1

 

 

 

 

מבוא

כנגד הנאשם תלוי ועומד כתב אישום, בו מיוחסות לו עבירות כדלקמן:

אישום מס' 1-

יצוא, יבוא, מסחר, הספקה של סמים מסוכנים- בניגוד לסעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן- הפקודה).

אישום מס' 2-

יצוא, יבוא, מסחר, הספקה של סמים מסוכנים- בניגוד לסעיפים 13 ו- 19א לפקודה.

אישום מס' 3-

החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית- בניגוד לסעיפים 7(א) בצירוף סעיף 7(ג) לפקודה.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו- עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.(להלן "החוק").

שיבוש מהלכי משפט- עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק.

 

2

על פי הנטען באישום ראשון, בתאריך 14.12.16 בשעה 21:15 או בסמוך לכך, הגיע דוד יצחקי (להלן "דוד") ברכבו לבניין מגוריו של הנאשם ברח' אשתאול מס' 1 באשקלון, המתין לנאשם, זאת אחרי תיאום טלפוני עם הנאשם.

כעבור מספר דקות הגיע הנאשם לרכבו של דוד, ניגש הנאשם לחלון הנהג ברכבו של דוד, בעת שדוד ישב בכסא הנהג, העביר לו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.4201 גרם נטו, דוד מסר לנאשם בתמורה 400 ₪ ונסע מהמקום.

 

בנסיבות המתוארות לעיל, סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.4201 גרם נטו וקיבל תמורתו 400 ₪ , זאת שלא כדין וללא היתר מאת המנהל.

 

על פי הנטען באישום שני, בתאריך 4.1.16 בשעה 22:45 או בסמוך לכך, הגיע אביב יוספי ברכבו בסמוך לביתו של הנאשם ברח' אשתאול מס' 1 באשקלון, זאת לאחר תיאום טלפוני על הנאשם והמתין במקום.

 

כעבור מספר דקות הגיע הנאשם לרכב בו ישב אביב, הושיט ידו דרך החלון של הנוסע בחלק הקדמי של הרכב, העביר לאביב סם, אביב מסר לו בתמורה 700 ₪ והאחרון עזב את המקום.

 

בנסיבות המתוארות לעיל, סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.9061 גרם נטו וקיבל תמורתו 700 ₪ , זאת שלא כדין וללא היתר מאת המנהל.

 

על פי הנטען באישום שלישי, , בתאריך 8.1.17 בשעה 19:44 או בסמוך לכך, הגיעו השוטרים נאור זדה, סהר בוכניק, אדיר שנקר, אייל כהן וגיאן ז'רביב לביתו של הנאשם בכתובת רח' אשתאול מס' 1 דירה 20 באשקלון, על מנת לבצע חיפוש בביתו של הנאשם, או אז, לאחר שהשוטר נאור זדה הזדהה בפני הנאשם עם תעודת מנוי וביקש להכנס, הפריע הנאשם לשוטר בעת מילוי תפקידו ועל מנת להכשילו בכך שתפס את ידיו של נאור ומנע ממנו להוציא את כובע זיהוי ולזוז.

 

3

בנסיבות האמורות, אמר הנאשם לאשתו מרי אדזיאשוילי בשפה הגרוזינית לקחת שקית עם הסמים ולזרוק מהחלון. מיד רצה מרי לחדר כשבידה שקית עם הסם מסוג קוקאין, והשליכה אותה מהחלון, אך השקית נתקעה במסילת החלון. בעת הזו, כשהשוטר סהר בוכניק מחזיק בנאשם המשיך להתפרע ולהכשיל את השוטרים בכך שהזיז את ידו של השוטר סהר, הקשיח את גופו זאת עד שהגיעו שוטרים נוספים לסייע לשוטר סהר. במעשים המפורטים לעיל עשה הנאשם מעשה בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין בכך שניסה להעלים ראיות. כמו כן החזיק הנאשם בצוותא עם מרי בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 10.97 גרם נטו.

עוד בדירה, בשידה בחדר החזיק הנאשם בסם מסוכן מסוג הירואין במשקל 16.53 גרם נטו וזאת שלא לצריכה עצמית שלא כדין וללא אישור מאת המנהל.

בנוסף לכך מעל השידה בחדר החזיק הנאשם במשקל, ובחתיכות ניילון נצמד שנועדו לשקילה ועטיפות של הסמים.

 

הנאשם הגיש עתירה לגילוי ראיה.

 

ביום 23.5.17 התקיים דיון במעמד הצדדים בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשלא-1971 (להלן- פקודת הראיות), המשך דיון ההגנה במעמד צד אחד ולאחר מכן התקיים דיון התביעה ובנוכחות המודיעין במעמד צד אחד.

 

טיעוני הצדדים

ב"כ העותר בבקשה מבקש לחשוף את כלל המידע אשר לגביו ניתנו להגנה תמציות, לאור היותו עשוי לתרום להגנת הנאשם. עוד מבקשת ההגנה לחשוף את מוסרי המידע, ו/או לדעת את זיקתם למבקש ומידע לגבי הימצאותם בדירה. בנוסף מבקשת ההגנה לקבל מידע אודות נתון התקשורת אשר נחסה בתעודת החיסיון ונוגע לבקשה ולהחלטה של צו נתוני התקשורת אשר הוצאו במסגרת התיק דנן, וזאת על אף שאינו יודע למה מתייחס נתון התקשורת.

 

בדיון שהתקיים היום, 23.5.17, ביקש להוסיף כי לא ניתן לדעת מהיכן הם יודעים כי הנאשם ירד למכור סמים, אין בתיק כל אינדיקציה לכך שהמתינו כמה ימים, לגישתו של ב"כ העותר מדובר במידע מבושל, והמשטרה הגיעה לאדם הלא נכון, וסבור כי מדובר בבנו של הנאשם המתגורר באותה דירה, (הגיש לעיוני בקשה למעצר עד תום הליכים בעניינו של הבן המיוחס לו עבירות של סחר בסם) והתיאור שמסר אחד הקונים עונה לתיאור של הבן, ולכן סבור ב"כ הנאשם כי מדובר במידע לא מדוייק, וכנראה התכוונו לבנו של הנאשם, ובנסיבות האמורות מבקש לקבל את המקור, הידיעות, ותאריך המידע.

 

4

מנגד, ב"כ המשיבה טענה כי לא ברור כיצד חשיפת מוסרי המידע ו/או זיקתם למבקש אמורה לסייע להגנת העותר. הוסיפה כי בקשת העותר לא נומקה והעותר הסתפק בביטוי המום וכללי ש"כלל המידע עשוי לתרום להגנת הנאשם" ללא פירוט כלשהו. בנסיבות אלו מתנגדת המשיבה לחשיפת כל המידע, חלק מצו לנתוני תקשורת וכן לחשיפת מוסרי המידע, מאחר וחשיפתם עלולה לסכן את שלומם של בני אדם, לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה ואין בחשיפתם דבר או חצי דבר אשר יכול לסייע להגנת העותר.

 

עוד הוסיפה בדיון היום, כי למעשה מדובר בספקולציות שמעלה ב"כ הנאשם, אין ולו אחיזה קלה במציאות, מדובר במידע ספציפי, המדובר במסע דייג, החומר מצוי תחת חסיון, חשיפת המידע יש בו בכדי לסכן את שלומם של בני אדם, פגיעה בשיתוף פעולה של המשטרה, ואין בחשיפת המידע בכדי לסייע להגנת הנאשם אלא ההיפך בנסיבות האמורות מבקשת לדחות את העתירה.

 

לאחר שמיעת הצדדים, כאמור, החלטתי לקיים דיון במעמד צד אחד, בלשכתי, ולשמוע פרטים מפי קצין המודיעין, בכדי לגבש את המסקנה המתבקשת בנסיבות העניין.

 

דיון והכרעה.

בסעיף 45 לפקודת הראיות, שכותרתו - חסיון לטובת הציבור, נקבע:

            "אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם השר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית משפט הדן בדבר, על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה כי יש צורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין לא לגלותה".

 

השאלה היא האם מדובר בראייה שעשויה לעורר ספק באשמת הנאשם, אם על ידי ביסוס טענות ההגנה, ואם על ידי כרסום משקלן של הראיות התביעה, ודרושה להגנת הנאשם.

 

מכאן שאם החשיבות של הראיה החסויה להגנה היא חשיבות שולית או זניחה, רק אז יש מקום לעריכת האיזון הקבוע בפקודה. את הערכת מידת האפקטיביות של הראיה החסויה להגנת הנאשם במסגרת בחינה זו, יש לבחון לפי יריעת המחלוקת בין הצדדים, הבחינה מטבעה הינה פרטנית לגופו של תיק, יש לבחון את שדה המחלוקת שבין התביעה לבין הנאשם, ואת מיקומה של הראיה וחשיבותה היחסית בשדה זה, ולאזן את חשיבותה היחסית של אותה ראיה בהתייחס לקשת האפשרויות בין חשיבות אפסית לבין חיונית מרובה. משנקבע משקל זה יש להשוותו למשקל האינטרס הציבורי למנוע את החשיפה, אם הראשון עולה על השני יש לצוות על הגילוי (בש"פ 1924/93 משה גרינברג נגד מדינת ישראל, פ"ד מז (4) 766,- 770, 771 (1993)).

 

בבש"פ 838/84 לבני ואחרים נגד מדינת ישראל, פ"ד לח (3) 729 נקבע:-

5

            " עשיית צדק בהקשר זה משמעותה ניהול הליך פלילי הוגן, שיש בו כדי לחשוף את האמת ולא לגרום לעיוות דין לאותו נאשם ספציפי העומד לדין, על-כן, אם חומר החקירה, אשר לגביו חל חסיון, חיוני להגנת הנאשם, כי אז בוודאי, הצדק דורש את גילויו, ושיקול זה עדיף על פני כל שיקול ביטחוני אפשרי... עדיף זיכויו של נאשם, שאת אשמתו אין להוכיח בשל הצורך לגלות ראיה שיש אינטרס בטחוני שלא לגלותה, על פני הרשעתו של נאשם, שאת חפותו אין להוכיח בשל הצורך שלא לגלות ראיה חסויה..."

 

על מנת שניתן יהיה לבחון את שני הצרכים הללו ולאזן ביניהם, יש צורך לאתר את חזית המריבה בין בעלי הדין, שלכאורה ניתן יהיה לערוך את האיזון. חזית המריבה נחשפת לאחר בחינת גרסת התביעה, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב האישום, אל מול גרסת ההגנה.

 

מן הכלל אל הפרט.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו, עבירות כפי שפירטתי בפרק המבוא.

 

השר לביטחון פנים הוציא תעודת חסיון, כל פרט או מידע שיש בו לגלות זהות האדם/אנשים אשר מסר/ו למשטרה את המידע המתועד בדו"חות הידיעה המפורטים להלן, לרבות מועד מסירת המידע וחלק מתוכן המידע, כמפורט להלן:

1.         בדו"ח ידיעה מס' 16-0577-679 : בשורה 1 מילים 14-18, שורה 2 במלואה.

2.         בדו"ח ידיעה מס' 16-0465-909 : בשורה 2 מילים 21, שורה 3 במלואה.

 

כמו כן, נכתב כי כל פרט או מידע שעניינם: השיטה, האמצעים ואופן הביצועי הטכני ששימשו בביצוע הקלטת השיחות במהלך החקירה בתיק זה, למעט מידע המתייחס לתקינות מכשיר ההקלטה, לתקינות מדיית ההקלטה ולפעולות שנעשו בקשר אליהם.

 

כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות מהותו של נתון התקשורת המסומן א', המופיע בבקשה ובהחלטה למתן צו לקבלת נתוני תקשורת מס' 26801-01-17 לרבות פרטי הנתון ותוצריו.

 

כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות תוכנם של חומרי החקירה המסומנים י"ג1-י"ג3 לרבות פעולות החקירה המתועדות בהם- הינם חסויים ( סומן א.מ/4ׂ).

 

מס' ידיעה מס' 16-0577-679 - סומנה על ידי א.מ/1.

6

מס' ידיעה מס' 16-0465-909- סומנה על ידי א.מ/2.

צו לקבלת נתוני תקשורת מס' 26801-01-17- סומן על ידי א.מ/3.

 

לאחר ששמעתי את טענת ב"כ עותר וטענות נוספות אשר נשמעו במעמד צד אחד, נפגשתי בלשכתי עם התביעה ועם קצין המודיעין רפ"ק ארז שביט, גב' יעל גלנצ אחראית על החסיונות ,בחנתי את הראיות החסויות ואת טיעוני המשיבה. יצוין כי במהלך הדיון במעמד צד אחד נרשם פרוטוקול חסוי בכתב יד.

 

הפרוטוקול החסוי של התביעה יוכנסו למעטפה אשר ישמרו בכספת בית המשפט.

 

אציין שבבחינת חשיבות הראייה על רקע טענת ב"כ העותר ויריעת המחלוקת, בקשה לזהות את המקור, שמסרו את הידיעות, גילוי התוכן במלואו, והמועד המדויק, וקבלת מידע אודות נתון התקשורת, אין בהן בכדי לסייע להגנה, בכל הקשור לכתב האישום המיוחס לעותר.

 

עוד אוסיף כי לאחר בחינת טענת ב"כ העותר כפי שנמסרה במעמד צד אחד, ובזהירות הנדרשת, אומר כי טענת ההגנה, אינה קשורה לחומר החסוי בכללו, ואין בכך בכדי לסייע להגנה.

 

באשר לעניין נתון התקשורת, אין בו בכדי לסייע לנאשם שכן המדובר בשיטת עבודה פנימית של המשטרה, שאין בכך בכדי לסייע כאמור לנאשם.

 

כמו כן, לעניין הטענה כי לכאורה מדובר בבנו של העותר, אין לכך כל אחיזה לנטען.

 

אוסיף כי, קיים אינטרס ציבורי חשוב שבשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה, אשר לדברי המשיבה עלול להיפגע פגיעה אנושה באם אענה לגילוי הראיות, זאת אל מול אינטרס ההגנה שבמקרה דנן החשיבות לחשיפה לצורך מיצוי ההגנה היא כאמור אפסית.

 

בהתחשב באינטרס הציבורי ובצורך בשיתוף פעולה עם המשטרה מחד, ובבחינת הראיה החסויה בראי ההגנה מאידך, לא מצאתי שיש פגיעה בהגנת הנאשם, שכן מדובר בסיוע אפסי. על כן, לא מצאתי לנכון להורות כמבוקש.

 

סוף דבר

7

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ובחנתי את החומר החסוי על פי אמות המידה הנדרשות, אין מקום לקבל את העתירה, והיא נדחית.

 

ניתנה היום, כ"ז אייר תשע"ז, 23 מאי 2017, בהעדר הצדדים.