1

 

 הנאשם- בעצמו

 [פרוטוקול הושמט]

גזר דין

2

 

כתב האישום:

הנאשם הודה והורשע בעבירה של תקיפה סתם של בן זוג, עבירה לפי סעיף 379+ 382 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") בכל אחד מהאישומים הראשון, השלישי והרביעי, על פי העובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

 

על פי עובדות האישום הראשון ביום 22.09.15 בשעה 23:00 או בסמוך לכך, בחצר הבית, התגלע ויכוח בין הנאשם למתלוננת, אשתו, במסגרתו דחף הנאשם את המתלוננת בפניה.

על פי עובדות האישום השלישי ביום 23.05.15 בשעה 19:00 או בסמוך לכך, בביתם ברמלה, במהלך ויכוח שהתגלע בין הנאשם למתלוננת תקף את המתלוננת בכך שדחף בגופה של המתלוננת.

על פי עובדות האישום הרביעי מספר ימים עובר ליום 08.05.15, במועד שאינו ידוע במדוייק למאשימה, בביתם, התגלע ויכוח בין הנאשם למתלוננת במהלכו תקף הנאשם את המתלוננת בכך שדחף בגופה של המתלוננת.

 

ההסדר:

הצדדים הציגו הסדר טיעון במסגרתו הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן.

לא הוצג הסדר לעניין העונש.

 

ראיות ההגנה לעונש:

1. המוצגים נ/4 ו-נ/5- מסמכים רפואיים בעניינו של הנאשם.

2. עד הגנה מר ב א

העד הינו בן הנאשם.

מסר כי אביו דאג להם כל חייו ודאג לכל מחסורם. לאחרונה משהזדקן הוא השתנה. מסר כי מעוניינים שהדברים יחזרו לקדמותם.

 

טיעוני ב"כ המאשימה לעונש:

ב"כ המאשימה הפנתה לגילו של הנאשם ולהעדר עבר פלילי.

הפנתה לכך שהנאשם הודה במיוחס לו לאחר שהעידו חלק הארי של עדי התביעה.

טענה כי מדברי העדים ניכר הפחד בו חיו בני המשפחה בשל ההתנהגות האלימה של הנאשם.

הפנתה לעובדות כתב האישום המתוקן ולהוראות החיקוק.

3

עתרה ללמוד מהתנהלות הנאשם במהלך הדיונים לעניין אופיו. הנאשם הפריע לעדים בעת העדתם, התנהג אליהם בזלזל, העיר הערות וקילל.

טענה כי הגם שעסקינן בנאשם שהינו חולה, אין במצבו הבריאותי כדי להקל עמו הואיל וגם בעת הארועים הנאשם היה שרוי במצב רפואי זהה.

הפנתה לכך שהנאשם הורשע בעבירות שנעברו בשלושה ארועים שונים ונפרדים.

הפנתה לעדות המתלוננת ולסבל שנגרם לה מהחיים לצד הנאשם.

עתרה לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין עונש מאסר קצר ועד לעונש מאסר ממושך לצד עונש מאסר על תנאי וקנס כספי.

עתרה לקבוע את עונשו של הנאשם בתוך המתחם באופן שיוטל עליו עונש מאסר בפועל.

 

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש:

ב"כ הנאשם עתר שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ועתר להסתפק בענישה הצופה פני עתיד.

טען כי הנאשם בן 83, נעדר עבר פלילי, פרנס משפחתו בכבוד במהלך כל השנים וסייע רבות לילדיו לרבות סיוע כלכלי.

טען כי בשנים האחרונות חלה הרעה ביחסים בין הנאשם לרעייתו. עם זאת הנאשם הבין את טעותו, ויהיה בעונש מאסר מותנה כדי להבהיר לנאשם כיצד עליו להתנהל.

טען כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי.

הפנה לעדויות בני המשפחה אשר מסרו כי הם מעוניינים בסיום ההליך, עסקינן באביהם והם אוהבים אותו.

הפנה לעדות המתלוננת אשר מסרה כי מעוניינת שההליך יסתיים.

טען כי כיום הנאשם והמתלוננת אינם מתגוררים יחד וכי ההחלטה נתונה בידי המתלוננת אם לשוב ולחיות עם הנאשם.

טען כי ניהול ההליך גרם למתחים במשפחה, בין הנאשם לילדיו לרבות בין ילדיו שלא היו מעורבים בארועים.

טען כי כחלק מרצון הנאשם לשקם את היחסים עם ילדיו ועם המתלוננת נטל אחריות על מעשיו והודה במיוחס לו.

טען כי הנאשם סובל מבעיות רפואיות רבות לרבות ממחלה קשה. הפנה למוצגים נ/4 ו-נ/5 מסמכים רפואיים אודות מצבו הבריאותי של הנאשם.

עתר ללמוד מהודית הנאשם במיוחס לו על נטילת אחריות והפנמה.

לאור גילו של הנאשם ומצבו הרפואי, טען כי ענישה על דרך של עבודות שירות הינה בלתי אפשרית וכן בלתי אפשרי להטיל צו של"צ.

4

טען כי עתירת המאשימה להטלת עונש מאסר בפועל בגילו ומצבו הרפואי של הנאשם, אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנהוגה.

 

דיון והכרעה:

1. בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

2. מספר העבירות בהן הורשע הנאשם

כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם שלוש עבירות של תקיפה סתם של בן זוג שנעברו בשלוש הזדמנויות שונות במועדים שונים, העבירות נשוא האישומים שלישי ורביעי נעברו בחודש מאי 2015 והעבירה נשוא האישום הראשון נעברה בחודש ספטמבר 2015.

 

3. הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות

הערך המוגן בעבירות אלימות הינו שלמות גופו של הפרט וחירותו.

נקבע בהלכה הפסוקה כי יש צורך להוקיע מעשי אלימות ובריונות ויש ליתן להם מענה הולם ובדרך של ענישה מחמירה.

במקרה הנדון נפגע גם התא המשפחתי, הקן - התא המשפחתי שיש לשומרו מפני אלימות פיזית ומילולית, הבית אשר אמור להקנות בטחון ושלווה.

נפגע מבצרה של המתלוננת, נפגעו כבודה ובטחונה.

 

בע"פ 6758/07 פלוני נ' מ"י (11.10.07) נקבע כדלקמן:

"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי  בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי... במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים...; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מורכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה.... (שם, בפסקה 7).

 

4. באשר למידת הפגיעה בערכים המוגנים

הנאשם במעשיו פגע בשלמות גופה של המתלוננת באופן שבשלוש הזדמנויות שונות תקף אותה בכך שדחף אותה, פעמיים בגופה ופעם אחת בפניה.

5

הנאשם פגע בכבודה ובמעמדה של המתלוננת כאם המשפחה, כמו גם בתחושת בטחונה של המתלוננת בביתה - מבצרה. פגע בשלמות התא המשפחתי.

עם זאת ומבלי להקל ראש בחומרת העבירות, עבירות התקיפה במקרה הנדון אינן ברף העליון של עבירות התקיפה.

 

5. מדיניות הענישה הנוהגת

מדיניות הענישה הנוהגת כפי שיפורט להלן מלמדת כי הוטלו על נאשמים בעבירות של תקיפה במסגרת המשפחה לרבות עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עונשים הנעים בין צו של"צ ועד לעונש מאסר למשך שנה ועונשים נלווים.

 

רע"פ 1923/11 חטיב נ' מדינת ישראל (10.3.11), במקרה שהובא לפני כב' בית המשפט שם, דובר היה על נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בכך שלאורך תקופה של כחמישה חודשים בה היה נשוי לבת זוגו, נהג כלפיה באלימות ובאיומים. כב' בית המשפט השלום גזר על הנאשם עונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ועונשים נלווים. גזר הדין המקל נקבע בהתחשב בחרטה שבית המשפט התרשם כי היתה כנה, בהודאה בהזדמנות הראשונה, בנסיבות אישיות, בהיעדר עבר פלילי, בתקופת מעצר קצרה ובמעצר הבית הארוך. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל. כב' בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם שנים עשר חודשי מאסר והותיר את יתר רכיבי הענישה על כנם. בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחתה. כב' בית המשפט העליון ציין כי "עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להיאבק בה".

 

בעפ"ג (מחוזי מרכז) 3230-03-11 מדינת ישראל נ' אוזטורק (26.4.11), במקרה שם נאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפת בת זוג, איומים והיזק לרכוש במזיד. לנאשם עבר פלילי בעבירה חמורה כנגד אשתו. כב' בית המשפט השלום גזר על הנאשם שבעה חודשי מאסר על תנאי והוא הועמד בפיקוח קצין מבחן למשך שנה. ערעור שהגישה המדינה על קולת העונש, התקבל. כב' בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם שלושה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, וזאת בהתחשב כי שהה כחודשיים במעצר.

 

6

עפ"ג (מחוזי ת"א) 14160-04-10 זביט נ' מ"י (21.6.10), במקרה שם דובר בנאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה וחבלה של ממש של בת זוג ובעבירת איומים. כב' בית המשפט השלום גזר על הנאשם שמונה חודשי מאסר, מאסר על תנאי של 6 חודשים וחייב את הנאשם לחתום על התחייבות בסך 4,000 ₪. הנאשם נעדר עבר פלילי. הערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש התקבל, כב' בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם ששה חודשי מאסר, שיכול שירוצה בדרך של עבודות שירות. כב' בית המשפט המחוזי הותיר את ייתר רכיבי העונש על כנם, וציין כי ניתן משקל לכך שמדובר בהרשעה ראשונה, המערער היה נתון חודש במעצר ובני הזוג התגרשו.

 

ת"פ (רחובות) 28726-12-12 מ"י נ' פלוני (19.03.14), בגין עבירות של תקיפה סתם של בן זוג והיזק בזדון, במהלך ויכוח תקף הנאשם את המתלוננת, משך אותה מהרכב ובעט ברגלה, הזיק לרכב בכך שטרק הדלת וניפץ את שמשת החלון הקדמי. המתלוננת נחבלה משברי הזכוכית, בהמשך איים על עובר אורח אשר נקלע לסכסוך בינו לבין המתלוננת, ודרש בשלומה.

שרות המבחן מהעילות המפורטות בגזר הדין שם, נמנע מהמלצה טיפולית, עם זאת הנאשם הציג המסמכים כי הרשעה בדין עלולה לגרום להפסק עבודתו, ושירות המבחן המליץ לשקול הימנעות מהרשעה ולהטיל צו של"צ בהיקף של 180 שעות.

הנאשם נעדר עבר פלילי, נטל אחריות, הרשעה יש בה כדי לפגוע בעיסוקו. כבוד בית המשפט מצא המקרה כחריג, ביטל ההרשעה והטיל צו של"צ בהיקף של 180 שעות.

 

ת"פ 13177-03-10 (ראשל"צ) מ"י נ' פלוני (3.7.12), במקרה שהובא לפני כב' בית המשפט שם, הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ואיומים. במקרה שם כב' בית המשפט גזר על הנאשם ששה חודשי מאסר אשר נקבע כי ירוצו על דרך של עבודות שרות ועונש מותנה.

 

ת"פ (ק"ג) 9788-01-13 מ"י נ' פלוני (30.03.15), במקרה שם הנאשם הורשע בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים. הנאשם השליך לעבר המתלוננת שלט טלוויזיה ובהמשך השליך לעברה נעל שפגעה בה, משאמרה שתתקשר למשטרה איים עליה. במועדים אחרים ושונים הורשע בכך שאיים על המתלוננת מספר פעמים, תקף אותה באופן שנתן לה מכת אגרוף, וכן הורשע בעבירה של הפרת צו שיפוטי על פי עובדות כתב אישום שצורף.

תסקיר שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעה ולהסתפק בצו מבחן ופיצוי למתלוננת, מתוך חשש שהרשעה תפגע במשלח ידו של הנאשם.

כבוד בית המשפט התייחס להודאה, חרטה, חלוף הזמן, מעצר הבית, השתלבות הנאשם בטיפול וחשש שהרשעה תפגע פגיעה ממשית בפרנסה, ביטל ההרשעה וחייב הנאשם לחתום על התחייבות, לבצע צו של"צ בהיקף של 400 שעות וכן העמיד הנאשם במבחן.

 

7

בת"פ 41989-09-12 (ק"ג) מדינת ישראל נ' דוד באיץ (11.12.13), במקרה שם, במסגרת הסדר בין הצדדים, בגין עבירה של תקיפה סתם, באופן שהנאשם תקף את אביו בכך שחטף מידיו מכשיר טלפון, הכה אותו בראשו, החזיק בגרונו וחנק אותו, הוטל על הנאשם עונש מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך שנתיים בגין עבירות אלימות למעט איומים, וחוייב הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה. יצויין כי לחובת הנאשם עבר פלילי שאינו מכביד.

 

ת"פ 60585-01-13 (רחובות) מדינת ישראל נ' פלוני (03.03.14), במקרה שם בגין עבירות איומים ותקיפה באופן שהנאשם נקש על דלת בית הוריו, הרים את קולו על הוריו, איים על אימו ותקף את אביו בכך שדחף אותו והפילו ארצה, כבוד בית המשפט כיבד את הסדר הטיעון והטיל על הנאשם, שהינו נעדר עבר פלילי וסובל ממצוקות נפשיות, עונש מאסר על תנאי, וחייבו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה.

 

ת.פ. 9524-12-13 (רחובות) מדינת ישראל נ' אברהם ראובן (21.10.15) , בגין עבירות של תקיפת בת זוג ואיומים , תקיפה באופן שדחף המתלוננת והכה אותה בראשה באמצעות אגרוף. איומים, באופן שאמר  "את תראי מה אעשה לך זה יגמר ברע", הוטל על הנאשם עונש הצופה פני עתיד, כמו כן חוייב הנאשם בפיצוי המתלוננת.

 

ת.פ.9957-05-12 ואח' (רחובות) מדינת ישראל נ' יובל כובשי (23.2.15) בגין עבירות של תקיפת בת זוג ואיומים נדון הנאשם לעונש הצופה פני עתיד, הוטל צו מבחן, הוטל צו שירות לתועלת הציבור וחוייב בפיצוי המתלוננת.

 

ת.פ. 9887-10-15 (עכו) מדינת ישראל נ' פלוני (2.11.15). בגין עבירות של תקיפת בת זוג והיזק לרכוש במזיד, נדון הנאשם למאסר למשך חודש התקופה בה היה נתון במשמורת חוקית עד למועד מתן גזר הדין, ולעונש הצופה פני עתיד.

 

ת"פ 26853-07-13 (ק"ג) מדינת ישראל נ' אורן סבח (12.12.13), במקרה שם, במסגרת הסדר בין הצדדים, בגין עבירה של תקיפה, באופן שהנאשם סטר על פניו של המתלונן, כב' בית המשפט הטיל על הנאשם עונש מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים בגין עבירות אלימות לרבות איומים וחייבו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה. בית המשפט נמנע מהטלת פיצוי למתלונן. יצוין כי לחובת הנאשם עבר פלילי.

 

8

ת"פ 33580-06-13 (ב"ש) מדינת ישראל נ' אבבה מנגסטו (01.07.13), במקרה שם במסגרת הסדר בין הצדדים, בגין עבירה של תקיפה סתם באופן שהנאשם תקף את המתלונן, אשר הגיע לסייע לו בחלוקת מזון במרכז קליטה, כב' בית המשפט הטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 3 חודשים מיום מעצרו ועונשים מותנים.

 

ת"פ 48049-05-10 (י-ם) מדינת ישראל נ' פטריק גרום (14.10.13), במקרה שם הנאשם הורשע בעבירה של תקיפה סתם באופן שנכנס לבית שכנו, קילל את המתלונן ומשפחתו וזרק לעברו חול ואבנים שלא פגעו במתלונן, נתן למתלונן מכת אגרוף ברקה הימנית, בהמשך בעט בו, דחף אתו ונתן לו שני אגרופים. הנאשם נעדר עבר פלילי, נורמטיבי וקיים חשש לפגיעה תעסוקתית, כב' בית המשפט הטיל על הנאשם צו מבחן וצו של"צ בהיקף של 100 שעות. יצויין כי במקרה שם הוסכם בין הצדדים כי במידה והתסקיר ימליץ על הימנעות מהרשעה, יעתרו לאי הרשעה במשותף. אולם המאשימה טענה כי לאור העדר נטילת אחריות, ותסקיר שאינו חיובי, עתרה להרשיע הנאשם בדין.

 

ת"פ 41406-07-11 (ק"ג) מדינת ישראל נ' אדיר דיין (31.12.13), במקרה שם הנאשם 1 תקף בצוותא עם הנאשם 2 את המתלונן אשר ישב על ספסל באופן שהיכוהו באגרופים, בהמשך הנאשם 1 דחף את המתלוננת בעוד אחזה בבנה הפעוט, על הנאשם 1,הנעדר עבר פלילי, הוטל במסגרת הסדר עונש מאסר על תנאי ועונשים נלווים.

 

ת"פ 26232-11-13 (נתניה) מדינת ישראל נ' אליס שלום (15.07.14), במקרה שם הורשעה הנאשמת במסגרת הסדר טיעון בעבירות של איומים ותקיפה, תקיפה ע"י דחיפת כסא לעבר מזכירה במוסד חינוכי בו למדו ילדי הנאשמת, אשר פגע באחר. על הנאשמת הוטל עונש מאסר על תנאי וקנס כספי בסך של 600 ₪.

 

ת"פ 30775-04-14 (נתניה) מדינת ישראל נ' אילן עטיה (17.02.15), במקרה שם במסגרת הסדר טיעון הורשע הנאשם בעבירות של תקיפה והיזק לרכוש במזיד באופן שתקף את שכנו בכך שדחף אותו בהמשך שבר את דלת החניה. כבוד בית המשפט כיבד את הסדר הטיעון והטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי וקנס כספי על סך של 800 ₪.

 

6. נסיבות הקשורות בביצוע העבירות

התכנון שקדם לביצוע העבירות- הדעת נותנת שהנאשם לא תכנן את ביצוע העבירות. העבירות נעברו בעידנא דריתחא במהלך ויכוח בין הנאשם למתלוננת בכל אחד מהארועים כעולה מעובדות כתב האישום.

חלקו של הנאשם בביצוע העבירות- הנאשם ביצע העבירות לבדו.

9

הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירות- הנזק הצפוי מדחיפה בנסיבות בהן עסקינן במתלוננת שאינה אשה צעירה ואינה אישה בריאה, הינו רב, נזק לגוף. כמו כן צפוי נזק נפשי.

הנזק שנגרם מביצוע העבירות- הדעת נותנת כי כתוצאה ממעשי הנאשם המתלוננת חוותה כאב, חשה מושפלת, כבודה נפגע ונרמס כמו כן נפגע התא המשפחתי.

הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות- הנאשם עבר העבירות במהלך ויכוח עם המתלוננת.

 

7. מתחם העונש ההולם לעבירות נשוא כתב האישום

כמצות המחוקק בסעיף 40 ג(א) לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה שביצע הנאשם, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

לאור האמור אני סבורה כי העונש ההולם לכל אחד מהאישומים בנסיבות המקרה שלפני, שבכל אחד מהם תקף הנאשם המתלוננת באופן שדחפה, הינו עונש הנע בין מאסר מותנה ועונשים נלווים ועד לעונש מאסר בפועל שאפשרי שירוצה על דרך של עבודות שירות.

 

8. נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות

הפגיעה של העונש בנאשם לרבות בשל גילו-הדעת נותנת כי בנסיבות בהן עסקינן בנאשם כבן 83, החולה במחלה קשה, יהיה בעונש מאסר כדי לפגוע בנאשם.

הפגיעה של העונש במשפחת הנאשם- הדעת נותנת כי באם יוטל על הנאשם עונש מאסר תיפגע גם משפחתו.

נטילת אחריות- הנאשם הודה במיוחס לו לאחר שנשמעו ראיות לרבות עדות המתלוננת, לרבות עדות ילדיו.

חלוף הזמן-ממועד ביצוע העבירה האחרונה חלפו כעשרה חודשים.

עבר פלילי- לחובת הנאשם לא רשומות הרשעות קודמות.

 

9. עונשו של הנאשם בתוך המתחם

שקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע עבירות התקיפה, את מידת הפגיעה בהם, את מדיניות הענישה הנהוגה, את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ואת אלה שאינן קשורות בביצוע העבירות, את העונש ההולם לעברות שביצע הנאשם.

הנאשם עבר עבירות של תקיפת בת זוג, רעייתו, בשלוש הזדמנויות שונות בפרק זמן של חמישה חודשים.

10

במעשיו פגע הנאשם בשלמות גופה ונפשה של רעייתו, ופגע בשלמות התא המשפחתי אשר אמור להוות עוגן ומקום מפלט עבור אדם.

עבירות אלימות במשפחה הינן עבירות שלהן חומרה יתרה נוכח הפגיעה בתחושת הבטחון שבית אמור לשמש לדיריו. כמו כן נוכח העובדה שהציפיה היא שבתוך המשפחה ישררו יחסי כבוד ואהבה ובני הזוג יגנו אחד על השני, והפרה של ציפיה זו הופכת את העבירות לחמורות ופוגעות, לכואבות יותר.

מדברי העדים במהלך שמיעת הראיות עלתה תמונה כואבת, קשה ומכוערת של נאשם, אדם נוקשה, שרואה רק את עצמו ודרכיו. אדם אשר הטיל פחד ואימה על רעייתו, המתלוננת, ועל ילדיו.

במהלך הדיונים הנאשם התנהל באופן חריג. הנאשם פנה לעדים, צעק עליהם, כינה אותם שקרנים. ילדיו הבוגרים חששו למסור עדות, בניו ובנותיו הבוגרים, שהינם בעצמם בעלי משפחות והורים לילדים, בכו מצער ומפחד.

יחד עם זאת וחרף כל האמור בסופו של ההליך לקח הנאשם אחריות והודה.

כמו כן כתב האישום תוקן באופן משמעותי.

בנסיבות כתב האישום המתוקן, ומבלי להקל ראש בחומרת העבירות, העבירות בהן הורשע הנאשם ואופן ביצוען, אינן עבירות מהרף הגבוה של עבירות האלימות כלפי בן זוג. הנאשם הורשע בדחיפת המתלוננת, פעם בפניה ופעמיים בגופה.

המתלוננת אינה אשה צעירה. ראיתי את המתלוננת, חשתי את כאבה ואת תחושת הבושה מהמעמד בו עליה להעיד כנגד אבי ילדיה, בעלה. מעבר לאמור חשתי בדבריה את ההשפלה והכאב הפיזי והנפשי ממעשי הנאשם.

חרף האמור הנאשם הינו אדם מבוגר, כבן 83, נעדר עבר פלילי. הנאשם חולה במחלה קשה.

אני סבורה כי בשל מצבו הרפואי של הנאשם וגילו המבוגר לא ימצא הנאשם מתאים לרצות עונש מאסר על דרך של עבודות שירות. כמו כן לא ימצא מתאים לבצע צו של"צ.

זאת ועוד, כעולה מהעדויות, בני משפחת הנאשם מעוניינים להשכין שלום בבית הוריהם ולסייע לשיקום המשפחה.

לאור כל האמור, לאור אופי העבירות, גילו של הנאשם, מצבו הבריאותי והעדר עבר פלילי, אני סבורה כי ניתן לגזור דינו של הנאשם ברף הנמוך של המתחם באופן שיגזר עליו עונש הצופה פני עתיד, שיהיה בו כדי להרתיע הנאשם מביצוע עבירות נוספות לצד קנס כספי ופיצוי למתלוננת.

אני מטילה על הנאשם את העונשים כדלקמן:

 

1.         אני מטילה על הנאשם 6 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מהיום יעבור עבירות לפי סעיפים 379 ו- 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, או ניסיון לעבור עבירות כאמור.

11

 

 

2.         אני מטילה על הנאשם קנס כספי בסך של 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם בשני תשלומים שווים ורצופים. הראשון עד ליום 01.02.17, השני עד ליום 01.03.17. לא ישולם תשלום תשלום במועדו יעמוד הקנס לפירעון מיידי וישא ריבית והצמדה כחוק.

 

3.       אני מחייבת את הנאשם לשלם למתלוננת פיצוי בסך של 2,500 ₪. הפיצוי ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.08.16 ובכל 15 לחודש. לא ישולם תשלום תשלום במועדו יעמוד כל הפיצוי לפירעון מיידי וישא ריבית והצמדה כחוק.

 

4. המזכירות תנפיק לנאשם שוברי תשלום. הנאשם ישלם הפיצוי והמזכירות תעביר התשלומים למתלוננת לאחר שיופקדו.

תשומת לב המזכירות המתלוננת היא עדת תביעה מספר 1.

 

הודעה זכות ערעור.

 

 

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ו, 17/07/2016 במעמד הנוכחים.