ת"פ 46336/09/19 – מדינת ישראל נגד מרואן מחאמיד,חכם מחמיד,עומר מחאמיד (עציר)
בית המשפט המחוזי בחיפה |
|
ת"פ 46336-09-19 מדינת ישראל נ' מחאמיד(עציר) ואח'
|
|
1
|
לפני כבוד השופט ארז פורת |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
||
נגד
|
|||
הנאשמים |
מרואן מחאמיד חכם מחמיד עומר מחאמיד (עציר) |
||
החלטה
נוכח הסכמת הצדדים, ונוכח הרשעת הנאשמים בריבוי עבירות של סחר בסמים מסוכנים; הספקת סמים מסוכנים; והחזקת סמים מסוכנים שלא כדין ושלא לשימוש עצמי, אני מכריז על הנאשמים 3-1 סוחרי סמים, בהתאם לסעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.
גזר דין
1. הנאשמים 3-1 הודו והורשעו בעובדות כתב אישום מתוקן בביצוע עבירות סמים חמורות, כל אחד לפי חלקו. מדובר בסחר, הספקה והחזקה של סמים מסוג קוקאין, הרואין ו-MDMA, שנמכרו לסוכן משטרתי. כתב האישום תוקן במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, ובטרם נשמעו ראיות בתיק. הנאשמים 2 ו-3 הם אחים ונאשם 1 הוא דודם.
2. כתב האישום המתוקן נפרש על פני שבעה אישומים שהתרחשו במשך שבעה חודשים, החל מחודש אוקטובר 2018, וכלל: שלוש עסקאות סחר בסמים ושתי עסקאות של הספקת סמים שבוצעו על ידי הנאשמים 1 ו-2 בצוותא; שתי עסקאות סחר שבוצעו על ידי הנאשם 1 לבדו; שתי עסקאות סחר שבוצעו על ידי הנאשם 3 לבדו; ועסקה של הספקת סם שבוצעה על ידי שלושת הנאשמים, בצוותא. היקף העסקאות הכולל עמד על מכירה של כ-525 גרם של סם מסוג קוקאין; 1,150 גרם של סם מסוג הרואין; ומעל ל-2,000 כדורי MDMA, בתמורה לסכום כולל של כ-280,000 ₪. נוסף לכך החזיקו הנאשמים 1 ו-2, שלא לשימוש עצמי, הרואין וקוקאין בכמות העולה על זו שנסחרה.
2
הנאשמים 1 ו-2 תיאמו את העסקאות עם הסוכן, שוחחו עמו טלפונית, נפגשו עמו והעבירו לו "דוגמיות" של הסמים. הם גם מסרו לו את הסמים וקיבלו מידיו את התמורה - הכל כמפורט בכתב האישום המתוקן. הנאשם 3 היה שותף לעסקת הספקה של דוגמית שכללה שלושה כדורי MDMA, ובנוסף, מכר לסוכן כ-200 גרם של סם מסוג קוקאין, בשתי הזדמנויות, בזמן שהנאשמים 1 ו-2 שהו בחו"ל.
3. בנסיבות אלו החזיקו, סיפקו וסחרו הנאשמים בסמים קשים ללא היתר על פי דין, בכמויות גדולות, במספר רב של הזדמנויות, ובתכנון מראש. סוג וכמות הסמים שנמכרו מצביעים על היקף משמעותי של סחר בסמים.
4. בגין מעשיהם בהם הודו, הורשעו הנאשמים כדלקמן: נאשם 1 הורשע בחמש עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973; שלוש עבירות של הספקת סם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים; וחמש עבירות של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישה לפקודת הסמים המסוכנים.
נאשם 2 הורשע בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן בצוותא; שלוש עבירות של הספקת סם מסוכן בצוותא; ושלוש עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בצוותא.
נאשם 3 הורשע בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן; עבירה של הספקת סם מסוכן; ושלוש עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.
5. המאשימה ביקשה כי ייקבע מתחם לכל סעיף אישום בנפרד. נוסף לכך עתרה למתחם כולל לגבי כל אחד מהנאשמים, כדלקמן: בעניינו של נאשם 1 ביקשה לקבוע מתחם הנע בין 9 ועד ל-12 שנות מאסר בפועל, וכי העונש יוטל ברף העליון של המתחם, נוכח עברו הפלילי; בעניינו של נאשם 2 ביקשה לקבוע מתחם הנע בין 7 ועד ל-10 שנות מאסר בפועל, וכי העונש יוטל ברף העליון שלו, נוכח עברו הפלילי; בעניינו של נאשם 3 ביקשה לקבוע מתחם הנע בין 5 ועד ל-8 שנות מאסר בפועל, וכי העונש יוטל במחצית הראשונה של המתחם. כמו כן ביקשה המאשימה להשית על הנאשמים עונשי מאסר על תנאי מרתיעים, פסילת רישיון נהיגה, פסילה מותנית של רישיון הנהיגה וקנס שלא יפחת מסכום העסקאות.
3
באי כוח הנאשמים ביקשו לראות בכל עסקאות הסמים אירוע אחד, ולקבוע לגביהן מתחם אחד. עוד ביקשו כי ייקבע לנאשמים 1 ו-2 מתחם הנע בין 20 ועד ל-45 חודשי מאסר בפועל, וכן לגזור את עונשם בשליש התחתון של המתחם. בנוגע לנאשם 3 ביקשו להסתפק בימי מעצרו. עוד ביקשו להימנע מפסילת רישיונות הנהיגה, ומהשתת קנסות.
במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים, הוסכם כי יחולט לנאשם 1 סכום של 500,000 ₪.
6. הנאשמים בדברם האחרון הביעו חרטה, ולקחו אחריות על מעשיהם. הם ביקשו מבית המשפט להתחשב בהודאתם ובזמן שחסכו. נאשם 2 ציין כי היה עציר תומך בקישון, וכי החל לעבור הליך טיפולי בכותלי בית המעצר.
דיון והכרעה:
7. רבות נכתב על חומרתן של עבירות הסמים והצורך בנקיטת יד קשה כנגד המעורבים בשרשרת הפצת הסם. כפי שצוין במקום אחר:
"עבירות הסמים הפכו לפגע ופשו בכל פינה בחברה, תוך חציית קבוצות באוכלוסייה. המחיר כבד לכולם. בית המשפט חייב לתרום את חלקו למיגור תופעה זו" (ע"פ 6548/17 לבדב נ' מדינת ישראל, בפס' 3 (נבו 30.1.2018)).
8. הערכים החברתיים המוגנים העומדים ביסוד העבירות כאן הם שמירה על הסדר הציבורי, שלום הציבור ובריאותו. הפצת סמים מסוכנים במחוזותינו, ובפרט הפצת סמים קשים, הופכת אותם לזמינים יותר לשימוש. השימוש בסמים קשים גורם לנזקים ישירים בבריאותם ובחייהם של המשתמשים, ולנזקים עקיפים, בין משום שאותם משתמשים-מכורים הופכים לנטל על החברה, ובין כתוצאה מביצוע עבירות על ידם לצורך רכישת הסמים. בנסיבות ביצוע העבירה כאן מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הגבוה, נוכח סוג הסמים, וסך הכמות שנסחרה - מעל לקילו הרואין, כחצי קילו קוקאין וכ-2000 כדורי MDMA, שהיו יכולים להתחלק לאלפי מנות סם.
9. לצד הצורך בהחמרה בענישה בעבירות הסחר בסמים, קיימת משרעת ענישה הנובעת בין היתר מסוג הסם, כמותו, וכן מחלקו ומרכזיותו של הנאשם בשרשרת הפצת הסם: "בבואו של בית המשפט לגזור את עונשו של עבריין סמים, עליו לתת את הדעת לפרטי העבירה, לרבות סוג הסם, כמות הסם ותפקיד הנאשם המסוים כחוליה בשרשרת הפצת הסם" (ע"פ 6548/17 הנ"ל, בפס' 3)).
4
בע"פ 4522/18 אסאבן נ' מדינת ישראל (נבו 11/11/2018), הורשע המערער בריבוי עבירות של סחר בסם מסוכן ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. דובר שם על 4 עסקות סמים במסגרתן מכר המערער קוקאין לסוכן משטרתי, בכמות מצטברת של כ-343 גרם, תמורת סך של 185,500 ₪. כמו כן נמצא בביתו 22.3 גרם קוקאין. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 5 ל- 7 שנות מאסר בפועל, וגזר על המערער עונש של 6 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בגובה 200,000 ₪. בית המשפט העליון הותיר את עונש המאסר על כנו והפחית את גובה הקנס ל - 100,000 ₪, תוך שקבע כי: "עונש המאסר אמנם חמור ומכביד, אך אינו חורג ממדיניות הענישה הנהוגה באופן שיצדיק התערבותנו" (שם, בפס' 9). מדובר במקרה שחומרתו פחותה מהמקרה שלנו.
בע"פ 6874/17 זנזורי נ' מדינת ישראל (נבו 19.3.2019), הורשע המערער בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע; ניסיון ייבוא סמים מסוכנים; וייבוא סמים מסוכנים. הניסיון היה לייבוא 200 גרם סם קוקאין והייבוא היה של כ-490 גרם קוקאין. כמו כן הוא הורשע בעבירות של השמדת ראיה ושיבוש הליכי משפט. בית המשפט המחוזי גזר על המערער 7 שנות מאסר (מתחם בין 5 ל-9 שנות מאסר), ועל שותפו נגזרו 6 שנות מאסר בפועל (מתחם בין 4 עד 8 שנות מאסר). בית המשפט העליון הפחית בארבעה חודשים את עונש המאסר נוכח הליך שיקומי שעבר המערער, והוא נידון ל-80 חודשי מאסר בפועל חלף 84 חודשים.
10. בשים לב לביצוע העבירות עבור אותו סוכן, במועדים קרובים זה לזה, ותוך שמירה על תקשורת עם הסוכן במועדים שבין העסקאות, אני רואה בהן חלק מאותה תכנית עבריינית ומוצא כי קיים קשר הדוק בינן. משכך ראיתי לקבוע לגביהן מתחם ענישה אחד. לצד זאת, נוכח השוני בין הנאשמים כפי שבא לידי ביטוי בעובדות כתב האישום המתוקן ובהיקף העבירות בהן הורשע כל אחד מהם, מצאתי לקבוע מתחם שונה לכל נאשם.
11. בעניינו של נאשם 1, נתתי דעתי לחלקו הגדול והמרכזי בביצוע העבירות, כמי שתיאם את העסקה הראשונה עם הסוכן, כמי שביצע מספר רב יותר של עסקאות סמים ביחס לנאשמים האחרים בתיק, וכמי שהיה שותף פעיל, הן בתכנון והן בביצוע מכירת הסמים המסוכנים. עוד נתתי דעתי לכמות הסמים שמכר: 175 גרם קוקאין, בצוותא; 150 גרם קוקאין שמכר לבדו; 1,150 גרם הרואין בצוותא; ומעל ל-2,000 כדורי MDMA שמכר לבדו. פוטנציאל הנזק של הסמים בעסקאות בהן לקח חלק הנאשם 1 הוא עצום, נוכח הכמות וסוג הסמים שנסחרו. נוספת לכך החזקת כמות של סמים מעבר לאלו שנמכרו, המעידה על פוטנציאל מכירות גבוה מזה שמומש, ולא מן הנמנע שסמים אלו הגיעו בסופו של יום למשתמשים נוספים.
בשים לב למידת הפגיעה בערכים המוגנים, למדיניות הענישה הנוהגת, ולנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לרבות חלקו הקונקרטי של הנאשם בכתב האישום, ראיתי לקבוע את מתחם הענישה בעניינו של נאשם 1, כנע בין 66 חודשי בפועל ברף התחתון ועד ל-90 חודשי מאסר בפועל בתקרתו. זאת בנוסף לעונשים נלווים במקרים המתאימים, לרבות מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה, פסילה מותנית, וקנס.
5
12. בעניינו של נאשם 2, נתתי דעתי לחלקו המרכזי בביצוע העבירות, יחד עם הנאשם 1, הן בתיאום מול הסוכן והן במסירת הסמים ובקבלת התמורה עבורם. נאשם 2 ביצע ארבע עסקאות סמים שונות, שכללו שותפות במכירת 175 גרם קוקאין ו-1,150 גרם הרואין. כמו כן הוא עירב את אחיו, נאשם 3,לצורך הספקת "דוגמית" של שלושה כדורי MDMA לסוכן, ובהמשך העביר לנאשם 3 את הטלפון הנייד שלו, להסדרת תיאום רכישת הסמים עם הסוכן בזמן שהנאשמים 1 ו-2 שהו בחו"ל. חלקו של נאשם 2 היה קטן מזה של נאשם 1 בהיבט כמות העסקאות שביצע וכמות הסמים שמכר, ועיקר התקשורת מול הסוכן נעשתה על ידי הנאשם 1. לצד זאת, פוטנציאל הנזק במעשיהם לא היה שונה באופן משמעותי זה מזה. בשקלול כל האמור, אני קובע את מתחם הענישה בעניינו של הנאשם 2, כנע בין 50 חודשי בפועל ברף התחתון ועד ל-85 חודשי מאסר בפועל בתקרתו. זאת בנוסף לעונשים נלווים במקרים המתאימים, כמפורט במתחם שנקבע לנאשם 1.
13. חלקו של נאשם 3 היה קטן מחלקם של השניים האחרים. הוא התבטא ב"גיבוי" הנאשמים במהלך שהותם בחו"ל, ושותפות בהספקת דוגמית של כדורי MDMA. גם הנגישות שלו לסמים הייתה פחותה, וכשביקש הסוכן לרכוש ממנו כדורי MDMA, השיב הנאשם 3 כי אין ברשותו סמים אלה. לצד זאת, נאשם 3 מכר לסוכן 200 גרם קוקאין, בשתי הזדמנויות שונות, ואין להקל ראש בפוטנציאל הנזק הגלום בכמות כזו של סם הקוקאין שיכולה להתחלק לאלפי מנות. בשקלול כלל האמור, אני קובע את מתחם הענישה בעניינו של הנאשם 3 כנע בין 30 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון ועד ל-50 חודשי מאסר בפועל ברף העליון, נוסף לענישה נלווית במקרים המתאימים, כמפורט לעיל.
14. לא מצאתי עילה לסטות לקולה או לחומרה ממתחמי הענישה שקבעתי. לא הוצג אפיק שיקומי למי מהנאשמים. השתתפותו של הנאשם 2 בהליך טיפולי בכותלי הכלא, כאמור בדבריו לפניי, הוא מבורך, אך אינו מצדיק חריגה ממתחם הענישה, במיוחד נוכח היעדר ראיות קונקרטיות אודות אותו הליך והיעדר המלצת גורם טיפולי.
6
15. באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, נתתי דעתי להודאת הנאשמים מיד לאחר תיקון כתב האישום עוד בטרם החלה להישמע פרשת הראיות, לרבות הגעתם להסדר בסוגיית החילוט, הליך שחסך התדיינות ממושכת, והדבר אף מצביע על לקיחת אחריות מצד הנאשמים. עוד נתתי דעתי לחרטה שהביעו הנאשמים לפניי. נאשם 2 ציין כי משמש כחונך בבית המעצר, ויש לקוות שימשיך בהתנהלות חיובית זו, גם לאחר סיום ריצוי עונשו. שקלתי את הנזק שייגרם למשפחותיהם של הנאשמים אם ייגזר עליהם מאסר בפועל. נאשמים 1 ו-2 נשואים ואבות לילדים קטנים. נאשם 3 היה בן 24 בעת ביצוע העבירות. לנאשמים 1 ו-2 עבר פלילי גם בעבירות סמים: נאשם 1 הורשע בשנת 2012 בעבירה של סיוע להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, ובעבירות נוספות, ונדון לשנתיים מאסר בפועל. נאשם 2 הורשע בשנת 2014 בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית. בד בבד הורשע בעבירות אחרות, בגינן נדון לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל. בשש השנים שקדמו לביצוע העבירות כאן, לא הורשעו הנאשמים 1 ו-2 בביצוע עבירות פליליות. לנאשם 3 אין עבר פלילי, ותקופת מעצרו בתיק זה הינה כליאתו הראשונה מאחורי סורג ובריח. כל האמור נלקח בחשבון בעת גזירת עונשם של הנאשמים בתוככי המתחמים. כמו כן, שקלתי את הצורך בהרתעת הרבים והיחיד מפני ביצוע עבירות בסמים מסוכנים, בפרט בסמים קשים ובסחר בהם. נזכיר כי מדיניות הענישה בעבירות סחר בסמים נותנת בכירות לאינטרס הציבורי על פני שיקולים אישיים (ע"פ 1274/16 עווד נ' מדינת ישראל (נבו 6/10/2016)).
בשקלול כלל הנסיבות לקולה ולחומרה, ונוכח היקף החילוט המוסכם כאן שיש ליתן לו ביטוי בתמהיל הענישה הכולל, מצאתי לגזור את עונשם של הנאשמים בחלקו התחתון של המתחם בעניינם.
16. באשר לסוגיית החילוט: הוסכם כי יחולט סכום של 500,000 ₪. מתוכו, סכום של 150,000 ₪ שהופקד מטעם שלושת הנאשמים, יועבר לקרן החילוט. כמו כן יועברו סכומי הכסף המזומן שנתפסו - 47,850 ₪ שהיו שייכים לנאשם 1, ו-1,357.40 ₪ שהיו שייכים לנאשם 3 -לפירעון סכום החילוט. את יתרת הסכום, בסך 300,792.60 ₪, יפקיד נאשם 1, בתוך ארבעה (4) חודשים. הפקדת מלוא סך החילוט תהווה תנאי לשחרור כלי הרכב התפוסים בתיק זה והסרת העיקולים על הנדל"ן, שהוטלו בתיק זה.
17. אשר על כן, אני גוזר את עונשם של הנאשמים כדלקמן:
אני גוזר על נאשם 1 שבעים ושניים (72) חודשים אשר יהוו עונש מאסר לריצוי בפועל ומניינם מיום מעצרו בתיק זה, בתאריך 4.9.2019.
7
כמו כן אני גוזר על נאשם 1 שנים עשר (12) חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו ישוב ויעבור על כל עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים; או על עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישה לפקודת הסמים המסוכנים.
על נאשם 2 אני גוזר חמישים וארבעה (54) חודשים אשר יהוו עונש מאסר לריצוי בפועל ומניינם מיום מעצרו בתיק זה, בתאריך 4.9.2019.
כמו כן אני גוזר על נאשם 2 שנים עשר (12) חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו ישוב ויעבור על כל עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים; או על עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישה לפקודת הסמים המסוכנים.
על נאשם 3 אני גוזר שלושים ושניים (32) חודשי מאסר אשר יהוו עונש מאסר לריצוי בפועל ומניינם מיום מעצרו בתיק זה, בתאריך 4.9.2019.
כמו כן אני גוזר על נאשם 3 שישה (6) חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו ישוב ויעבור על כל עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים; או על עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישה לפקודת הסמים המסוכנים.
נוכח משכי המאסר שנגזרו, ובהתחשב בתקופת מעצרם תחת מגבלות הקורונה, וכן נוכח סכום החילוט שהוסכם על הצדדים, ובהיעדר עבירות הנוגעות לסיכון המשתמשים בדרך, אני נמנע מלפסול את רישיונות הנהיגה של הנאשמים, בפועל או על תנאי, וכן אני נמנע מהשתת רכיב של קנס.
אני מורה על חילוט כספי כאמור בפסקה 16 לגזר הדין. הנאשם 1, יפקיד את יתרת הסכום לחילוט, בסך 300,792.60 ₪, וזאת עד ליום 18.9.2021. לאחר הפקדת מלוא הסכום ישוחררו הרכבים התפוסים של הנאשמים ויוסרו העיקולים על נכסי המקרקעין של הנאשם 1.
8
לבקשת הנאשמים, אני ממליץ לשלבם בהליכי טיפול ושיקום תוך תקופת כליאתם.
זכות ערעור כחוק מהיום, הודעה.
הצדדים קיבלו עותקי גזר הדין.
ניתן היום, ז' סיוון תשפ"א, 18 מאי 2021, במעמד ב"כ הנאשמים - עו"ד גיל דביר, עו"ד עאדל בויראת ועו"ד גב' רויטל סבג; ב"כ המאשימה - עו"ד חאלד חכרוש והנאשמים באמצעות ויעוד חזותי.
