1

ביום 16.6.15 גזרתי את דינו של המבקש וקבעתי בין השאר כי

"אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שלוש שנים מהיום. אני מפנה תשומת לב הנאשם להוראות סעיף 42 (ג)(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 לפיה "בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין -(1)התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה", הפסילה תחל לאלתר, מניינה רק לאחר הפקדת הרישיון".

המבקש פנה בבקשה לפיה הוא מבקש למנות את תחילת הפסילה מיום גזר הדין, המשיבה לא הגיבה לבקשה משום מה.

            לאחר שבחנתי את נימוקי הבקשה אני דוחה אותה.

2

אפנה לאמור בגזר הדין ולפיו מנין הפסילה יחל רק לאחר הפקדת רשיון ומיותר לציין כי תקנות התעבורה מאפשרות גם למי שלא מחזיק רשיון בידו להצהיר על כך ולהפקיד תצהיר חלף הרישיון ולכן אין להוסיף או לשנות מגזר הדין ואזכיר כי בע"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל (14.4.2014) נפסק כי הסמכות לחישוב מניין ימי הפסילה על-פי גזר דין נתונה לרשות הרישוי.

ומכאן שאם למבקש בקשה בנושא יתכבד ויפנה לרשות הרישוי.

לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"א חשוון תשע"ו, 03 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.