1

 

 

 

 

 

 

 

האישום וההרשעה

 

1.    הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בכתב אישום מתוקן, בשתי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג,לפי סעיפים 380 ו-382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

 

2.    במועד הרלוונטי, הנאשם והגב' נ ד (להלן: "המתלוננת"), בני זוג נשואים החובקים ילד משותף, התגוררו יחדיו באילת. בתאריך 23.8.2015 סמוך לחצות, התגלע בין השניים ויכוח בדירתם, במהלכו תקף הנאשם את המתלוננת, בכך שתפס את ידה, כופף אותה והכאיב לה, בעת שניסה לקחת מידה את מכשיר הטלפון הנייד. המתלוננת יצאה מהדירה וביקשה מהשכנים להזעיק משטרה. המתלוננת שבה לדירה, ואז הנאשם תקף אותה פעם נוספת, בכך שחבט בחוזקה בפניה במכת אגרוף, הפילה לרצפה וגרם לה סחרחורת, סימן אדום/כחול ונפיחות באזור עינה השמאלית.

 

 

2

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

 

3.    ב"כ המאשימה, עו"ד זהר אזרואל, עתרה לקביעת מתחם ענישה שבין מאסר בפועל בהיקף שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. בנסיבות דנא, ביקשה התובעת להשית על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסרים מותנים, פיצוי למתלוננת והתחייבות. התובעת ציינה כי בביצוע העבירה פגע הנאשם בערכים חברתיים של שלמות גופה של המתלוננת, זכותה לאוטונומיה על גופה וביטחונה האישי בד' אמות התא המשפחתי. נטען כי הנאשם הכה את המתלוננת פעמיים, כופף את ידה והכה את פניה באגרופו. התובעת הציגה תיעוד מצולם של החבלות שנצפו על פני המתלוננת סמוך לאחר האירוע (ת/1). נמסר כי הנאשם ביצע את העבירה בשעה שהיה נתון להשפעת אלכוהול. התובעת ציינה כי שירות המבחן התרשם שהנאשם לא הפנים את חומרת מעשיו וסירב להשתתף במסגרת טיפולית בתחום הזוגיות או בתחום צריכת אלכוהול. לזכות הנאשם צוינו הודאתו בכתב האישום שתוקן לקולא ועברו הנקי. התובעת הפנתה לפסיקה.

 

4.    ב"כ הנאשם, עו"ד יעל דארבי, טענה למתחם ענישה שבין מאסר מותנה או מאסר קצר לבין 8 חודשי מאסר בפועל. בנסיבות המקרה, ביקשה הסנגורית לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהשית על הנאשם מאסר מותנה, קנס כספי או צו של"צ. נטען כי העדר המלצה טיפולית בחסות שירות המבחן נבע מתוצאות האבחון שנערך לנאשם בבית חוסן. נמסר כי הנאשם והמתלוננת שקלו להיפרד, אך לאחרונה הם מבקשים לחדש את הקשר הזוגי ובית המשפט התבקש להטיל ענישה שלא תכשיל את מאמציהם. הסנגורית לא הקלה ראש בחומרת העבירה, אך טענה כי הנאשם פעל באופן חריג לאורחות חייו, כשהיה תחת השפעת אלכוהול. לזכות הנאשם צוינו עברו הפלילי הנקי והודאתו בכתב האישום המתוקן. נטען כי המתלוננת הינה אישה אסרטיבית שיודעת לעמוד על שלה. הסנגורית העריכה כי ההליך המשפטי, שכלל מגבלות על חירותו, הווה גורם ממתן ומשמעותי עבור הנאשם. בנסיבות אלה סברה הסנגורית כי ניתן להסתפק בענישה מותנית לצד עונש מוחשי מסוג קנס או צו של"צ, באופן שלא יפגע בפרנסת הנאשם. נמסר כי הנאשם שהה במעצר במשך למעלה משבועיים, ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים.

 

       ההגנה זימנה לעדות את המתלוננת, וזו מסרה כי היא מתגוררת לבדה בארץ, ללא תמיכה משפחתית. המתלוננת סיפרה על בנה הקטן המשותף עם הנאשם והביעה רצון לשקם את התא המשפחתי בתום המשפט. המתלוננת מסרה כי היא נמצאת בקשר טלפוני עם הנאשם בכל הנוגע לבנם, וחשה בשינוי אצל הנאשם. לדבריה, שקלה להיפרד מהנאשם, אך בפרק הזמן שהיה מורחק ממנה, היא הבינה כי הם זקוקים זה לזו. המתלוננת מסרה כי הנאשם הביע הסכמה להשתלב בהליך טיפולי בתחום האלכוהול, והעריכה כי הנאשם למד את הלקח הנדרש מהאירוע.

 

3

5.    הנאשם הביע צער על מעשיו, הודה בטעותו, תיאר את מעשיו כ"תאונה", והביע רצון לשוב לחיק משפחתו.

 

 

 

 

 

דיון ומסקנות

 

6.    בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. תחילה, אקבע את מתחם הענישה למעשה העבירה שביצע הנאשם, על בסיס שיקולים נורמטיביים ואובייקטיבים, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. לאחר מכן, אקבע את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבותיו, בצורך בהרתעתו ואחרים כמותו, ובכלל זה אבחן האם ראוי כי ענישת הנאשם תחרוג ממתחם הענישה (ע"פ 2918/13 דבס נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.7.2013); ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14.7.2013); ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.6.2013)).

 

 

מתחם הענישה ההולם

 

7.    מתחם הענישה ההולם יקבע בהתאם לעקרון ההלימה, כאמור בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין. לצורך כך אביא בחשבון את הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם; נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מידת אשמו של הנאשם ומדיניות הענישה הנוהגת (ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.8.2013)).

 

8.    הנאשם ביצע את שתי עבירות התקיפה ברצף, כשיש ביניהן קשר הדוק, ויש לראותן כאירוע אחד, לצורך קביעת מתחם הענישה (ראו: ע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014); ע"פ 2519/14 ענאד אבו קיעאן נ' מדינת ישראל (29.12.2014); סע' 40יג(א) ו-40ג(א) לחוק העונשין).

 

9.    הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, לצדה נקבע עונש מרבי של 6 שנות מאסר, הינם הגנה על התא המשפחתי מפני אלימות, שלמות גופו של המותקף וזכותו לאוטונומיה על גופו, ביטחונו האישי בעיקר בד' אמות התא המשפחתי.

4

 

       עבירות האלימות ככלל, וכנגד בני/בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה, אשר בתי המשפט מצווים להיאבק בה. מעשים אלה מקבלים משנה חומרה, כאשר מדובר באלימות הננקטת כלפי בני זוג, החיים יחדיו תחת קורת גג אחת, בתא משפחתי האמור לשמש משענת ומקום מבטחים. עבירות אלה, נפיצותן, וכן הקושי של קורבנות העבירה להתלונן, הביאו את המחוקק לקבוע ענישה מרבית מחמירה ובנגזר מכך ביטאה הפסיקה את הצורך במלחמה בתופעה זו. כך למשל נקבע: "לא די ברטוריקה מרתיעה המוקיעה את עבירות האלימות במשפחה, ויש לגבות את האמירות החשובות שבפסקי הדין בענישה הולמת" (ע"פ 792/10 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 14.02.2011; רע"פ 7513/12 בלאל מרעי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 22.10.2012)).

 

10.  מידת הפגיעה בערכים החברתיים במקרה דנא הינה משמעותית, נוכח החבלות והסימנים שנגרמו לפניה של המתלוננת, עליהם למדתי מהתמונות שהוצגו לפניי (ת/1).

 

11.  בבחינת נסיבות ביצוע העבירה, יצוין כי במהלך ויכוח בין הנאשם לבין המתלוננת, הנאשם ניסה לקחת מידיה את מכשיר הטלפון, ולצורך כף כופף את ידה והכאיב לה. לאחר מכן, הנאשם חבט אגרופו בחוזקה בפניה של המתלוננת והפילה ארצה. חלקו של הנאשם בביצוע העבירות ותוצאותיהן הינו עיקרי ומרכזי ולא נודע על התגרות מצד המתלוננת. אין בידי לקבוע כי למעשי הנאשם קדם תכנון מוקדם. העבירות בוצעו על רקע ויכוח שנתגלע בין השניים, לאחר שהנאשם צרך אלכוהול ולפי דבריו בפני שירות המבחן, על רקע הודאת הנאשמת בקיום קשר עם אחר. הנאשם גרם למתלוננת סחרחורת, סימן אדום/כחול ונפיחות בפניה, אשר נצפו בתמונות שהוצגו לפניי. למעשי הנאשם היה פוטנציאל לגרימת נזק חמור מזה שנגרם. הנאשם היה מודע למעשיו, לפסול שבהם ויכל להימנע מהם מבלי שעשה כן. לא נודע על מצוקה נפשית או קרבה לסייג לאחריות פלילית.

 

12.  בחינת מדיניות הענישה הנהוגה מצביעה על מנעד רחב של ענישה בעבירות אלימות במשפחה, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה ונסיבות העושה. כך למשל:

 

א.   ברע"פ 8323/12 אליהו שוקרון נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 19.11.2012) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם על פסק דין שקיבל את עמדת המדינה על קולת העונש שגזרה הערכאה הדיונית. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בכך שהלם אגרופיו בצלעות בת זוגו וגרם לה שבר בצלע. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל ופיצוי כספי.

 

5

ב.    ברע"פ 5986/09 סלימאן אבו האדיר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 23.7.2009) נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם נאשם, על פסק דין במסגרתו התקבל ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל עליו בערכאה הדיונית. המדובר בנאשם אשר הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של תקיפת בת זוג ואיומים, בכך שהלם אגרופו בבטנה ובכתפה ואיים עליה. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל והתחייבות כספית.

 

ג.    בעפ"ג (מח' ב"ש) 16530-04-16 מיכאל וחטרוב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 29.5.2016) התקבל ערעור של נאשם, אשר הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בכך שהכה את בת זוגו בשני צדי פניה וגרם לה סימנים אדומים וכחולים. בערכאה הדיונים נקבע מתחם ענישה שנע בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל והוטל על הנאשם, ללא עבר פלילי, 2.5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, מאסרים מותנים, פיצוי והתחייבות. בית המשפט המחוזי המיר את עונש המאסר בצו של"צ בהיקף של 300 שעות.

 

ד.    בע"פ (מח' מרכז) 25020-02-13 שמואל לוי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.5.2013) נדחה ערעור הנאשם שהורשע, לאחר שמיעת הוכחות, בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בכך שהכה את בת זוגו באגרופו בידה וגרם לה סימן כחול ביד. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ומאסר מותנה.

 

ה.   בע"פ (מח' חי') 6003-11-10 אנדרי דריאבין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 13.1.2011) התקבל חלקית ערעורו של נאשם אשר הורשע, על יסוד הודאתו, בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בכך שאחז בשערות ראשה ובידה של בת זוגו וגרם לה סימנים כחולים בזרועותיה. בנוסף דחף את בנו והפילו. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו בערכאה הדיונית, 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי. בית המשפט המחוזי קיצר את תקופת המאסר המותנה באופן חלקי ביחס לעבירות אלימות מסוג עוון.

 

ו.    בת"פ (ב"ש) 28972-05-14 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 13.1.2016) הורשע נאשם על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בכך שהכה את רעייתו בראשה וגרם לה פצע מעל לגבה. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, הוטלו חודשיים מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, מאסרים מותנים, פיצוי וקנס.

 

6

ז.    בת"פ (ת"א) 48681-12-14 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 6.3.2016) הורשע נאשם, על יסוד הודאתו בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בכך שבעקבות ויכוח ביניהם, תקף הנאשם את רעייתו, שהשליכה לעברו מזון, נטל לידו מגש עם מזון חם ושפך עליה. למתלוננת נגרמו כוויות שטחיות בפנים ובכתף. נקבע מתחם ענישה הולם שנע בין מאסר מותנה לבין 9 חודשי מאסר. על הנאשם, בעל עבר פלילי, ולאחר שלקח חלק בהליך טיפולי ממושך, הוטלו מאסרים מותנים והתחייבות.

 

ח.   בת"פ (ק"ג) 15089-03-15 מדינת ישראל נ' ארסן סאידוב (ניתן ביום 20.9.2015) הורשע נאשם, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בכך שאחז את רעייתו ההרה בפניה, דחף אותה, הלם אגרופיו בראשה וגרם לה נפיחות ושריטה בצוואר. נקבע מתחם ענישה הכולל מאסר לריצוי בעבודות שירות. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו צו של"צ בהיקף של 300 שעות, מאסר מותנה, התחייבות, פיצוי וצו מבחן.

 

ט.   בת"פ (י-ם) 12699-06-13 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 24.6.2015) הורשע נאשם על יסוד הודאתו בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בכך שתפס את רעייתו בשתי ידיו, דרך על רגלה, דחף אותה וגרם לה סימנים כחולים ברגל וביד. נקבע מתחם ענישה שבין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו צו של"צ בהיקף של 200 שעות, מאסר על תנאי, צו מבחן וקנס.

 

י.    בת"פ (נת') 35073-11-14 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 8.1.2015) הורשע נאשם, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר, בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בכך שצעק על בת זוגו, הכה אותה בפניה וגרם לדימום באפה. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו חודשיים מאסר בפועל ומאסר מותנה.

 

יא.  בת"פ (רמ') 32056-01-14 משטרת ישראל תביעות - שלוחת רמלה נ' פלוני (ניתן ביום 29.12.2014) הורשע נאשם, על יסוד הודאתו בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בכך שתפס את בת זוגו בגרונה, חנק אותה, הכה בפניה, דחף אותה לרצפה וגרם לה נפיחות ואדמומיות בלחי. בת הזוג דחפה את הנאשם כדי לחמוק ממנו ושרטה את פניו. נקבע מתחם ענישה שבין צו של"צ לבין 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי וצו מבחן.

 

יב.  בת"פ (ב"ש) 41159-05-14 מדינת ישראל נ' טשומה ציקול (ניתן ביום 23.9.2014) הורשע נאשם על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בכך שבעת שהיה תחת השפעת אלכוהול, סטר לרעייתו בפניה, מנע ממנה לצאת מהבית, אחז בה וגרם לה דימום בשיניים ושריטות בפנים שהצריכו טיפול רפואי. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו 7.5 חודשי מאסר בפועל ומאסרים מותנים.

 

7

יג.   בת"פ (י-ם) 47798-03-13 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 29.6.2014) הורשע נאשם על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, היזק במזיד לרכוש, תקיפה סתם של בת זוג ואיומים. הנאשם סטר לרעייתו, משך אותה בכוח, אחז בצווארה, שבר דלת של ארון מטבח, ניפץ כלים, קרע שרשרת וגרם לה סימנים אדומים ושריטות; במועד אחר, אחז בזרועה, השליכה על הרצפה, ואיים עליה תוך כדי נפנוף בקבוק. נקבע מתחם ענישה לאירוע הכולל תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ואיומים, שבין מאסר קצר לבין 12 חודשי מאסר. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו חודשיים מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ומאסרים מותנים.

 

יד.  בת"פ (אי') 20413-06-13 מדינת ישראל נ' שחר צברי (ניתן ביום 9.4.2014) הורשע נאשם על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בכך שהכה את בת זוגו בפניה. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו 6 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות.

 

טו.  בת"פ (פ"ת) 28671-04-12 מדינת ישראל נ' עומרי קראני (ניתן ביום 5.11.2013) הורשע נאשם, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בכך שהכה את רעייתו בגבה, הפילה ארצה וגרם לה חבלות. נקבע מתחם ענישה שבין צו של"צ ל-12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בעל הרשעה מאוחרת, הוטלו 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי וקנס.

 

13.  מכל המקובץ, באתי למסקנה כי העונש ההולם לעבירת תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בנסיבות ביצועה במקרה שלפניי, נתחם במשרעת שבין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה מרתיעה וענישה כלכלית.

 

 

האם יש מקום לחריגה מגבולות מתחם הענישה?

 

14.  לא מצאתי הצדקה לחריגה ממתחם הענישה לקולה בהעדר אפיק שיקומי בחסות שירות המבחן. מנגד, לא מצאתי כי הסיכוי שהנאשם ישוב לבצע עבירות דומות מצדיק חציית רף מתחם הענישה לחומרה משיקולי הגנה על שלום הציבור. אי-לכך, מכלול השיקולים, לרבות שיקולי הרתעת הנאשם והציבור, ינחוני בקביעת העונש המתאים לנאשם בגדר מתחם הענישה (סע' 40ו ו-40ז לחוק העונשין).

 

8

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

 

15.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בהתאם להוראות סעיף 40יא לחוק העונשין, יובאו בכלל חשבון נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר אינן קשורות בביצוע העבירה. בדרך זו חידד תיקון מס' 113 לחוק העונשין את הצורך בהמשך נקיטת שיטת ענישה אינדיווידואלית, הבוחנת נסיבותיו של כל מקרה ואדם המובא לדין (ע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170; ע"פ 5106/99 אבו ניג'מה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 350; רע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.5.2009)).

 

16.  שירות המבחן ערך שני תסקירים בעניינו של הנאשם. בתסקיר הראשון מיום 7.12.2015, נסקרו קורות חייו האישיים והמשפחתיים של הנאשם, אך מטעמי צנעת הפרט אמנע מלפרט מעבר לנדרש. נמסר כי הנאשם בן 40, נשוי ואב לילד בן 6, עלה לישראל מהודו ומועסק בבית מלון בעיר אילת. נתקבלו המלצות חיוביות מהמעסיק. שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל עמדות נוקשות, תלותי במידה מסוימת, אימפולסיבי ובעל קשיים בדחיית סיפוקים. נמסר כי הנאשם הודה בביצוע העבירה, במהלכה הכה את רעייתו בחוזקה וטען כי פעל באופן אימפולסיבי על רקע שתיית אלכוהול, ולאחר שהודתה בקשר עם אדם אחר. הנאשם ביטא חרטה על התנהגותו והביע עניין בהצעת השירות לשלבו בהליך טיפולי בתחום האלכוהול, אך שלל שימוש בסמים והבדיקות שנערכו לו אישרו זאת. הנאשם הביע עניין להתגרש מהמתלוננת ותיאר נתק רגשי ממנה. בשיחה עם שירות המבחן העריכה המתלוננת כי פרץ האלימות נבע משתיית אלכוהול מופרזת והוא נחווה כאלים וטראומטי. המתלוננת שללה חשש מפני הנאשם. המתלוננת תיארה את הנאשם כאב מסור לבנם המשותף וציינה כי הקפיד על תנאי ההרחקה ממנה. להערכת שירות המבחן, ההליך המשפטי והקשר החברתי עם יוצאי הודו מהווים עבור הנאשם גורמים מרסנים. נמסר כי באבחון שנערך לו בבית חוסן, לא הצטיירה תמונה של בעיית התמכרות. הנאשם שלל נזקקות טיפולית. הנאשם אמנם שלל שימוש בסמים, אך צוין כי נטייתו לשתייה מופרזת, לה אינו מודע, נוקשותו וקשייו לקבל אחריות מצביעים על סיכון להישנות התנהגות אלימה שיכול ותצומצם ככל שהצדדים ייפרדו.

 

9

       ביום 9.3.2016 הוגש תסקיר משלים ממנו עלה כי בני הזוג הופנו ליחידת הסיוע, נוכח רצונם להתגרש. אולם, הנאשם חזר בו והביע חשש מחשיפת מידע אודותיו ברשומות המדינה והביע אי אמון בממסד. הנאשם שיתף את שירות המבחן כי יחסיו עם בנו מהווים עבורו מקור גאווה והביע עניין בשיקום הזוגיות עם המתלוננת. הנאשם מסר שהוא נמנע מצריכת אלכוהול. הנאשם הבהיר כי אינו מעוניין בהתערבות טיפולית בחייו וביטא חוסר אמון במערכת ובממסד. שירות המבחן שוחח פעם נוספת עם המתלוננת וזו מסרה כי הנאשם מעוניין לשוב לזוגיות עמה ומשקיע רבות בבנם, בעת שהיא נמצאת בעבודה. בנסיבות אלה, בהעדר נכונות ורצון להתערבות טיפולית ודפוסי אישיות נוקשים וחרדתיים, לצד שלילת בעייתיות, התקשה שירות המבחן להמליץ על העמדת הנאשם בצו מבחן. לאור זאת, הומלץ להטיל על הנאשם ענישה מותנית מרתיעה ומשמעותית לצד התחייבות כספית גבוהה.

 

       בהתאם להחלטת בית המשפט, נבדקה התאמת הנאשם לביצוע צו של"צ והוא נמצא מתאים.

 

17.  בבסיס השיקולים לחומרה עומדת חומרת העבירה בה הורשע הנאשם ומדיניות הענישה בעבירה המבוצעת בנסיבות מחמירות אלו, בדרך של נקיטת אלימות כלפי בת זוג, בנסיבות המפורטות. רבות נפסק בצורך להילחם בנגע האלימות, בעיקר בקרב תא המשפחתי, שפשה בחברה הישראלית ולעקרו מן השורש באמצעות ענישה הולמת ומרתיעה. הנאשם התקשה לקחת אחריות על מעשיו ונטה להשליכה על המתלוננת ומכאן החשש שלא הפנים את חומרתם. על כן, הבאתי בחשבון את הצורך בהרתעת הנאשם ואחרים כמותו בביצוע עבירות אלימות במשפחה, בשל חומרתן והקושי לגלותן.

 

18.  לזכות הנאשם הבאתי בחשבון את הודאתו בכתב האישום שתוקן לקולא, עברו הנקי והבעת החרטה מצדו. הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, מתפקד כאבא מסור לבנו בן ה-6.5, עובד מוערך בבית מלון באילת, שיתף פעולה עם שירות המבחן, על אף שלא גילה עניין בהליך הטיפולי, ולא זוהו אצלו דפוסי התמכרות. לא נמסר על פתיחת תיקים נוספים מאז ביצוע העבירה.

 

19.  היות והצדדים הביעו רצון לשקם את הזוגיות שלהם ולאחד את התא המשפחתי ועל שולחנם סמוך ילד קטן, לא מצאתי להשית על הנאשם פיצוי למתלוננת.

 

20.  הבאתי בחשבון את המגבלות שהוטלו על חירותו של הנאשם, ימי מעצרו מיום 23.8.2015 ועד ליום 9.9.2015, לאחריהם שוחרר בתנאים מגבילים שכללו השגחה והרחקה מהמתלוננת; וכן, את הפגיעה בפרנסתו הכרוכה בכך (ס' 40יא(3) לחוק העונשין).

 

21.  מכל המקובץ, באיזון בין הצורך להציב גבולות ברורים ומסר של הוקעה חד וצלול לנאשם ולציבור כולו כי עבירות מסוג זה יתקלו בענישה מוחשית, לצד עידוד הנאשם לשקם את דרכיו ולאחד את משפחתו, והיות וזו הרשעתו הראשונה, באתי למסקנה כי בנסיבות המקרה ופרטי האירוע ניתן להסתפק בענישה מרתיעה בדרך של מאסר מותנה והתחייבות כספית, כדי להמחיש את הסלידה שחשה החברה מהמעשים, לשגר מסר מרתיע ולעודד את שיקומו האישי והמשפחתי של הנאשם.

 

10

 

העונש המתאים לנאשם

 

22.  על בסיס הנתונים והשיקולים שפירטתי לעיל, מצאתי להשית על הנאשם עונש כדלקמן:

 

א.   של"צ - הנאשם יבצע 220 שעות שירות לתועלת הציבור בעבודות אחזקה כלליות במתנ"ס שחמון, וזאת בהתאם לתכנית שירות המבחן ובפיקוחו, כאמור בתסקיר מיום 26.5.2016. הובהר לנאשם כי הפרת צו השל"צ עשויה לגרום להפקעתו, חידוש המשפט וגזירת עונשו מחדש.   

 

ב.    מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מהיום יבצע כל עבירת אלימות מסוג פשע.

 

ג.    מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מהיום יבצע כל עבירת אלימות מסוג עוון, למעט תגרה.

 

ד.    התחייבות - הנאשם יחתום על התחייבות בסך 8,000 ₪, אשר יהיה עליו לשלם באם בתוך שלוש שנים מהיום יעבור על עבירת אלימות, למעט תגרה. היה והנאשם לא יחתום על התחייבות כאמור בתוך 7 ימים, ייאסר בגין כך למשך 21 ימים.

 

23.  ניתן בזאת צו להשמדת/חילוט/השבת המוצגים, לשיקול דעת המאשימה.

 

24.  העתק גזר הדין יישלח לשירות המבחן, לממונה על עבודות שירות ולמתלוננת.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

 

 

 

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ו, 11 יולי 2016, במעמד הצדדים.