1

1.         בטרם שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הוגש נגד הנאשם כתב אישום מתוקן והנאשם הודה בעובדותיו.

כתב האישום המתוקן מתאר, כי בתאריך 20.22.21 הנאשם נסע לעיירה ג'יפטליק הממוקמת ליד העיר יריחו שבגדה המערבית, שם נפגש עם שני קרובי משפחה של אשתו שהינם תושבי הגדה, ובמהלך המפגש הציע להם להבריח אמל"ח מירדן לגדה המערבית, והם הסכימו לכך. במסגרת הקשר, הנאשם מסר לשניים שהברחת האמל"ח תבוצע דרך תעלת המים באזור מעיין עין סוכות שבגבול שבין הגדה המערבית וירדן. על פי התכנית, אחד מהשניים האחרים יעבור לירדן דרך תעלת המים ודרכה יבריח את כלי הנשק לגדה המערבית, שם ימתין לו האחר, אשר יעמיס את כלי הנשק לרכב בו הנאשם ימתין להם. לאחר מכן שלושתם יסעו מהמקום והנאשם ימכור את כלי הנשק בתחומי מדינת ישראל ויחלק את הכסף שיקבל תמורתם בין שלושתם.

בהמשך לאמור, בתאריך 21.22.21 בשעות הבוקר, הנאשם והאחרים נסעו למעיין סוכות כדי לבחון את השטח בטרם ביצוע ההברחה. ובהגיעם למקום הם שוחחו על פרטי ההברחה והדרכים לביצועה, ובדרכם חזרה נעצרו על ידי כוחות הביטחון.

2.         על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כאמור, הוא הורשע בעבירה של קשירת קשר לפשע (ייבוא וסחר בנשק), לפי סעיף 499 (א)(1) בחוק העונשין התשל"ז-1977.

3.         במסגרת הסדר הטיעון, המליצו הצדדים לבית המשפט להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪.

2

4.         ב"כ המאשימה טען כי הראיות בתיק מבוססות בעיקר על הודאת הנאשם בחלק מהעובדות ועל עדויותיהם של שני האחרים. ציין כי נגד שני האחרים הוגשו כתבי אישום בבית משפט צבאי. אחד מהם נידון לחודש מאסר, והאחר לחודשיים וחצי מאסר. והעונש המוצע בהסדר הטיעון מושפע משמעותית מהעונשים שהוטלו עליהם. טען כי אמנם העונש המוצע, וכן זה שנגזר על האחרים, סוטה לקולא מהעונש הראוי, אך הדבר נובע מהקושי שנוצר בהוכחת האישומים ועל רקע העובדה ששני האחרים שהיו אמורים להעיד, הם תושבי השטחים, ושוחררו ממאסר. ועתר לקבל את הסדר הטיעון.

ב"כ הנאשם טען שהנאשם הורשע באותה עבירה שבה שהורשעו המעורבים האחרים, והם נידונו לעונשים שנידונו. והעונש המוצע בהסדר חמור יותר בשל כך שהנאשם הוא אזרח ישראלי והוא זה שיצר את הקשר עם האחרים. הדגיש שהאחרים הם תושבי הרשות, ונוצר למאשימה קושי להוכיח את האישומים שיוחסו לנאשם. הוסיף שאין לנאשם עבר פלילי. הוא בעל אחוזי נכות גבוהים מתאונת עבודה שעבר ואינו יכול לעבוד. והוא מטופל בכדורים פסיכיאטריים. וביקש לכבד את הסדר הטיעון.

5.         עבירת קשירת קשר הינה עבירה עצמאית, שנועדה להפליל מעשים המבוצעים לקראת הוצאה לפועל של עבירה מוגמרת. חומרתה נגזרת מהזיקה לעבירה המוגמרת המתוכננת, מטיב המעשה המתוכנן ונסיבותיו, וממידת בשלות הקשר וקרבתו לביצוע מעשה העבירה המתוכנן.

כאן, הקשר נסב על תכנית להחדרת כלי נשק מירדן לישראל לשם מכירתם בישראל. במסגרת הקשר נקבעו דפוס הפעולה וחלוקת התפקידים בין המעורבים. ושותפי הקשר יצאו לשטח על מנת לבחון את תכניתם האופרטיבית בטרם ביצועה.

עבירות בנשק הן עבירות חמורות ומדיניות הענישה הנוהגת לגביהן מאז ומתמיד וביתר שאת בשנים האחרונות הינה של רצינות וחומרה. והלכה למעשה בתי המשפט מטילים עליהן עונשי מאסר לתקופות משמעותיות.

הסכנה והחומרה הכרוכות בהחדרת כלי נשק לישראל על ידי גורמים שאינם מורשים להחזיק נשק, ברורות מאליהן.

העובדה שהנאשם הוא תושב ישראל והעובדה ששותפיו לקשר הם תושבי הגדה המערבית, משווים למעשה הנאשם חומרה מיוחדת.

טיב הקשר, רמת בשלותו, קרבתו לשלב ביצוע העבירה המושלמת, חלקו של הנאשם בפרשה, וזהות שותפיו, מעמידים את מעשה הנאשם במיקום גבוה על סולם חומרת עבירת הקשר.

העונש הקבוע לעבירת קשירת קשר לפשע הינו 7 שנות מאסר.

3

            העיקרון המנחה בענישה הינו קביעת עונש שטיבו ומידתו יהלמו את חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ואת מידת אשמו של הנאשם. וכאן, מעשה העבירה בנסיבותיו חמור ומידת אשמו של הנאשם רבה. ועונש של 6 חודשי מאסר בפועל איננו הולם אותם.

            התביעה ערה לדברים והיא אף ציינה אותם מפורשות, אולם היא הצדיקה את עמדתה בקושי ראייתי הנעוץ בכך ששותפיו של הנאשם לעבירה הינם תושבי שטח A ברשות הפלסטינית והם סיימו את מאסרם ושוחררו, וקיים קושי בהבאתם לעדות במשפטו של הנאשם. ובכך שהשותפים נדונו בבית המשפט הצבאי, האחד ל- 30 ימי מאסר והשני ל- 74 ימי מאסר, ועונשו של הנאשם צריך להיות ביחס מתאים לעונשיהם.

6.         שני מרכיבים אלה - קושי ראייתי ועקרון אחידות הענישה - רלוונטים מאוד להצדקת הסדר טיעון מקל. אולם כמובן הדבר תלוי נסיבות. וכאן, התביעה ידעה מראש על מעורבותם של השניים האחרים בפרשה ועל הצורך בהעדתם נגד הנאשם - העובדה היא שהם נכללו ברשימת עדי התביעה בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם. והיה בידיה לבקש את העדתם המוקדמת במשפטו של הנאשם - דבר הנעשה בנסיבות כאלה כדבר שבשגרה. יוזכר שכתב האישום נגד הנאשם הוגש ב- 21.12.2021 וגזר דינו של השותף יזן חליל ניתן רק ב- 3.2.2022.

            אשר ליחס בין העונשים שהוטלו על שותפי הנאשם לעונשו של הנאשם, יש להביא בחשבון בראש וראשונה שהנאשם הוא תושב ישראל החב נאמנות למדינה, בעוד ששותפיו הם תושבי הגדה. בנוסף, הנאשם בן 27 וכל אחד משותפיו בן 19. והנאשם הוא שיזם את הקשר וחלקו בו היה מרכזי במובהק.

7.         הפער בין העונש הראוי לנאשם לעונש המוצע בהסדר הטיעון, משמעותי מאוד. אולם מצב הדברים בו לולא הודאת הנאשם התביעה היתה ניצבת בפני קושי משמעותי בהוכחת המיוחס לנאשם בכתב האישום ואפשרות הרשעתו בדין והענשתו היתה מסופקת, ומנגד, הסכמת הנאשם להודות בנסיבות הנתונות בעובדות המיוחסות לו ולהיות מורשע, תוך ויתור על ניהול משפטו עד תום ומיצוי האפשרות לזיכוי, מתוך הנחה שבית המשפט יכבד את המלצת הצדדים לעונש, מטה את הכף לעבר קבלת הסדר הטיעון.

4

8.         נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.        6 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו.

ב.         12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירת נשק שהיא פשע.

ג.         קנס בסך 5,000 ₪ או 10 ימי מאסר תחתיו.

זכות ערעור תוך 45 יום.