1

לאחר שעיינתי בבקשת ב"כ הנאשם 1 ותשובת המאשימה נחה דעתי כי כתב האישום מנוסח (בהתאם למעשים המפורטים בו) כדבעי.

למרות שהן סעיף 29 לחוק העונשין והן סעיף 335(א)(2) מדברים על מבצעים של עבירה בצוותא, העובדה ששניהם מנויים בכתב האישום אינה מהווה כפל מיותר.

סעיף 29(א) לחוק הוא סעיף הגדרה ואין בצידו סנקציה עונשית. הוא מגדיר "מבצע" גם מי שמבצע את העבירה בצוותא עם אחר או באמצעות אחר.

2

לעומתו סעיף 335(א)(2) הינו סעיף המפנה לסעיפים 333 ו-334 והנוקט בסנקציה עונשית. הוא מגדיר מצב שבו "היו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם" - שאז דינו של כל אחד מהם כפל העונש הקבוע לעבירה.

המאשימה מפנה בנוסף לסעיף 334 שהוא הסעיף הקל יותר מבין השניים - 333 ו -334.

על כן לכל סעיף המוזכר בכתב האישום תפקיד משל עצמו החיוני על מנת להגדיר במדוייק את העבירה ואת העונש הקבוע בצידה: ללא סעיף 29 ניתן יהיה להרשיע כל אחד מהנאשמים רק במעשהו שלו עצמו ולא במעשיהם של אחרים. ללא סעיף 334 לא ניתן לדעת כפל של כמה שנים טוענת המאשימה שיש להשית על הנאשם. ללא סעיף 335(א)(2) לא ניתן יהיה להשית על הנאשם את כפל העונש הקבוע בסעיף 334 שכן לא מספיקה ההגדרה של סעיף 29(א) כדי לטעון שהמאשימה אכן מייחסת לנאשם 1 דבר זה. כל זאת - בהנחה שהמאשימה תוכיח את המעשים מעבר לספק סביר.

על כן כתב האישום כפי שהוא מנוסח יוותר על כנו.

ניתנה היום, ב' ניסן תשפ"א, 15 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.