1

1.      ב"כ הנאשם הגיש בקשה לביטול כתב אישום לפי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

טענות ב"כ המבקש

2.      ב"כ המבקש טען כי לא היה מקום להגיש את כתב האישום וזאת נוכח החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 6478/18. על פי החלטה זו טוען ב"כ המבקש כי העמדה לדין בגין עבירה של איומים ללא עבירות נלוות מהווה אכיפה בררנית בשל היותה שרירותית. זאת בהסתמך על נתונים סטטיסטים על פיהם תיקי החקירה שנסגרו גדול פי שבע עד פי עשר מתיקי החקירה בהם הוגש כתב אישום לבית המשפט.

3.      טענה נוספת אותה העלה הנאשם היא טענה שהדברים שאמר אינם מהווים איום. לטענת ב"כ המבקש אמר המבקש "תסתכלי לי בעיניים, היום שלך עוד יבוא". אמירה שאין בתוכנה איום ואינה מהווה עבירת איומים. ב"כ המבקש ציין כי נוכח האווירה העכורה בין הצדדים נוכח העובדה כי יחסם עלו על שירטון דברים אלו אינם יכולים להוות איום אלא אזהרה לנקיטת צעדים משפטיים.

2

4.      לגבי האישום המתייחס לאיום לפני העו"ס המטפלת טען ב"כ המבקש כי הדברים נאמרו במסגרת טיפול במבקש. במסגרת בש"פ 749/19 קבעה כבוד השופטת ברק ארז כי קיימת בעייתיות ביסודות העבירה שעה שהאיום נאמר במסגרת טיפול שכן המבקש אמר את הדברים במסגרת מצוקותיו מתוך כוונה לקבל טיפול מיטיב. במסגרת זו טען ב"כ המבקש טענות ראיתיות לעניין תוכן האיום והקשרו.

5.      מכלל הנסיבות ביקש ב"כ הנאשם לבטל את כתב האישום.

טענות ב"כ המשיבה

6.      ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, בהתייחסותה נטען כי מדובר באיומים מובהקים של המבקש כלפי המתלוננות. ב"כ המשיבה התייחסה לטענות הראייתיות שנטענו ע"י ב"כ המבקש וטענה כי התמונה שהוצגה אינה כפי שעולה מתיק החקירה, תוך הפנייה לאמירות מתוך תיק החקירה.

7.      לעניין בש"פ 749/19 נטען כי הדברים נאמרו במסגרת טיפול נפשי ולכן המצב אינו דומה למצב שהובא לפני.

8.      לגבי רע"פ 6478/18 טענה ב"כ המשיבה כי הרקע לאיום שונה, דרך האיום שונה, נסיבות ביצוע העבירה שונות ואין להקיש מאותו מקרה למקרה שלפני.

דיון והכרעה

9.      לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה אני מוצא לדחות את בקשת המבקש.

10.  ראשית, אציין כי הן ב"כ המבקש והן ב"כ המשיבה הפנו את בית המשפט לטענות ראייתיות. בית המשפט אינו יכול לקבל החלטה או לקבוע קביעות ראייתיות בשלב זה. שכן כל אחד מהצדדים הפנה לראיות המשרתות אותו ולתחושת בית המשפט מדובר בתמונה חלקית אם בכלל תמונה שניתן להגיע על פיה למסקנות כלשהן. בנסיבות אלו כל שבית המשפט יכול לעשות בשלב זה הוא לדחות טענות אלו וככל שישמעו ראיות בתיק ניתן יהיה לטעון טענות אלו פעם נוספת.

3

11.  לגבי טענת האכיפה הבררנית אין בדעתי לקבל טענה זו. ב"כ המבקש הסתמך על החלטה ברע"פ 6478/18. קבלת הפרשנות של ב"כ המבקש להחלטה זו יביא לתוצאה שלא ניתן להגיש כתב אישום בעברת איומים שעה שעבירה זו היא עבירה יחידה. איני סבור כי זו הפרשנות הנכונה להחלטה. במסגרת השיקולים לביטול כתב האישום בית המשפט התבסס על הקריטריון הסטטיסטי כקריטריון אחד מתוך מספר קריטריונים. אולם התייחס גם ל"נסיבות מעשיו של המשיב, שלא לוו בחמורה יתירה; ונסיבותיהם האישיות של המשיב ושל המתלונן." (ראו סעיף 11 להחלטה) במקרה הנוכחי כאשר מדובר בשני אישומים, כאשר לכך מצטרפים נסיבות של תא משפחתי שלא ניתק בשל הילדים המשותפים. הרי שעל בית המשפט לשקלל את כלל השיקולים ובמקרה הנוכחי נסיבות שעלו ברע"פ 6478/18 אינן זהות למקרה שלפני. מעבר לכך כפי שציינתי לא מדובר בפסילה אוטומטית של כתב אישום בשל סעיף עבירה. פרשנות ב"כ הנאשם תוביל לפסילה מוחלטת של כתבי אישום בעבירות איומים וכוונת בית המשפט העליון, למיטב הבנת בית המשפט, לא הייתה כזו. בית המשפט העליון כיוון לבחינה של מהות העבירה מיהות העושה ומהות המעשה. במקרה הנוכחי ריבוי העבירות, תוכן האיום והקשר בין הצדדים לעבירה אינו מצדיק ביטול כתב האישום.

12.  לגבי הקושי שקיים באיום על העו"ס המטפל. מדובר בטענה ראייתית שלא ניתן להכריע בה בשלב זה. יש מקום לשמוע באיזו מסגרת הדברים נאמרו האם מדובר בשיחה טיפולית, אם לאו, האם המבקש הגיע מיוזמתו ואמר את הדברים? נסיבות האמירה והתוכן המדויק של הדברים, יצוין כי מהבקשה גם בכך המבקש כופר ורק לאחר בירור השאלות המהותיות ניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת.

13.  סוף דבר אני מוצא לדחות את הבקשה לביטול כתב האישום. הנאשם ישיב לכתב האישום במועד הנדחה.

המזכירות תשלח תוכן ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד סיוון תשע"ט, 17 יוני 2019, בהעדר הצדדים.