, הוא מועבר לחברה וזו דואגת להנחתו בתא ממוחשב באחד מאתריה הסמוך למקום מגורי הלקוח. כמו כן, שולחת החברה למזמין המשלוח - לקוח החברה, מסרון לטלפון שפרטיו הוזנו על ידי הלקוח עם ההרשמה, בו הוא מוּדע על הגעת החבילה. המסרון כולל גם קוד נומרי לשימוש הנמען, שעם הקשתו באתר הרלוונטי, נפתח התא הספציפי בו מצויה החבילה. ללקוח ניתן לרוב "חלון זמנים" של 24 שעות להוצאת החבילה מהתיבה.

 

3

במסגרת הקשר שתואר לעיל ולשם קידומו, רכשו הנאשם 1 ורוני כרטיסי אשראי נטענים מדואר ישראל כדי שלא יהיה ניתן לאתר את בעליהם, ובהמשך נרשמו הנאשם 1 ורוני בחברת בוקסיט באופן שהזינו באתר החברה שמות נמענים כוזבים ואת פרטי כרטיסי האשראי לעיל וכן מסרו מספרי טלפון ניידים prepaidשיש קושי לאתר את בעליהם.

 

בהמשך, יצר הנאשם 1 קשר עם ספק סמים הפועל ב DARKNETושפרטיו אינם ידועים למאשימה (להלן: הספק), ממנו רכש באמצעות מטבעות ממוחשבים מסוג ביטקוין את הסמים.

 

את מטבעות הביטקוין רכש הנאשם 1 - באמצעות הנאשמים 2 ו 3 וכן רוני - במספר הזדמנויות, לרבות מאחד בשם י.ס. לאחר העברת התשלום לספק, שלח האחרון דרך גרמניה חבילות שהכילו סמים לארץ שנתפסו על ידי רשויות המכס ומשטרת ישראל.

 

האישום הראשון מתאר כי בהמשך לקשר שתואר לעיל, פתחו הנאשם 1 ורוני חשבונות בחברת בוקסיט באופן שתואר לעיל (מסירת פרטים כוזבים אודות הנמענים, מסירת פרטי טלפונים prepaid, מסירת פרטי כרטיסי אשראי נטענים). עוד תואר כי לצורך קידום הקשר הנאשמים 2 ו 3 סייעו לנאשם 1 לרכוש ביטקוין בסכום של 650,000 ₪ לכל הפחות. עוד בנוגע לרכישת הביטקוין, הנאשם 2 נפגש עם י.ס. לעיל לצורך רכישת הביטקוין, כשהנאשם 1 נמצא עם הנאשם 2 בקשר רציף כדי לוודא שאכן מתבצעת העברת המטבעות לארנק הדיגיטלי שברשותו. באחד מהמפגשים התלווה הנאשם 3 לנאשם 2 במפגש עם י.ס. נוסף על כך, הנאשם 1 פנה לאחרים כדי לרכוש ביטקוין וכן רכש מרוני ביטקוין בסכום של כ 7,500 ₪.

 

כתב האישום המשיך ותיאר כיצד במהלך שנת 2017 התקשרו הנאשם 1 ורוני עם הספק ורכשו ממנו סמים מסוכנים כדי לייבאם ארצה. חבילות הסמים נשלחו לאתרי חברת בוקסיט בדרך שתוארה לעיל. צוין, כי ההתקשרות עם הספק היתה בנוגע לסוגי וכמויות הסמים הבאים: טבליות MDMA- 75,701; MDMA גבישי - 2,003.15 גרם; מתאמפטאמין - 1,684.15 גרם; קנבוס - 9,980.34 גרם; קטמין - 299.65 גרם.

 

הסמים לעיל סופקו באופן שתואר לעיל, קרי באמצעות משלוח פרטי נמענים פיקטיביים, לתיבות בוקסיט וכו', והמאשימה אף ציינה כי הסמים נשלחו ב 24 חבילות שהכילו, מעבר לסמים, גם חלקי פאזל וצעצועים מתוך ניסיון להסוות את הסמים. 24 חבילות הסמים נתפסו על ידי המכס ומשטרת ישראל בין ה 26.6.17 ל 16.7.17, וזאת על פי פירוט שהובא בטבלה שהיתה חלק מכתב האישום המתוקן וכללה את פרטי שטר המטען, מועד התפיסה, סוג הסם שהכילה כל חבילה וכמותו וכן שם הנמען הפיקטיבי.

 

4

בנוסף, תוארה בכתב האישום המתוקן הפעילות שנועדה לגילוי העומדים מאחורי יבוא החבילות ובסופה נעצרו הנאשמים ורוני. כך, ביום 27.6.17 הועברו 17 חבילות מתוך 24 החבילות לעיל למשטרת ישראל. משטרת ישראל בחרה 3 מהחבילות, הוציאה את תכולתן והכניסה חזרה לתוכן רק חלק מהסם -2,985 טבליות של סם מסוכן מסוג MDMA. 3 החבילות לעיל הועברו לחברת בוקסיט לשם מסירתן לנמענים הפיקטיביים. עם קבלת ההודעה במכשירי הטלפון הניידים שהחזיק הנאשם 1 על הגעת החבילות לאתר חברת בוקסיט הממוקם בסמוך לתחנת הדלק הנמצאת בקניון חיפה, פנה הנאשם 1 לרוני ואמר לו ליצור קשר עם שליח בשם א.ד (להלן: השליח) על מנת שהלה יאסוף את שלוש החבילות.

ביום 28.6.17 התקשר רוני לשליח וביקש ממנו לאסוף עבורו את שלוש החבילות מאתר בוקסיט בקניון חיפה תוך שהציג מצג שווא לפיו הוא עורך דין שהזמין משלוחים מחברת EBAY. בהמשך, הנאשם 1 העביר לרוני את הקודים לפתיחת תיבות הבוקסיט שנשלחו לטלפונים הניידים שברשותו. עם קבלת הקודים, רוני שלח אותם למכשיר הפלאפון של א.ד. במועד לעיל - 28.6.17 סמוך לשעה 20:39, הגיעו הנאשמים 1 ו 2 לתחנת הדלק דור אלון שבקניון חיפה כשהם נוסעים ברכב מסוג לקסוס (להלן: הרכב) שבבעלות הנאשם 2 וזאת על מנת לתצפת על איסוף החבילות מתיבות הבוקסיט. בשעה 20:44 פנה הנאשם 1 לרוני ובירר עמו האם העביר אל השליח את הקודים לפתיחת תיבות הבוקסיט ורוני השיב בחיוב. בהמשך, הנאשמים 1 ו 2 נסעו ברכב בסמוך למתחם הבוקסיט. בשעה 20:50 הגיע השליח למתחם הבוקסיט שנמצא בתחנת הדלק דור אלון שבקניון חיפה ופתח את תיבות הבוקסיט בהן נמצאו החבילות. לאחר שפתח את התאים והוציא את החבילות, נעצר השליח על ידי שוטרי משטרת ישראל. בסמוך למעצרו של השליח נעצרו הנאשמים 1 ו 2 בעת ששהו ברכב בסמוך לתיבות הבוקסיט.

 

האישום השני מיוחס לנאשם 3 בלבד. נטען, כי ביום 28.6.17 נעצרו הנאשמים 1 ו 2 בלבד. לאחר מעצר האחרונים נערך חיפוש בדירה בה מתגורר הנאשם 1 - ברח' חמדה 16 בחיפה, שם התגוררו הנאשם 1 עם רעייתו והוריה. במהלך החיפוש תפסה המשטרה ציוד שונה ובכלל זאת מחשב נייד, טלפונים סלולאריים, ועוד, ששימשו את הנאשם 1 ורוני לייבוא הסמים. עוד נטען, כי לאחר שנודע לנאשם 3 על מעצר אֵחיו, הוא הזמין מנעולן וביקש ממנו לפרוץ את דלת הדירה בטענת שווא ולפיה הנאשם 1 המתגורר דרך קבע בדירה, נמצא בחו"ל והוא (הנאשם 3) ששומר על הדירה איבד את המפתח ולכן הוא נזקק לעזרת המנעולן. צוין, כי חמו וחמותו של הנאשם 1 שהינם בעלי הדירה, לא נתנו הסכמתם לפעולה זו של הנאשם 3. לאחר שהמנעולן פתח את הדירה, נכנס הנאשם 3 לדירה וחיפש את הציוד שמוקדם יותר אותו יום נתפס על ידי המשטרה וזאת משום כוונתו להעלים ראיות הקשורות לאישומים שתוארו לעיל.

 

על בסיס המתואר לעיל והודיית הנאשמים, הם הורשעו כדלהלן:

 

הנאשם 1 הורשע בעבירות הבאות:

5

א.        קשר לפשע (יבוא והחזקה של סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית), לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין).

ב.         ניסיון ליבוא סמים מסוכנים, לפי סעיפים 13 + 19 א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973 (להלן: הפקודה) + סעיפים 25 + 29 לחוק העונשין (ריבוי מקרים).

ג.         ניסיון להפצת חומר מסכן, לפי סעיף 7 (א) לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג - 2013 + סעיפים 25 + 29 לחוק העונשין.

 

הנאשם 2 הורשע בעבירות הבאות:

א.        סיוע לניסיון ליבוא סמים מסוכנים, סעיפים 13 + 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973 (להלן: הפקודה) + סעיפים 25 + 29 + 31 לחוק העונשין (ריבוי מקרים).

ב.         סיוע לניסיון להפצת חומר מסכן, לפי סעיף 7 (א) לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג - 2013 + סעיפים 25 + 29 + 31 לחוק העונשין.

 

הנאשם 3 הורשע בעבירות הבאות:

א.        סיוע לניסיון ליבוא סמים מסוכנים, סעיפים 13 + 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973 (להלן: הפקודה) + סעיפים 25 + 29 + 31 לחוק העונשין.

ב.         סיוע לניסיון להפצת חומר מסכן, לפי סעיף 7 (א) לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג - 2013 + סעיפים 25 + 29 + 31 לחוק העונשין.

ג.         שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין (בנוגע לאישום השני).

 

הסדר הטיעון וטיעוני הצדדים

על פי ההסדר אליו הגיעו, עתרו הצדדים בעניינו של הנאשם 1, למאסר בפועל לתקופה של 7 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו; בעניינו של הנאשם 2, עתרו למאסר בפועל לתקופה של 40 חודשי מאסר בפועל; ובעניינו של הנאשם 3, עתרו למאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים. בנוסף, הוסכם על חילוט בהיקף של 100,000 ₪ ומאסר על תנאי. בנוגע לרכיב הקנס טענה המאשימה כי יש להטיל רכיב זה לגבי כל אחד מהנאשמים בעוד שהאחרונים טענו שאין מקום להטיל רכיב זה ופרסו נימוקיהם בנדון כפי שיוצג להלן.

 

6

מטבע הדברים, שני הצדדים עתרו לאימוץ ההסדר. הנימוקים לכך היו כי חרף חומרת מעשי הנאשמים, איש איש על פי חלקו, מדובר בענישה מאוזנת אשר נותנת ביטוי, מחד, לחומרת המעשים אך גם נותנת ביטוי, מנגד, למספר נימוקים כבדי משקל: ראשית, החיסכון המשמעותי בזמן שיפוטי. מדובר בפרשה רחבת היקף. עד כה נשמעו כמחצית מעדי התביעה ועדותם נפרסה על פני כ 30 דיוני הוכחות. משכך, שמיעת ההליך עד תום היתה גוזלת זמן שיפוטי יקר נוסף. שנית, במהלך ניהול ההליך התגלו בעיות ראייתיות שונות, בעיקר לשאלה מה היה חלקו הקונקרטי - עובדתית ומשפטית, של כל נאשם בפרשה. הסדר הטיעון נותן מענה לשאלות אלה, וגם לשאלות ראייתיות נוספו אחרות. שלישית, ההסדר נותן ביטוי להודייתו של כל נאשם ולכך כי ההודיה מלמדת כי הנאשמים קיבלו על עצמם אחריות למעשיהם.

 

נוסף על האמור לעיל, הוסיפו באי כוח הנאשמים והפנו לכך כי יש ליתן משקל כי שלושת הנאשמים הינם אחים. משמעות הדבר היא כי הפרשה פגעה אנושות במשפחה. מדובר במשפחה המונה 3 אחים ואחות המתגוררת בחו"ל. מעצר האחים היכה בהוריהם וביתר המשפחה. שלושת הנאשמים הינם אנשים צעירים בתחילת דרכם, הנאשם 1 והנאשם 3 נעדרי עבר פלילי והנאשם 1 הינו אב לילד רך בשנים. עוד נטען על ידי באי כוח הנאשמים, כי בנסיבות העניין אין מקום להשתת קנס - מצבם הכלכלי של הנאשמים בכי רע, אכן הם ציפו לגרוף שלל רב באם תכניתם היתה מתממשת, אך לא כך היה הדבר, כל שהוכח הוא שהם הוציאו כספים רבים לצורך יבוא הסמים, נקלעו לחובות, וגם עסקיהם החוקיים נקלעו לקשיים רבים. בעקבות הפרשה גם פרנסת ההורים נפגעה קשות והם נאלצו לעבור ולהתגורר בדירה שכורה. כמו כן, הפנו באי כוח הנאשמים לכך כי במסגרת ההסדר הוסכם על חילוט רכוש בהיקף של 100,000 ₪, ולכן אין מקום להוסיף גם קנס.

 

גם הנאשמים עצמם, במסגרת דברם טרם גזר הדין, ביקשו שלא יושת עליהם קנס והפנו למצבם הכלכלי הקשה ולחובות הכספיים הרובצים עליהם.

 

דיון ומסקנות

החלטתי לאמץ את ההסדר אליו הגיעו הצדדים.

 

בטרם אמשיך וכפי שציינתי לעיל, חרף ציון חלקו הלכאורי של רוני בכתב האישום המתוקן, הכרעת הדין וגזר הדין נוגעים לנאשמים שבפניי בלבד. העובדה כי הנאשם 1 הודה כי קשר לייבא עם רוני סמים, תקפה לגביו בלבד. במלים אחרות, חלקו העובדתי והמשפטי של רוני ייקבע אך ורק בהליך המתנהל כנגדו.

 

לאחר שמיעת כמחצית מעדי התביעה על פני כ 30 דיוני הוכחות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון ולפיו נמחקו עובדות האישום הראשון בכתב האישום המקורי (שהתבססו בעיקרן על ראיות נסיבתיות) ושנגעו לעסקאות יבוא סמים שהתממשו בפועל. כתב האישום המתוקן מתייחס כיום, בעיקרו, רק לרכישת הסמים שהגיעו ארצה ושנתפסו על ידי משטרת ישראל.

 

7

אין חולק כיום, לאחר הודיית הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן, כי במהלך שנת 2017 התקשר הנאשם 1 עם ספק בחו"ל ורכש ממנו סמים מסוכנים. ההתקשרות עם הספק היתה בנוגע לסוגי וכמויות הסמים הבאים: טבליות MDMA- 75,701; MDMA גבישי - 2,003.15 גרם; מתאמפטאמין - 1,684.15 גרם; קנבוס - 9,980.34 גרם; קטמין - 299.65 גרם. כתב האישום פירט את תכולתה של כל חבילה מתוך 24 החבילות שהגיעה לארץ ונתפסה בפועל.

 

חומרת מעשי הנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ברורה. כתב האישום המקורי ייחס לנאשמים ייבוא סמים בפועל ואילו כתב האישום המתוקן, אשר שונה ממנו מהותית, מייחס לנאשם 1 "רק" ניסיון לייבוא סמים בהיקף עצום ורב, ואילו הנאשמים 2 ו 3 הורשעו בעבירות של סיוע לניסיון לייבוא סמים ועבירות נוספות בהקשר זה. מובהר, כי אתייחס כעת אך ורק לעובדות כתב האישום המתוקן.

 

ככלל, מדיניות הענישה הראויה בעבירות סמים וייבוא סמים בפרט, הינה מחמירה וזאת בשים לב לערך המרכזי המוגן בענייננו והוא הגנה על שלום הציבור מפני פגיעתם הקשה של סמים. מדובר בפגיעה רחבת היקף, הן באופן ישיר והן באופן עקיף, והשלכותיה ניכרות לא פעם על הפרט ועל משפחתו בתחום התפקודי, הבריאותי, הכלכלי, החברתי והנפשי. בע"פ 1635/14 יהודה נ' מ"י, 21.8.14 נאמר בהקשר זה כי: "כידוע, השימוש בסם מסוכן אינו פוגע במשתמש לבדו, כי אם בבני משפחתו ובזרים לו, בסביבתו הקרובה והרחוקה, וסופה של השפעתו המחריבה להתפרס על פני החברה בכללותה. הנה כי כן, מעגלי ההרס הקשורים בשימוש בסמים מסוכנים ובייבואם מתרחבים והולכים, כמעגליה של אבן הפוגעת במים מורעלים".זכר, בן 42שופטים: ורדה מרוז

לכן, כאמור, נקבעה איפיון: סחר, כ- 50 גרם קוקאיןדרך ביצוע: הנאשם 1 הציע בטלפון ליוסי הסוכן (שוטר) לספק לו 50 גרם סם תמורת 22500 ₪, בו ביום נפגשו לביצוע העסקה, נסעו ברכב הנאשם 1 לדירה בה ספרו הכסף שהביא יוסי, ליד ביתו של הנאשם (מספר 2) קיבלו הסם משני אחרים, שהיו רכובים על קטנוע, הנאשם שקל הסם בביתו והעביר ליוסי כ- 50 גרם ממנו תמורת סך של 22500 ₪

עונשים: קנס: 6,000 ש''ח.

עבר פלילי: כלשהו

נסיבות נוספות: הודאה, הסדר טיעון, שונות: עונשו של נאשם 1 ונסיבותיו המחמירות; 10 חודשי מעצר; המלצה להימנע ממאסר בפועל; אין שיקום משמעותי; לחומרה- סוג הסם; כמותו; העסקה בוצעה בביתו; קיבל תמורה גבוהה; לקולא- מאסרו הראשון; סיכוי נמוך להישנות; הרכב משמש לפרנסתו

תסקיר מבחן: חיובי

8

לגזר הדימדיניות ולפיה יש להחמיר עם העבריינים בתחום זה (ור' לדוגמה בהקשר זה האמור בע"פ 972/11 מ"י נ' יונה, 4.7.12). יחד עם זאת, קיים גם בתחום זה מנעד רחב של עונשים והדבר תלוי במספר רב של גורמים, ביניהם נסיבות ביצוע העבירה, מיקום הנאשם ומעורבותו במדרג ייצור והפצת הסם, סוג הסם, כמותו, התחכום שנלווה לביצוע העבירה, ועוד.

 

לאור האמור לעיל, אין ספק כי אלמלא הסדר הטיעון שכלל בחובו הן את תיקונו המשמעותי של כתב האישום והן הסכמה "סגורה" לגבי עונשים, היו מוטלים על הנאשמים, במידה והיו מורשעים, עונשים כבדים בהרבה מאלה שלהם עתרו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון. הדברים נכונים, בבחינת קל וחומר, לגבי העונשים שהיו מושתים על הנאשמים באם היו מורשעים על בסיס כתב האישום המקורי.

 

במילים אחרות, טוב עשו הנאשמים, מבחינתם, בעצם הגעתם להסדר הטיעון, שהינו מיטיב עמם.

 

יחד עם זאת חשוב להדגיש, המאשימה לא עשתה "טובה" לנאשמים ולא פגעה כהוא זה באינטרסים שעליהם היא מופקדת. מדובר בהסדר סביר ומאוזן, אשר נותן ביטוי - באופן נכון וראוי - לכלל האינטרסים והשיקולים הרלוונטיים ובכלל זאת הקשיים הראייתיים השונים, החיסכון בזמן שיפוטי ובזמן "פרקליטותי", נתוני הנאשמים, נסיבותיהם האישיות והעובדה כי בסופו של יום נדון הנאשם 1, שהיה הנאשם העיקרי, לתקופת מאסר משמעותית (על אף, כאמור, שאלמלא ההסדר היה יש להניח נדון לתקופה ארוכה יותר).

 

עוד אפנה לכך כי במסגרת שיקוליי לקבל את ההסדר נתתי דעתי שעצם קיומו של ההסדר הינו נתון רב חשיבות בגזירת הדין. כפי שנקבע לא פעם, הסדר הטיעון הוא מוסד אשר יש אינטרס ציבורי בקיומו, יש לו הצדקה רעיונית והוא חלק מהשיטה האדברסרית. עוד נקבע, כי בבוא ביהמ"ש לגזור את הדין, יש להביא בגדר השיקולים את הסדר הטיעון שהצדדים הגיעו אליו. האינטרס הציבורי מחייב - בשים לב לכך שבית המשפט אינו "חותמת גומי" - כיבוד הסדרי טיעון, שאם לא כן עלול לחול כרסום במעמדו של מוסד זה. עוד ניתן דגש לאינטרס ההסתמכות של הנאשם אשר הודה במיוחס לו וזאת מתוך ציפייה כי הודאתו תביא לקבלת הסדר הטיעון (וראה בנדון האמור בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פד"י נז (1), 577; ע"פ 3068/10 פלונית נ' מדינת ישראל (1.11.10); ע"פ 5845/14 אסט נ' מדינת ישראל (20.4.16); ע"פ 2021/17 מצגר נ' מדינת ישראל (30.4.17)).

 

ציינתי לעיל כי מצאתי את ההסדר ראוי ואוסיף, שלטעמי אין להתוות את גזר הדין בדרך שנקבעה בתיקון 113 (ור' בנדון האמור בע"פ 6943/16, גלקין נ' מדינת ישראל (28.1.18); ת.פ. (מחוזי חיפה) 39341-09-15, מדינת ישראל נ' עלאדין ואח' (8.9.16)). במילים אחרות,ֵ עמְדתי היא שכאשר מדובר בהסדר שהינו סביר על פניו, אין מקום לקבוע במדויק מתחם ענישה ולהשוותו למשרעת הענישה שהוצעה על ידי הצדדים, או העונש ה"סגור" לו הם עותרים כאשר מדובר בהסדר "סגור", כבמקרה דנן.

9

 

לגבי רכיב הקנס, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לאמץ את טיעוני באי כוח הנאשמים ואין מקום, בנסיבות העניין, להשית רכיב של קנס על מי מהנאשמים. אכן, הנאשמים פעלו מתוך, כך עולה על פני הדברים, רצון להתעשרות מהירה ותוך התעלמות מהנזקים רחבי ההיקף שייגרמו לציבור, אך למזל הכל תכניותיהם לא התממשו. בנקודת הזמן הנוכחית ובשים לב למצבם הכלכלי נכון להיום, השתת קנס תיפול על כתפי הוריהם שמצבם הכלכלי, כך עולה, בכי רע, או תביא לריצוי מאסר חלף הקנס ולא זו הכוונה. אפנה לכך שלגבי רכיב הקנס קובע המחוקק כי זה יושת בהתאם למצבו הכלכלי של הנאשם (ר' בנדון ס' 40 ח' לחוק העונשין וכן ר' בנדון ע"פ 5668/13 ערן מזרחי נ' מ"י (17.3.16); וע"פ 7159/13 ברזילי נ' מדינת ישראל (16.3.15)).

 

לפני סיום אפנה תשומת לב שב"ס לבקשתו של הנאשם 1 לריצוי עונשו בכלא שיקומי, בעדיפות לכלא חרמון, כדי להשתלב בהליך שיקום במסגרת מאסרו. אבקש את רשויות שב"ס ליתן משקל לבקשה זו, בהתאם לכלל הנהלים והשיקולים הנוהגים בנדון.

 

סוף דבר, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים -

 

הנאשם 1

·        7 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה - מיום 28.6.17 ועד היום.

·        הנני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 12 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור כל עבירה מסוג פשע מפקודת הסמים המסוכנים.

·        הנני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 4 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור כל עבירה מסוג עוון מפקודת הסמים המסוכנים.

 

הנאשם 2

·        40 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה - מיום 28.6.17 ועד היום.

·        הנני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 12 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור כל עבירה מסוג פשע מפקודת הסמים המסוכנים.

·        הנני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 4 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור כל עבירה מסוג עוון מפקודת הסמים המסוכנים.

10

 

הנאשם 3

·        7 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה - מיום 5.7.17 ועד 2.10.17.

 

הנאשם 3 יתייצב לריצוי מאסרו בבית מעצר קישון בתאריך 15.1.19 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

בנוסף, אני מורה על שחרורו של הנאשם 3 ממעצר באיזוק אלקטרוני, וכן על ביטול כלל התנאים המגבילים, למעט עיכוב יציאה מהארץ שימשיך להיות בתוקף עד להתייצבותו לתחילת ריצוי עונשו. יחד עם זאת, כלל הערבויות והפיקדונות ימשיכו לעמוד בתוקף עד להתייצבות הנאשם 3 למאסרו.

·        הנני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 8 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור כל עבירה מסוג פשע מפקודת הסמים המסוכנים.

·        הנני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 4 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור כל עבירה מסוג עוון מפקודת הסמים המסוכנים.

·        הנני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 4 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור כל עבירה מסימן א' לפרק ט' לחוק העונשין.

 

חילוט

אני מורה על חילוט הרכוש המפורט בסעיפים 1 עד 5 וכן סעיף 8 בבקשת החילוט שבכתב האישום המתוקן (להלן: הרכוש). הרכוש יחולט לקרן הסמים. יחד עם זאת, במידה והנאשמים יפקידו עד ליום 21.1.19 סכום של 100,000 ₪ לקרן, יוחזר לידיהם הרכוש.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

 

המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לשב"ס (לעניין התייצבות הנאשם 3), וכן ליחידת הפיקוח האלק' (שתדאג להסרת האיזוק לאלתר מהנאשם 3).

 

 

ניתן היום, ל' חשוון תשע"ט, 08 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.

11