ת"פ 46718/02/22 – מדינת ישראל נגד אחמד אבו עומר (עציר)
בית משפט השלום בנצרת |
|
ת"פ 46718-02-22 מדינת ישראל נ' אבו עומר(עציר)
|
|
1
בפני |
כבוד השופט דניאל קירס
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל באמצעות משטרת ישראל שלוחת תביעות נצרת צפון עוה"ד ליטל בן הרוש |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
אחמד אבו עומר (עציר) באמצעות ב"כ עוה"ד מארון אבו נסאר |
|
|
|
גזר דין |
הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב האישום, אשר ייחס לו עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
סימן א'1 לפרק ו'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012 (ס"ח 101)) מבנה את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לגזור דין.
1. מתחם העונש ההולם
א. הערך החברתי הנפגע
הערכים החברתיים הנפגעים מכניסה לישראל שלא כחוק הם בטחון המדינה ותושביה (ת"פ (מחוזי חי') 36328-09-15 מדינת ישראל נ' מלחם, פס' 14 (18.2.2016)) וריבונות המדינה (ת"פ (מחוזי י-ם) 49845-01-14 מדינת ישראל נ' רשק, פס' 14 (11.12.2014)).
ב. מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע
2
אין בכתב האישום נתונים המצביעים על קלות יתרה או חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה. הסנגור הנכבד טוען כי הנאשם נכנס לישראל לצורך פרנסה. דברי הסנגור לפיהם הנאשם נכנס לישראל כדי לגבות חוב, עומדים בסתירה לדברי הנאשם עצמו בדיון לפיהם הוא נכנס לישראל כדי לרכוש סחורה לעסקו. אולם ב"כ המדינה לא טענה שכניסתו של הנאשם לישראל היתה למטרה שאינה פרנסה. ב-רע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.2014) נקבע כי כאשר מדובר בעבירת שב"ח לצורך פרנסה, הפגיעה בערכים החברתיים הנפגעים קטנה יחסית (ענין אלהרוש, פס' 18).
מתחם העונש ההולם
בענין אלהרוש עמד בית המשפט העליון על כך שמשמעות תיקון 113 היא יצירת הבניה בשיקול הדעת ואחידות בענישה, תוך שמירת עיקרון אינדיבידואליות בה ו"עם זאת, בית משפט זה גם הכיר בכך שעם הזמן יוָצר קורפוס של מתחמי עונש הולמים בנסיבות מסוימות" (שם, פס' 16). נקבע, כי מתחם העונש ההולם לעבירת שב"ח לצרכי פרנסה, שנעברה לראשונה, בהיעדר עבירות נלוות, עומד על עונש מאסר שנע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל למשך חמישה חודשים, כאשר חמישה חודשים אלה יכללו הן את תקופת התנאי והן את תקופת המאסר בפועל, ובנוסף לכך קנס שנע בין 0 ₪ לבין 2,000 ₪. נקבע, כי אם לנאשם עבר פלילי, ובכלל זה עבירת שב"ח, ניתן יהיה להתחשב בכך במסגרת גזירת העונש "בתוך המתחם", שכן מדובר בנסיבה שאינה קשורה בביצוע העבירה (שם, פס' 31).
ב"כ המאשימה טענה למתחם ענישה בין 4 ל-9 חודשים, וטענה כי הנאשם אינו נכנס לגדר מתחם הענישה שנקבע בענין אלהרוש, כי הוא הורשע בעבר בשתי עבירות בטחוניות: הוא הורשע בשנת 2013 בהשלכת בקבוק תבערה בגינה ריצה 20 חודשי מאסר בפועל, ועבירה נוספת של השלכת בקבוק תבערה בשנת 2010 בגינה ריצה 10 חודשי מאסר. אני דוחה את טענת המדינה בענין מתחם הענישה, ודי לענין זה להפנות לאחד מפסקי הדין שאליהם הפנתה המדינה עצמה: ת"פ (שלום נצ') 26269-01-21 מדינת ישראל ג'ראדאת (9.2.2021) (להלן: ענין ג'ראדאת), בו עמדה כבוד השופטת ר' שפילברג כהן על כך ש"הכלל, וכמעט ואין לו יוצאים מן הכלל, הינו...שלא להתחשב בעבר הפלילי בקביעת המתחם", ובו הסתמכה על מתחתם הענישה בענין אלהרוש בענין נאשם שהורשע בעבר בעבירת בטחון חמורה בגינה נשפט למאסר ממושך של 9.5 שנים.
2. גזירת העונש של הנאשם:
3
המאשימה כאמור עתרה למאסר בפועל בין 4-9 חודשים; בהתחשב במתחם הענישה עליו עמדתי לעיל, יש לראות בכך עתירה למאסר בפועל בין 4 חודשים עד לרף העליון של המתחם, חמישה חודשים.
הסנגור עתר להסתפק בימי המעצר של הנאשם, וטען כי הנאשם יסכים להגברת רכיב קנס כנגד הקלת רכיב המאסר.
א. הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה
1. פגיעת העונש בנאשם - הנאשם טען כי יש לו מסעדה שהוא לא יכול לנטוש. הוא טען בנוסף כי אמו חולה.
2. פגיעת העונש במשפחת הנאשם - ראו לעיל.
3. נזק שנגרם לנאשם מביצוע העבירה ומההרשעה - לא נטען בענין זה.
4. נטילת אחריות ומאמצים לחזרה למוטב - הנאשם נטל אחריות על המעשה, בכך שהודה ואף התנצל על ביצוע העבירה.
5. מאמצים לתיקון תוצאות העבירה - לא רלוונטי.
6. שיתוף הפעולה של הנאשם (שיקול לקולא) - הנאשם שיתף פעולה וחסך משאבים לתביעה ולבית המשפט בכך שהודה.
7. התנהגות חיובית - לא נטען לענין זה.
8. נסיבות חיים קשות - לא נטען בענין זה.
9. התנהגות רשויות אכיפת החוק - לא נטען לענין זה.
10. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה - לא חריג.
11. עבר פלילי או העדרו - הנאשם הורשע בשנת 2010 בהשלכת בקבוק תבערה ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית; הוא הורשע שוב בשנת 2013 בגין השלכת בקבוק תבערה ונגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. הצדדים הפנו לפסיקה בענין נאשמים שהורשעו בכניסה לישראל שלא כחוק שהיו בעלי עבר פלילי בטחוני:
א. המאשימה הפנתה לענין ג'ראדאת, בו נגזרו על נאשם בגין כניסה לישראל שלא כחוק, אשר נשפט בעבר ל-9.5 שנות מאסר בגין עבירת בטחון חמורה, ארבעה חודשי מאסר בפועל. בענייננו, כאמור, הנאשם הורשע בשתי עבירות בטחוניות אך תקופת המאסר שנגזרו עליו יחד מגיעות לכדי פחות משלוש שנים.
4
ב. המאשימה הפנתה ל-ת"פ (שלום נצ') 21592-02-21 מדינת ישראל נ' אלחיט (עציר) (10.3.2021). שם נגזרו על נאשם ארבעה חודשי מאסר בפועל בגין כניסה לישראל שלא כחוק, שנשפט בעבר בגין עבירת בטחון ל-54 חודשי מאסר בשנת 2007, וכן בעבירות בטחון חמורה לאחר מכן. זאת, בנוסף להרשעה קודמת בכניסה לישראל שלא כחוק והרשעה קודמת בגין סגירת שטח בגינה. מדובר היה בנאשם שאשתו חולה בלימפומה. נגזרו עליו 4 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. אציין עם זאת כי באותו תיק נקבע מתחם ענישה שהרף העליון שלו 6 חודשי מאסר, וכאמור קבעתי לעיל כי מתחם הענישה הוא המתחם שנקבע בענין אלהרוש.
ג. הסנגור הפנה ל-ת"פ (שלום נצ') 1428-08-21 מדינת ישראל נ' סעדיה(עציר) (3.8.2021), בו הושתו בגין כניסה לישראל שלא כחוק, על נאשם בעל הרשעה משנת 2018 בבית דין צבאי, 15 ימי מאסר בניכוי ימי המעצר שלו.
ד. הסנגור הפנה ל-ת"פ (שלום נצ') 46647-01-21 מדינת ישראל נ' חשאש(עציר) (3.3.2021). שם הושת חודש מאסר בפועל בגין כניסה לישראל שלא כחוק, על נאשם בעל עבר פלילי הכולל שתי הרשעות בגין כניסה לישראל, וכן שלוש הרשעות בטחוניות: בגין מסחר בכלי יריה ללא רשיון בשנת 2006; חברות בהתאגדות בלתי חוקית והחזקת כלי יריה בשנת 2009; וסחר בציוד מלחמתי ללא היתר בשנת 2016.
ה. הסנגור הפנה ל-ת"פ (טב') 20166-10-21 מדינת ישראל נ' מגנם (10.10.2021), בו נגזרו בגין כניסה לישראל שלא כחוק, על הנאשם 2 אשר הורשע קודם לכן בבית דין צבאי בעבירה שלא היתה "מן החמורות", 31 ימי מאסר בניכוי ימי מעצרו; אולם מדובר היה בהסדר טיעון.
ו. הסנגור הפנה ל-ת"פ (שלום נצ') 68771-07-20 מדינת ישאל נ' מסמאר (30.7.2020); אולם שם לא מדובר היה בנאשם בעל עבר בטחוני, אלא בנאשמת עם 3 הרשעות קודמות בכניסה לישראל שלא לחוק ללא ציון עבר בטחוני.
ז. הסנגור הפנה ל-ת"פ (שלום נצ') 10798-02-18 מדינת ישראל נ' זידאן(עציר) (22.2.2018), בו הושתו 15 ימי מאסר בגין כניסה לישראל שלא כחוק, על נאשם בעל הרשעה קודמת בהתחזות והרשעה בטחונית בצרוף 11 תיקים בטחונים גינם נדון למאסר בפועל של 7 שנים. אולם זאת, "בנסיבות חריגות ביותר", כאשר הנאשם שם היה אב לילדה בת 7 ולילד בן 3 עם בעיות רפואיות קשות, כאשר הילדה אף עברה ניתוח לב פתוח.
ח. הסנגור הפנה ל-ת"פ (נצ') 14028-01-21 מדינת ישראל נ' מעאלי(עציר) (15.1.2021). הסנגור טען כי מדובר היה בנאשם בעל עבר בטחוני, אולם טענה זו אינה נכונה. ההיפך הוא הנכון, נקבע מפורשות באותו גזר דין כי "לא נתקבלה לגביו כל אינדיקציה פלילית או בטחונית" מעבר לכניסותיו לישראל. הציפייה מעורך דין היא שיפגין הקפדה וזהירות עת הוא טוען לגבי מה שנקבע בהחלטה שיפוטית אליה הוא מפנה.
5
סיכום ביניים בענין עבר פלילי בטחוני, מבין גזרי הדין אליהם הנפו הצדדים:
עבר פלילי בטחוני מגביר באופן ניכר את הסכנה לפגיעה בערך המוגן בענין בטחון המדינה והציבור, ויש מקום שהוא יתבטא באופן ממשי בתוך המתחם שנקבע בענין אלהרוש.
יש מקום לענישה מתונה יותר מאשר ארבעת חודשי המאסר בפועל בענין ג'ראדאת ובענין אלחיט, שכן הנאשם בענין ג'ראדאת נידון בעבר בגין עבירה בטחונית ל-9.5 שנות מאסר בפועל, והנאשם בענין ג'ראדאת נידון בעבר ל-54 חודשי מאסר בגין עבירה בטחונית; ואילו בענייננו, המאסרים שהושתו על הנאשם בעבר בגין עבירות בטחון עומדים על תקופה כוללת של 30 חודשי מאסר. ובנוסף, כאמור, המתחם בענין אלחיט חורג מהמתחם שנקבע בהלכת אלהרוש.
יש מקום לענישה מחמירה יותר בענייננו מאשר 15 ימי המאסר אשר הושתה בענין סעדה, שכן בענייננו מדובר בשתי הרשעות בטחוניות קודמות.
לדעתי בענין חשאש לא ניתן משקל מספיק לחומרה הרבה של העבירות הבטחוניות שנדונו שם.
לא מצאתי מקום לאזן מאסר עם קנס, בין היתר בהעדר כל בטחון לפרעון תשלום הקנס בידי הנאשם שאינו מתגורר בתוך תחומי המדינה.
ב. שיקום; הגנה על שלום הציבור; הרתעת היחיד; הרתעת הציבור - לא מצאתי מקום לחרוג ממתחם הענישה בגין שיקולים אלה.
ג. נסיבות נוספות - אין נתונים.
לאור כל האמור, הנני משית על הנאשם עונשים כדלקמן:
א. חודשיים מאסר בפועל, בניכוי הימים בגינם היה הנאשם עצור בתיק זה (מיום 18.2.2022).
ב. 90 ימי מאסר על-תנאי. התנאי הוא שהנאשם יימנע מביצוע עבירה נוספת על סעיף 12(1) חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 במשך שנתיים.
6
ג. חתימה על התחייבות בסך 2000 ₪ להימנע מביצוע עבירה נוספת על סעיף 12(1) חוק הכניסה לישראל במשך שנתיים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום.
ניתנה היום, כ"ב אדר א' תשפ"ב, 23 פברואר 2022, במעמד הצדדים.
דניאל קֵירֹס, שופט |
