1

דוחה את הבקשה.

הנסיבות הצריכות לעניין פורטו בהרחבה בהחלטותיי הקודמות מיום 21.10.2018; 27.11.2018; 28.02.2019 ו- 01.11.2020.

אין מחלוקת שבוטלה הפקדת התכנית נושא הבקשה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לאחר שנמצא שהיא סותרת את תמא/35 ואת תממ/30.

צודקת המשיבה באומרה שכדי להפקיד את התכנית פעם נוספת יש צורך בקבלת הקלה מהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה ובאישור לשינוי תממ/30. אם תתקבל ההקלה ויאושר השינוי, יש להפקיד את התכנית פעם נוספת, לאפשר השמעת התנגדויות, ורק אחר כך, אם בכלל, תאושר התכנית.

כך שלא מדובר "בהיתר בהישג יד" כנדרש בפסיקה.

הוסף לכך שמדובר בצו הריסה שניתן ביום 29.04.2003 ושאינו ממומש מזה כ-17 שנה(!) , שביום 18.07.2018 הורה בית המשפט העליון בכבודו ובעצמו לממשו, שבמהלך השנים שחלפו נהנה המבקש מפירות העבירה תוך פגיעה קשה באינטרס הציבורי שיש באכיפת פסק הדין על העבריין ועל המבנה הבלתי חוקי שבנה, והרי לך מקרה מובהק שבו אין הצדקה להיעתר לבקשת דחייה נוספת.

זכות ערעור כחוק.

2

ניתנה היום, ו' אייר תשפ"א, 18 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.