ת"פ 45421/10/15 – מדינת ישראל נגד אנס חטיב
1
בפני |
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז חיפה- פלילי |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
אנס חטיב ע"י ב"כ עוה"ד אחמד כליפה |
|
|
|
גזר דין |
1. הנאשם הורשע על פי הודעתו בכתב אישום מתוקן בשנית בשתי עבירות הסתה לאלימות וטרור, עבירה לפי סעיף 144ד2 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
2. על פי העובדות המתוארות בכתב האישום המתוקן בשנית, ביום 8.10.15 פרסם הנאשם בדף הפייסבוק שלו תמונה של צעירים מיידים אבנים וכתב "הדף שלי נפרץ על ידי גורמי הימין. החזרתי אותו וכנראה שאנחנו על הכוונת בצורה בלתי רגילה הפעם. אנחנו נעמוד באתגר. ירושלים ערבית. תחי האינתיפדה.". הפרסום זכה ל-69 לייקים (סימני חיבוב).
כתב האישום מוסיף ומתאר כי ביום 16.10.15 פרסם הנאשם בדף הפייסבוק שלו-
"שכל אחד מאתנו יכתוב מילה אודות כל שהיד מה היא כתיבת מילה בהשוואה ליגונים ולייסורים שעוברות אמו ואחותו? אנחנו סופרים, סופרים והמספרים ממשכים עד אין סוף, האם נסתפק רק בספירה? היכן זכויותיהם? האם אמנו האדמה לא מסתפקת ולא רוויה מדמם? לא, ואלף לא.
אי אפשר להנציח את זיכרונם של אלה אלא בנקמת דמם, שמתבטאת בשחרור אדמותינו מהכיבוש שחייב להיעלם. זוהי הבטחה שלקחתי על עצמי, רובכם כמוני, עין תחת עין וראש תחת ראש!
הבטחה במהלך החקירה.
אני מוותר על לאומי הערבי, מוותר על נשמתי, האש בוערת בלב, אני פלסטיני"
הפרסום זכה ל- 52 לייקים.
2
3. כתב האישום פותח בחלק הכללי, אשר גם בו הודה הנאשם, כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום החל מחודש ספטמבר 2015, שררה מתיחות ביטחונית בחרבי המדינה, שכלל ריבוי אירועי טרור ופעולות מחאה, לרבות בדרך של תקיפת שוטרים, יידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון וכלי רכב ישראליים וכן פיגועי דקירה ודריסה ברחבי המדינה.
4. עוד מציין כתב האישום כי לנאשם היה חשבון פייסבוק ולו 3,460 חברים. דף הפייסבוק שלו היה פתוח ונגיש באינטרנט לעיניי כל.
הערכים המוגנים
5. סעיף 144ד2 לחוק העונשין קובע כדלהלן-
(א) המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה - פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו - מאסר חמש שנים.
|
(ב) בסעיף זה, "מעשה אלימות" - עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.
(ג) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אינו עבירה לפי סעיף זה.
6. עבירות ההסתה פוגעות בערכים המוגנים של שמירה על שלום הציבור ובטחונו. ביצוע העבירה יוצר פוטנציאל לביצוע מעשי טרור ואלימות על ידי הנחשפים לאותו פרסום.
קיומה של עבירת ההסתה בספר החוקים פוגעת בחופש הביטוי. אולם ההצדקה לפגיעה בחופש הביטוי מוצדקת בשאיפה למנוע עשיית מעשים בדמות פרסום שיש בהם כדי לעודד ביצוע עבירות אלימות וכהגדרתו של החוק שיש בהם אפשרות ממשית שיביאו לידי מעשה אלימות. ברע"פ 2533/10 מ"י נ. מיכאל בן חורין- נכתב "נדמה כי עצם השאיפה למנוע אלימות בחברה אינה יכולה להיות שנויה במחלוקת. לעתים, הקשר בין הביטוי לבין המעשה האלים הדוק ביותר."
3
7. עיון בשני פרסומיו של הנאשם מלמד לטעמי כי בפרסום הראשון העבירה באה לידי ביטוי בקריאה "תחיי האינתיפדה" וזאת לצד באמירה "אנחנו נעמוד באתגר", אמירה אשר יש בה כדי להבהיר כי לא מדובר רק בקריאה כללית אלא קריאה למעשה. באשר לפרסום השני, שם העבירה ברורה יותר, לצד אמירות תמיכה ב"שהיד", קיימת קריאה לנקמת דם אשר מובהרת גם ב"עין תחת עין ראש תחת ראש!", כאשר פותח הוא ואמר כי האדמה עוד לא רוויה מדם השהידים.
8. על אף חומרת העבירה, לא ניכר כי למעשה העבירה קדם תכנון משמעותי, אלא נעשו בלהט הרגע. שעת פרסום הפרסום השני הינה 02:54. עיון בפרסומים עצמם מלמד כי ניסוחם לא עבר עיון חוזר, תיקון ודיוק.
9. אין עדות בדבר נזק ספציפי שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה בדמות , חס וחלילה, אדם אשר ביצע מעשה תוקפנות בהשראת פרסומים אלו. אולם, הנזק נגרם ממעשה העידוד והקריאה לביצוע עבירות מסוג זה. לנאשם היו אותה עת 3,460 עוקבים אשר קיים סיכוי סביר כי נחשפו לפרסום, ואין לדעת עוד כמה אנשים וספים נחשפו אליו. הפרסום זה אומנם למספר נמוך בהרבה של סימני "לייקים", יחסית למספר העוקבים, 69 לפרסום הראשון ו- 52 לפרסום השני. אולם גם באלו די, ונחפשו אליו בהכרח רבים יותר.
10. באשר לסיבות שגרמו לנאשם לביצוע העבירה, הנאשם העיד במסגרת שמיעת הראיות כי באותה תקופה חש חוסר בטחון, חש כי קיימות תופעות גזעניות כלי המגזר הערבי, כאשר לדבריו נעצר ליום ללא סיבה, צעירים ערבים הותקפו על ידי יהודים. עוד תיאר הוא הכירות קצרה עם מי אשר לדבריו נהרג כתוצאה מפעולת כוחות הביטחון ואת השפעה עליו.
11. הנאשם יליד שנת 1996. בעת ביצוע העבירות היה כבן 18. הנאשם הודה בכתב אישם אשר תוקן בשנית, ביום 26.1.22, לאחר תהליך ארוך של שני תיקוני כתב אישום, לאחר חזרה מהודאה, שמיעת ראיות כמעט מלאה הכוללת את פרשת התביעה וכן עדות הנאשם. הודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן בשני הייתה לפני שמעית עדות מתורגמן מטעם ההגנה.
12. המאשימה עותרת למתחם ענישה הנע בין 5 חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שריות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. הסנגור טוען כי אין לדרוש הים אמסר בפועל בגין עבירות אשר בוצעו לפני 7 שנים שעה בה היה הנאשם על סף הקטינות.
הצדדים הפנו לפסיקה.
4
13. מטעם המאשימה הוגשה טבלת פסיקה הכוללת 16 תיקים. הפסיקה הינה של בתי שמפטה שלום, למעט אחד מחיפה כולם מירושלים, כאשר על אחד הוגש ערעור למחוזי שנדחה. בטבלה גם 3 תיקים שהסתיימו בהסדר סגור.
14. עיון בפסיקה שהגישה המאשימה, בתיק הראשון אשר הודגש על ידה, ת.פ. (שלום ירושלים) 54733-05-17 מ"י נ. דאוד מלמד כי באותו מקרה הורשע הנאשם ב-3 עבירות תמיכה בארגון טרור ו8 עבירות של תמיכה בארגון טרור. מדובר בפרסומים אשר פרסם אותו נאשם הכוללים דברי שבח ותמיכה ספציפיים בגורמי טרור. ביצוע העבירות נמשך על פני כחצי שנה. על אותו נאשם הושת מאסר בן 8 חודשים.
ניתן ללמוד מפסיקה זו כי על הענישה במקרה אשר לפני להיות במדרג חומרה נמוך יותר ביחס לאותו מקרה.
כך גם ב ת.פ. (שלום ירושלים) 64368-12-16 מ"י נ. זידאני מדובר במקרה בו הנאשם הורשע ב- 9 עבירות של הסתה לטרור, ב- 3 עבירות של תמיכה בארגון טרור וב- 5 עבירות של תמיכה בהתארגנות בלתי מותרת. כתב האישום מתאר 16 פרסומים. מדובר במי אשר אין זו עבירתו הראשונה ורחף מעל ראשו מאסר מותנה. בגין אותו כתב אישום הושת על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר, כמו כן הופעל אמסר מותנה ובסך הכל הושתו 12.5 חודשי אמסר בפועל. ערעור המדינה נדחה.
ניתן ללמוד מפסיקה זו כי על הענישה במקרה אשר לפני להיות במדרג חומרה נמוך יותר ביחס לאותו מקרה.
בת.פ. (שלום ירשולים )35008-01-16 הורשע הנאשם בשורת עבירות חמורות יותר מאלו אשר בפני אולם כללו גם שני פרסומים בפייסבוק הקוראים לנקוט מעשי אלימות כלפי כוחות הביטחון. באותו גז"ד קבע בית המשפט מתחם ענישה בגין עבירות אלו בן 3 עד 9 חודשי מאסר בפעול.
מתחם זה מתייחס למספר העבירות בתיק המונח בפני.
ניתן להמשיך ולתאר את הפסיקה שבטבלה הכוללת גזר דין הדין במקרים של ריבוי עבירות באופן משמעותי רב יותר מזה אשר בתיק שבפני, דומה בעיניי כי הוצגו עיקרי הדברים.
15. הסנגור מפנה לרע"פ 2433/10 3066/10 מ"י נ. מיכאל בן חורין ושמואל בן ישי עיון ברע,פ למד כי עניינו ההרשעה שבדין. אולם מעיון בו ניתן ללמוד אודות הפסיקה "בהקשר זו יוזכר כי בן ישי בעל ער פלילי, ריצה עונש מאסר בעבר, ואף במקרה דנא גזר דינו הצטמצם לתוצאה של מאסר מותנה, שתקופתו חלפה זה מכבר וקנס בסך10,000 ₪."
5
עוד מפנה הסנגור לת.פ (מחוזי ב"ש) 40492-12-14 מ"י נ. עומר אבו קוש שם הורשע הנאשם בתמיכה בארגון טרור, הכנה ויצור פרסום ומסמכים שלהתאחדות בלתי מותרת. שם מצא בית המשפט לבכר את העניין האישי ואף פסק שיש אינטרס ציבוכי בעדוד "עוזב ומודה" ותגובה משפחתית חברתית המוקיעה את מעשה העבירה ולקבוע את עונשו של הנאשם מתחת למתחם הענישה ובכלל זה ביטול הרשעתו התחייבות בסך 50,000 ₪ ותשלום 75,000 ₪ לצד של"צ.
תיק נוסף אליו הפנה הסנגור הינו ת.פ. 40507-01-11 (שלום כפר סבא) מ"י נ. אורי ברעם שם הורשע הנאשם בהסתה לאלימות, הסתה לגזענות, השמדת ראיה ושיבוש מהלכי למשפט. המדובר היה ב-7 פרסומים. אשר לא רק פורסמו באתר אינטרנט אלא גם הנאשם שלח אותם במייל ל-31 כתובות מסוימות. גם שם בחר ביתה שמפט לנקוט בענישה שיקומית, לאחר תסקיר חיובי, וקבע כי הענישה נעה בין מאשר מותנה לצד של"צ ועד לחודי מאסר בוגגים בפועל.
ולבסוף ת.פ. 45798-02-16 מ"י נ. אליאב מועלם שם הורשע הנאשם בגין 23 פרסומים אשר השתרעו על פני כחודש ומחצה. שם הושתו על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.
16. מדובר במקרה אשר בפני בשני פרסומים. דרגת החומרה של הפרסום השני גבוהה מזו של הראון. הפרסומים במקרה זה היו בהפרש של כשבוע זה מזה. הפרסומים היו לפני כשבע שנים. הנאשם הודה לאחר תיקון כתב האישום בפעם השנייה, תיקון אשר בוצע לאחר שמעית ראיות כמעט מלאה. יש לצין את התמשכות ההליך השיפוטי תקופה ניכרת לאחר שהנאשם חזר בו מהודאה קודמת, הנאשם העתיק את מרכז חייו לחו"ל ובתקופת הקורונה לא ניתן היה לשמוע ראיות בתיק זה נוכח מגבלות הנסיעה.
17. בנסיבות אלו, לאור הפסיקה בה עיינתי והשוואה בינה לבין המקרה אשר בפני מוצאת אני מתחם הענישה מתחיל במאסר אשר יכול וירוצה בעבודות שירות בן חודש ועד ל- 12 חודשי מאסר בפעול לצד קנס וענישה מותנית.
18. באשר למיקומו של הנאשם בתוך מתחם הענישה, יש לקבוע את מיקומו בתחתיתו.
19. הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה מיד לאחר תיקון כתב האישום בשנית. הנאשם היה כבן 18 בעת ביצוע הפרסומים. מאז שינה את חייו, עבר לחו"ל ושם מרכז חייו.
6
20. אומנם תסקיר שירותה מבחן בעניינו אינו מגלה כי הנאשם אכן נוטל אחריות מאלה למעשיו במובן העמוק אותו מחפש שירות המבחן. אולם הנאשם הודה בפני בית המשפט. הנאשם מתרכז בסבל שנגרם לו כתוצאה מההליך המשפט וחש כי הוא נרדף וכי במשך שנים מתנהל ההליך כנגדו ופוגע קשות באיכות חייו. הנאשם מתעלם מאחריותו להתמשכות ההליך המשפטי בדמות הודאה וחזרה מהודאה וכן העתקת מקום המגורים. ניתן להקל החמרת הדברים נוכח גילו הצעיר והעובדה כי בסופו של דבר הורשע הנאשם בכתב אישום הכולל מספר קטן יותר של עבירות מכתב האישום בו הודה מלכתחילה וחזר בו.
21. הנאשם ישב במעצר מיום 16.10.15 ועד ליום 25.11.15.
22. לפיכך, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלהלן:
א. מאסר לתקופה של חודש ימים בניכוי ימי מעצרו מיום 16.10.15 ועד ליום 25.11.15. לפיכך נמצא כי הנאשם ריצה כבר ימי מאסרו.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה בגינה הורשע בתיק זה , ויורשע עליה בדין.
ג. קנס בסך 5,000 ₪ , או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד לא יאוחר מיום 1.12.22.
* בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל "תשלום גביית קנסות".
* מוקד שירות טלפוני בשירות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון *35592 או בטלפון: 073-2055000.
* במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, כ"ח תשרי תשפ"ג, 23 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.
