1

1.התיק היה קבוע להקראה ביום 2.2.16.

2. ביום 26.1.16 הגיש בא כח הנאשם 1 בקשה לדחיית מועד ההקראה בנימוק עיקרי שהנאשם חולה ועובר טיפולי דיאליזה בימים א.ג.ה

2

3.בא כח המדינה התנגדה לבקשת הדחיה והציעה לקיים הדיון שלא בנוכחות הנאשם 1 לפי סעיף 128(2) לחוק סדר הדין הפלילי נוסח משולב 1982.הכל מתוך התחשבות במצבו הבריאותי של הנאשם.

4. מאחר וגם בית המשפט סבר כי יש חשיבות לנוכחות הנאשם בפתיחת משפטו, ומאחר ולא הובעה כל בקשה או הסכמה מטעם הנאשם לפטור אותו מהתייצבות ראיתי לנכון לדחות את הדיון ליום 22.2.16. יום ב בשבוע כך שהנאשם 1 יוכל להתייצב לדיון.

5. ביום 1.2.16 הגיש בא כח הנאשם בקשה נוספת לדחיית ישיבת ההקראה מיום 22.2.16 ליום 9.3.16 והפעם בנימוק של מחויבות קודמת שלו כמייצג בפני ערכאות אחרות. הבקשה נדחתה.

6. כעת מונחת לפני בקשה לפטור את הנאשם 1 מהתייצבות לדיון וזאת בהסתמך על סעיף 128 הנ"ל .

לבקשה זו מתנגדת המאשימה שכן שהיא רואה חשיבות בהתייצבות הנאשם למשפטו וכי מלכתחילה הביעה הסכמתה לקיים הדיון ביום 2.2.16 שלא בנוכחות הנאשם כך שהדחיה שניתנה היתה לשווא.

7. לאור ההתנהלות המתוארת לעיל נראה כי יש יותר ממידה של צדק בדברי באי כח המאשימה .

אם מלכתחילה לא התכוון הנאשם להתייצב לפתיחת משפטו מהטעם שנוכחותו אינה תורמת מאום בהפניה לבג"צ ברק פטה לא צריך היה לבקש דחיית הדיון מיום 2.2.16 מפאת רצונו להיות נוכח במשפטו בנימוק עיקרי של קבלת טיפול דיאליזה באותו יום.

הדברים מקבלים משנה תוקף לאור היעדרה של כל תעודה רפואית שמעידה על אי יכולתו של הנאשם להתייצב לדיון ביום 22.2.16 כך שעל פניו אין כל סיבה שתצדיק לפטור הנאשם 1 מהתייצבות לתחילת משפטו.

הבקשה נדחית.

3

ניתנה היום 7.2.16 בהעדר.